Talmud Builders

    Taanit 28a

    Back to index

    English translation — Taanit 28a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1as the second reader has space, i.e., he has the option to read from the ensuing paragraph.

    2§ The mishna taught: A long passage is read by two people, and they read from the Torah in the morning prayer and in the additional prayer. And in the afternoon prayer they read the daily portion by heart, just as one recites Shema . A dilemma was raised before the Sages: With regard to what case is the tanna speaking? Does he mean that in the morning prayer and in the additional prayer they read the portion from a Torah scroll, but in the afternoon prayer each individual reads by heart, just as one recites Shema ? Or perhaps this is what is taught: In the morning prayer they read it from a Torah scroll, but in the additional prayer and in the afternoon prayer they read it by heart, just as one recites Shema .

    3The Gemara suggests: Come and hear, as it is taught in a baraita : In the morning prayer and in the additional prayer they would enter the synagogue and read from the Torah in the manner that they read all year. But in the afternoon prayer, a single individual would read the portion for that day by heart. Rabbi Yosei said: But can an individual read matters of Torah by heart in the presence of the community? Rather, they all enter and read that day’s portion together, just as one recites Shema . This baraita clearly indicates that they would read by heart only in the afternoon service.

    4The mishna taught: On any day that has the recitation of hallel , but on which the additional offering was not sacrificed, it has no reading of the Torah by the non-priestly watch in the morning service. On days that have both hallel and an additional offering, there was no reading in the afternoon prayer. When a wood offering was brought, there was no reading in the closing prayer. The Gemara asks: What is the difference between this and that, a day on which an additional offering is sacrificed and a day on which a wood offering is brought? The Gemara explains: These days, on which an additional offering is brought, apply by Torah law, but these days, on which a wood offering is brought, apply by rabbinic law, and therefore it overrides only the closing prayer.

    5The mishna continues with a list of the times for the wood offering of priests and the people. The Sages taught: Why was it necessary to state the times for the wood offering of priests and the people? They said in response that this is what happened: When the people of the exile ascended to Jerusalem in the beginning of the Second Temple period, they did not find enough wood in the Temple chamber for the needs of the altar. And these families arose and donated from their own wood to the Temple.

    6And the prophets among them stipulated as follows, that even if the entire chamber were full of wood, the descendants of these families would donate wood from their own property on these specific days, as it is stated: “And we cast lots, the priests, the Levites and the people, for the wood offering, to bring it into the house of our God, according to our fathers’ houses, at appointed times year by year, to burn upon the altar of the Lord our God, as it is written in the Torah” (Nehemiah 10:35). Although these donations were not always necessary, it was established that all generations would observe these days.

    7The mishna further taught that on the fifteenth of Av, wood was brought by the descendants of Zattu ben Yehuda, and with this group were other priests and Levites, and anyone who erred with regard to his tribe, i.e., Israelites who did not know which tribe they were from, and the descendants of those who deceived the authorities with a pestle, and the descendants of those who packed dried figs. The Sages taught: Who were the descendants of those who deceived the authorities with a pestle and the descendants of those who packed dried figs?

    8They said in explanation: Once, the evil kingdom of Greece issued a decree of apostasy against the Jews, that they may not bring wood for the arrangement of the altar and that they may not bring first fruits to Jerusalem. And they placed guards [ prozda’ot ] on the roads, in the manner that Jeroboam, son of Nevat, placed guards, so that the Jews could not ascend for the pilgrim Festival.

    9What did the worthy and sin-fearing individuals of that generation do? They brought baskets of first fruits, and covered them with dried figs, and took them with a pestle on their shoulders. And when they reached the guards, the guards said to them: Where are you going? They said to them: We are going to prepare two round cakes of pressed figs with the mortar that is down the road before us and with the pestle that we are carrying on our shoulders. As soon as they passed the guards, they decorated the baskets of first fruits and brought them to Jerusalem.

    10A Sage taught: This was something that was performed in a similar manner by the descendants of Salmai of Netophat. The Gemara explains this comment by quoting a baraita . The Sages taught: Who are the descendants of Salmai of Netophat? They said in explanation: Once, the evil kingdom of Greece issued a decree of apostasy against the Jews, that they may not bring wood for the arrangement of the altar. And they placed guards on the roads, in the manner that Jeroboam, son of Nevat, placed guards, so that the Jews could not ascend for the pilgrim Festival.

    11What did the sin-fearing individuals of that generation do? They brought their pieces of wood and prepared ladders [ sulamot ], and they placed the ladders on their shoulders and went off to Jerusalem. When they reached the guards, the guards said to them: Where are you going? They said to them: We are going to bring down doves from the dovecote that is located down the road before us and with these ladders that are on our shoulders. As soon as they had passed the guards, they dismantled the ladders and took them up to Jerusalem. The name Salmai alludes to the Hebrew word for ladder, sulam .

    12And about these families who provided these donations and others like them, the verse says: “The memory of the righteous shall be for a blessing” (Proverbs 10:7), as they are remembered for the good throughout the generations. And about Jeroboam, son of Nevat, and his ilk, it is stated: “But the name of the wicked shall rot” (Proverbs 10:7).

    13§ The mishna taught: On the twentieth of Av, the wood offering was brought by the descendants of Pahath Moab ben Yehuda. A tanna taught: The descendants of Pahath Moab ben Yehuda are the descendants of David ben Yehuda. He is called Moab because Ruth the Moabite was the grandmother of David’s father, Yishai. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: These are the descendants of Joab, son of Zeruiah, whose mother was the daughter of Yishai and therefore also descended from Ruth.

    14The mishna further taught: On the twentieth of Elul, the descendants of Adin ben Yehuda brought their wood offering. The Sages taught: The descendants of Adin ben Yehuda are the descendants of David ben Yehuda, who was called Adin. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: These are the descendants of Joab, son of Zeruiah.

    15The mishna taught: On the first of Tevet, the descendants of Parosh returned to bring wood for a second time. The Gemara asks: Who is the author of this opinion of the mishna? It is not the opinion of Rabbi Meir, nor that of Rabbi Yehuda, nor that of Rabbi Yosei. The Gemara elaborates: If it represents the opinion of Rabbi Meir, let him teach, with regard to the twentieth of Av, that the descendants of David ben Yehuda returned for a second time. According to Rabbi Meir, the descendants of Pahath Moab are the descendants of David, and consequently they would return for a second time on that date.

    16The Gemara continues: If it represents the opinion of Rabbi Yehuda, let him teach that the descendants of David ben Yehuda returned for a second time on a different date, the twentieth of Elul, as he contends that the descendants of Adin ben Yehuda are the descendants of David. And if the mishna represents the opinion of Rabbi Yosei, let him teach that the descendants of Joab, son of Zeruiah, returned for a second time, as he maintains that the descendants of Pahath Moab and the descendants of Adin ben Yehuda are both the descendants of Joab.

    17The Gemara answers: Actually, the mishna represents the opinion of Rabbi Yosei, and there are two tanna’im whose opinion is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. One tanna maintains that only the descendants of Pahath Moab are the descendants of Joab, while the other claims that only the descendants of Adin ben Yehuda are the descendants of Joab. According to both opinions, neither group was repeated a second time, and therefore the mishna does not pose a difficulty to either of them.

    18§ The mishna taught that on the first of Tevet there was no non-priestly watch at all, as there was an additional offering, hallel , and a wood offering. Mar Kashisha, son of Rav Ḥisda, said to Rav Ashi:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    דאית ליה רווחאשיכול לקרות מפרשה אחרת אבל הכא לית ליה רווחא דהא לא מצי למיקרי אלא בראשית ויהי רקיע:

    מה הפרש בין זה לזהמאי שנא דקרבן עצים דחי מעמד דנעילה ומעמד דמנחה לא דחי:

    הללו דברי תורהמנחה כדאמרי' בברכות (דף כו.) יצחק אבינו תיקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ודנעילה מדברי סופרים. וצריכין חיזוק לא גרסינן הכא:

    עמדו אלוזמן דקתני במתני' אהכי הוצרכו למנות משום ההיא תקנה דעבוד להו הנך נביאים כי היכי דלא לידחינהו מאתרייהו:

    בכוריםאדם נכנס לתוך שדהו ורואה אשכול שביכר תאנה שביכרה קושר עליה גמי ועושה אותה בכורים:

    פרוזדאותשומרים:

    בקציעותתאנים יבשים כותשין אותן ועושין מהן עגולין:

    ה"ג והעלי על כתפיהן(בוכיא):

    במכתשת שלפנינושהוא במקום אחר לפני בסמוך וזהו גונבי עלי על שם שמתגנבין מן הפרוזדאות על עסקי עלי:

    הן הן בני סלמאי הנתופתיכעין מעשה זה עשו:

    הן הן בני דוד בן יהודהדוד מלך ישראל ואהכי קרו ליה פחת מואב שבא מרות המואביה:

    יואב בן צרויהשבא מרות המואביה כי צרויה אם יואב אחות דוד היתה שנאמר (דברי הימים א ב׳:ט״ז) ואחיותיהם צרויה ואביגיל:

    בני עדין הן הן בני דודלהכי קרי ליה בספר שמואל (ב כג) עדינו העצני שבשעה שעוסק בתורה מעדן עצמו כתולעת וכשיוצא למלחמה מתקשה כעץ:

    הן הן בני יואב בן צרויהפלוגתא היא (במס' חגיגה) חד אמר עדינו העצני זה דוד וחד אמר זה יואב:

    ליתני שבו בני דוד שניהדהא קאמר ר' מאיר פחת מואב היינו דוד:

    ולר' יהודהבני עדין היינו דוד ובמתניתין קתני בהדיא בני דוד והדר קתני בני פחת מואב דלר"מ ול' יהודה בני עדין היינו דוד שבו שניה מיבעי ליה:

    ולר' יוסידאמר פחת מואב ועדין היינו יואב שבו שניה מיבעי ליה:

    לעולם ר' יוסי ותרי תנאי אליבא דר' יוסידמאן דאמר בני עדין בן יהודה היינו בני יואב לא סבר לה דבני פחת מואב היינו יואב ולהכי לא קתני שבו בני יואב שניה ולא סבירא ליה נמי דהן הן בני דוד דאם כן שבו בני דוד שניה מיבעי ליה למיתני אלא משפחה אחרת הן ומאן דאמר בני פחת מואב היינו בני יואב לא סבירא ליה דבני עדין היינו יואב אלא משפחה אחרת הן:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    תענית 28 עמוד א

    1דאית ליה רווחא.

    2פרשה גדולה קורין אותה בשנים בשחרית ובמוסף. ובמנחה קורין על פיהן כו'. איבעיא להו: היכי קאמר? בשחרית ובמוסף קורין אותה בספר, ובמנחה קורין אותה על פה כקורין את שמע, או דלמא הכי קתני: בשחרית קורין אותה בספר, ובמוסף ובמנחה קורין אותה על פה כקורין את שמע?

    3תא שמע, דתניא: בשחרית ובמוסף נכנסין לבית הכנסת וקורין כדרך שקורין כל השנה, ובמנחה יחיד קורא אותה על פה. אמר ר' יוסי: וכי יחיד יכול לקרות דברי תורה על פה בצבור אלא כולן נכנסין וקורין אותה על פה כקורין את שמע.

    4כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד כו'. מה הפרש בין זה לזה? הללו דברי תורה, והללו דברי סופרים.

    5זמן עצי כהנים והעם כו'. ת"ר למה הוצרכו לומר זמן עצי כהנים והעם? אמרו: כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה, ועמדו אלו והתנדבו משלהם.

    6וכך התנו נביאים שביניהן: שאפי' לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבין משלהן, שנאמר: ״(נחמיה י״, לה) ״והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבותינו לעתים מזומנים שנה בשנה לבער על מזבח ה' אלהינו ככתוב בתורה״.

    7ועמהם כהנים ולוים וכל מי כו'. תנו רבנן: מה היו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות?

    8אמרו: פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה, ושלא יביאו בכורים לירושלים, והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט, שלא יעלו ישראל לרגל.

    9מה עשו כשרין (שבאותו הדור? ויראי חטא) הביאו סלי בכורים וחיפום בקציעות ונטלום ועלי על כתפיהן וכיון שהגיעו אצל פרוזדאות אמרו להם: להיכן אתם הולכין? אומרין להם: לעשות שני עיגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו. כיון שעברו מהן עיטרום בסלים והביאום לירושלים.

    10תנא: הן הן בני סלמאי הנתופתי ת"ר מה הן בני סלמאי הנתופתי אמרו פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל׃

    11מה עשו יראי חטא שבאותו הדור הביאו גזיריהן ועשו סולמות והניחו על כתפיהם והלכו להם כיון שהגיעו אצלן אמרו להם להיכן אתם הולכין אמרו להם להביא גוזלות משובך שלפנינו ובסולמות שעל כתפינו כיון שעברו מהן פירקום והביאום והעלום לירושלים׃

    12ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר: (משלי י, ז) זכר צדיק לברכה ועל ירבעם בן נבט וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב:

    13בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה: תנא בני פחת מואב בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי ר' מאיר רבי יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה:

    14בעשרים באלול בני עדין בן יהודה וכו' תנו רבנן בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה:

    15באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה כו'. מני מתני' לא ר' מאיר ולא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי ר"מ ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה׃

    16אי רבי יהודה ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה אי רבי יוסי ליתני שבו בני יואב בן צרויה שניה׃

    17לעולם ר' יוסי ותרי תנאי אליבא דר' יוסי:

    18באחד בטבת לא היה בו מעמד כו': אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי:

    Tosafot

    מה הפרש בין זה לזהכלומר מה הפרש בין קרבן מוסף לקרבן עצים דקרבן מוסף דוחה מנחה וקרבן עצים לא דחי מנחה:

    הללו דברי תורהמוסף ולהכי קדחי מנחה דהוי מדברי תורה אבל קרבן עצים דהוי מדברי סופרים והלכך לא דחיא אלא נעילה דהויא מדברי סופרים אבל לא דחיא מנחה דהויא מדברי תורה:

    בני פחת מואב וכו' הן הן בני דודולכך נקראו בני פחת שבאו מרות המואביה:

    הן הן בני יואב בן צרויהפירוש דצרויה היתה אחות דוד כדכתיב (דברי הימים א ב׳:ט״ז) ואחיותיהם צרויה והם באים מזרע רות המואביה:

    אי ר"מדקאמר בני פחת מואב בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה ליתני במתניתין כי קאמר בעשרים כו' בני פחת מואב בן יהודה היה ה"ל למיתני בני דוד בן יהודה שבו שניה כמו שאומר שבו בני פרעוש שניה אי ר' יהודה דקאמר בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה אי ר' יוסי ליתני שבו בני יואב שניה ומשני תרי תנאי ואליבא דר' יוסי וקשיא אמאי לא מוקי אליבא דר"מ ותרי תנאי אליבא דר"מ שהרי טפי יש לן לאוקמא כר"מ דסתמא דמתני' כר' מאיר ונראה לי דלהכי מוקי לה כרבי יוסי משום דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מתני' וישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהםפי' קבלנו מרבותינו שהיו בכל יום קורין פרשת קרבנות. ואח"כ היו קורין סדר בראשית. ביום הראשון בראשית ויהי רקיע. תנא בראשית בשנים אמאי בשנים והא ה' פסוקי נינהו. ותנא הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים. רב אמר דולג. פי' הראשון קורא שלשה. השני חוזר וקורא אחד מאלו השלשה שקראם הראשון והשני פסוקים הנותרים מן הפרשה. ושמואל אמר פוסק הפסוק אחד לשנים כל אחד קורא שלשה. רב אמר דולג. כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה.

    וקיי"ל כרב וכבר פירשנוהו במגילהפי' בשחרית במוסף כו'. תנא בשחרית ובמוסף נכנסין בכנסת וקורא בתורה בצבור.

    ע"ש לא היו נכנסין מפני כבוד השבתמתני' כל יום שיש בו הלל ואין בו מוסף כגון חנוכה וכיוצא בו לא היה בו בשחרית כלומר לא היה בו מעמד בשחרית לא היו אנשי מעמד נכנסין בכנסת וקורין פרשיותיהן בשחרית וכל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ר"ח וחש"מ אין בו לאנשי מעמד קריאה במנחה. כל יום שיש בו קרבן עצים כגון אלו ט' ימים שאנו עתידין לפרשן כדתנא זמן עצי הכהנים והעם ט' אין לאנשי המעמד תפלה בנעילה. אמר בן עזאי משום ר' יהושע כל יום שיש בו קרבן מוסף אין מעמד בנעילה.

    קרבן עצים אין במנחהואמרינן מה הפרש בין זה לזה. ופרקינן הללו דברי תורה כלומר הימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ר"ח וחולו של מועד מן התורה אסורים בתענית ואין צריכין [חיזוק] אלא דוחין המעמד שבנעילה. ואע"פ שאינה תדירה. ואינו דבר ידוע. אבל זמן הכהנים שהוא אסור בתענית מדרבנן צריך חיזוק. לפי' אין בו מעמד במנחה שהוא תדיר והוא ידוע. וכיון שרואין כי דוחה את המנחה נוהגין בו יו"ט. כדתניא [במגלת תענית] ואלו ימים זמן עצי הכהנים והעם אסורין בהספד ותענית:

    ת"ר למה הוזכרו זמן עצי הכהנים והעם להמנות כשעלו ישראל מן הגולה לא מצאו עצים למערכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם.

    פי' גונבין עלי וקוצעי קציעות גונבין דעת יושבי פרדסאות באמרם להם כי התאנים הבכורות הללו אנו הולכים בהן לכתוש במכתש שלפנינו ובעלי שעל כתפינו לעשותן קציעה של דבילה. פי' עלי יד המכתש כדכתיב אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי. דברים פשוטים הן. תנא לפי שמסרו עצמן על המצות נזכרין לברכה.

    כדכתיב זכר צדיק לברכהזמן עצי הכהנים והעם תשעה. באחד בניסן בני ארח בן יהודה כו'.

    מני מתני' אינה לר' מאיר דאמר בני פחת מואב הן הן בני דוד בן יהודה דאי ר' מאיר היא כיון שהקריבו בני דוד בן יהודה (כ"ג) [כ'] בתמוז ובאו בני פחת מואב להקריב בכ' באב היה לו לומר אם בני פחת מואב הן בני דוד בן יהודה שבו בני פחת מואב שניה כמו שאמר בני פרעוש שניה. אי מתני' ר' יהודה היא כיון דאמר בני עדין בן יהודה הן בני דוד בן יהודה היה לו לומר שבו בני עדין בן יהודה שניה אי ר' יוסי כיון דאמר בני פחת מואב בן יהודה בני יואב בן צרויה הן ובני עדין הן הן בני יואב בן צרויה היה לו לומר שבו בני עדין שניה. ואוקמיה לר' יוסי ותרי תנאי אליבא דר' יוסי:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Taanit 28a

    Taanit 28a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 495 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    דאית ליה רווחא שיכול לקרות מפרשה אחרת אבל הכא לית ליה רווחא דהא לא מצי למיקרי אלא בראשית ויהי רקיע:

    מה הפרש בין זה לזה מאי שנא דקרבן עצים דחי מעמד דנעילה ומעמד דמנחה לא דחי:

    הללו דברי תורה מנחה כדאמרי' בברכות (דף כו.) יצחק אבינו תיקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ודנעילה מדברי סופרים. וצריכין חיזוק לא גרסינן הכא:

    עמדו אלו זמן דקתני במתני' אהכי הוצרכו למנות משום ההיא תקנה דעבוד להו הנך נביאים כי היכי דלא לידחינהו מאתרייהו:

    בכורים אדם נכנס לתוך שדהו ורואה אשכול שביכר תאנה שביכרה קושר עליה גמי ועושה אותה בכורים:

    פרוזדאות שומרים:

    בקציעות תאנים יבשים כותשין אותן ועושין מהן עגולין:

    ה"ג והעלי על כתפיהן (בוכיא):

    10 more comments on this page.

    Rashi on Taanit 28a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    מה הפרש בין זה לזה כלומר מה הפרש בין קרבן מוסף לקרבן עצים דקרבן מוסף דוחה מנחה וקרבן עצים לא דחי מנחה:

    הללו דברי תורה מוסף ולהכי קדחי מנחה דהוי מדברי תורה אבל קרבן עצים דהוי מדברי סופרים והלכך לא דחיא אלא נעילה דהויא מדברי סופרים אבל לא דחיא מנחה דהויא מדברי תורה:

    בני פחת מואב וכו' הן הן בני דוד ולכך נקראו בני פחת שבאו מרות המואביה:

    הן הן בני יואב בן צרויה פירוש דצרויה היתה אחות דוד כדכתיב (דברי הימים א ב׳:ט״ז) ואחיותיהם צרויה והם באים מזרע רות המואביה:

    אי ר"מ דקאמר בני פחת מואב בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה ליתני במתניתין כי קאמר בעשרים כו' בני פחת מואב בן יהודה היה ה"ל למיתני בני דוד בן יהודה שבו שניה כמו שאומר שבו בני פרעוש שניה אי ר' יהודה דקאמר בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה אי ר' יוסי ליתני שבו בני יואב שניה ומשני תרי תנאי ואליבא דר' יוסי וקשיא אמאי לא מוקי אליבא דר"מ ותרי תנאי אליבא דר"מ שהרי טפי יש לן לאוקמא כר"מ דסתמא דמתני' כר' מאיר ונראה לי דלהכי מוקי לה כרבי יוסי משום דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו:

    Tosafot on Taanit 28a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    מתני' וישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהם פי' קבלנו מרבותינו שהיו בכל יום קורין פרשת קרבנות. ואח"כ היו קורין סדר בראשית. ביום הראשון בראשית ויהי רקיע. תנא בראשית בשנים אמאי בשנים והא ה' פסוקי נינהו. ותנא הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים. רב אמר דולג. פי' הראשון קורא שלשה. השני חוזר וקורא אחד מאלו השלשה שקראם הראשון והשני פסוקים הנותרים מן הפרשה. ושמואל אמר פוסק הפסוק אחד לשנים כל אחד קורא שלשה. רב אמר דולג. כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה.

    וקיי"ל כרב וכבר פירשנוהו במגילה פי' בשחרית במוסף כו'. תנא בשחרית ובמוסף נכנסין בכנסת וקורא בתורה בצבור.

    ע"ש לא היו נכנסין מפני כבוד השבת מתני' כל יום שיש בו הלל ואין בו מוסף כגון חנוכה וכיוצא בו לא היה בו בשחרית כלומר לא היה בו מעמד בשחרית לא היו אנשי מעמד נכנסין בכנסת וקורין פרשיותיהן בשחרית וכל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ר"ח וחש"מ אין בו לאנשי מעמד קריאה במנחה. כל יום שיש בו קרבן עצים כגון אלו ט' ימים שאנו עתידין לפרשן כדתנא זמן עצי הכהנים והעם ט' אין לאנשי המעמד תפלה בנעילה. אמר בן עזאי משום ר' יהושע כל יום שיש בו קרבן מוסף אין מעמד בנעילה.

    קרבן עצים אין במנחה ואמרינן מה הפרש בין זה לזה. ופרקינן הללו דברי תורה כלומר הימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ר"ח וחולו של מועד מן התורה אסורים בתענית ואין צריכין [חיזוק] אלא דוחין המעמד שבנעילה. ואע"פ שאינה תדירה. ואינו דבר ידוע. אבל זמן הכהנים שהוא אסור בתענית מדרבנן צריך חיזוק. לפי' אין בו מעמד במנחה שהוא תדיר והוא ידוע. וכיון שרואין כי דוחה את המנחה נוהגין בו יו"ט. כדתניא [במגלת תענית] ואלו ימים זמן עצי הכהנים והעם אסורין בהספד ותענית:

    ת"ר למה הוזכרו זמן עצי הכהנים והעם להמנות כשעלו ישראל מן הגולה לא מצאו עצים למערכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם.

    פי' גונבין עלי וקוצעי קציעות גונבין דעת יושבי פרדסאות באמרם להם כי התאנים הבכורות הללו אנו הולכים בהן לכתוש במכתש שלפנינו ובעלי שעל כתפינו לעשותן קציעה של דבילה. פי' עלי יד המכתש כדכתיב אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי. דברים פשוטים הן. תנא לפי שמסרו עצמן על המצות נזכרין לברכה.

    כדכתיב זכר צדיק לברכה זמן עצי הכהנים והעם תשעה. באחד בניסן בני ארח בן יהודה כו'.

    מני מתני' אינה לר' מאיר דאמר בני פחת מואב הן הן בני דוד בן יהודה דאי ר' מאיר היא כיון שהקריבו בני דוד בן יהודה (כ"ג) [כ'] בתמוז ובאו בני פחת מואב להקריב בכ' באב היה לו לומר אם בני פחת מואב הן בני דוד בן יהודה שבו בני פחת מואב שניה כמו שאמר בני פרעוש שניה. אי מתני' ר' יהודה היא כיון דאמר בני עדין בן יהודה הן בני דוד בן יהודה היה לו לומר שבו בני עדין בן יהודה שניה אי ר' יוסי כיון דאמר בני פחת מואב בן יהודה בני יואב בן צרויה הן ובני עדין הן הן בני יואב בן צרויה היה לו לומר שבו בני עדין שניה. ואוקמיה לר' יוסי ותרי תנאי אליבא דר' יוסי:

    Rabbeinu Chananel on Taanit 28a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה הן הן בני יואב כו' במס' חגיגה כו' עכ"ל לא מצאתיו שם אבל במס' מו"ק איתא דדוד נקרא כן:

    תוס' בד"ה הן הן בני יואב כו' היתה בת ישי כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Taanit 28a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹשִׁיב יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הוצרך להביא דמיון לדבר זה ללמדך מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ (ישעיהו מט, יז), כי לולי שקדם ירבעם שהיה מלך ישראל לעשות דבר רע כזה לא היו מלכי האומות יכולין לגזור גזירות בביטול המצות. על כן אל תתמה למה לא הגין זכות המצוה שלא יגזרו דבר על ביטולה?

    Ben Yehoyada on Taanit 28a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Taanit, daf 28, Amud Aleph, about 495 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “דאית ליה רווחא.…”

    2. Segment 246 words

      Opens “פרשה גדולה קורין אותה בשנים בשחרית ובמוסף.…”

    3. Segment 341 words

      Opens “תא שמע, דתניא: בשחרית ובמוסף נכנסין לבית…”

    4. Segment 420 words

      Opens “כל יום שיש בו הלל אין בו…”

    5. Segment 525 words

      Opens “זמן עצי כהנים והעם כו'. ת"ר למה…”

    6. Segment 640 words

      Opens “וכך התנו נביאים שביניהן: שאפי' לשכה מלאה…”

      Named: רבן העצים.

    7. Segment 716 words

      Opens “ועמהם כהנים ולוים וכל מי כו'. תנו…”

    8. Segment 829 words

      Opens “אמרו: פעם אחת גזרה המלכות גזירה על…”

    9. Segment 943 words

      Opens “מה עשו כשרין (שבאותו הדור? ויראי חטא)…”

    10. Segment 1039 words

      Opens “תנא: הן הן בני סלמאי הנתופתי ת"ר…”

    11. Segment 1139 words

      Opens “מה עשו יראי חטא שבאותו הדור הביאו…”

    12. Segment 1221 words

      Opens “ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר: (משלי…”

    13. Segment 1331 words

      Opens “בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה:…”

      Named: רבי יוסי.

    14. Segment 1431 words

      Opens “בעשרים באלול בני עדין בן יהודה וכו'…”

      Named: רבי יהודה, רבי יוסי.

    15. Segment 1527 words

      Opens “באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה כו'.…”

      Named: רבי יהודה, רבי יוסי.

    16. Segment 1620 words

      Opens “אי רבי יהודה ליתני שבו בני דוד…”

      Named: רבי יהודה, רבי יוסי.

    17. Segment 178 words

      Opens “לעולם ר' יוסי ותרי תנאי אליבא דר'…”

    18. Segment 1816 words

      Opens “באחד בטבת לא היה בו מעמד כו':…”

      Named: רב חסדא, רב אשי.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Taanit 28a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026