מסכת מכות דף ג׳ עמוד ב׳

1ואע"ג דהשתא לא קרינן ביה (דברים טו, ב) ״לא יגוש סוף אתי לידי ״לא יגוש׃

2מתיב רב כהנא: אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו בין ליתן מכאן ועד ל' יום, ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים. ואי אמרת שביעית משמטתו כולהו נמי בעי שלומי ליה!

3אמר רבא: הב"ע במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לב"ד דתנן: המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין.

4איכא דאמרי, א"ר יהודה אמר שמואל: המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו. ואע"ג דאתי לידי ״לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה ״לא יגוש׃

5אמר רב כהנא: אף אנן נמי תנינא: אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו, בין ליתן מכאן ועד ל' יום, ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים. ואי אמרת שביעית משמטתו כולהו נמי בעו שלומי ליה.

6אמר רבא: הב"ע במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לב"ד דתנן: המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין.

7ואמר רב יהודה אמר שמואל: האומר לחבירו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת. לימא קסבר שמואל: מתנה על מה שכתוב בתורה הוא, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל?

8והא איתמר, האומר לחבירו: ״על מנת שאין לך עלי אונאה״, רב אומר: יש לו עליו אונאה, ושמואל אומר: אין לו עליו אונאה.

9הא איתמר עלה, אמר רב ענן: לדידי מפרשא ליה מיניה דשמואל, ״על מנת שאין לך עלי אונאה״ אין לו עליו אונאה. ״על מנת שאין בו אונאה״ הרי יש בו אונאה.

10ה"נ ״על מנת שלא תשמטני בשביעית״ אין שביעית משמטתו. ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטתו.

11תנא: המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות מל' יום. סבר רבה בר בר חנה קמיה דרב למימר: ה"מ במלוה בשטר, דלא עבד איניש דטרח דכתב שטר בציר מתלתין יומין, אבל מלוה על פה לא. אמר ליה רב: הכי אמר חביבי: אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה.

ברייתא

12תניא נמי הכי: המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום, אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה.

13אמר ליה שמואל לרב מתנה: לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשת לה להא שמעתא: מנא הא מילתא דאמור רבנן: המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות מל' יום, אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה?

14א"ל דכתיב ״(דברים טו״, ט) ״קרבה שנת השבע שנת השמטה״, ממשמע שנאמר ״קרבה שנת השבע״, איני יודע שהיא שנת שמטה? אלא מה תלמוד לומר ״שנת השמטה״? לומר לך: [יש] שמטה אחרת שהיא כזו, ואיזו זו המלוה את חבירו סתם, שאינו רשאי לתובעו בפחות משלשים יום. דאמר מר: שלשים יום בשנה חשוב שנה.

15ואמר רב יהודה אמר רב: הפותח בית הצואר בשבת חייב חטאת. מתקיף לה רב כהנא: וכי מה בין זה למגופת חבית? א"ל זה חבור, וזה אינו חבור.

16ואמר רב יהודה אמר רב: שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין, ומראיהן כמראה יין, ונפלו למקוה לא פסלוהו. מתקיף לה רב כהנא: וכי מה בין זה למי צבע? דתנן: ר' יוסי אומר: מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין. א"ל רבא: התם ״מיא דצבעא״ מקרי, הכא ״חמרא מזיגא״ מקרי.

17והתני רבי חייא: הורידו את המקוה! אמר רבא: לא קשיא, הא רבי יוחנן בן נורי, הא רבנן, דתנן: שלשת לוגין מים׃