לא ידענא — כמה ימים יהיו לתשלומין קמ"ל דרבי אלעזר מה חג המצות שבעה אף כאן שבעה:
וחג הקציר בכורי מעשיך — בחג שבועות כתיב:
ה"נ חג הבא בזמן קצירה — קאמר ולאו חוגג וקוצר בו אתא לאשמועינן:
מכלל דתרוייהו כו' — מדקאמר רבי יוחנן אסיפה בחולו של מועד מי שרי ולא מהדר ליה ריש לקיש אין מכלל דתרוייהו סבירא להו אסור:
את חג המצות תשמור שבעת ימים וגו' — לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה. דרוש ביה את חג המצות תשמור וכל תשמור אזהרת לא תעשה הוא שומריהו מן המלאכה:
ששת ימי בראשית — ימי כל שבוע ושבוע בין שתי שבתות הן יושבין הרי קדושה לפניהן ולאחריהן:
ראש חדש יוכיח כו' — אף אתה אל תתמה על חולו של מועד כו':
מקראי קדש — משמע קדשיהו בעשיית מלאכה:
כל מלאכת עבודה לא תעשו וכו' — וסמיך ליה שבעת ימים תקריבו אשה:
לימד על חולו של מועד וכו' — והכי דריש ביה לא תעשו שבעת ימים ובחג הסוכות כתיב ועליה קיימא הך מתניתא בתורת כהנים:
עצור ממלאכה — כדכתיב בהאי קרא גופיה: לא תעשה מלאכה:
הא הרי לא מסרן הכתוב אלא לחכמים — כלומר מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור והם יאמרו אי זהו י"ט על פי קידוש הראייה ואסור בכל מלאכה ואי זהו חולו של מועד שאינו אסור בכל מלאכה ועל חולו של מועד יגידו לך אי זו מלאכה אסורה דבר שאינו אבד ואיזו מלאכה מותרת דבר האבד:
ולא הניחן ר' טרפון — ומתני' תני שמותרים בהספד:
בי"ט שחל להיות בשבת — שיום טבוח אחר שבת מותר בהספד מפני האומרים עצרת אחר שבת והאי דאלכסא בלוד יו"ט שחל להיות בחול הוא דאין יום טבוח שלו בא' בשבת:
