אין שונין קמח — שרקדו מאתמול ובא לשנותו בנפה ליפותו אין שונין דאפשר לו מאתמול:
שונין — דליכא טרחא ודבר הנראה הוא שזו היא פעם שניה ואין זה כמרקד לברור:
תני תנא קמיה דרבינא אין שונין — ואפילו נפל לתוכן צרור או קיסם אלא בודק הקסמין והצרורות ובוררן בידיו:
כל שכן דאסור — דמחזי כבורר ובורר אב מלאכה היא כהרקדה והשונה אינו מרקד שהרי נראה שהכל יוצא ואין כאן סובין:
לאבא — לחברי:
שקילא טיבותיך — אין אנו מחזיקין לך טובה בכך נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים טיבותיך גרי"ר בלע"ז:
מהולתא — נפות:
הדרן בנהרדעא — שכולן יודעות שמותר:
אגבא דמהולתא — באחורי הנפה כדי לשנות:
רפתא מעליתא — אי את צריכה לשנות דשונין קמח ביום טוב:
אגבא דפתורא — אחורי השלחן שיש לו תוך שקורין טורנרוייר"א והיא היתה שונה הקמח על אחוריו משום שנוי:
הא דידן — זו אשתי ברתיה דרמי בר חמא היא:
מרא דעובדא — מדקדק במעשיו:
רועה — זה המגדל בהמות ופעמים שמוכר מהן:
הרגיל אצלו — שמתוך שרגיל אצלו מאמינו ונותנו לו בלא פסוק דמים:
פטם — המפטם עופות לשון משמין:
סכום מדה — קב או קבים:
סכום מקח — דמים:
מתני' המביא ממקום למקום — בתוך התחום או ע"י ערוב:
לא יביאם בסל ובקופה — לתת שלש וארבע בתוך קופה וישאם משום דנראה כמעשה דחול לשאת משאות:
אבל מביא על כתפו — אחת או שתים דמוכח דלצורך י"ט:
או לפניו — בידו:
וכן המוליך את התבן — להסק או לבהמה לא יפשיל קופה לאחריו דגנאי יו"ט שנראה כמתכוין למלאכה רבה או להוליך למקום רחוק כדרך חול:
