מתניתין — דקתני בהולכת סולם פליגי לאו כי האי תנא דקתני בהולכה מודו מפני שצורך י"ט היא:
אבל של עליה אסור — דההוא ודאי אמרי להטיח גגו הוא צריך:
מדדין בו — אם החלון רחוק ואין ראש הסולם מגיע שם בה בהטיה מדדין רגליו של סולם מעט מעט:
לקרייתא — לכפרים לראות שדותיהן:
סולם בא לידינו — הולכת סולם של עליה לשובך:
מכלל דת"ק סבר — בשל עליה פליגי בחזרה ומודים בהולכה:
טעמיה דת"ק קא מפרש — ובשל עליה ליכא למאן דשרי:
ממאי מדקתני — במלתיה דת"ק משובך לשובך אלמא בסולם המיוחד לשובכין קאי:
מי קתני סולם של שובך — דנהוי משמע דבשל שובך קאי:
משובך לשובך קתני — ולעולם בשל עליה ורבותא אשמועינן דיוליכנו מעליה לשובך ראשון וממנו לכמה שובכין:
הטוי סולם של עליה — והוליכו לשובך מבעוד יום ועכשיו בא להטותו מחלון לחלון:
מאי דקא אסר ת"ק — דרבי דוסא דהוא ר' יהודה דאמר בסולם של עליה אסור להוליך קא שרי רבי דוסא מיהא להטות:
ולא היא מאי דקא שרי ת"ק — דהיינו של שובך להוליך קא אסר ר' דוסא ואתא למימר הולכה אסור הטיה שרי ובשל עליה לא איירי כלל:
מוחלפת השיטה — כאן הוחלפה שיטתן וצריך להפוך דבריהם:
וממאי דמוחלפת — ומאי קשיא ליה לר' יוחנן דלמא טעמייהו דב"ש התם משום דאיכא דקר נעוץ וליכא צד איסור:
אבל היכא דליכא דקר נעוץ — דאיכא צד רמז חפירה לא שרו ואפי' בעפר תיחוח שהוא כחפור ועומד והכא נמי לא שנא דהא איכא חשדא דלהטיח גגו:
אבל התם לא — דגזרי משום כתישה דלמא זמנין דבעי כתישה:
אלא אי קשיא — מתניתין אהדדי שהוצרך רבי יוחנן להחליף שיטתן וצריך להפוך דבריהם:
הא קשיא — על זו החליפה:
לא יטול — מן הגוזלות בי"ט:
אא"כ נענע מבעוד יום — ולא סגי בהכנה בדבור בעלמא כדמפרש לקמן טעמא דלמא למחר כי שקיל להו חייס עלייהו וממליך:
