Talmud Builders

    Makkot 6a

    Chapter 1 - Keitzad HaEdim

    גם: מכות דף ו׳ ע״א, פרק א׳ כיצד העדים

    English translation - Makkot 6a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rabbi Yosei says: In what case is this statement, that if one of the three witnesses is disqualified the entire testimony is voided, said? It is said with regard to cases of capital law, which are adjudicated stringently. But with regard to cases of monetary law, which are adjudicated more leniently, even if one of the witnesses is disqualified, the testimony will be validated with the testimony of the rest of the witnesses, and if it is sufficient the case can be adjudicated on that basis. Rabbi Yehuda HaNasi disagrees and says: If one of the three witnesses is disqualified the entire testimony is voided in both cases of monetary law and cases of capital law.

    2And when does one disqualified witness void the entire testimony? Only when the witnesses forewarned them before they performed the transgression, thereby demonstrating their desire to fill the role of witnesses in that case. But when they did not forewarn them, what shall two brothers do in a case where they, together with others, saw someone who killed a person? Will the murderer escape punishment because two relatives happened to be there at the time of the murder and their presence voids the entire testimony? No, the testimony is voided by the presence of relatives or disqualified witnesses only when their intent was to testify. If that was not their intent, they do not void the testimony.

    3GEMARA: Apropos the statement in the mishna that the halakhic status of one hundred witnesses equals that of two witnesses with regard to the halakha of conspiring witnesses among other halakhot , Rava says: And that is their status only in a case where all the witnesses testified within the time required for speaking a short phrase. If their testimony extended over a longer period, the testimony of the witnesses does not constitute one testimony. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: Now, what are the circumstances of the period of time indicated by the words: Within the time required for speaking a short phrase? It is a period whose duration is equivalent to the duration of the greeting of a student to a rabbi: Shalom alekha , rabbi , which means: Greetings to you, my teacher. The duration of the testimony of one hundred witnesses is always greater than the duration of that greeting. How, then, can one hundred witnesses testify within the time required for speaking a short phrase?

    4Ravina said to him: Rava means that each and every witness must begin testifying within the time required for speaking a short phrase after the other witness completes his testimony. The result is an uninterrupted series of testimonies that combine into a single testimony.

    5§ The mishna teaches that Rabbi Akiva says: The third witness mentioned in this verse does not come for the judges to be lenient concerning him; rather, its mention comes for the judges to be stringent concerning him and to render his halakhic status like that of these two witnesses who testified with him. And just as with regard to two witnesses, if one of them was found to be a relative or otherwise disqualified their entire testimony is voided, the same is true for a set consisting of numerous witnesses. Rav Pappa said to Abaye: But if that is so, that a relative or other disqualified witness who witnesses an incident voids the entire testimony, the murdered victim should spare the accused from execution because the victim himself witnessed his own murder, and he is considered a disqualified witness because of his personal stake in the verdict. Therefore, the entire testimony should be voided. Abaye said to Rav Pappa: A murderer is executed only when he killed the victim from behind him and the victim did not witness his murder.

    6Rav Pappa said to Abaye: It is not uncommon for a murder to take place without the knowledge of the victim. But in a case where one is sentenced to death for sodomizing a male, why is he executed? The one who was sodomized should spare the accused from execution. Here too, since the victim witnessed the sodomy, and he is disqualified from bearing witness due to his personal stake in the verdict, the entire testimony should be voided. The Gemara answers: The sodomizer, too, is executed only when he sodomized the victim from behind him, and the victim did not witness the act of sodomy.

    7Rav Pappa said to Abaye: Although it is possible to construct a scenario where the victim did not witness the act, it is difficult to construct a scenario where the perpetrator did not witness the act. Therefore, the murderer and the one who sodomizes should spare themselves from execution and void the testimony because they witnessed the act, and they are disqualified from bearing witness on the grounds that a person is not capable of testifying about himself. Abaye was silent and was unable to respond. When Rav Pappa came before Rava with this question, Rava said to him: It is written: “According to two witnesses or three witnesses shall a matter be established” (Deuteronomy 19:15); it is with regard to those who establish a matter as legal fact in court that the verse is speaking. It is only witnesses who are relatives or otherwise disqualified who void the entire testimony, not subjects of the matter. Therefore, there is no basis for the questions of Rav Pappa.

    8§ The mishna teaches that Rabbi Yosei says: In what case is this statement said…what shall two brothers do in a case where they, together with others, saw someone who killed a person? Rabbi Yosei says that it is only with regard to cases of capital law that one disqualified witness voids the entire testimony, and Rabbi Yehuda HaNasi says that this is the halakha even with regard to cases of monetary law. The mishna continues and says that it is only if the witnesses forewarned the perpetrators that they are classified as witnesses capable of voiding the entire testimony. The Gemara poses a question: How do we, the members of the court, formulate what we say to the witnesses in order to ascertain whether their intent was to testify?

    9Rava says: This is what we say to the witnesses who come to the court: Did you come to observe the proceedings or did you come to testify? If the witnesses say they came to testify, then if one of them is found to be a relative or otherwise disqualified, their entire testimony is voided. If the witnesses say that they came to observe, in that situation, what shall two brothers do in a case where they saw someone who killed a person? It is certainly unusual for those who witnessed the murder to not even attend the court hearing.

    10With regard to the dispute in the mishna, it was stated that there is an amoraic dispute: Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and Rav Naḥman says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בדיני נפשות - דכתיב והצילו העדה ומהדרינן אזכותא:

    אחד דיני ממונות - נמי עדותן בטלה:

    בזמן שהתרו בהן - ובדיני נפשות כי אמרינן בטלה בזמן שהקרוב או הפסול נשתתף בעדות מתחלה להיות מן המתרין בעוברי עבירה: אבל אם לא התרו בהן ולא כוונו להיות עדים בדבר לא בטלה עדות האחרים בשביל ראייתן של אלו דמה יעשו שני אחין שראו עם שלישי מן השוק באחד שהרג את הנפש:

    גמ' והוא שהעידו כולן בתוך כדי דיבור - התם קאמרה מתני' מאה כשנים אבל אם העידו השנים ולאחר זמן העידו האחרים הרי הן כשתי כתות לכל דבר:

    וכל אחד ואחד - התחיל להעיד בתוך כדי דיבור של סיומו של חבירו:

    הרוג יציל - לרבי יוסי דאמר אף בלא התרו שלא נתכוין להעיד הוא מציל את הנדון מפני קורבה הרוג נמי יציל את הנדון שהרי גם הוא ראה והוא קרוב אצל עצמו:

    כשהרגו מאחוריו - מתקיימין כל המקראות שמחייבין את הרוצח ליהרג:

    יקום דבר - כתיב בהאי קרא שעשאן לכולם כשנים דהיינו העדים אבל לא בעושי הדבר:

    היכי אמרינן להו - לקרוב ופסול למבדקינהו אם מתחלה לעדות נתכוונו:

    מכות ו עמוד א

    1אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר. רבי אומר: אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות.

    2ואימתי בזמן שהתרו בהן. אבל בזמן שלא התרו בהן, מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש?!

    Gemara

    3אמר רבא: והוא שהעידו כולם בתוך כדי דיבור. אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: מכדי תוך כדי דיבור היכי דמי כדי שאילת תלמיד לרב. מאה טובא הוו!

    4אמר ליה: כל חד וחד בתוך כדי דיבור של חבירו.

    5רבי עקיבא אומר לא בא שלישי כו'. ומה שנים כו'. אמר ליה רב פפא לאביי: אלא מעתה, הרוג יציל! כשהרגו מאחוריו.

    6נרבע יציל! כשרבעו מאחוריו.

    7הורג ורובע יצילו! אישתיק. כי אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: (דברים יט, טו) יקום דבר במקיימי דבר הכתוב מדבר:

    8אמר רבי יוסי. במה דברים אמורים וכו' מה יעשו שני אחים כו': היכי אמרינן להו׃

    9אמר רבא הכי אמרי' להו למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו אי אמרי לאסהודי אתו נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אי אמרי למיחזי אתו מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש:

    10איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ורב נחמן אומר הלכה כרבי.

    Tosafot

    אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות - פי' הקונטרס משום דכתיב והצילו העדה דמצוה לבטל העדות בקל כדי להציל הנפש וקשה לפירושו דא"כ דיני ממונות נילף מינייהו דהא כתיב משפט אחד יהיה לכם ועוד דבדיני ממונות נמי כתיב ע"פ שנים או ע"פ שלשה ונקיש ג' לב' לכך פירש ר"י דבדיני נפשות שייך שפיר למילף משנים דעדותן בטלה משום דמה שנים כי נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה לגמרי ומעתה אינה מועלת לכלום הלכך בשלשה נמי כולם בטלים לגמרי אבל בדיני ממונות דבשנים נמי כי נמצא אחד מהן קרוב או פסול השני אינו בטל לגמרי דחייב לו שבועה לכך. [שלשה] נמי נמצא אחד מהן קרוב או פסול תתקיים העדות בשאר עדים:

    אמר רבא והוא שהעידו כולם בתוך כדי דיבור - [פ"ה] ובהא קאמרה מתניתין דמאה כשנים אבל אם העידו השנים ולאחר זמן העידו האחרים הרי הן שתי כתי עדים לכל דבר משמע דקאי אף לענין קרוב או פסול וקשה דהא משמע בסמוך דלענין דין דקרוב או פסול אינו תלוי בהעדאה בתוך כדי דיבור אלא בראיית מעשה גמרה עדותן אף כי העידו אחר תוך כדי דיבור דקאמר הרוג יציל לכך נראה דלא קאי רק אדין דעדים זוממין דקאמר עד שיזומו כולם ובהא קאמר דוקא כי העידו כולם בתוך כדי דיבור דזה הוי עדות אחד ובעינן עד שיזומו כולם אבל העידו מקצתן בתוך כדי דיבור ומקצתן אחר כדי דיבור א"כ הוי שתי כתות ולא בעינן עד שיזומו כולם אבל לענין נמצא אחד קרוב או פסול אף אם נמצא מהני שהעידו לאחר כדי דיבור עדותן בטלה וא"ת מ"ש ויש לומר שנא ושנא דדוקא גבי נמצא אחד מהן קרוב או פסול חשיב כחד עדות כשהעידו לאחר כדי דיבור משום שהם אומרים אמת וא"כ עדותן התחיל מראייה שלהם וראייה שלהם היתה בבת אחת עם העדים אבל בעדים זוממין שאינן אומרים אמת אם כן לא בא עדותן אלא כשיעידו בבית דין וכיון דלא העידו בבת אחת רק לאחר כדי דיבור לא חשבינן כחד עדות כן נראה למשי"ח:

    אלא מעתה הרוג יציל - פירוש שהוא בעל דין אי נמי מפני שהוא שונא ושונא פסול לעדות [ועיין תוס' יבמות כה. ד"ה הוא וכו' באריכות]:

    נרבע יציל - מפני שהוא שונא של רובעו בעל אונסו ולא נראה דהא מוכח פ"ק דסנהדרין (דף ט: ושם) דנרבע לאנסו כשר לעדות ויש ליישב דמנרבע לרצונו פריך דבהכי איירי קרא דכתיב ומתו גם שניהם דהיינו ברצון ולהכי פריך יציל הנרבע אפילו יש עדים הרבה בדבר ולא מפני ששונאו כיון שהוא לרצונו אלא מפני שהוא קרוב לעצמו וקשה דבמסכת סנהדרין (שם) אמרינן פלוני רבעני לרצוני הוא ואחר מצטרפין להרגו וי"ל דהני מילי כי ליכא סהדותא מעלמא דרבעו לרצונו וליכא סהדותא אלא מהוא עצמו ואחר ולכך פלגינן לדיבוריה דלגבי דידיה לא מהימנין ליה דקרוב הוא אצל עצמו אבל הכא דאיכא עדים שנרבע לרצונו ומעדותן נקרא רשע ופסול לעדות ואין אנו צריכין לעדותו כלל ועוד אמר הר' יוסף בכור שור דפריך הכי נרבע שהוא קרוב לרובע יציל וכן הרוג שהוא קרוב להורג יציל:

    היכי אמרינן להו - קאי אדיני ממונות בשלמא אדיני נפשות לא קשה היכי אמרינן כו' דניחזי אנן אם התרו בו הקרוב ופסול אם לאו אלא פריך בדיני ממונות דליכא התראה:

    לאסהודי אתיתו - קשה דאם כן לא יהרג אדם לעולם דהקרובים יבואו ויאמרו לאסהודי אתינן ופירש רבינו חיים כהן דאמרינן לעדים כשרים לאסהודי עם הפסולין אתיתו או למיחזי אתיתו בלא הפסולין ואי אמרי הכשרים למיחזי אתינו בלא הפסולים אז לא הוי עדותן בטלה אפילו אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול אבל אי אמרי לאסהודי אתינו עם הפסולין הוי עדותן בטילה ומכל מקום תימה קצת היאך יהיו גם העדים כשרים נאמנים לומר לאסהודי אתינן כדי לבטל העדות הוו ליה כחוזר ומגיד כיון שכבר העידו וי"ל דסברא דכיון דבאין לבית דין עם הכשרים עכשיו נראין הדברים שמתחלה כולהו לאסהודי קא אתו דהוכיח סופן על תחלתן:

    שמואל אומר הלכה כרבי יוסי - קשה היאך מצינו ידינו ורגלינו כשנותנין גט שיש במעמד קרובים והיה לנו לומר דעדות הכשרים בטל והאי דומיא דדיני נפשות דשרינן אשת איש שיש בה מיתת בית דין וטעם דפרישית לעיל גבי עדות נפשות שייך נמי בגט וגם לרבי נמי קשה שפעמים יתכוין אחד מן הקרובים להעיד לכן נראה לר"י דגם לר' יוסי לא אמרו דעדותן בטלה אלא דוקא באותן שמעידים בפני ב"ד אבל בשביל ראייה לחודה לא וא"ת א"כ מאי פריך הרוג יציל והא אינו הולך להעיד בבית דין ואומר הר"י דודאי מתחלה היה סבור הש"ס לרבי יוסי כי נמי אינן באין להעיד בב"ד עדותן בטלה ומשני במקיימי דבר הכתוב מדבר כלומר כשבאין לקיים הדבר בבית דין אמר רבי יוסי נמצא אחד מהן קרוב או פסול דעדותן בטלה ואם תאמר א"כ מאי פריך לעיל מה יעשו שני אחין וכו' והלא אין שום חששא אם לא יבאו להעיד בבית דין כדפירשתי ויש לומר משום דפעמים שלא ידע זה בזה ויעיד האחד אע"פ שכבר העיד אחיו בב"ד ואפילו אירע לאחר כדי דיבור מכל מקום עדותן בטלה משום דמקשינן שלשה לשנים נמצא קרוב או פסול בזה אחר זה אע"פ דלענין הזמה בעינן תוך כדי דיבור:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    כלומר כי דין העדות מתקיימת בב' כמו שמתקיימת בק' נמצאת עדות ק' כעדות ב' כך לענין דין הזמה (ק"ב) [ק' וב'] שוים ואוקימ' למתני' בזמן שק' כולן כל אחד מהן העיד בתוך כדי דבור של חברו דקי"ל תוך כדי דיבור כדיבור דמי וכאילו כולן בבת אחת העידו ואינן יכולים האחרונים לומר כי הראשונים הן שחייבוהו ואנחנו לא עשינו כלום: כיון ששנינו מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף ג' נמצא א' מהן קרוב או פסול כו'. ואקשינן אי הכי לא תתקיים עדות לעולם שהרי ההרוג מגיד עם העדים על ההורג והנה הוא קרוב מבטל העדות ויציל ההורג. ודחי' כגון שבא והכהו הכאת מות מאחוריו שאינו מכיר מי הכהו כדי להעיד אלא העדים הן בלבד שראוהו והן המעידין עליו וכן הנרבע כיוצא בו כשרבעו מאחריו ולא ראהו. ואקשינן ההורג (והנרבע) [והרובע] שאי אפשר לומר שלא ראו אם יודו ינצלו ותבטל העדות כולה שהרי נכללו עמהן קרובין. ואוקימ' על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר במקיימי דבר הכתוב מדבר. כלומר אם נמצא במעידי עדות קרוב או פסול בטלה העדות אבל בבעלי הדין לא. מדחזינן לרבא דהוא בתרא מפרש טעמא דרבי (שמעון) [שמעינן] מינה דהילכתא כוותיה סבירא ליה. ודאמר רבי במשנתנו בזמן שהתרו בהן אמר רבא היכי אמרינן להו כלומר (אין) [איזו] דרך זו התראה ששנה במשנתנו.

    ואמר אמרינן להו למיחזי אתיתו שמא שמעתם צעקה ורצתם לראות מה היא ולא לעדות נקבצתם ונזדמן לכם וראיתם שזה הרג את זה או נזדמן לכם וראיתם שזה הלוה לזה כך וכך ממון אם כן ראיתם מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש תיבטל העדות בכך והן לא באו להעיד אלא לראות בלבד. ועמד הדבר כי אין העדות מתבטלת אלא אם אומרים להעיד נתכוונו ונתקבצו לכך ונמצא א' מאלו שנתוועדו לעדות קרוב או פסול. ויש מי שמפרש כי בזמן ההגדה אומרים להן לראות באתם (אין) [או] להגיד העדות באתם. ויש על הפירוש הזה פירכא ולא חפצנו להאריך. אמנם הדבר שקבלנו מרבותינו הוא שפירשנו. וקי"ל כרבי דאמר רב נחמן הלכתא כרבי ועוד דהא רבא מפרש לטעמיה. ודייקא מתני' בעדות ממון עדות על פה דומיא דעדות נפשות אבל עדות בשטר לא מיפרשא הכא כל עיקר וקי"ל בעדות בשטר תתקיים העדות בשאר וכדחזקיה דאמר בגמרא דגט פשוט (דף קסב:) מילאהו בקרובים כשר וכבר פירשנוהו במקומו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Makkot 6a

    Makkot 6a. The full printed text of this folio side - 10 numbered segments, about 186 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Makkot 6a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026