Talmud Builders
    Login
    The hundred most frequent words

    The 100 most frequent words in the Talmud - meaning, dictionary entry and source

    The skeleton of Talmudic argument is built from a small set of recurring words. Here they are gathered in one place, ranked by frequency: each word with a short definition, its job in the argument, a link to its full dictionary entry - and, where a citation is stored, a direct link to that daf in our own reader. The decoding method itself is explained on the parallel page, the Talmud dictionary guide.

    To the decoding methodTo the full dictionary

    The list, by frequency

    1. 1.What does Mib'aya mean? It is asked; clarification is needed - opens an inquiry

      Mib'aya (מבעיא) means It is asked; clarification is needed. On the daf it is the term that opens an inquiry. Most often used to initiate a discussion: 'מבעיא ליה... מהו...?' (mibai'a lei... mahu...?…

      Full entry: Mib'aya

    2. 2.What does itay mean? there is, he has - a verb of the sugya

      itay (איתי) means there is, he has. It is a verb of the sugya. Used to construct existence or possession.

      Full entry: itay

    3. 3.Ein (אין) - yes, true; yes / indeed: a signposting particle

      Ein (אין) means yes, true; yes / indeed. It is a signposting particle. Used for affirmation or agreement to things previously stated.

      Full entry: Ein

    4. 4.What does Matzinu mean? We found - brings a proof

      Matzinu (מצינו) means We found. On the daf it is the term that brings a proof. Indicates a source or proof found elsewhere.

      Full entry: Matzinu

    5. 5.Ba'i: He asked, wanted, requested; must, opens an inquiry

      Ba'i (בעי) means He asked, wanted, requested; must. On the daf it is the term that opens an inquiry. Used to present a question or request from a Sage.

      Full entry: Ba'i

    6. 6.Dami (דמי) - Similar; compares; money of: a verb of the sugya

      Dami (דמי) means Similar; compares; money of. It is a verb of the sugya. Most often used to compare different cases or laws.

      Full entry: Dami

    7. 7.What does Ati mean? He comes, he will come - a verb of the sugya

      Ati (אתי) means He comes, he will come. It is a verb of the sugya. Present/future tense form of the verb 'to come'.

      Full entry: Ati

    8. 8.What does atya mean? comes, will come (feminine) - a verb of the sugya

      atya (אתיא) means comes, will come (feminine). It is a verb of the sugya. Present/future tense form of 'comes' for feminine.

      Full entry: atya

    9. 9.What does mai lav mean? Is it not? Meaning, certainly yes; Is it not...?! - opens an inquiry

      mai lav (מַאי לָאו) means Is it not? Meaning, certainly yes; Is it not...?!. On the daf it is the term that opens an inquiry. A rhetorical question implying a clear conclusion. The Aramaic phrase is…

      Full entry: mai lav

    10. 10.What does Ka Amar mean? He says, is saying - a phrase of the argument

      Ka Amar (קא אמר) means He says, is saying. It is a phrase of the argument. A common expression indicating speech in the present tense or an ongoing act of speaking, often translated as 'he says' or…

      Full entry: Ka Amar

    11. 11.Tanu rabanan (תנו רבנן) - The Sages taught — opening of a tannaitic beraita; the Sages taught (in a Baraita): reports a statement

      Tanu rabanan (תנו רבנן) means The Sages taught — opening of a tannaitic beraita; the Sages taught (in a Baraita). On the daf it is the term that reports a statement. Marks the quotation as an early…

      • בבא מציעא
      • חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין תנו רבנן מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר כיון שהגיע אחד בניסןSource: ראש השנה ב ע"א
      Full entry: Tanu rabanan

    12. 12.Ka salka daatach (קא סלקא דעתך) - You assumed — the premise the Gemara is about to reject: raises a difficulty

      Ka salka daatach (קא סלקא דעתך) means You assumed — the premise the Gemara is about to reject. On the daf it is the term that raises a difficulty. A signal that the first assumption will turn out…

      • תא שמע והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא ואי אמרת עני וכהןSource: ברכות ב ע"ב
      • מקום שדופק כשהוא יגע. - חתיכות דג חייב להכריז. קא סלקא דעתךבבא מציעא
      Full entry: Ka salka daatach

    13. 13.What does Salka daatach amina mean? I might have said — presents the mistaken reading before it is corrected - raises a difficulty

      Salka daatach amina (סלקא דעתך אמינא) means I might have said — presents the mistaken reading before it is corrected. On the daf it is the term that raises a difficulty. A common pair with "kamashma…

      • לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן סלקא דעתך אמינא שומר שכר הוי כדרב יוסף ובגניבהSource: בבא מציעא כט ע"א
      • להוראה: תרתי למה לי אמר רבא איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי גמיר וסביר אבל גמיר ולא סביר לאSource: הוריות ב ע"ב
      Full entry: Salka daatach amina

    14. 14.Ka mashma lan (קא משמע לן) - It teaches us — the novelty the source comes to convey; It comes to teach us: closes a resolution

      Ka mashma lan (קא משמע לן) means It teaches us — the novelty the source comes to convey; It comes to teach us. On the daf it is the term that closes a resolution. The answer to why the Mishnah…

      • בבא מציעא
      • דלאו בני דעה אף חרש דלאו בר דעה הוא וקא משמע לן כדתנן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו שומע ואינוSource: חגיגה ב ע"ב
      Full entry: Ka mashma lan

    15. 15.Diyuka: A precise inference from the wording of the Mishnah or verse; Precise inference from wording, a noun of the Gemara

      Diyuka (דיוקא) means A precise inference from the wording of the Mishnah or verse; Precise inference from wording. It is a noun of the Gemara. The Gemara's core tool: hearing more in the wording…

      • ישמעאל לית ליה דרבא איצטריך סד"א כי דיוקא דרבא הכנף מין כנף וה"ק רחמנא עביד ליה צמר לצמר ופשתיםSource: יבמות ד ע"ב
      • בנכסים דלא קני מי אמרי אמר רב פפא דיוקאSource: יבמות לט ע"א
      Full entry: Diyuka

    16. 16.What does Kal vachomer mean? A fortiori argument — inference from a lighter case to a stricter one - brings a proof

      Kal vachomer (קל וחומר) means A fortiori argument — inference from a lighter case to a stricter one. On the daf it is the term that brings a proof. One of the thirteen hermeneutic principles of…

      • מסיימי קראי אבל מסיימי קראי דרשינן קל וחומר משום מאי לאו משום צער בעליSource: בבא מציעא לב ע"ב
      • אבל היכא דליכא דררא דממונא לא ולאו קל וחומר הוא ומה התם דאיכא דררא דממונא למר ואיכא דרראSource: בבא מציעא ב ע"ב
      Full entry: Kal vachomer

    17. 17.What does Gezeira shava mean? Inference from an identical word in two verses - brings a proof

      Gezeira shava (גזירה שווה) means Inference from an identical word in two verses. On the daf it is the term that brings a proof. Valid only when received by tradition, never invented independently.

      Full entry: Gezeira shava

    18. 18.Binyan av (בנין אב) - A paradigm case from which other cases are derived: brings a proof

      Binyan av (בנין אב) means A paradigm case from which other cases are derived. On the daf it is the term that brings a proof. A generalization: one detail becomes the model for similar laws.

      • אלמנה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובנין אב הוא לא ניתסרו קא משמע לן האומר לחבירו הא לך טלה זהתמורה ל ע"א
      Full entry: Binyan av

    19. 19.b'a (בְּעָא) - Asked, wanted, requested: opens an inquiry

      b'a (בְּעָא) means Asked, wanted, requested. On the daf it is the term that opens an inquiry. Often used to introduce a question or doubt.

      Full entry: b'a

    20. 20.What does Leit lan bah mean? we have no concern with this - a phrase of the argument

      Leit lan bah (לית לן בה) means we have no concern with this. It is a phrase of the argument. An expression for rejecting a topic or claim as irrelevant.

      Full entry: Leit lan bah

    21. 21.metzi: he found, he was able, a verb of the sugya

      metzi (מצי) means he found, he was able. It is a verb of the sugya. Most often appears with the meaning of ability, as in 'לא מצי למעבד' (lo matzi leme'evad - cannot do).

      • בשלמא רישא [נניח שתחילת הברייתא] לאביי מציבבא מציעא
      • דקא מדחו ליה שלמו בנים מאי מצי אמר להו כי אקנאי כפילאSource: בבא מציעא לד ע"ב
      Full entry: metzi

    22. 22.Miut (מיעוט) - A restrictive word that excludes a case from a law: a noun of the Gemara

      Miut (מיעוט) means A restrictive word that excludes a case from a law. It is a noun of the Gemara. The counterpart of an inclusion: the text narrows the scope.

      • משנים רוב בקיאין הן ואפילו לר"מ דחייש למיעוטא סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ורבנן הוא דאצרוך והכאSource: גיטין ב ע"ב
      Full entry: Miut

    23. 23.What does Ribui mean? An inclusive word that brings additional cases into a law - a noun of the Gemara

      Ribui (ריבוי) means An inclusive word that brings additional cases into a law. It is a noun of the Gemara. Words such as "all" or "even" are read as inclusions.

      • לשלח פרע הרי זה נזיר: ממאי דהדין שילוח ריבויא הוא דכתיב (שיר השירים ד, יג) שלחיך פרדס רמונים אימאSource: נזיר ג ע"א
      Full entry: Ribui

    24. 24.What does Stama degemara mean? The anonymous voice of the Gemara's redactor - a phrase of the argument

      Stama degemara (סתמא דגמרא) means The anonymous voice of the Gemara's redactor. It is a phrase of the argument. The connective thread between statements: the questions and transitions.

      Full entry: Stama degemara

    25. 25.Kamaita (קמייתא) - The first — the first version or clause cited; The first one: an adjective of the Gemara

      Kamaita (קמייתא) means The first — the first version or clause cited; The first one. It is an adjective of the Gemara. Contrasts with "batraita", the latter version.

      • חייבין מכדי תרוייהו סתמי תנן ממאי דקמייתא ר' יהודה ובתרייתא רבנן אימא איפכא מאן שמעת ליה דדרישSource: הוריות ב ע"ב
      • איש באשה ומתיא קרבן ואיבעית אימא הא קמייתא רבנןSource: יבמות צא ע"ב
      Full entry: Kamaita

    26. 26.What does Batraita mean? The latter — the later version or clause; The latter one - an adjective of the Gemara

      Batraita (בתרייתא) means The latter — the later version or clause; The latter one. It is an adjective of the Gemara. The law usually follows the latter version.

      • סתמי תנן ממאי דקמייתא ר' יהודה ובתרייתא רבנן אימא איפכא מאן שמעת ליה דדריש מיעוטי כי האיSource: הוריות ב ע"ב
      • המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש והא שבועה בתרייתא הואילSource: בבא קמא קח ע"א
      Full entry: Batraita

    27. 27.Meisiv: Objects — raises a challenge from a beraita against an amora, raises a difficulty

      Meisiv (מתיב) means Objects — raises a challenge from a beraita against an amora. On the daf it is the term that raises a difficulty. An objection from a tannaitic source, weightier than a logical…

      Full entry: Meisiv

    28. 28.Miderabanan: By rabbinic enactment — an obligation not from the Torah, a phrase of the argument

      Miderabanan (מדרבנן) means By rabbinic enactment — an obligation not from the Torah. It is a phrase of the argument. The Torah/rabbinic distinction changes leniencies and stringencies.

      • החזירה וברחה וכו אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא אימא השב חדא זמנא תשיבםSource: בבא מציעא לא ע"א
      • אמה יותר מפתחו של היכל ימעט הוא סבר מדרבנן מפתחו של היכל גמרי רבי יהודה מפתחו של אולם גמר ולאSource: עירובין ב ע"ב
      Full entry: Miderabanan

    29. 29.Deoraita: From the Torah — an obligation rooted in Scripture, a phrase of the argument

      Deoraita (דאורייתא) means From the Torah — an obligation rooted in Scripture. It is a phrase of the argument. Doubt in Torah law is treated strictly; rabbinic doubt leniently.

      Full entry: Deoraita

    30. 30.Lechatchila: From the outset — the proper way to perform the act, an adverb of the daf

      Lechatchila (לכתחילה) means From the outset — the proper way to perform the act. It is an adverb of the daf. Contrasts with "after the fact", where the act stands.

      • זבדא אמר רב כל ספק הינוח לכתחילה לא יטול ואם נטל לא יחזירSource: בבא מציעא כה ע"ב
      • וקתני סוטה כדרבי המקנא דיעבד אין לכתחילה לא קסבר תנא דידן אסור לקנאות א"ר שמואל בר רב יצחקSource: סוטה ב ע"א
      Full entry: Lechatchila

    31. 31.Bediavad: After the fact — when the act was done improperly, an adverb of the daf

      Bediavad (בדיעבד) means After the fact — when the act was done improperly. It is an adverb of the daf. The Gemara asks whether the act remains valid after the fact.

      • מינה דלא גזרינן מהו דתימא הני מילי בדיעבד אבל לכתחילה לא קמ"ל: סוכה ע"ג סוכה וכו': ת"ר (ויקראSource: סוכה ט ע"ב
      Full entry: Bediavad

    32. 32.What does Atkin mean? He instituted — established an enactment or wording - a verb of the sugya

      Atkin (אתקין) means He instituted — established an enactment or wording. It is a verb of the sugya. Points to a rabbinic enactment rather than Torah law.

      • ורב אסי אמר תוקע ומריע בנשימה אחת אתקין רב אסי בהוצל כשמעתיה מיתיבי יו"ט שחל להיות בע"שSource: חולין כ״ו ע"ב
      Full entry: Atkin

    33. 33.Shamat mina (שמעת מינה) - Do you infer from here — testing a proof from the source: brings a proof

      Shamat mina (שמעת מינה) means Do you infer from here — testing a proof from the source. On the daf it is the term that brings a proof. The Gemara checks whether the proof compels or merely fits.

      • בתר רובא רבי שמעון בן אלעזר שמעת מינה אפילו ברוב ישראל נמי הכא במאיSource: בבא מציעא כד ע"א
      • של זה א"כ לימא קרא זמנם מאי זמניהם שמעת מינה כולהו אימא זמנים טובא זמניהם דומיא דזמנם מה זמנםSource: מגילה ב ע"א
      Full entry: Shamat mina

    34. 34.What does Lo shna mean? There is no difference — both cases share the same law - a phrase of the argument

      Lo shna (לא שנא) means There is no difference — both cases share the same law. It is a phrase of the argument. Rejects a distinction proposed earlier in the passage.

      • סימן אבל בדבר שיש בו סימן לא שנא ברשות הרבים ולא שנא ברשות היחידSource: בבא מציעא כג ע"א
      • אימא אפילו בית הבעל נמי קא משמע לן לא שנא מעיין שיצא בתחילה ולא שנא מעיין שלא יצא בתחילה ביתSource: מועד קטן ב ע"א
      Full entry: Lo shna

    35. 35.What does Kidtnan mean? As we learned in the Mishnah — a cross-reference to another Mishnah; As we learned - brings a proof

      Kidtnan (כדתנן) means As we learned in the Mishnah — a cross-reference to another Mishnah; As we learned. On the daf it is the term that brings a proof. A reference to agreed-upon material, not a…

      • דעה אף חרש דלאו בר דעה הוא וקא משמע לן כדתנן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו שומע ואינו מדבר האSource: חגיגה ב ע"ב
      • אידי ואידי לאחר תשמיש ואחד לו ואחד לה כדתנןSource: נדה ה ע"א
      Full entry: Kidtnan

    36. 36.Kidamrinan (כדאמרינן) - As we said — refers back to an earlier discussion; as we said: a phrase of the argument

      Kidamrinan (כדאמרינן) means As we said — refers back to an earlier discussion; as we said. It is a phrase of the argument. Signals that the passage builds on a stage already established.

      • מעייל [מכניסה] לגואי [לפנים]. כדאמרינןבבא מציעא
      • שפיר קא"ל אלא לעולם טעמא דרבי ישמעאל כדאמרינן מעיקרא דאם כן נכתוב כל חלב ולישתוק מאי אמרת האיSource: כריתות ד ע"א
      Full entry: Kidamrinan

    37. 37.What does Lekaman mean? Further on — a reference to a later discussion in the tractate; further on - an adverb of the daf

      Lekaman (לקמן) means Further on — a reference to a later discussion in the tractate; further on. It is an adverb of the daf. The Gemara points forward when the full discussion appears elsewhere.

      • נעשים זוממין מיבעי ליה ועוד מדקתני לקמן אבל אמרו להם היאך אתם מעידין שהרי באותו היום אתם הייתםSource: מכות ב ע"א
      • פטור והא מדקאמר רבי יוחנן לקמן לא תימא מתניתין ר"מ היאSource: בבא קמא כ״ט:
      Full entry: Lekaman

    38. 38.Leeil: Above — a reference to an earlier discussion, an adverb of the daf

      Leeil (לעיל) means Above — a reference to an earlier discussion. It is an adverb of the daf. The counterpart of "further on"; together they form a reference network.

      • מוצא שפתיך וגו' האי נדבה נדר הוא כו' כדלעיל יתיב רבי זירא ורבי יצחק בר אבא ויתיב אביי גבייהו ויתביSource: זבחים ה ע"א
      • לימא [נאמר] מסייע ליה [לו] לרבא, דאמר לעילבבא מציעא
      Full entry: Leeil

    39. 39.Lechudei: Alone — on its own, without combination, an adverb of the daf

      Lechudei (לחודיה) means Alone — on its own, without combination. It is an adverb of the daf. Decisive when the question is whether two factors must combine.

      • מן החליצה ומן הייבום ליתני מן הייבום לחודיה אי תנא מן הייבום הוה אמינא מיחלץ חלצה יבומי לאSource: יבמות ג ע"א
      • מזדבן לי השתא מאי אעביד ליה לחודיה לא מזדבן לי בבעל הביתSource: בבא מציעא מ ע"ב
      Full entry: Lechudei

    40. 40.Mideikara (מדעיקרא) - From the outset, originally: an adverb of the daf

      Mideikara (מדעיקרא) means From the outset, originally. It is an adverb of the daf. States the condition existed from the start and did not change.

      Full entry: Mideikara

    41. 41.Lebasof (לבסוף) - In the end — after a change in circumstances: an adverb of the daf

      Lebasof (לבסוף) means In the end — after a change in circumstances. It is an adverb of the daf. Paired with "from the outset": a change between start and end.

      • ברישא על מיעוט' דמיחייב בשגגת מעשה ולבסוף ניהדר על רובא לחיובא בשגגת מעשה אלא לאו מדלא מהדר עלSource: הוריות ב ע"ב
      Full entry: Lebasof

    42. 42.Kameih (קמיה) - Before him — in the presence of the sage or court: a preposition of Talmudic Aramaic

      Kameih (קמיה) means Before him — in the presence of the sage or court. It is a preposition of Talmudic Aramaic. Marks a discussion held before a particular teacher.

      Full entry: Kameih

    43. 43.Ata lekameih: He came before him — a case was brought to the sage for a ruling, a phrase of the argument

      Ata lekameih (אתא לקמיה) means He came before him — a case was brought to the sage for a ruling. It is a phrase of the argument. Opens a practical case rather than a theoretical debate.

      • אשכח חביתא דחמרא לאחר שנפתחו האוצרות אתא לקמיה דאביי אמר ליה זיל שקול לנפשךSource: בבא מציעא כג ע"ב
      • פיגול מייתי לה לידי מעילה אישתיק כי אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה בזריקה אמר ליה רב אשי לרבא והאמעילה ג ע"ב
      Full entry: Ata lekameih

    44. 44.What does Uvda mean? An actual case — a practical precedent - a noun of the Gemara

      Uvda (עובדא) means An actual case — a practical precedent. It is a noun of the Gemara. A sage's actual practice counts as strong halakhic evidence.

      • ביממא עבד רב מרי עובדא עד שתין בתי ואיSource: ביצה ז ע"ב
      • אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה הוה עובדא וחש ליה רב להא דרב אסי ומי אמר רב הכי והאמר רב יהודהSource: מגילה ה ע"א
      Full entry: Uvda

    45. 45.Tartei: Two — two items or two versions; Two (fem.), a numeral of the Gemara

      Tartei (תרתי) means Two — two items or two versions; Two (fem.). It is a numeral of the Gemara. Usually in the context of two traditions or two reasons.

      • אחד מהן שטעו או תלמיד וראוי להוראה: תרתי למה לי אמר רבא איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי גמירSource: הוריות ב ע"ב
      • ומר סבר פטור וממאי מדקתני תרתי הוחלק אחד במים או שלקהSource: בבא קמא כ״ט.
      Full entry: Tartei

    46. 46.Chada (חדא) - One — a single item from a list: a numeral of the Gemara

      Chada (חדא) means One — a single item from a list. It is a numeral of the Gemara. Used to enumerate reasons: "one… and further".

      Full entry: Chada

    47. 47.What does Vetu lo mean? And no more — closes a list or count - a phrase of the argument

      Vetu lo (ותו לא) means And no more — closes a list or count. It is a phrase of the argument. Sets a precise limit on the count stated.

      • עשה ודחי את לא תעשה ועשה ותו לא דחינן איסורא מקמי ממונא אלא לשלוSource: בבא מציעא ל ע"א
      • בחוץ ומאי שנא התם דתני שתים שהן ארבע ותו לא הכא דעיקר שבת הוא תני אבות ותני תולדות התם דלאו עיקרSource: שבת ב ע"ב
      Full entry: Vetu lo

    48. 48.What does Kol sheken mean? All the more so — inference to the stronger case - brings a proof

      Kol sheken (כל שכן) means All the more so — inference to the stronger case. On the daf it is the term that brings a proof. The Hebrew form of an a fortiori argument inside the passage.

      • צער בעלי חיים וחסרון כיס לא כל שכן אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לומרSource: בבא מציעא לב ע"א
      • אסר או דלמא ומה שבורה דפסקה מיניה וכל שכן שלמה דלא פסקה מיניה תיבעי לרבנן עד כאן לא קאסרי רבנןSource: בכורות ב ע"ב
      Full entry: Kol sheken

    49. 49.What does Itztrich mean? It was necessary — the statement was needed; it was necessary - closes a resolution

      Itztrich (איצטריך) means It was necessary — the statement was needed; it was necessary. On the daf it is the term that closes a resolution. Answers why a single source did not suffice.

      • והנותן לו בקבלה והנותן לו בקבלה למה לי איצטריך סד"א הואיל ועיקר בהמה דישראל היא ליקנסיה דלמא אתיSource: בכורות ב ע"א
      • דאיכא אינשי דלא אכלי איצטריך לאשמועינן הכא נמי כיוןSource: ביצה ז ע"א
      Full entry: Itztrich

    50. 50.Mufneh: Free — a word in the verse not needed for its own topic, available for derivation, an adjective of the Gemara

      Mufneh (מופנה) means Free — a word in the verse not needed for its own topic, available for derivation. It is an adjective of the Gemara. A condition for an irrefutable gezeira shava.

      • אימא משום דמוכח ואיבעית אימא משום דמופנה איבעית אימא משום דמוכח דא"כ לכתביה רחמנא גבי פרשתSource: יבמות ד ע"ב
      Full entry: Mufneh

    51. 51.akhil (אכיל) - he ate: a verb of the sugya

      akhil (אכיל) means he ate. It is a verb of the sugya. Used to describe eating, similar to the Hebrew 'אכל' (akhal).

      Full entry: akhil

    52. 52.What does u'mai kasavar mean? And what does he hold? (A question of principle) - opens an inquiry

      u'mai kasavar (וּמַאי קָסָבַר) means And what does he hold? (A question of principle). On the daf it is the term that opens an inquiry. A question whose purpose is to clarify the principle or…

      • מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבחתמורה כא ע"א
      Full entry: u'mai kasavar

    53. 53.Shma'at: You (masc. sing.) heard, a verb of the sugya

      Shma'at (שמעת) means You (masc. sing.) heard. It is a verb of the sugya. Past tense, second person singular form of the verb 'to hear'.

      Full entry: Shma'at

    54. 54.Ashkach: He found, a verb of the sugya

      Ashkach (אשכח) means He found. It is a verb of the sugya. Aramaic form for the verb 'found'.

      Full entry: Ashkach

    55. 55.l'mai nafka minah: To what does it lead? What is the practical implication?, opens an inquiry

      l'mai nafka minah (לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ) means To what does it lead? What is the practical implication?. On the daf it is the term that opens an inquiry. A question that ascertains the halakhic…

      Full entry: l'mai nafka minah

    56. 56.Avid: He does, he makes; will do, a verb of the sugya

      Avid (עביד) means He does, he makes; will do. It is a verb of the sugya. Present tense form of the verb 'to do' or 'to make'.

      Full entry: Avid

    57. 57.Yehei (יהא) - He will be, it will be: a verb of the sugya

      Yehei (יהא) means He will be, it will be. It is a verb of the sugya. Future form of the verb 'to be'.

      Full entry: Yehei

    58. 58.What does havi mean? was, happened, became; be, he is - a verb of the sugya

      havi (הוי) means was, happened, became; be, he is. It is a verb of the sugya. A basic verb with many meanings depending on the context.

      Full entry: havi

    59. 59.Seder Zeraim: The first of the six orders of the Mishnah — blessings, prayer and the agricultural laws of the Land of Israel, a name in the Gemara

      Seder Zeraim (סדר זרעים) means The first of the six orders of the Mishnah — blessings, prayer and the agricultural laws of the Land of Israel. It is a name in the Gemara. The Talmud refers to an…

      • מתני׳ מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רביSource: ברכות ב ע"א
      Full entry: Seder Zeraim

    60. 60.Seder Moed: The second order — Shabbat, festivals, fast days and the Temple service on the festivals, a name in the Gemara

      Seder Moed (סדר מועד) means The second order — Shabbat, festivals, fast days and the Temple service on the festivals. It is a name in the Gemara. The Talmud refers to an order by its short name and…

      • מתני׳ יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשטSource: שבת ב ע"א
      Full entry: Seder Moed

    61. 61.Seder Nashim (סדר נשים) - The third order — betrothal, marriage contracts, divorce, vows and family law: a name in the Gemara

      Seder Nashim (סדר נשים) means The third order — betrothal, marriage contracts, divorce, vows and family law. It is a name in the Gemara. The Talmud refers to an order by its short name and often…

      • מתני׳ חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן בתו ובתSource: יבמות ב ע"א
      Full entry: Seder Nashim

    62. 62.Seder Nezikin: The fourth order — torts, monetary law, courts, the Sanhedrin and testimony, a name in the Gemara

      Seder Nezikin (סדר נזיקין) means The fourth order — torts, monetary law, courts, the Sanhedrin and testimony. It is a name in the Gemara. The Talmud refers to an order by its short name and often…

      • מתני׳ ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולאSource: בבא קמא ב ע"א
      Full entry: Seder Nezikin

    63. 63.What does Seder Kodashim mean? The fifth order — sacrifices, the Temple service, ritual slaughter and misuse of consecrated property - a name in the Gemara

      Seder Kodashim (סדר קדשים) means The fifth order — sacrifices, the Temple service, ritual slaughter and misuse of consecrated property. It is a name in the Gemara. The Talmud refers to an order by…

      • מתני׳ כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח והחטאת הפסח בזמנוSource: זבחים ב ע"א
      Full entry: Seder Kodashim

    64. 64.What does Seder Taharot mean? The sixth order — ritual purity and impurity, vessels, immersion pools and menstrual law - a name in the Gemara

      Seder Taharot (סדר טהרות) means The sixth order — ritual purity and impurity, vessels, immersion pools and menstrual law. It is a name in the Gemara. The Talmud refers to an order by its short name…

      • מתני׳ שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה וחכ"א לא כדברי זה ולאSource: נדה ב ע"א
      Full entry: Seder Taharot

    65. 65.What does Masechet Berakhot mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Zeraim. 63 folios, from daf 2 to daf 64 - a name in the Gemara

      Masechet Berakhot (מסכת ברכות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Zeraim. 63 folios, from daf 2 to daf 64. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רביSource: ברכות ב ע"א
      Full entry: Masechet Berakhot

    66. 66.Masechet Shabbat: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 156 folios, from daf 2 to daf 157, a name in the Gemara

      Masechet Shabbat (מסכת שבת) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 156 folios, from daf 2 to daf 157. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשטSource: שבת ב ע"א
      Full entry: Masechet Shabbat

    67. 67.Masechet Eruvin: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 104 folios, from daf 2 to daf 105, a name in the Gemara

      Masechet Eruvin (מסכת עירובין) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 104 folios, from daf 2 to daf 105. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט ר' יהודה אומר אינו צריך והרחב מעשר אמות ימעט ואם יש לוSource: עירובין ב ע"א
      Full entry: Masechet Eruvin

    68. 68.What does Masechet Pesachim mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 120 folios, from daf 2 to daf 121 - a name in the Gemara

      Masechet Pesachim (מסכת פסחים) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 120 folios, from daf 2 to daf 121. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ובמה אמרוSource: פסחים ב ע"א
      Full entry: Masechet Pesachim

    69. 69.What does Masechet Shekalim mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 20 folios, from daf 2 to daf 21 - a name in the Gemara

      Masechet Shekalim (מסכת שקלים) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 20 folios, from daf 2 to daf 21. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • אבל לעניין שטרות כותבין אדר הראשון ואדר השיני. אלא שכותבין אדר השיני תיניין. רבי יודה אומר. אדרSource: שקלים ב ע"א
      Full entry: Masechet Shekalim

    70. 70.Masechet Yoma (מסכת יומא) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 87 folios, from daf 2 to daf 88: a name in the Gemara

      Masechet Yoma (מסכת יומא) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 87 folios, from daf 2 to daf 88. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמאSource: יומא ב ע"א
      Full entry: Masechet Yoma

    71. 71.Masechet Beitzah: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 39 folios, from daf 2 to daf 40, a name in the Gemara

      Masechet Beitzah (מסכת ביצה) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 39 folios, from daf 2 to daf 40. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל בית שמאי אומרים שאור בכזיתSource: ביצה ב ע"א
      Full entry: Masechet Beitzah

    72. 72.Masechet Rosh Hashanah: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 34 folios, from daf 2 to daf 35, a name in the Gemara

      Masechet Rosh Hashanah (מסכת ראש השנה) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 34 folios, from daf 2 to daf 35. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה ר' אלעזר ור"שSource: ראש השנה ב ע"א
      Full entry: Masechet Rosh Hashanah

    73. 73.What does Masechet Taanit mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 30 folios, from daf 2 to daf 31 - a name in the Gemara

      Masechet Taanit (מסכת תענית) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 30 folios, from daf 2 to daf 31. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ מאימתי מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טובSource: תענית ב ע"א
      Full entry: Masechet Taanit

    74. 74.What does Masechet Megillah mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 31 folios, from daf 2 to daf 32 - a name in the Gemara

      Masechet Megillah (מסכת מגילה) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 31 folios, from daf 2 to daf 32. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נוןSource: מגילה ב ע"א
      Full entry: Masechet Megillah

    75. 75.What does Masechet Moed Katan mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 28 folios, from daf 2 to daf 29 - a name in the Gemara

      Masechet Moed Katan (מסכת מועד קטן) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 28 folios, from daf 2 to daf 29. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה אבל איןSource: מועד קטן ב ע"א
      Full entry: Masechet Moed Katan

    76. 76.Masechet Chagigah: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 26 folios, from daf 2 to daf 27, a name in the Gemara

      Masechet Chagigah (מסכת חגיגה) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Moed. 26 folios, from daf 2 to daf 27. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שאינם משוחררים החיגרSource: חגיגה ב ע"א
      Full entry: Masechet Chagigah

    77. 77.Masechet Yevamot: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 121 folios, from daf 2 to daf 122, a name in the Gemara

      Masechet Yevamot (מסכת יבמות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 121 folios, from daf 2 to daf 122. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן בתו ובתSource: יבמות ב ע"א
      Full entry: Masechet Yevamot

    78. 78.What does Masechet Ketubot mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 111 folios, from daf 2 to daf 112 - a name in the Gemara

      Masechet Ketubot (מסכת כתובות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 111 folios, from daf 2 to daf 112. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השניSource: כתובות ב ע"א
      Full entry: Masechet Ketubot

    79. 79.Masechet Nedarim: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 90 folios, from daf 2 to daf 91, a name in the Gemara

      Masechet Nedarim (מסכת נדרים) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 90 folios, from daf 2 to daf 91. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ כל כינויי נדרים כנדרים וחרמים כחרמים ושבועות כשבועות ונזירות כנזירות האומר לחברו מודרני ממךSource: נדרים ב ע"א
      Full entry: Masechet Nedarim

    80. 80.Masechet Nazir (מסכת נזיר) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 65 folios, from daf 2 to daf 66: a name in the Gemara

      Masechet Nazir (מסכת נזיר) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 65 folios, from daf 2 to daf 66. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ כל כינויי נזירות כנזירות האומר אהא הרי זה נזיר או אהא נאה נזיר נזיק נזיח פזיח הרי זה נזירSource: נזיר ב ע"א
      Full entry: Masechet Nazir

    81. 81.Masechet Sotah: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 48 folios, from daf 2 to daf 49, a name in the Gemara

      Masechet Sotah (מסכת סוטה) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 48 folios, from daf 2 to daf 49. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי עד אחד או ע"פ עצמו רבי יהושע אומרSource: סוטה ב ע"א
      Full entry: Masechet Sotah

    82. 82.What does Masechet Gittin mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 89 folios, from daf 2 to daf 90 - a name in the Gemara

      Masechet Gittin (מסכת גיטין) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 89 folios, from daf 2 to daf 90. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגרSource: גיטין ב ע"א
      Full entry: Masechet Gittin

    83. 83.Masechet Kiddushin (מסכת קידושין) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 81 folios, from daf 2 to daf 82: a name in the Gemara

      Masechet Kiddushin (מסכת קידושין) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nashim. 81 folios, from daf 2 to daf 82. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ האשה נקנית בשלוש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה בכסף בית שמאי אומריםSource: קידושין ב ע"א
      Full entry: Masechet Kiddushin

    84. 84.Masechet Bava Kamma (מסכת בבא קמא) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 118 folios, from daf 2 to daf 119: a name in the Gemara

      Masechet Bava Kamma (מסכת בבא קמא) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 118 folios, from daf 2 to daf 119. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולאSource: בבא קמא ב ע"א
      Full entry: Masechet Bava Kamma

    85. 85.Masechet Bava Metzia (מסכת בבא מציעא) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 118 folios, from daf 2 to daf 119: a name in the Gemara

      Masechet Bava Metzia (מסכת בבא מציעא) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 118 folios, from daf 2 to daf 119. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שליSource: בבא מציעא ב ע"א
      Full entry: Masechet Bava Metzia

    86. 86.Masechet Bava Batra: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 175 folios, from daf 2 to daf 176, a name in the Gemara

      Masechet Bava Batra (מסכת בבא בתרא) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 175 folios, from daf 2 to daf 176. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין לביניןSource: בבא בתרא ב ע"א
      Full entry: Masechet Bava Batra

    87. 87.What does Masechet Sanhedrin mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 112 folios, from daf 2 to daf 113 - a name in the Gemara

      Masechet Sanhedrin (מסכת סנהדרין) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 112 folios, from daf 2 to daf 113. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ דיני ממונות בשלשה גזילות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה בשלשה האונסSource: סנהדרין ב ע"א
      Full entry: Masechet Sanhedrin

    88. 88.What does Masechet Makkot mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 23 folios, from daf 2 to daf 24 - a name in the Gemara

      Masechet Makkot (מסכת מכות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 23 folios, from daf 2 to daf 24. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ כיצד העדים נעשים זוממין מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרים יעשה זה בןSource: מכות ב ע"א
      Full entry: Masechet Makkot

    89. 89.What does Masechet Shevuot mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 48 folios, from daf 2 to daf 49 - a name in the Gemara

      Masechet Shevuot (מסכת שבועות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 48 folios, from daf 2 to daf 49. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע יציאות השבת שתים שהן ארבע מראות נגעים שניםSource: שבועות ב ע"א
      Full entry: Masechet Shevuot

    90. 90.Masechet Avodah Zarah (מסכת עבודה זרה) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 75 folios, from daf 2 to daf 76: a name in the Gemara

      Masechet Avodah Zarah (מסכת עבודה זרה) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 75 folios, from daf 2 to daf 76. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוותSource: עבודה זרה ב ע"א
      Full entry: Masechet Avodah Zarah

    91. 91.What does Masechet Horayot mean? A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 13 folios, from daf 2 to daf 14 - a name in the Gemara

      Masechet Horayot (מסכת הוריות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Nezikin. 13 folios, from daf 2 to daf 14. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם בין שעשו ועשהSource: הוריות ב ע"א
      Full entry: Masechet Horayot

    92. 92.Masechet Zevachim: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 119 folios, from daf 2 to daf 120, a name in the Gemara

      Masechet Zevachim (מסכת זבחים) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 119 folios, from daf 2 to daf 120. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח והחטאת הפסח בזמנוSource: זבחים ב ע"א
      Full entry: Masechet Zevachim

    93. 93.Masechet Menachot (מסכת מנחות) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 109 folios, from daf 2 to daf 110: a name in the Gemara

      Masechet Menachot (מסכת מנחות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 109 folios, from daf 2 to daf 110. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשירות אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות מנחתSource: מנחות ב ע"א
      Full entry: Masechet Menachot

    94. 94.Masechet Chullin: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 141 folios, from daf 2 to daf 142, a name in the Gemara

      Masechet Chullin (מסכת חולין) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 141 folios, from daf 2 to daf 142. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן וכולן ששחטו ואחרים רואין אותןSource: חולין ב ע"א
      Full entry: Masechet Chullin

    95. 95.Masechet Bekhorot (מסכת בכורות) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 60 folios, from daf 2 to daf 61: a name in the Gemara

      Masechet Bekhorot (מסכת בכורות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 60 folios, from daf 2 to daf 61. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל הימנו והנותן לוSource: בכורות ב ע"א
      Full entry: Masechet Bekhorot

    96. 96.Masechet Arakhin (מסכת ערכין) - A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 33 folios, from daf 2 to daf 34: a name in the Gemara

      Masechet Arakhin (מסכת ערכין) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 33 folios, from daf 2 to daf 34. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ הכל מעריכין ונערכין נודרין ונידרין כהנים לוים וישראלים נשים ועבדים טומטום ואנדרוגינוס נודריןערכין ב ע"א
      Full entry: Masechet Arakhin

    97. 97.Masechet Temurah: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 33 folios, from daf 2 to daf 34, a name in the Gemara

      Masechet Temurah (מסכת תמורה) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 33 folios, from daf 2 to daf 34. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ הכל ממירין אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים גמ׳ האתמורה ב ע"א
      Full entry: Masechet Temurah

    98. 98.Masechet Keritot: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 27 folios, from daf 2 to daf 28, a name in the Gemara

      Masechet Keritot (מסכת כריתות) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 27 folios, from daf 2 to daf 28. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this…

      • מתני׳ שלשים ושש כריתות בתורה הבא על האם ועל אשת אב ועל הכלה הבא על הזכור ועל הבהמה ואשה המביאהSource: כריתות ב ע"א
      Full entry: Masechet Keritot

    99. 99.Masechet Meilah: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 21 folios, from daf 2 to daf 22, a name in the Gemara

      Masechet Meilah (מסכת מעילה) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 21 folios, from daf 2 to daf 22. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate…

      • מתני׳ קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון בצפון וקיבל דמן בדרום שחט ביום וזרקמעילה ב ע"א
      Full entry: Masechet Meilah

    100. 100.Masechet Tamid: A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 9 folios, from daf 25 to daf 33, a name in the Gemara

      Masechet Tamid (מסכת תמיד) means A tractate of the Babylonian Talmud in Seder Kodashim. 9 folios, from daf 25 to daf 33. It is a name in the Gemara. When the Gemara cross-references this tractate it…

      • מתני׳ בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בית אבטינס בית הניצוץ בית המוקד בבית אבטינס ובביתתמיד כ״ה ע"ב
      Full entry: Masechet Tamid

    Continue from here

    Talmud dictionary - the method

    Four steps for decoding a word you have never seen.

    Practise the leading terms

    Search, flashcards and multiple choice over the same core.

    The full dictionary

    Search every entry: translation, root, inflections and sources.

    Gemara readers' guide

    What to know before the first daf.

    Gemara folios

    See the words inside the daf itself.

    Learners ask

    אילו מילים הן השכיחות בתלמוד?
    הגרעין החוזר מורכב ממוניטין של המשא ומתן - מבעיא, מאי לאו, תא שמע, בעי, אתי - ומכמה עשרות פעלים ומיליות. הרשימה כאן מדורגת לפי שכיחות בפועל, כך שהמילה הראשונה היא זו שתחזור בדף הבא.
    למה ללמוד לפי שכיחות ולא לפי אלף־בית?
    מילה שחוזרת אלפי פעמים משנה את הקריאה יותר ממילה נדירה. סדר השכיחות מבטיח שכל מילה שנלמדת כאן משתלמת מיד בדף עצמו.
    איפה רואים את המילה בהקשר שלה?
    לכל מילה שנשמר עבורה ציטוט מופיע קישור אל אותו דף בקורא הגמרא שלנו, כך שהמשמעות נבדקת בתוך הסוגיה ולא ברשימה.
    מה ההבדל בין הדף הזה ל/miloon ול/tirgul-milon?
    /miloon מסביר את שיטת הפענוח, /tirgul-milon מתרגל אותה, והדף הזה הוא הרשימה עצמה: מאה המילים, פירוש קצר לכל אחת וקישור אל הערך ואל המקור.