בוני התלמוד

    מסכת מכות דף ג׳ עמוד ב׳

    פרק א׳ - כיצד העדים

    Also cited as: Makkot 3b, Chapter 1 Keitzad HaEdim

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואע"ג דהשתא - בשביעית לא קרינא ביה לא יגוש שהרי אם בא לנגשו בלא שביעית נמי אינו יכול לא אמרי' כיון דלא קרינן ביה לא יגוש לא קרינן ביה שמוט דסוף אתי לידי לא יגוש והכי משתמע ביה קרא לא יגוש בזמנו את רעהו כי קרא שמטה קודם לכן:

    מוסר שטרותיו לב"ד - הוא פרוזבול שהתקין הלל שכתוב בו מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה:

    אין משמיטין - דלא קרינן ביה לא יגוש שהרי אינו תובע כלום:

    לדידי מיפרשא לי כו' אין לו עליו אונאה - שהמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים ואם אמר לו ע"מ שאין בו אונאה אין זה מתנה שימחול לו אונאתו אלא הוא התנה עמו שאינו אונהו במכר זה והרי אנו רואים שיש בו אונאה ובהאי מודה שמואל דיש לו עליו אונאה ה"נ אם אמר לו. לוה הלוני על מנת שלא תשמטני אתה בשביעית תנאי הוא זה ואע"פ שהתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים אבל אם אמר לו על מנת שלא תשמטני שביעית השביעית אינה מסורה בידו להתנות שלא תהא השביעית משמטת לפיכך אין כאן תנאי:

    חביבי - תרגום של דודי רבי חייא אחי אביו היה:

    שהוא כזו - שקרויה שנה:

    הפותח בית הצואר - שעשה פה לחלוק חדש:

    חייב - שתיקן כלי האי דנקט לה הכא משום דאמר רב יהודה לעיל המלוה את חברו לעשר שנים כו' ואותביה רב כהנא נקט נמי לכולהו הנך מילי דשמעתין דאמרינהו רב יהודה ואותביה רב כהנא:

    וכי מה בין זה למגופת החבית - דאמרינן בפרק חבית שנשברה (שבת דף קמו.) דמתיז ראשה בשבת בסייף לפתוח את החבית:

    זה - דבית הצואר היה חיבור הלכך פתח תיקון חדש הוא זה אבל המגופה אע"פ שהיא טוחה על פי החבית בטיט אין זה חיבור והוה לה כפתוחה ועומדת: חסר קורטוב לא גרסינן ברב יהודה:

    לא פסלוהו - זיל בתר חזותא ויין אינו פוסל את המקוה ופסול מקוה במים שאובין מדרבנן הוא:

    והתני ר' חייא - שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה:

    הורידו את המקוה - מהכשרו לפסול:

    הא ר' יוחנן בן נורי - רב כרבי יוחנן בן נורי דאזיל בתר חזותא:

    מכות ג עמוד ב

    1ואע"ג דהשתא לא קרינן ביה (דברים טו, ב) ״לא יגוש סוף אתי לידי ״לא יגוש׃

    2מתיב רב כהנא: אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו בין ליתן מכאן ועד ל' יום, ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים. ואי אמרת שביעית משמטתו כולהו נמי בעי שלומי ליה!

    3אמר רבא: הב"ע במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לב"ד דתנן: המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין.

    4איכא דאמרי, א"ר יהודה אמר שמואל: המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו. ואע"ג דאתי לידי ״לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה ״לא יגוש׃

    5אמר רב כהנא: אף אנן נמי תנינא: אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו, בין ליתן מכאן ועד ל' יום, ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים. ואי אמרת שביעית משמטתו כולהו נמי בעו שלומי ליה.

    6אמר רבא: הב"ע במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לב"ד דתנן: המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין.

    7ואמר רב יהודה אמר שמואל: האומר לחבירו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת. לימא קסבר שמואל: מתנה על מה שכתוב בתורה הוא, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל?

    8והא איתמר, האומר לחבירו: ״על מנת שאין לך עלי אונאה״, רב אומר: יש לו עליו אונאה, ושמואל אומר: אין לו עליו אונאה.

    9הא איתמר עלה, אמר רב ענן: לדידי מפרשא ליה מיניה דשמואל, ״על מנת שאין לך עלי אונאה״ אין לו עליו אונאה. ״על מנת שאין בו אונאה״ הרי יש בו אונאה.

    10ה"נ ״על מנת שלא תשמטני בשביעית״ אין שביעית משמטתו. ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטתו.

    11תנא: המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות מל' יום. סבר רבה בר בר חנה קמיה דרב למימר: ה"מ במלוה בשטר, דלא עבד איניש דטרח דכתב שטר בציר מתלתין יומין, אבל מלוה על פה לא. אמר ליה רב: הכי אמר חביבי: אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה.

    ברייתא

    12תניא נמי הכי: המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום, אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה.

    13אמר ליה שמואל לרב מתנה: לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשת לה להא שמעתא: מנא הא מילתא דאמור רבנן: המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות מל' יום, אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה?

    14א"ל דכתיב ״(דברים טו״, ט) ״קרבה שנת השבע שנת השמטה״, ממשמע שנאמר ״קרבה שנת השבע״, איני יודע שהיא שנת שמטה? אלא מה תלמוד לומר ״שנת השמטה״? לומר לך: [יש] שמטה אחרת שהיא כזו, ואיזו זו המלוה את חבירו סתם, שאינו רשאי לתובעו בפחות משלשים יום. דאמר מר: שלשים יום בשנה חשוב שנה.

    15ואמר רב יהודה אמר רב: הפותח בית הצואר בשבת חייב חטאת. מתקיף לה רב כהנא: וכי מה בין זה למגופת חבית? א"ל זה חבור, וזה אינו חבור.

    16ואמר רב יהודה אמר רב: שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין, ומראיהן כמראה יין, ונפלו למקוה לא פסלוהו. מתקיף לה רב כהנא: וכי מה בין זה למי צבע? דתנן: ר' יוסי אומר: מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין. א"ל רבא: התם ״מיא דצבעא״ מקרי, הכא ״חמרא מזיגא״ מקרי.

    17והתני רבי חייא: הורידו את המקוה! אמר רבא: לא קשיא, הא רבי יוחנן בן נורי, הא רבנן, דתנן: שלשת לוגין מים׃

    תוספות

    איכא דאמרי המלוה חבירו (בשטר) לעשר שנים אין שביעית משמטתו - אומר ר"ת דהלכה כלישנא בתרא דה"נ מתני' מסייע ליה וקשיא ללישנא קמא ובאזהרות הגיה ר"ת. זמן עשר (כסף) כי ילונו ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו:

    המוסר שטרותיו לב"ד - פירש הקונט' דהיינו פרוזבול ולא נראה דהא במסכת שביעית (פ"י מ"ב) תני המוסר שטרותיו לב"ד והדר קתני פרוזבול אינו משמט אלמא תרי מילי נינהו לכך נראה דתרי מילי נינהו ומוסר שטרותיו לב"ד מדאורייתא אינו משמט:

    ושמואל אומר אין לו עליו אונאה - וא"ת מי דמי הכא השביעית ודאי עקר אבל התם מי יימר דעקר כדאמרי' בהזהב (ב"מ דף נא:) [שמא לא יהא בו אונאה] וי"ל דה"נ מי יימר דעקר שמא יפרע לו קודם:

    על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה - פי' הקונטרס על מנת כו' כלומר אני מבטיחך מאונאה שאין בו והרי יש בו אונאה דהויא מקח טעות שכחש ולא נראה דהיכי מדמה ה"נ על מנת שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת והתם לא שייך טעמא דמקח טעות ולכך פי' רשב"ם ע"מ שאין בו אונאה משמע שלא יחול איסור לאו דלא תונו על המקח וע"כ הוא חל שאין יכול לבטל מאותה אונאה ע"מ שאין לך עלי אונאה כלומר שלא תתבע לי האונאה אלא תמחול לי תנאו קיים וה"נ על מנת שלא תשמט שביעית כלומר שלא יחול איסור שביעית אם אקח ממך אחר השמטה שביעית משמטתו והשתא ניחא שהן שוין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    אמר רב יהודה אמר שמואל המלוה את חברו לי' שנים אין שביעית משמטת ואע"ג דאחר עשר שנים אתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש. ומסייעא ליה מהא דתנן אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהא בידו אלף זוז בין ליתנם מיכן עד שלשים יום ובין ליתנם מיכן ועד עשר שנים ואי אמרת המלוה לעשר שנים שביעית משמטתו כולהו אלף זוז בעי לשלומי דהא אי אפשר לעשר שנים בלא שמיטה. ודחה רבה ואמר מתני' במלוה על המשכון או במוסר שטרותיו לב"ד דכי האי גוונא (המלוה לעשר שנים) אינו משמט דתנן המלוה את חברו על המשכון והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמטין. ואמר רב יהודה אמר שמואל המלוה את חברו על מנת שלא תשמטנו שביעית כו'.

    ואסיק' אמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה.

    הכא נמי על מנת שלא תשמטנו שביעית אין שביעית משמטתו על מנת שאין השביעית משמטתו שביעית משמטתו :

    תניא המלוה את חברו סתם אין רשאי לתובעו פחות מל' יום אחד מלוה בשטר ואחד מלוה על פה. מנא הני מילי מדכתיב קרבה שנת השבע איני יודע שהיא שנת השמטה מה ת"ל שנת השמטה אלא יש לך שמטה אחרת שמשמטת כשנת השבע ואיזו היא זה המלוה את חברו סתם שאין רשאי לתובעו פחות מל' יום שהן חשובין כשנה דאמר מר שלשים יום בשנה חשובים שנה:

    אמר רב הפותח בית הצואר בבגד בשבת בשגגה חייב חטאת - ואינו דומה למגופת החבית שמותר כי זה חיבור ומגופת החבית אינה חיבור.

    אמר רב ג' לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין (ומראהו) [ומראיהן] כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו. ולא דמו למי צבע דפוסלין בג' לוגין דהתם מיא דצבעא מיקרו והמים הן שפוסלין המקוה הכא חמרא מזיגא מיקרי.

    איני והתני ר' חייא הורידו את המקוה - כלומר ג' לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין הורידו את המקוה מהכשירו. ופירק רבא רב דאמר כר' יוחנן בן נורי ור' חייא כרבנן דתנן (במקואות פ"ז מ"ה) ג' לוגין [חסר קורטוב] מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה היין ונפלו למקוה לא פסלוהו.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מכות דף ג׳ עמוד ב׳

    מסכת מכות דף ג׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־499 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מכות דף ג׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026