Talmud Builders

    Makkot 18a

    Chapter 3 - Ellu Hen HaLokin

    גם: מכות דף י״ח ע״א, פרק ג׳ אלו הן הלוקין

    English translation - Makkot 18a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rather, the derivation is that the entire verse beginning: “You may not eat within your gates the tithe of your grain” (Deuteronomy 12:17) is a superfluous verse. After all, it is already written: “And there you shall bring your burnt-offerings, and your sacrifices, and your tithes, and the donation of your hand, and your vows, and your gift offerings, and the firstborn of your herd and of your flock, and there you shall eat before the Lord your God” (Deuteronomy 12:6–7); all the items that must be eaten within the walls of Jerusalem are enumerated. Let the Merciful One write simply: You may not eat them, in general terms, which would constitute a prohibition for which one would be liable to receive lashes for each of the cases enumerated. Why do I need the Merciful One to again specifically enumerate and detail each of them?

    2Rather, this repetition serves to designate additional prohibitions for each and every one of the cases enumerated in the later verse (Deuteronomy 12:17). The prohibition is derived not by means of an a fortiori inference; rather, it is derived from the superfluous verse. Rabbi Shimon derives by means of the a fortiori inferences the additional prohibition that is in effect in each of these cases.

    3§ With regard to the matter itself, Rava says: With regard to a non-priest who ate the flesh of a burnt-offering before sprinkling its blood, outside the walls, according to Rabbi Shimon he is flogged with five sets of lashes. The Gemara suggests: And let him also be flogged for violating the prohibition: “And a non-priest may not eat, as they are sacred” (Exodus 29:33). The Gemara explains: This matter prohibiting a non-priest from eating consecrated food applies only in a case where the food is fit for consumption by priests. Here, where the food is not fit for consumption by priests either, as it is not permitted for anyone to partake of a burnt-offering, there is no specific prohibition that applies to a non-priest.

    4The Gemara suggests: And let him also be flogged for violating the prohibition: “And any flesh torn of animals in the field you shall not eat” (Exodus 22:30). From the term “in the field,” a general halakha is derived: Once the flesh emerged outside its partition and is in the field, e.g., sacrificial meat that was taken outside the Tabernacle curtains that demarcate the courtyard, there is a prohibition, and the flesh is forbidden. The Gemara explains: This matter, the prohibition against eating sacrificial flesh outside the partition of the Temple courtyard, applies only in a case where the flesh is fit for consumption inside the courtyard. Here, in the case of a burnt-offering, where the flesh is not fit for consumption inside the courtyard either, as it is not permitted for anyone to partake of a burnt-offering, there is no specific prohibition that applies to a non-priest partaking of the flesh outside the courtyard.

    5The Gemara suggests: And let him also be flogged in accordance with the statement of Rabbi Eliezer. As Rabbi Eliezer says that when it is stated with regard to leftover flesh and loaves from the inauguration offerings: “It shall not be eaten because it is sacred” (Exodus 29:34),

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קרא יתירא הוא - האי קרא דלא תוכל לאכול דקא מני לכולהו בגויה דמכדי כתיב לעיל מיניה והבאתם שמה וכולהו בהאי קרא כתיבי ליכתוב בתריה לא תוכל לאכלם בשעריך אם על חוץ לחומה בא להזהיר ולאו שבכללות לא הוי כיון דאכולה קאי הוי לאו אכל חד וחד והיכי דמי לאו שבכללות כגון לא תאכל כי אם צלי אש וכגון מכל אשר יעשה מגפן היין וגו' למיהוי לאו באנפיה נפשיה:

    הכי גרסינן מיהדר פרושי בכל חד למה לי ש"מ לייחודי לאו לכל חד וחד. כאילו חזר וכתב בכל אחד לאו דחוץ לחומה וכיון דאינו ענין לו תנהו ענין לדבר אחר הלכך בבכורים לאוכל עד שלא קרא עליהן אתא ואינך כל חד וחד למילתיה אתא וא"ת בכל הקדשים הכתובים כאן דייך אם תתן את הלאו ענין לאוכל לפני זריקה בכולן חוץ מבכורים אין הכי נמי ומתניתא דקתני לוקין באוכל קדשי קדשים חוץ לקלעים מובשר בשדה טרפה לא תאכלו נפקא כדלקמן ולוקה חמש דקאמר רבא חמשה איסורי קאמר:

    ה"ג ולילקי נמי משום וזר לא יאכל - דכתיב במלואים ומדכתיב כי קדש הם ונתן טעם לדבר לפי שהם קדשי קדשים להזהיר את הזר על כל קדשי קדשים:

    דחזי לכהן - כדכתיב רישיה דקרא ואכלו אותם אשר כופר בהם:

    כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר - מבשדה יתירא קא דייק כשדה שאין בו מחיצות ולמדנו מכאן קדשי קדשים חוץ לקלעים ועובר שהוציא את ידו בשעת שחיטת אמו:

    מכות 18 עמוד א

    1אלא קרא יתירא הוא, מכדי כתיב ״(דברים יב״, ו) ״והבאת שם ואכלת לפני ה' אלהיך במקום וגו״, לכתוב רחמנא ״לא תוכל לאוכלם״, מיהדר מפרש בהו רחמנא למה לי?

    2אלא ליחודי להו לאוי לכל חד וחד.

    3גופא, אמר רבא: זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לרבי שמעון לוקה חמש. ולילקי נמי משום: (שמות כט, לג) ״וזר לא יאכל כי קדש הם״! הני מילי היכא דלכהנים חזי, הכא דלכהנים נמי לא חזי.

    4ולילקי נמי משום (שמות כב, ל) ״ובשר בשדה טרפה לא תאכלו״, כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר! הני מילי היכא דבפנים חזי, הכא דבפנים נמי לא חזי.

    5ולילקי נמי כדר' אליעזר, דאמר ר' אליעזר: (שמות כט, לג) ״לא יאכל כי קדש (הוא)״,׃

    Tosafot

    ולילקי משום זר לא יאכל קדש - רש"י פירש דלא גרסינן ליה משום דההוא בתרומה כתיב ואף כי גמרי חטא חטא מתרומה אפ"ה לא ניחא דסוף סוף ליתיה אלא בשוה פרוטה וישנו. (כמו) אכילה ורבא לא מני אלא אכילת כזית אלא גרס וזר לא יאכל כי קדש הם:

    ולילקי משום ובשר בשדה טרפה לא תאכלו - וקשה אמאי לא אמרי' בשר בשדה לאו שבכללות דאמרי' בסוף פרק גיד הנשה (חולין דף קב: ושם) דאוכל בשר מן החי לוקה משום בשר בשדה שהרי כולל הוא כל חסרון מחיצה בין הוציא עובר ידו חוץ לאמו בין הוציא חוץ לחומה דמאי שנא מואם צלי אש דתחשוב לאו שבכללות וי"ל דלא חשבינן לאו שבכללות אלא כגון אם צלי אש שכולל נא ומבושל וכן כל שבקודש פסול דיוצא וטמא ופסולין אחרים שהן שני שמות אבל הכא שכולל כל יוצא לבד ושם יוצא חדא היא רק דהוי בכמה דרכים לא חשיב ליה לאו שבכללות תדע דהא לאו דנותר נפיק מושרפת הנותר באש לא יאכל והתם מיניה חזינן נותר דתודה ונותר דקדשים קלים ונותר דקדשי קדשים ולא חשיב לאו שבכללות כך נראה למשי"ח. [וע' היטב תוס' יומא לו: ד"ה לאו דנבילה וכו']:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    גופא אמר רבא זר שאכל עולה לפני זריקה חוץ לחומה לר"ש לוקה חמש. פי׳ חמש אלו הן האמורין לעיל בברייתא דר"ש משום אוכל קדשים חוץ לחומה ואוכל חטאת ואשם חוץ לקלעים דיליף עולה מנייהו ומשום אוכל קדשים קלים לפני זריקת דמים ומשום אוכל עולה אפילו לפני זריקה ואפילו לפנים מן הקלעים ופריך בגמ׳ ולילקי נמי משום וזר לא יאכל כי קדש הם. ולא גרסינן משום וכל זר לא יאכל קדש דהא בתרומה בלחו׳ כתיב בפ׳ הערל (יבמות דף ע). אבל וזר לא יאכל כי קדש הם דכתיב גבי מלואים שהוא קדש קדשים אייתר כי קדש הם ללמ׳ על כל שהם קדש קדשים שהם בלאו זה והיינו דפרקינן ה"מ היכא דחזי לכהנים בפנים והיינו מלואים שהם חטאת ואשם וכתיב בהו ואכלו אותם אשר כופר בהם ואיכא דקשיא להם היאך לוקין על לאו זה דהא לאו שבכללות הוא ומתרצים דהכא לילקי באיסורא פרכינן. ואחרים תירצו דכל היכא דבפרטי לאו באנפי נפשי׳ כי כיילינהו נמי כמאן דכתיב בכל חד וחד קאי ולוקין עליו לרבא דאמר לגבי זב וחרצן ואמר התם דלוקה משום מכל אשר יעשה מגפן היין והכא לרבא פרכינן וזה יותר נכון דלמאי דאסיקנא לעיל לרבא לוקה חמש ממש קאמר כי פרכינן לא פרכינן ליה אלא מידי דחזי למלקי עליה א"כ נלמו׳ מינה דובשר בשדה טרפה דפרכינן מיניה לא הוי לאו שבכללות מטעמא דכתיבנא. וא"ת והא פרכינן ולילקי משום דר׳ אלעזר וההיא איתמר בפ׳ כל שעה (פסחים דף כד) דהוי לאו ששבכללות כדכתיבנא בפירקן דלעיל. וי"ל דההיא מקמי דתיוקום לן דאיכא לאו בפיגול אבל בתר דאיתקים מיניה לאו בפגול מג"ש דעון עון מנותר כבר יצא פיגול ללמ׳ על השאר שהם בלא ירצה כמותו:

    ולילקי נמי משום ובשר בשדה טרפה - פי׳ רש"י ז"ל דדייק בשדה דהוא לישנא יתירא כשדה שאין בו מחיצות ולמדנו מכאן קדשי קדשים שיצא חוץ למחיצתו חוץ לקלעים ועובר שהוציא לחוץ בשעת שחיטת אמו. ודקדק עליו ר׳ק מאיר ז "ל דהא לפנים מן החומה איכא מחיצות ואפ"ה אסור למיכל התם קדשי קדשים ופי׳ הוא ז"ל הכי דייקינן דלישנא דובשר בשדה משמע כל שיצא חוץ למחיצתו שיצא למקום שהוא אצלו כשדה ובשר שיצא לשדה טרפה לא תאכלו. ע"כ. ויפה דקדק ז"ל אבל לפי דעתי לזה עצמו נתכוון רש"י ז"ל בלשונו כי לפי שהשדה אין לו מחיצות קרא הכתוב כל שיצא חוץ למחיצתו כאלו יצא לשדה:

    Babylonian Talmud · folio map

    Makkot 18a

    Makkot 18a. The full printed text of this folio side - 5 numbered segments, about 114 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Makkot 18a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026