בלשון עזה — בכל יהושע כתיב ויאמר ה' וכאן נאמר וידבר ה' אל יהושע ודיבור לשון עז הוא:
מפני שהן של תורה — אבל שאר אמירות שאמר לא אמר דבר לקיים מצוה הכתובה בתורה חוץ מזו:
ידבר עמים — ינהל עמים תחתינו:
מפני ששיהם — שלא הפרישם לאחר שחלקו מיד עד שנאמר לו מפי הקב"ה:
פליגי בה — בפירושא דהאי קרא מה כתב יהושע בס"ת:
חד אמר שמנה פסוקים — מוימת שם משה עד סיפא וחד אמר בפרשת ערי מקלט הוא אומר שכתובה בספר יהושע:
למען תהיה תורת וגו' — ורישיה דקרא משתעי בתפילין ואיתקש הכא תורה לתפילין:
כי איתקש למותר בפיך — דכתיב בהאי קרא בפיך מן המותר בפיך שאין נכתבין על עור בהמה טמאה:
להלכותיהן — לדבר שאינו כתוב בתורה ובתפילין גופייהו לא גמרינן ליה אלא מהלכה למשה מסיני לא ילפי' בהיקשא:
דבי חביבי — דודי אחי אבא והוא רבי חייא:
מתני' אחד כהן משוח בשמן המשחה — הם כהנים גדולים שהיו עד יאשיהו:
ואחד המרובה בבגדים — הם ששימשו מיאשיהו ואילך שנגנז שמן המשחה כדאמרינן בהוריות (דף יב.) ושוב לא נמשחו כהנים ולא היתה ניכרת כהונה גדולה בהם אלא בריבוי בגדים שמשמש בח' בגדים:
ואחד שעבר ממשיחותו — שאירע פסול בכ"ג ושימש אחר תחתיו וכשנתרפא כהן חזר לעבודתו ועבר זה ממשיחותו:
מחזירין את הרוצח — במיתתן כמו שנאמר ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרוצח:
משוח מלחמה — כהן המשוח לומר במלחמה צרכי המלחמה אל ירך לבבכם וכל הענין (דברים כ׳:ג׳):
גמ' וישב בה עד מות הכהן הגדול — הא חד כי בעיר מקלטו ישב עד. מות הכהן הגדול הא תרי ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרוצח הא תלתא:
שהיה להן לבקש רחמים על דורן — הלכך לאו קללת חנם היא:
הכא אמרי — בבבל אומרין משל זה על אדם שלוקה בשביל סרחון של אחרים:
טוביה חטא וזיגוד מנגיד — משום ההיא דאמרי' בערבי פסחים טוביה חטא וזיגוד אסהיד ביה ביחידי שלא היה עד שני בדבר ונגדי' רב פפא לזיגוד א"ל טוביה חטא וזיגוד מנגיד ומאז היתה למשל:
התם אמרי' — בא"י אומרין משל זה:
שכם נסיב מבגאי גזר — שכם בן חמור לקח את דינה בת יעקב וההנאה שלו ושאר בני העיר שלא נהנו מלו עצמן ונצטערו. מבגאי שם איש מבני העיר:
שכרה דוד שיתין — יסודות של בית המקדש ובגמרת ירושלמי (סנהדרין פ"י) מצינו תימוליוס של בית המקדש והוא יסוד בלשון יוני:
קפא תהומא — צף התהום בגמרת ירושלמי (שם) שמצא שם חרס שהגביה קולו ואמר לו אל תטלני מכאן שאני כבוש על התהום מיום מתן תורה שרעדה כל הארץ ולא שמע דוד לדבריו ונטלו:
מי שרי למכתב שם — פן ימחקוהו המים ועובר משום ואבדתם את שמם (דברים י״ב:ג׳) ולא תעשון כן וגו' (שם):
נשא אחיתופל כו' — יש תימה בדבר שהרי לא קנה דוד את הגורן מארונה היבוסי עד מעשה דהסתה שהיתה לאחר מיתת אחיתופל ג' שנים ולפי דברים הללו צריכין אנו לומר שאע"פ שלא קנה הגורן יודע היה מנעוריו מיום [שנמשח] וישבו הוא ושמואל בנוית הרמה ובדקו בספר יהושע ומצאו מקום לבית המקדש כדכתיב עד אמצא מקום וגו' וכדדרשינן ליה בזבחים באיזהו מקומן (זבחים דף נד:) וחפר היסודות ברשותו:
ימחה על המים — דכתיב בסוטה (במדבר ה׳:כ״ג) ומחה אל מי המרים והרבה הזכרות בפרשה ואפ"ה כתיב ומחה כו'. וקללה זו בחנם היתה שלא היה מקללו אלא אם אינו אומר:
אפי' על תנאי — ולא נתקיים התנאי אעפ"כ היא באה דהא קללה על תנאי היתה אם תכחד ממני ולא נתקיים שלא כיחד ואעפ"כ נתקיימה הקללה דכתיב ולא הלכו בניו בדרכיו וגו' וזו קללה קללו עלי כה יעשה לך כמו שנעשה לי שאין בני מהוגנין:
