בוני התלמוד

    מסכת חגיגה דף י״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כאן למעשרבעי כוונה וכ"ש בתרומה:

    הכי גרסינן מה כלים דלא מיכווני אף אדם נמי דלא מיכוון:

    חרדליתששוטפת ויורדת ממקום גבוה ויש בה ארבעים סאה והטובל בה לא עלתה לו טבילה משום דמקום קטפרס הוא מקום זקוף יותר מדאי ומ' סאה שבו אינן במקום אחד ותנן הנצוק והקטפרס אינו חיבור (טהרות פ"ח מ"ט) ואף אם אינו קטפרס נמי אין טובלין בו לפי שאין מי גשמים מטהרים דרך זחילתן עד שיהו נקוין דרך אשבורן דתניא בת"כ אי מה מעיין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין ת"ל אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור (ויקרא י״א:ל״ו) המעיין מטהר בזוחלין והמקוה באשבורן ורבינו האי גריס הרדלית:

    ראשיןאחד מראשי הגל כשהוא מגיע לארץ:

    כיפיןאמצעיתו של גל שעומד באויר כמין כיפה ואם הושיט כלים למעלה והטבילן בכיפה אינה טבילה כדמפרש ואזיל:

    שאין מטבילין באוירשלא אמרה תורה מקוה של אויר לטבילה:

    ידיו טהורותאע"פ שלא נתכוון:

    ופירות אינן בכי יותןדבעינן גבי הכשר יותן דומיא דכי יתן דניחא ליה:

    ואם בשביל שיודחו ידיונתכוון ליטול פירות הרי הוא בכי יותן ומקבלין טומאה מעכשיו וכיון דנתכוון להדיח ידיו גלי דעתיה דניחא ליה בהך נפילה שעל ידיה הדיח ידיו:

    הוחזק איןאם נתכוון הוא דהויא טבילה לחולין:

    טבלויצא ועלה מן המים:

    מחזיק עצמובטבילה שטבל כבר לכל מה שירצה:

    מאי לאו אינו מחזיק כללכלומר בין שהחזיק עצמו בשעת טבילה בדבר קל בין שלא החזיק עצמו לכלום שוב אינו מחזיק:

    אם לא הוחזק לשום דבר שטבל סתם מחזיק לכל מה שירצה אבל אם הוחזק לקל אינו מוחזק לחמור דהא אינתיק ליה לדבר קל:

    מאן תנאדמשום עודנו במים חשיב ליה כתחילת טבילה ואע"פ שהוחזק מחזיק:

    והשני טמאשהרי חסר השיעור במים שעל הראשון:

    מחלוקתדרבי יהודה ורבנן כשהיתה טבילתו בשביל אחת ממעלות של חכמים כגון האונן והמחוסר כפורים שצריכין טבילה לקודש ואינו טמא טומאה דאורייתא בההיא קאמר רבי יהודה דמהני ליה רגליו של ראשון נוגעות במים דאמרינן גוד אחית מים שעליו כאילו הן במקוה:

    והיינו דרבי פדתדאוקי לעיל הא דעודיהו כרבי יהודה ולא כרבנן אלמא לרבנן אפי' לגבי מעלות לא מהני עודיהו דהא חזקה דאמר הוחזק לקל אסור לחמור מעלות נינהו:

    איכא דאמרי כו'הכא גרסי' ופליגא דר' פדת דאילו לרב נחמן הא דעודיהו הוחזק לקל הוחזק לחמור דברי הכל הוא דהא לא פליגי רבנן עליה דר"י אלא מטומאה דאורייתא לטהרה:

    צינורותשטווין בו זהב ועשוין כמין מזלג קטן מאד:

    בראשו של ראשוןבעודו במים:

    גממיותגומות בנחל שיפולי הרים שקורין וולור"א בלע"ז וכן נחל איתן נחל ארנון תחתונה עליונה ואמצעית שנחל מדרון משופע הוא:

    עוברת ביניהןומחברתן:

    חגיגה 19 עמוד א

    1כאן למעשר. ומנא תימרא דחולין לא בעו כוונה דתנן: גל שנתלש ובו ארבעים סאה, ונפל על האדם ועל הכלים טהורין. קתני אדם דומיא דכלים, מה כלים דלא מכווני אף אדם דלא מכוין.

    2וממאי? דלמא ביושב ומצפה אימתי יתלש הגל עסקינן, וכלים דומיא דאדם, מה אדם דבר כוונה אף כלים דמכוין להו.

    3וכי תימא ביושב ומצפה, מאי למימרא?

    4סלקא דעתך אמינא: ליגזור דלמא אתי למיטבל בחרדלית של גשמים, א"נ נגזור ראשין אטו כיפין, קמ"ל דלא גזרינן.

    5ומנא תימרא דלא מטבילין בכיפין, דתניא: מטבילין בראשין, ואין מטבילין בכיפין, לפי שאין מטבילין באויר.

    6אלא מהא דתנן: פירות שנפלו לתוך אמת המים, ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות, ופירות אינן בכי יותן.

    7ואם בשביל שיודחו ידיו ידיו טהורות, והפירות הרי הן בכי יותן.

    8איתיביה רבה לרב נחמן: הטובל לחולין והוחזק לחולין אסור למעשר. הוחזק אין, לא הוחזק לא!

    9ה"ק אע"פ שהוחזק לחולין אסור למעשר.

    10איתיביה: טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל, מאי לאו כאילו לא טבל כלל?

    11לא, כאילו לא טבל למעשר, אבל טבל לחולין. הוא סבר דחי קא מדחי ליה. נפק דק ואשכח דתניא: טבל ולא הוחזק אסור למעשר ומותר לחולין.

    12אר"א טבל ועלה מחזיק עצמו לכל מה שירצה.

    13מיתיבי: עודהו רגלו אחת במים, הוחזק לדבר קל מחזיק עצמו לדבר חמור, עלה שוב אינו מחזיק.

    14מאי לאו אינו מחזיק כלל!

    15לא: עודהו, אע"פ שהוחזק מחזיק, עלה, אם לא הוחזק מחזיק, ואם הוחזק אינו מחזיק.

    16מאן תנא עודהו רגלו אחת במים? א"ר פדת: ר' יהודה היא. דתנן: מקוה שנמדד ויש בו ארבעים סאה מכוונות, וירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור, והשני טמא. אמר רבי יהודה: אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור.

    17אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מחלוקת במעלות דרבנן, אבל מטומאה לטהרה דברי הכל (אף) השני טמא. והיינו דרבי פדת.

    18איכא דאמרי, אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מחלוקת מטומאה לטהרה, אבל במעלות דרבנן דברי הכל אף השני טהור. ופליגא דרבי פדת.

    19אמר עולא, בעי מיניה מרבי יוחנן: לרבי יהודה, מהו להטביל מחטין וצינוריות בראשו של ראשון?

    20גוד אחית אית ליה לרבי יהודה, גוד אסיק לית ליה, או דלמא: גוד אסיק נמי אית ליה?

    21א"ל תניתוה: שלש גממיות בנחל, העליונה, התחתונה והאמצעית; העליונה והתחתונה של עשרים עשרים סאה, והאמצעית של ארבעים סאה, וחרדלית של גשמים עוברת ביניהן, רבי יהודה אומר: מאיר היה אומר: מטביל בעליונה.

    22והתניא, רבי יהודה אומר:

    תוספות

    נגזור אטו חרדליתפרש"י שיורדת מהר גבוה ויש בה מ' סאה ולא עלתה שם טבילה דקטפרס אינו חיבור והר"י פי' וכן כתוב בכמה פירושים של רש"י דפסול מטעם דאין מקוה מטהר בזוחלין אלא באשבורן כדתניא בת"כ ומיהו אומר הר"ר אלחנן ע"כ טעם ראשון עיקר מדגזרינן בגל של ים דאי משום זחילה אז בשל ים מהני אי לא מוקמינן לה כר' [מאיר] דאמר במס' מקואות (פ"ה מ"ד) כל הימים כמקוה והיה קשה למורי מאי קאמר משום חרדלית של מי גשמים הא בשל ים נמי לא מהני כדתנן ב"ה אומרים אין מטבילין בחרדלית ומשמע דבכל חרדלית מיירי מדלא הוזכר ליה בהדיא גשמים ולפי' ראשון ניחא ומיהו אכתי יש להקשות דקטפרס הוה חיבור לענין מקואות כדפירש הר"י ואם כן למה לא מהני ואי הוה טעמא משום זחילה יתכן טפי:

    לא כאילו לא טבל למעשרורבותא דמתני' משום חולין הויא דמהניא אף בלא כוונה דאי משום מעשר אף כי הוחזק לחולין קתני רישא דלא מהני הר"ר אלחנן ועוד י"ל דאי משום רישא הייתי אומר דטפי עדיף לא הוחזק כלל למעשר מהוחזק לחולין דהא עקר דעתו לגמרי ממעשר:

    טבל ועלה כו'ועודנו לח ובכמה ספרים כתיב בהדיא לח:

    רבי יהודה אומר מאיר היה אומר מטבילין בעליונהל"ג רש"י מכלל דר"י כו' והכי פירש מטבילין בעליונה מטעם גוד אסיק וכ"ש גוד אחית ולא פליג עליה רבי יהודה מדלא קתני ליה ואני חולק עליו והא תניא רבי מאיר אומר בין בעליונה בין בתחתונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה וכו' ולשון הכתוב בספרים אין להעמידה דא"כ מתנייתא קשיין אהדדי ומאי חזית דציית לבתרייתא כל זה פרש"י. ומיהו יש ליישב גירסת הספרים וכן היא הצעת הגי' בפר"ח ר' יהודה אומר ר' מאיר היה אומר בתחתונה ולא בעליונה דאית ליה גוד אחית ולא גוד אסיק מכלל דר' יהודה אית ליה גוד אסיק דמדקאמר רבי מאיר אומר משמע דאין הוא מודה לו ופריך והתניא ר' יהודה אומר ר"מ אומר בין בתחתונה בין בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה אלמא לית ליה גוד אסיק ומתני' אהדדי לא קשיין דקמייתא דר"י אומר מאיר אומר ולא בעליונה היינו לפי דעתו של רבי יהודה אבל לסברא של ר"מ אף בעליונה. בשם מורי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ואידך דלא בעי כוונה לחולין ומנא לן דלחולין לא בעינן כוונה דתנן גל שנתלש ובו מ' סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורים ואמרינן אדם דומיא דכלים מה כלים לא בעי כוונה אף אדם לא בעי כוונה ונדחת דאית לן לאוקומה במתכוון היכי דמי ביושב ומצפה מתי יתלש הגל.

    וכי תימא אי הכי מאי למימרא הא קא מיכוון אצטריך סד"א נגזור גל שנתלש ושתי ראשין מעורבין במי הים אטו חרדלית שהן מי גשמים אי נמי מהו דתימא נגזור ראשים אטו כיפים פי' אמצעית הגל העשוי כמין כיפה שחלקתו הרוח מן הים והפריחתו כמו באויר שאין טבילה עולה בהן.

    כדתנן מטבילין בראשים ואין מטבילין בכיפים קמ"ל דלא גזרינן ראשים אטו כיפים אלא מהא דתנן פירות שנשרו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות הנה בלא מתכוון כדי להטביל ידיו וקתני טהרו ש"מ לא בעינן כוונה ואסיקנ' מהא דלא בעינן כוונה לחולין דתניא טבל ולא הוחזק מותר בחולין ואסור במעשר. א"ר אלעזר טבל ועלה מחזיק עצמו לכל מה שירצה. ומותבינן עליה והתנינן עודהו רגלו במים הוחזק לדבר הקל מחזיק עצמו לדבר חמור.

    פי' אם הוחזק למעשר ועודהו רגליו במים מחזיק עצמו בתרומה עלה שוב אינו מחזיק. קשיא לר' אלעזר דאמר אפילו עלה מחזיק עצמו לכל מה שירצה. ופריק הא דתני עלה שוב אינו מחזיק בשכבר הוחזק לדבר ידוע ועודהו במים וכי אמינא אנא דמחזיק עצמו לכל מה שירצה. כשעלה סתם ועדיין לא הוחזק והוחזק עתה.

    מאן תנא עודהו רגלו במים אע"פ שהוחזק חוזר ומחזיק א"ר פדת ר' יהודה היא דתנן מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא ר"י אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת ר' יהודה ות"ק דפליג עליה ואמר השני טמא בעולה מטומאה לטהרה.

    אבל במעלות דרבנן בין חולין למעשר לתרומה לקדש ולחטאת להחזיק עצמו מן הקל לחמור ולפיכך תני אף השני טהור ופליגא דר' פדת דאוקמה לר' יהודה במעלות דרבנן מכלל דת"ק פליג עליה דהא דתניא עודהו רגלו במים הוחזק לדבר הקל כו' במעלות דרבנן הוא.

    איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת במעלות דרבנן ור' יהודה מטהר השני אבל מטומאה לטהרה דברי הכל השני טמא והיינו דר' פדת דאוקמה להא ברייתא כר' יהודה.

    אמר עולא בעאי מיניה דר' יוחנן מהו להטביל אליבא דר' יהודה מחטין וצינורות בראשו של ראשון גוד אחית אית ליה לר' יהודה ורואה כי המים שהן בגופו של ראשון יורדין במקוה וכאילו מעכשיו ישנן בתוך המקוה אבל גוד אסיק לית ליה שאין אומרים ראה כאלו מי המקוה נקוים ועומדים בראשו של ראשון או גוד אסיק נמי אית ליה וא"ל ר' יוחנן ת"ש נחל שיורד ממעלה למטה ויש בו ג' גממיות פי' ג' חפירות כל אחת למטה מחברתה וגומא העליונה והתחתונה של עשרין עשרין סאה ואמצעית של מ' סאה פי' הוצרך לומר והאמצעית של מ' כדי להכשיר חרדלית של גשמים שעוברת ביניהן ומצרפו שכל מקוה שהוא פחות ממ' סאה מי גשמים פוסלין אותו וחרדלית של גשמים עוברת ביניהן.

    ר' יהודה אומר מאיר היה אומר מטבילין בתחתונה דאלמא אמרינן גוד אחית ולא אמרינן גוד אסיק מדקתני ר' יהודה מאיר היה אומר מטבילין בין בתחתונה לאו מכלל דר' יהודה סבר חלופו ואומר מטבילין אף בעליונה אלמא גוד אסיק נמי אית ליה ואמר עולא אמרו ליה והתניא בהדיא ר' יהודה אומר מאיר היה אומר מטבילין בין בתחתונה בין בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חגיגה דף י״ט עמוד א׳

    מסכת חגיגה דף י״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־375 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    כאן למעשר בעי כוונה וכ"ש בתרומה:

    הכי גרסינן מה כלים דלא מיכווני אף אדם נמי דלא מיכוון:

    חרדלית ששוטפת ויורדת ממקום גבוה ויש בה ארבעים סאה והטובל בה לא עלתה לו טבילה משום דמקום קטפרס הוא מקום זקוף יותר מדאי ומ' סאה שבו אינן במקום אחד ותנן הנצוק והקטפרס אינו חיבור (טהרות פ"ח מ"ט) ואף אם אינו קטפרס נמי אין טובלין בו לפי שאין מי גשמים מטהרים דרך זחילתן עד שיהו נקוין דרך אשבורן דתניא בת"כ אי מה מעיין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין ת"ל אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור (ויקרא י״א:ל״ו) המעיין מטהר בזוחלין והמקוה באשבורן ורבינו האי גריס הרדלית:

    ראשין אחד מראשי הגל כשהוא מגיע לארץ:

    כיפין אמצעיתו של גל שעומד באויר כמין כיפה ואם הושיט כלים למעלה והטבילן בכיפה אינה טבילה כדמפרש ואזיל:

    שאין מטבילין באויר שלא אמרה תורה מקוה של אויר לטבילה:

    ידיו טהורות אע"פ שלא נתכוון:

    ופירות אינן בכי יותן דבעינן גבי הכשר יותן דומיא דכי יתן דניחא ליה:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Chagigah 19a · Sefaria

    תוספות

    נגזור אטו חרדלית פרש"י שיורדת מהר גבוה ויש בה מ' סאה ולא עלתה שם טבילה דקטפרס אינו חיבור והר"י פי' וכן כתוב בכמה פירושים של רש"י דפסול מטעם דאין מקוה מטהר בזוחלין אלא באשבורן כדתניא בת"כ ומיהו אומר הר"ר אלחנן ע"כ טעם ראשון עיקר מדגזרינן בגל של ים דאי משום זחילה אז בשל ים מהני אי לא מוקמינן לה כר' [מאיר] דאמר במס' מקואות (פ"ה מ"ד) כל הימים כמקוה והיה קשה למורי מאי קאמר משום חרדלית של מי גשמים הא בשל ים נמי לא מהני כדתנן ב"ה אומרים אין מטבילין בחרדלית ומשמע דבכל חרדלית מיירי מדלא הוזכר ליה בהדיא גשמים ולפי' ראשון ניחא ומיהו אכתי יש להקשות דקטפרס הוה חיבור לענין מקואות כדפירש הר"י ואם כן למה לא מהני ואי הוה טעמא משום זחילה יתכן טפי:

    לא כאילו לא טבל למעשר ורבותא דמתני' משום חולין הויא דמהניא אף בלא כוונה דאי משום מעשר אף כי הוחזק לחולין קתני רישא דלא מהני הר"ר אלחנן ועוד י"ל דאי משום רישא הייתי אומר דטפי עדיף לא הוחזק כלל למעשר מהוחזק לחולין דהא עקר דעתו לגמרי ממעשר:

    טבל ועלה כו' ועודנו לח ובכמה ספרים כתיב בהדיא לח:

    רבי יהודה אומר מאיר היה אומר מטבילין בעליונה ל"ג רש"י מכלל דר"י כו' והכי פירש מטבילין בעליונה מטעם גוד אסיק וכ"ש גוד אחית ולא פליג עליה רבי יהודה מדלא קתני ליה ואני חולק עליו והא תניא רבי מאיר אומר בין בעליונה בין בתחתונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה וכו' ולשון הכתוב בספרים אין להעמידה דא"כ מתנייתא קשיין אהדדי ומאי חזית דציית לבתרייתא כל זה פרש"י. ומיהו יש ליישב גירסת הספרים וכן היא הצעת הגי' בפר"ח ר' יהודה אומר ר' מאיר היה אומר בתחתונה ולא בעליונה דאית ליה גוד אחית ולא גוד אסיק מכלל דר' יהודה אית ליה גוד אסיק דמדקאמר רבי מאיר אומר משמע דאין הוא מודה לו ופריך והתניא ר' יהודה אומר ר"מ אומר בין בתחתונה בין בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה אלמא לית ליה גוד אסיק ומתני' אהדדי לא קשיין דקמייתא דר"י אומר מאיר אומר ולא בעליונה היינו לפי דעתו של רבי יהודה אבל לסברא של ר"מ אף בעליונה. בשם מורי:

    Tosafot on Chagigah 19a · Sefaria

    רבנו חננאל

    ואידך דלא בעי כוונה לחולין ומנא לן דלחולין לא בעינן כוונה דתנן גל שנתלש ובו מ' סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורים ואמרינן אדם דומיא דכלים מה כלים לא בעי כוונה אף אדם לא בעי כוונה ונדחת דאית לן לאוקומה במתכוון היכי דמי ביושב ומצפה מתי יתלש הגל.

    וכי תימא אי הכי מאי למימרא הא קא מיכוון אצטריך סד"א נגזור גל שנתלש ושתי ראשין מעורבין במי הים אטו חרדלית שהן מי גשמים אי נמי מהו דתימא נגזור ראשים אטו כיפים פי' אמצעית הגל העשוי כמין כיפה שחלקתו הרוח מן הים והפריחתו כמו באויר שאין טבילה עולה בהן.

    כדתנן מטבילין בראשים ואין מטבילין בכיפים קמ"ל דלא גזרינן ראשים אטו כיפים אלא מהא דתנן פירות שנשרו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות הנה בלא מתכוון כדי להטביל ידיו וקתני טהרו ש"מ לא בעינן כוונה ואסיקנ' מהא דלא בעינן כוונה לחולין דתניא טבל ולא הוחזק מותר בחולין ואסור במעשר. א"ר אלעזר טבל ועלה מחזיק עצמו לכל מה שירצה. ומותבינן עליה והתנינן עודהו רגלו במים הוחזק לדבר הקל מחזיק עצמו לדבר חמור.

    פי' אם הוחזק למעשר ועודהו רגליו במים מחזיק עצמו בתרומה עלה שוב אינו מחזיק. קשיא לר' אלעזר דאמר אפילו עלה מחזיק עצמו לכל מה שירצה. ופריק הא דתני עלה שוב אינו מחזיק בשכבר הוחזק לדבר ידוע ועודהו במים וכי אמינא אנא דמחזיק עצמו לכל מה שירצה. כשעלה סתם ועדיין לא הוחזק והוחזק עתה.

    מאן תנא עודהו רגלו במים אע"פ שהוחזק חוזר ומחזיק א"ר פדת ר' יהודה היא דתנן מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זה אחר זה הראשון טהור והשני טמא ר"י אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת ר' יהודה ות"ק דפליג עליה ואמר השני טמא בעולה מטומאה לטהרה.

    אבל במעלות דרבנן בין חולין למעשר לתרומה לקדש ולחטאת להחזיק עצמו מן הקל לחמור ולפיכך תני אף השני טהור ופליגא דר' פדת דאוקמה לר' יהודה במעלות דרבנן מכלל דת"ק פליג עליה דהא דתניא עודהו רגלו במים הוחזק לדבר הקל כו' במעלות דרבנן הוא.

    איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת במעלות דרבנן ור' יהודה מטהר השני אבל מטומאה לטהרה דברי הכל השני טמא והיינו דר' פדת דאוקמה להא ברייתא כר' יהודה.

    אמר עולא בעאי מיניה דר' יוחנן מהו להטביל אליבא דר' יהודה מחטין וצינורות בראשו של ראשון גוד אחית אית ליה לר' יהודה ורואה כי המים שהן בגופו של ראשון יורדין במקוה וכאילו מעכשיו ישנן בתוך המקוה אבל גוד אסיק לית ליה שאין אומרים ראה כאלו מי המקוה נקוים ועומדים בראשו של ראשון או גוד אסיק נמי אית ליה וא"ל ר' יוחנן ת"ש נחל שיורד ממעלה למטה ויש בו ג' גממיות פי' ג' חפירות כל אחת למטה מחברתה וגומא העליונה והתחתונה של עשרין עשרין סאה ואמצעית של מ' סאה פי' הוצרך לומר והאמצעית של מ' כדי להכשיר חרדלית של גשמים שעוברת ביניהן ומצרפו שכל מקוה שהוא פחות ממ' סאה מי גשמים פוסלין אותו וחרדלית של גשמים עוברת ביניהן.

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Rabbeinu Chananel on Chagigah 19a · Sefaria

    מאירי

    כבר ביארנו שכל הטבילות צריכות כונה חוץ מטבילה לחולין לאוכלי חוליהן בטהרה ואף בנטילה למעשר ולתרומה ובהטבלה לקדש צריך כונה אבל לחולין אין צריך כונה אף בטבילה וכל שכן בנטילה והטבלה ואע"פ שאין הטבלה צריכה לחולין מ"מ כ"ש שמועילה בהן ומ"מ אין צריך כונה מעתה גל שנתלש מן הים ובו מ' סאה והיה האדם טמא יושב על שפת הים במקרה ונפל הגל עליו וטבל כל גופו עלתה לו טבילה וכן הדין בכלים בד"א כשהוא מטביל בראשים ר"ל ראש הגל המגיע לארץ או ראשו המגיע לים אבל אמצעיתו של גל העומד כמין כיפה אם הושיט בו כלים אינה טבילה שאין באויר מקום טבילה יש שואלין גל שנתלש למה אנו מצריכין בו מ' סאה הואיל וראשו אחד מחובר לים והרי בגממיות נקב כשפופרת הנאד מחברם ואינה שאלה שהרי מ"מ אין גופו עולה בהם בפחות ממ' סאה וכל שאין הגוף עולה בו אינו כלום ואף לקטן הואיל ומ"מ המים מתפזרים אילך ואילך אין הגוף עולה בהם וכן יש שואלין אחר שהים כמקוה היאך מטהרים דרך זחילה ומפרשין בו שאין זה נקרא זחילה שכך דרך הים להתנועע בעצמה והואיל וגבול שם לים חק בל יעברנהו אין זה נקרא זחילה וענין לשון גל שנתלש הוא שבזמן שהים סוער ומעלה גליו בשטף הוא קורא אותו גל שנתלש:

    שטף מים של גשמים הבא ממקום גבוה ונקרא בלשון חכמים חרדלית ויש גורסין הרדלית ויש בו מ' סאה ונפל על אדם טמא אפי' היה יושב ומצפה לה בתחתית ההר לא עלתה לו טבילה מפני שמי גשמים אין מטהרין בזוחלין ר"ל דרך זחילתן ואין מטהרין אלא כשהמים נקוים כלם במקום אחד:

    פירות שלא הוכשרו לקבל טומאה שנשרו לתוך אמת המים ובא מי שידיו טמאות ופשט ידיו ונטלן ידיו טהורות שהרי אין כונה צריכה לחולין ופירות לא הוכשרו שאין משקה מכשיר אא"כ יש שם איזה דבר שיהא נוח לזה בנפילת המים עליהן וכמו שאמרו יותן דומיא דכי יתן ואם כיון בשביל שיודחו ידיו ר"ל שכיון מתוך נפילתן לטהר את ידיו ידיו טהורות ופירות הוכשרו הואיל ומתוכן בא לידי טהרה יש לו נחת רוח בכך ואע"פ שהיה קשה לו מתחלה הרי אמרו כל משקה שסופו לרצון אע"פ שאין תחלתו (ברצון) [לרצון] מכשיר ונראה שאין הדברים אמורים אלא כשהן של זה שפשט ידיו שאם לא כן מה לנו ולרצונו:

    מי שטבל ונתכוון לטבילה אלא שלא נתכוון בה לאיזה דבר בפרט לא לשם מעשר ולא לשם תרומה ולא לשום דבר בפרט אין טבילה זו מועילה כלל אלא לחולין אע"פ שנתכוון לטבילה הואיל ולא כיון לאיזה דבר הוא טובל ומ"מ הואיל וכיון לטבילה אם עלה מן המים ועדין הוא לח ומעלה על לבו שתהא טבילתו לשם מעשר או לשם איזה דבר מחזיק עצמו למה שירצה אע"פ שאינו במים וי"מ בה אף בשנתנגב מכל וכל אבל אם לא כיון כלל ויצא מן המים אינו מחזיק עצמו כלל טבל ונתכוון למעשר ועלה מן המים אינו יכול להעלות כונתו לחמור הימנו ואם היו עדין רגליו במים מעלה כונתו למה שירצה אע"פ שטבל לשם דבר אחר:

    מקוה שיש בו מ' סאה מצומצמים ובאו שני אנשים שהם קטנים כל כך שגוף שניהם עולה בהם וירדו לטבול בו בבת אחת שניהם טהורים בזה אחר זה הראשון טהור והשני טמא אפי' היו עדין רגליו של ראשון נוגעות במים שאין אומרים במים שעליו גוד אחית שנחשבם כאלו הם מעורבות במקוה ואע"פ שאמרנו שאם נתכוון למעשר ועלה ועדין רגליו במים שמעלה כונתו אף לחמור אינו דומה מעלות דרבנן ר"ל החזקת טבילה מקל וחמור כגון ממעשר לתרומה ומתרומה לקדש למי שבא ליטהר מטומאה גמורה לטהרה:

    וכן מי שטבל ויצא ורגליו במים וצפו מים על ראשו ורצה להטביל מחט טמא על ראשו של זה שהרי גוף המחט עולה במים שעל ראשו אלא שמכל מקום צריכה היא לטבילת מ' סאה וכן אם בא להטביל בה צנור והוא מזלג קטן שטווין בו זהב אף בזו אין טבילת המחט או הצנור מועיל כלל שאין אומ' במים שתחת רגליו גוד אסיק:

    היו ג' גומות מלאות מים בשפוע ההר והוא הנקרא כאן נחל איתן ר"ל נחל חזק וקשה ומשופע כמין הר עליונה ותחתונה של כ' כ' סאים ואמצעית של מ' סאה וחרדלית של גשמים עוברת עליהן ומחברתן אע"פ שעל ידי חרדלית זו היה ראוי לנו להכשיר העליונה בגוד אסיק מן האמצעית ולהכשיר את התחתונה בגוד אחית אין מטבילין בהן כלל שאין אומ' בזו לא גוד אחית ולא גוד אסיק כמו שביארנו ואין צריך לומר אם לא היתה שם אמצעית אלא שני גומות כל אחת מעשרים סאה וחרדלית של גשמים עוברת על שניהם שאין טבילה עולה בהם שהרי הנצוק והקטפריס אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה ואין להם חבור אלא כשיש ביניהם נקב כשפופרת הנאד שיעברו בו המים מזה לזה:

    Meiri on Chagigah 19a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה נגזור אטו חרדלית כו' והיה קשה למורי מאי קאמר כו' ומשמע דבכל חרדלית מיירי מדלא הוזכר ליה בהדיא גשמים ולפי' ראשון ניחא כו' עכ"ל לכאורה יש להבין דלפי' ראשון ניחא ומתורץ קושיית מורי וזה אינו אבל שבאו לקיים קושיית מורי דלפי' ראשון ניחא דלא הוזכר בהדיא גשמים דמשום קטפרס בכל חרדלית איירי וק"ל:

    בד"ה לא כאילו לא טבל למעשר ורבותא דמתני' משום חולין כו' עכ"ל והוא דחוק דהיכי משמע הך רבותא דסתמא קתני כאילו לא טבל דמשמע טפי דלא מהני גם לחולין וכדס"ד מעיקרא:

    Chidushei Halachot on Chagigah 19a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת חגיגה, דף י״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־375 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 132 מילים

      נפתחת ב״כאן למעשר. ומנא תימרא דחולין לא בעו…״

    2. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״וממאי? דלמא ביושב ומצפה אימתי יתלש הגל…״

    3. קטע 36 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא ביושב ומצפה, מאי למימרא?…״

    4. קטע 418 מילים

      נפתחת ב״סלקא דעתך אמינא: ליגזור דלמא אתי למיטבל…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״ומנא תימרא דלא מטבילין בכיפין, דתניא: מטבילין…״

    6. קטע 619 מילים

      נפתחת ב״אלא מהא דתנן: פירות שנפלו לתוך אמת…״

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״ואם בשביל שיודחו ידיו ידיו טהורות, והפירות…״

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״איתיביה רבה לרב נחמן: הטובל לחולין והוחזק…״

      חכמים: רב נחמן, רבה.

    9. קטע 96 מילים

      נפתחת ב״ה"ק אע"פ שהוחזק לחולין אסור למעשר.…״

    10. קטע 1013 מילים

      נפתחת ב״איתיביה: טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל,…״

    11. קטע 1125 מילים

      נפתחת ב״לא, כאילו לא טבל למעשר, אבל טבל…״

    12. קטע 128 מילים

      נפתחת ב״אר"א טבל ועלה מחזיק עצמו לכל מה…״

    13. קטע 1316 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: עודהו רגלו אחת במים, הוחזק לדבר…״

    14. קטע 145 מילים

      נפתחת ב״מאי לאו אינו מחזיק כלל!…״

    15. קטע 1514 מילים

      נפתחת ב״לא: עודהו, אע"פ שהוחזק מחזיק, עלה, אם…״

    16. קטע 1642 מילים

      נפתחת ב״מאן תנא עודהו רגלו אחת במים? א"ר…״

      חכמים: רבי יהודה.

    17. קטע 1721 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:…״

      חכמים: רב נחמן, רבי פדת, רבה.

    18. קטע 1823 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי, אמר רב נחמן אמר רבה…״

      חכמים: רב נחמן, רבי פדת, רבה.

    19. קטע 1915 מילים

      נפתחת ב״אמר עולא, בעי מיניה מרבי יוחנן: לרבי…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי יהודה, עולא.

    20. קטע 2017 מילים

      נפתחת ב״גוד אחית אית ליה לרבי יהודה, גוד…״

      חכמים: רבי יהודה.

    21. קטע 2131 מילים

      נפתחת ב״א"ל תניתוה: שלש גממיות בנחל, העליונה, התחתונה…״

      חכמים: רבי יהודה.

    22. קטע 224 מילים

      נפתחת ב״והתניא, רבי יהודה אומר:…״

      חכמים: רבי יהודה.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: חגיגה דף י״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026