Talmud Builders

    Taanit 17a

    Back to index

    English translation — Taanit 17a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1only on Rosh HaShana, and on Yom Kippur of Jubilee Years, and in a time of war.

    2§ The mishna teaches: For the first blessing he recites: He Who answered Abraham. It was taught in a baraita : Some reverse the order of the conclusion of two blessings, by reciting: Who hears cries, in the fifth blessing, which deals with Elijah, and the conclusion: Who hears prayer, in the blessing of Samuel. The Gemara asks: Granted, with regard to Samuel both options are appropriate, as it is written concerning him: Prayer, and it is likewise written concerning him: Crying. One verse states: “And Samuel said: Gather all of Israel to Mizpah, and I will pray for you to the Lord” (I Samuel 7:5), while another verse states: “And Samuel cried to the Lord for Israel” (I Samuel 7:9).

    3However, with regard to Elijah, although prayer is written, as it says: “Elijah the prophet came near and said: Lord, the God of Abraham, of Isaac, and of Israel” (I Kings 18:36), which is referring to a prayer, crying is not written. How, then, can one conclude a blessing that deals with Elijah by mentioning crying? The Gemara answers that Elijah’s statement: “Answer me, Lord, answer me” (I Kings 18:37), is an expression of crying, even if the term crying does not itself actually appear.

    4§ The mishna further teaches: For the sixth he recites: He Who answered Jonah; for the seventh he recites: He Who answered David. The Gemara asks: Since Jonah was after David and Solomon, what is the reason that the tanna mentions Jonah first? The Gemara answers: The reason is due to the fact that he wants to conclude the series with: Blessed are You, Lord, Who has mercy on the Land. Therefore, the last blessing mentions David and Solomon, who were kings of Eretz Yisrael and prayed on its behalf. It was taught in the name of Sumakhos that they said he concludes the final blessing with: Blessed are You, Lord, Who humbles the exalted.

    5§ The mishna teaches that on the first three fasts, the members of the priestly watch fast but do not complete their fasts until nightfall. The mishna then proceeds to cite other halakhot that deal with the members of the priestly watch and the patrilineal family. The Sages taught: For what reason did they say that the members of the priestly watch are permitted to drink wine at nights but not during the days? They said this lest on a certain day the Temple service becomes burdensome for the members of the patrilineal family, and the members of the priestly watch are called to come and assist them. Therefore, it is prohibited for them to drink wine during the day, when their help might be needed, so that they do not enter the Temple after drinking wine.

    6The baraita continues to explain the reason for the mishna’s ruling. For what reason did they say that the members of the patrilineal family may not drink wine, neither by day nor by night? Because they are constantly engaged in the Temple service.

    7From here the Sages stated: Even nowadays, after the destruction of the Temple, with regard to any priest who knows his priestly watch, in which his family served, and the watch of his patrilineal family, and he knows that the family of his forefathers was established as fit for the Temple service there, it is prohibited for him to drink wine that entire day, in the event that the Temple is rebuilt on that day and he will be called to return to the service. In the case of a priest who knows his priestly watch, i.e., the week of the year in which his family served, and does not know the watch of his patrilineal family, the day of the week that his family served, but he knows that the family of his forefathers was established there, it is prohibited for him to drink wine that entire week.

    8Finally, if he does not know his priestly watch or the watch of his patrilineal family, but he knows that the family of his forefathers was established there, he is prohibited to drink wine that entire year. When the Temple will be rebuilt, his priestly watch might be called upon to serve, and he is unaware of the appointed time for his Temple service.

    9Rabbi Yehuda HaNasi says: I say that in accordance with this reasoning it is prohibited for any priest to drink wine at any time, even if he knows his priestly watch, as the order of the watches might change when the Temple is rebuilt, or perhaps all the watches will participate in the rededication of Temple. However, what can I do, as his misfortune is his advantage? The unfortunate fact that so many years have passed since the destruction of the Temple means that this decree prohibiting the priests from drinking cannot be sustained. Abaye said: In accordance with whose opinion do priests drink wine nowadays? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

    10§ The mishna teaches: It is prohibited for both the members of the priestly watch and the members of the non-priestly watch to cut their hair or launder their garments throughout the week, but on Thursday they are permitted to cut their hair and launder their clothes in deference to Shabbat. The Gemara asks: What is the reason for these prohibitions? Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: These prohibitions were enacted in order to ensure that the priests will cut their hair and launder their clothes during the week before their service, so that they will not enter their priestly watch when they are unkempt.

    11The Sages taught: A king cuts his hair every day, a High Priest cuts his hair every Friday, and a common priest once every thirty days. The Gemara clarifies: A king cuts his hair every day. What is the reason for this? Rabbi Abba bar Zavda said that the verse states: “Your eyes shall see the king in his beauty” (Isaiah 33:17), which indicates that a king must always look his best. A High Priest cuts his hair every Friday. The Gemara asks: What is the reason for this? Rav Shmuel bar Yitzḥak said: Since the watches are renewed and changed every Friday, it is fitting for every watch to see the High Priest with his hair perfectly groomed.

    12§ A common priest cuts his hair once every thirty days. The Gemara asks: From where do we derive this number? It is derived by a verbal analogy from the word pera with regard to priests and pera in connection with a nazirite. It is written here, concerning priests: “Neither shall they shave their heads, nor suffer their locks [ pera ] to grow long” (Ezekiel 44:20), and it is written there, with regard to a nazirite: “He shall be sacred, he shall let the locks [ pera ] of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5). Just as there, a nazirite who does not specify any other time period cuts his hair after thirty days, so too here, a priest cuts his hair every thirty days.

    13The Gemara asks: And a nazirite himself, from where do we derive that he may not cut his hair for thirty days? Rav Mattana said: It is a principle that an unspecified naziriteship lasts thirty days. The Gemara inquires: From where do we derive this principle? The Gemara answers that the verse states: “He shall be [ yihye ] sacred” (Numbers 6:5), and the numerical value [ gimatriya ] of yihye is thirty. Rav Pappa said to Abaye: But perhaps this is what the Merciful One is saying in the Torah: They should not grow their hair at all, as they must cut it every day. Abaye said to him: If it were written: They shall not grow long their locks, I might have explained as you originally said. Now that it is written: “Nor suffer their locks to grow long,” this indicates that they may have locks, but they may not let them grow long.

    14The Gemara asks: If it is so that cutting one’s hair is a necessary preparation for the Temple service by Torah law, then even nowadays priests should cut their hair every thirty days as well, in case the Temple is rebuilt and they must resume their service. The Gemara answers: This issue is similar to the prohibition concerning those who have drunk wine. Just as with regard to those who have drunk wine, it is when one enters the Temple that it is prohibited, whereas when one does not enter the Temple it is permitted to drink wine, here the same also applies.

    15The Gemara questions this conclusion: But isn’t it taught in the aforementioned baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: I say that it is prohibited for all priests to drink wine at any time. However, what can I do, as his misfortune is his advantage? And Abaye said: In accordance with whose opinion do priests drink wine nowadays?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אלא בראש השנהכדאמרינן בר"ה (דף טז.) אמרו לפני מלכיות וזכרונות וכו':

    וביובלביום הכפורים של יובל כדתנן התם (דף כו:) שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות כו':

    ובשעת מלחמהדכתיב (במדבר י) וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו' ולא ידעינן מנא איתפריש דאומר ברכות ופסוקי מלכיות זכרונות ושופרות בשעת מלחמה:

    צעקה לאליהועל מי שענה את אליהו חותם שומע צעקה ובשמואל שומע תפלה דכתיב ביה תפלה (שמואל א ז׳:ה׳) קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם:

    צעקהדכתיב (שם טו) ויחר לשמואל ויזעק אל ה' כל הלילה ואיכא למימר במצפה הוה ההיא צעקה דבתר פרשת קבצו כל ישראל המצפתה כתיב בפרשת נחמתי כי המלכתי את שאול וגו' כך שמעתי:

    גבי אליהובמעשה דהר הכרמל כתיב תפלה דכתיב ענני ה' ענני דמשמע לשון בקשה ותפלה ולא לשון צעקה ומשני ענני ה' ענני לשון צעקה הוא כך שמעתי:

    יונה בתר דוד ושלמהדהוה בימי אמציהו בסדר עולם:

    דבעי למחתםבסוף כל ברכות ברוך מרחם על הארץ ולהכי בעי באותה חתימה דוד ושלמה שהן התפללו על ארץ ישראל כך שמעתי אי נמי משום דאינהו תקון בית המקדש דהוא עיקר הארץ כך שמעתי:

    ברוך משפיל הרמיםהיו אומרים במקום ברוך מרחם שהכניעם במטר ששבו בתשובה:

    מכאן אמרומדקתני הכא דאפילו אנשי משמר שלא היו עובדין באותו היום כלל אפילו הכי אסורין לשתות יין:

    כהןבזמן הזה:

    המכיר משמרתוהיודע מאיזו משמרת הוא מיהויריב או מידעיה או אחת מכ"ד משמרות שיודע שמות אבותיו ואבות אבותיו עד יהויריב ויודע איזה יום ואיזה שבת היו עובדים:

    קבועיןשיודע ודאי שבית אב שלו עובד במקדש לפי שהרבה היו מבתי אבות הכהנים שלא הוקבעו שוב אמר לי רבי קבועין שלא נתחלל בית אב שלו להיות מגואל מן הכהונה ויודע שראוי בית אב שלו לעבוד:

    אסור לשתות יין כל אותו היוםותו לא שמא יבנה בית המקדש ותכבד העבודה ויהיה זה צריך לעבוד:

    מכיר משמרתושיודע איזה שבת בשנה עובדין:

    ואינו יודע מאיזה בית אבדעכשיו אינו מכיר באיזה יום בשבת עובדין ויודע שבתי אבותיו קבועין אסור כל אותה שבת מספיקא בכולהו גרסינן ויודע שבתי אבותיו קבועין הן דאם אינו יודע שבתי אבותיו קבועין לעבוד מותר הוא לשתות יין כל השנה ולא חיישינן שמא יבנה ושמא בית אב שלו יעבדו היום:

    רבי אומר אומר אני כהן אסור כו'כלומר אי חיישינן לשמא יבנה יהא אסור לעולם אפי' המכיר משמרתו ומשמרת בית אבותיו דחיישינן שמא ישתנה סדר משמרות ושמא יעבדו כולם לחנוכת הבית בבת אחת ונמצא זה צריך לעבוד אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו דהוי כמה שנים שלא חזרה בירה וקלקלה זו תקנתו לשתות יין בהדיא ולשמא יבנה לא חיישינן:

    כשהן מנווליןשלא יהו סומכין על יום אחד מימי שבת ואין מסתפרין בשבת שעברה:

    מסתפר בכל יוםמצוה:

    מערב שבת לערב שבתולא ישהה מלגלח יותר:

    ומשמרות מתחדשותבכל שבת ושבת ומשמרה שלא ראתהו עד עכשיו ובאה לראותו הדבר נאה שתראהו ביופיו:

    לא לירבו כללאלא יסתפרו בכל יום דהכי משמע ופרע דהיינו שלשים לא ישלחו אלא יגלחו:

    שלוחי לא משלחיהכי משמע פרע שגדלו אינן רשאין לגדל עוד:

    אי הכיכיון דמקרא מפקת לה האידנא נמי לא לישלחו ומשני כיין דומיא דיין דכתיב בסמוך להאי ופרע לא ישלחו ויין לא ישתו כל כהן:

    מה יין בזמן ביאה הוא דאסורדכתיב (יחזקאל מד) בבואם אל החצר וגו' בזמן שבית המקדש קיים שבאין שם לעבוד:

    שלא בזמן ביאהכגון האידנא שהבית חרב ולא זמן ביאה היא:

    והתניא רבי אומר אומר אני כו' ואמר אביי כו' מכלל דרבנן אסרידחיישינן לשמא יבנה ומצי נמי מייתי רישא דברייתא מפני מה אמרו אנשי משמר כו' ואייתי סיפא בלשון קצרה ודייק מינה מכלל דרבנן אסרי:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    תענית 17 עמוד א

    1אלא בראש השנה, וביובלות, ובשעת מלחמה.

    2על הראשונה הוא אומר: מי שענה את אברהם כו'. תנא: יש מחליפין צעקה לאליהו, ותפלה לשמואל. בשלמא גבי שמואל כתיב ״ביה תפלה וכתיב ביה צעקה״.

    3אלא גבי אליהו תפלה כתיב״, צעקה לא כתיב! (מלכים א יח, לז) ״ענני ה' ענני״ לשון צעקה היא.״

    4על הששית הוא אומר: מי שענה את יונה כו'. על השביעית הוא אומר: מי שענה את דוד כו'. מכדי יונה בתר דוד ושלמה הוה, מאי טעמא מקדים ליה ברישא? משום דבעי למיחתם ״מרחם על הארץ״. תנא, משום סומכוס אמרו: ״ברוך משפיל הרמים״.

    5שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין כו'. תנו רבנן: מפני מה אמרו אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב, ויבואו ויסייעו להם.

    6מפני מה אמרו אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה מפני שהן עסוקין תמיד בעבודה.

    7מכאן אמרו: כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו, ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותו היום. במכיר משמרתו ואין מכיר משמרת בית אב שלו, ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותה שבת.

    8אינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו, ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל השנה.

    9רבי אומר, אומר אני: אסור לשתות יין לעולם, אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו. אמר אביי: כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי.

    10אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ולכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. מאי טעמא? אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כדי שלא יכנסו למשמרתם כשהן מנוולין.

    Baraita

    11ת"ר מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול מערב שבת לערב שבת, כהן הדיוט אחת לשלשים יום. מלך מסתפר בכל יום מ"ט אמר רבי אבא בר זבדא, אמר קרא: ״(ישעיהו לג״, יז) ״מלך ביפיו תחזינה עיניך״. כהן גדול מע"ש לערב שבת מ"ט אמר רב שמואל בר יצחק: הואיל ומשמרות מתחדשות.

    12כהן הדיוט אחת לשלשים יום מנלן? אתיא ״פרע״ ״פרע״ מנזיר, כתיב הכא: (יחזקאל מד, כ) ״וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו״, וכתיב התם: (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו, מה להלן שלשים אף כאן שלשים.

    13ונזיר גופיה מנלן? אמר רב מתנה: סתם נזירות שלשים יום. מנלן? אמר קרא: ״יהיה״ בגימטריא תלתין הוי. א"ל רב פפא לאביי: ודילמא ה"ק רחמנא: לא לירבו כלל! אמר ליה: אי הוה כתב ״לא ישלחו פרע״ כדקאמרת, השתא דכתיב: ״ופרע לא ישלחו״ פרע ליהוי, שלוחי הוא דלא לישלחו.

    14אי הכי, אפילו האידנא נמי! דומיא דשתויי יין. מה שתויי יין בזמן ביאה הוא דאסור, שלא בזמן ביאה שרי, אף הכא נמי.

    15והתניא, רבי אומר: אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם, אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו. ואמר אביי: כמאן שתו האידנא כהני חמרא׃

    Tosafot

    ויודע שבתי אבותיו קבועין לשם אסור לשתות יין וכו'פירוש אסור לשתות יין חוץ לסעודתו אבל בסעודתו מותר דיין שבתוך הסעודה אינו משכר:

    ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת מאי טעמאפי' מאי טעמא אין הכהנים מותרין להסתפר אלא דווקא בחמישי בשבת כדי שלא יכנסו למשמר כשהן מנוולין פי' ולא ימתינו עד יום אחד מימי השבוע הבא ויסתפרו קודם שיכנסו למשמרת דאם לא יסתפרו קודם יהיו אסורין כל השבוע הבא עד יום החמישי ומתוך זה שאסרו לספר כל השבוע הבא יסתפרו קודם שיכנסו למשמרתם ולא יהיו מנוולים:

    כהן גדול מסתפר מע"ש לערב שבת וכהן הדיוט אחד לשלשים יום כהן גדול מסתפר מע"ש לערב שבת וכהן הדיוט אחד לשלשים יום. פירוש שאינו יכול להשהות יותר והאי דקאמר בסמוך השתא דכתיב פרע לא ישלחו פרע ליהוי פי' פרע ליהוי עד שלשים יום אם ירצה:

    לא לירבו כללפירוש ואפילו עד ל' יום וקשה דאם כן ג"ש דפרע למה לי וי"ל דשמא ר"ל לא לירבו עד ל' יום אלא יגלח בכ"ט:

    שלוחי לא משלחויותר משלשים יום:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    על הששית מי שענה את יונה במעי הדגה על השביעית מי שענה את דוד ושלמה בנו בירושלים תנא יש שמחליפין צעקה לאליהו וחותמין בברכה החמישית ברוך שומע צעקה ובברכה רביעית שהיא מי שענה את שמואל חותמים ברוך שומע תפלה. ואסיקנא ענני ה' ענני דכתיב ביה באליהו לשון צעקה הוא. ואמאי חתים לדוד ושלמה בנו בסוף והלא אינהו קדימי ליונה משום דבעי למחתם ברוך מרחם על הארץ תנא סומכוס אומר בשביעית הוא אומר ברוך משפיל רמים:

    מתני' שלש תעניות הראשונות אנשי משמר כו' פי' הכהנים היו חלוקים כ"ד חלקים משמש שבוע ומתחלף יוצא זה נכנס אחר ואותו החלק המשמש שבוע נקרא משמר וכל המשמר היו חולקין ז' חלקים כל אחד משמש יומו ויצא ונכנס אחר משמש למחר ונקרא חלק שהוא אחד משבעה במשמר בית אב. וכן הוא מפורש בתוספתא (דמכילתין) משמר שיש בו ד' בתי אבות או ז' בתי אבות או ח' או ט' משמר שיש בו ד' בתי אבות ג' מהן מקריבין כל אחד ב' ימים והרביעי מקריב יום אחד ומשמר שיש בו ח' בתי אבות כו'. משמר שיש בו ז' בתי אבות כל אחד משמר יומו והן כל אחד ואחד ועל זה הסדר שנו בחיצונה אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים שמא יזדמנו אותו היום זבחים הרבה ותכבד העבודה על אנשי (בתי דין) בית אב ויסייעו אותן אבל אנשי בית אב אסורין לשתות יין בין ביום בין בלילה מפני שהן תדירין בעבודה ויש באלו כ"ד משמרות שהפילו גורלות מי שעלה גורלו ביום ראשון נקבע במשמרתו להיות היא משמש ביום ראשון לעולם ומי שנקבע ביום שני כמוהו כגון שהיא משמרת יהויריב בתחלת ניסן בית אב פלוני באחד בשבת. בית אב פלוני בשני בשבת. וכן כולן לפיכך אמרו [המכיר] משמרתו באיזה חדש ובאיזה שבוע זמנו ובית אב שלו באיזה היום מן השבוע זמנו והוא מן הקבועים לעולם אסורין לשתות יין בו ביום מ"ט אמרינן שמא יבנה הבית ויהיה שתוי ואינו יכול לשמש בו ביום ומי שאינו מכיר בית אב שלו אבל מכיר באיזה שבוע זמן משמרתו אסור לשתות יין כל אותו שבוע ומי שאינו מכיר [לא] זה ולא זה אבל יודע שבתי אבותיו קבועין בעבודה אסור לשתות יין לעולם דבכל יום חיישינן שמא יומו הוא ר' אומר אומר אני כגון זה אסור לשתות יין לעולם אסור דרבנן וכדאמרין (אצל) [אבל] תקנתו קלקלתו זה השמועה כולה בסנהדרין בסוף פ' כ"ג פי' כיון שנתקלקלה בבית אב שלו הותר שאפילו אם יבנה הבית אינו משמש עד שישב ב"ד של כהונה ויקבעוהו באיזה יום ישמש לפיכך עכשיו מותר וכן כל כהן שאינו בר עבודה ביום ידוע מותר ועל זה אמר אביי כמאן שתי האידנא כהני חמרא כרבי מכלל רבנן סברי כשמעתייהו ואביי דהוא כהן מבני עלי לא הוה שתי חמרא דהא אמר רבא לדביתהו דאביי ידענא ביה בנחמני דלא הוה שתי חמרא (כתובות סה ע"א) ונהגו הכהנים לשתות יין עכשיו כרבי. הכהנים והלוים אנשי משמר וישראל אנשי מעמד בשבוע המשמשין בעבודה אסורין לספר ולכבס כדי שלא יכנסו במשמרתם מנוולים כיון שיודעין שאסורים (אף) [אז] מקדימין ומתקנים את עצמן ובחמישי מותרין לכבס ולספר מפני כבוד השבת:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Taanit 17a

    Taanit 17a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 423 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אלא בראש השנה כדאמרינן בר"ה (דף טז.) אמרו לפני מלכיות וזכרונות וכו':

    וביובל ביום הכפורים של יובל כדתנן התם (דף כו:) שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות כו':

    ובשעת מלחמה דכתיב (במדבר י) וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו' ולא ידעינן מנא איתפריש דאומר ברכות ופסוקי מלכיות זכרונות ושופרות בשעת מלחמה:

    צעקה לאליהו על מי שענה את אליהו חותם שומע צעקה ובשמואל שומע תפלה דכתיב ביה תפלה (שמואל א ז׳:ה׳) קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם:

    צעקה דכתיב (שם טו) ויחר לשמואל ויזעק אל ה' כל הלילה ואיכא למימר במצפה הוה ההיא צעקה דבתר פרשת קבצו כל ישראל המצפתה כתיב בפרשת נחמתי כי המלכתי את שאול וגו' כך שמעתי:

    גבי אליהו במעשה דהר הכרמל כתיב תפלה דכתיב ענני ה' ענני דמשמע לשון בקשה ותפלה ולא לשון צעקה ומשני ענני ה' ענני לשון צעקה הוא כך שמעתי:

    יונה בתר דוד ושלמה דהוה בימי אמציהו בסדר עולם:

    דבעי למחתם בסוף כל ברכות ברוך מרחם על הארץ ולהכי בעי באותה חתימה דוד ושלמה שהן התפללו על ארץ ישראל כך שמעתי אי נמי משום דאינהו תקון בית המקדש דהוא עיקר הארץ כך שמעתי:

    19 more comments on this page.

    Rashi on Taanit 17a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ויודע שבתי אבותיו קבועין לשם אסור לשתות יין וכו' פירוש אסור לשתות יין חוץ לסעודתו אבל בסעודתו מותר דיין שבתוך הסעודה אינו משכר:

    ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת מאי טעמא פי' מאי טעמא אין הכהנים מותרין להסתפר אלא דווקא בחמישי בשבת כדי שלא יכנסו למשמר כשהן מנוולין פי' ולא ימתינו עד יום אחד מימי השבוע הבא ויסתפרו קודם שיכנסו למשמרת דאם לא יסתפרו קודם יהיו אסורין כל השבוע הבא עד יום החמישי ומתוך זה שאסרו לספר כל השבוע הבא יסתפרו קודם שיכנסו למשמרתם ולא יהיו מנוולים:

    כהן גדול מסתפר מע"ש לערב שבת וכהן הדיוט אחד לשלשים יום כהן גדול מסתפר מע"ש לערב שבת וכהן הדיוט אחד לשלשים יום. פירוש שאינו יכול להשהות יותר והאי דקאמר בסמוך השתא דכתיב פרע לא ישלחו פרע ליהוי פי' פרע ליהוי עד שלשים יום אם ירצה:

    לא לירבו כלל פירוש ואפילו עד ל' יום וקשה דאם כן ג"ש דפרע למה לי וי"ל דשמא ר"ל לא לירבו עד ל' יום אלא יגלח בכ"ט:

    שלוחי לא משלחו יותר משלשים יום:

    Tosafot on Taanit 17a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    על הששית מי שענה את יונה במעי הדגה על השביעית מי שענה את דוד ושלמה בנו בירושלים תנא יש שמחליפין צעקה לאליהו וחותמין בברכה החמישית ברוך שומע צעקה ובברכה רביעית שהיא מי שענה את שמואל חותמים ברוך שומע תפלה. ואסיקנא ענני ה' ענני דכתיב ביה באליהו לשון צעקה הוא. ואמאי חתים לדוד ושלמה בנו בסוף והלא אינהו קדימי ליונה משום דבעי למחתם ברוך מרחם על הארץ תנא סומכוס אומר בשביעית הוא אומר ברוך משפיל רמים:

    מתני' שלש תעניות הראשונות אנשי משמר כו' פי' הכהנים היו חלוקים כ"ד חלקים משמש שבוע ומתחלף יוצא זה נכנס אחר ואותו החלק המשמש שבוע נקרא משמר וכל המשמר היו חולקין ז' חלקים כל אחד משמש יומו ויצא ונכנס אחר משמש למחר ונקרא חלק שהוא אחד משבעה במשמר בית אב. וכן הוא מפורש בתוספתא (דמכילתין) משמר שיש בו ד' בתי אבות או ז' בתי אבות או ח' או ט' משמר שיש בו ד' בתי אבות ג' מהן מקריבין כל אחד ב' ימים והרביעי מקריב יום אחד ומשמר שיש בו ח' בתי אבות כו'. משמר שיש בו ז' בתי אבות כל אחד משמר יומו והן כל אחד ואחד ועל זה הסדר שנו בחיצונה אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים שמא יזדמנו אותו היום זבחים הרבה ותכבד העבודה על אנשי (בתי דין) בית אב ויסייעו אותן אבל אנשי בית אב אסורין לשתות יין בין ביום בין בלילה מפני שהן תדירין בעבודה ויש באלו כ"ד משמרות שהפילו גורלות מי שעלה גורלו ביום ראשון נקבע במשמרתו להיות היא משמש ביום ראשון לעולם ומי שנקבע ביום שני כמוהו כגון שהיא משמרת יהויריב בתחלת ניסן בית אב פלוני באחד בשבת. בית אב פלוני בשני בשבת. וכן כולן לפיכך אמרו [המכיר] משמרתו באיזה חדש ובאיזה שבוע זמנו ובית אב שלו באיזה היום מן השבוע זמנו והוא מן הקבועים לעולם אסורין לשתות יין בו ביום מ"ט אמרינן שמא יבנה הבית ויהיה שתוי ואינו יכול לשמש בו ביום ומי שאינו מכיר בית אב שלו אבל מכיר באיזה שבוע זמן משמרתו אסור לשתות יין כל אותו שבוע ומי שאינו מכיר [לא] זה ולא זה אבל יודע שבתי אבותיו קבועין בעבודה אסור לשתות יין לעולם דבכל יום חיישינן שמא יומו הוא ר' אומר אומר אני כגון זה אסור לשתות יין לעולם אסור דרבנן וכדאמרין (אצל) [אבל] תקנתו קלקלתו זה השמועה כולה בסנהדרין בסוף פ' כ"ג פי' כיון שנתקלקלה בבית אב שלו הותר שאפילו אם יבנה הבית אינו משמש עד שישב ב"ד של כהונה ויקבעוהו באיזה יום ישמש לפיכך עכשיו מותר וכן כל כהן שאינו בר עבודה ביום ידוע מותר ועל זה אמר אביי כמאן שתי האידנא כהני חמרא כרבי מכלל רבנן סברי כשמעתייהו ואביי דהוא כהן מבני עלי לא הוה שתי חמרא דהא אמר רבא לדביתהו דאביי ידענא ביה בנחמני דלא הוה שתי חמרא (כתובות סה ע"א) ונהגו הכהנים לשתות יין עכשיו כרבי. הכהנים והלוים אנשי משמר וישראל אנשי מעמד בשבוע המשמשין בעבודה אסורין לספר ולכבס כדי שלא יכנסו במשמרתם מנוולים כיון שיודעין שאסורים (אף) [אז] מקדימין ומתקנים את עצמן ובחמישי מותרין לכבס ולספר מפני כבוד השבת:

    Rabbeinu Chananel on Taanit 17a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    מכאן אמרו כל כהן שהוא מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי דינין אבותיו קבועים אסור לשתות יין כל היום. פי׳‎ שיודע זמן משמרתו באי זו זמן ובאי זה יום בית אב שלו ויודע שהוא קבוע ליום ידוע שאינו משתנה אסור לשתות יין בזמן הזה כל אותו היום בלבד ובכלל זה ג״כ שיודע שאינו מן הכהנים הנטפלים שאינן קבועים אלא לכל זמן שיצטרכו להם שמא מהרה יבנה בית המקדש באותו יום ויצטרך לעבוד עבודה ושאר הימים מותר שהרי יודע משמרתו והוא שיודע שבתי אבותיו קבועים שאין משנין משמרותם משבוע לשבוע וגם שאינו מן הכהנים הנטפלים שאין להם קביעות.

    אינו מכיר משמרתו ומשמר׳‎ בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועים שאסור לשתות יין כל השנה. פי׳‎ שהרי שאינו מכיר מאי זו משמרה הוא ומה שאמרנו בזה שבתי אבותיו קבועים לרבות׳‎ הוא שאע״פ שהיו קבועים כיון שאינו מכיר זמנן אסור כל השנה ויש שפי׳‎ שאותן כהנים שלא נתחלקו למשמרות ואינן קבועי׳‎ אלא נטפלים אינן אסורים לעולם שאין חיוב עבודה עליהם והיינו דקתני בכל חדא ויודע שבתי אבותיו קבועים ודוקא הוא שכל שיודע שאינן קבועים אלא מן הנטפלין מותר לעולם ואפי׳‎ מכיר בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועים והטעם לא מפני שיש להם לחוש שמא לא יהא כהן אחר מצוי ביום שאינו שלו ויצטרך לעבוד עבודה כדמפ׳‎ מורי נ״ר דהא ודאי חששא רחוקה היא אלא דקסבר דלעתיד לבא אין חילוק משמרות שעברו אלא כל הכהנים יהיו שוין בעבודה כמו שהיו ברגלים.

    אבל מה אעש׳‎ שתקנתו קלקלתו פי׳‎ מורי נ״ר חרבן הבית שהוא קלקלתו לכל הדברים תקנתו לכל זה שאלו היה הבית קיים היה נוהג איסור יין ביום ובלילה ובמשמרה שלו ביום אבל עכשיו שחרב הבית ואין עבוד׳‎ אין לנו לאסרו מפני חשש שמהרה יבנה בית המקדש שזו גזרה שא״א לעמוד בה וחששא גדולה אלא שיהו כלן מותרים ביין נמצא שמרויחי׳‎ בענין זה בחרבן הבית שהיא קלקלתן והיינו דאמרי׳‎ בש״ס אמר אביי כמאן שתו כהנים חמרא האידנא כמאן כר׳‎ פי׳‎ שמתירים לכלם לגמרי מה שאין כן לת״ק שאוסר אותן אף בזמן הזה לפי הסדר דקתני רישא מהם כל השנה ומהם יום ידוע או שבת ידוע ולא עוד אלא שכלם יהיו אסורים לשתות יין כל השנה דת״ק שאין בהם מי שיכיר משמרתו ובית אב שלו והא ודאי מדברי אביי למדנו לת״ק איסור יין לכהנים בזמן הזה דאי לא הוה ס״ד שלא אמר ת״ק אלא בזמן שבית המקדש קיים ולכהן שהוא חוץ לירושלים והיכי דאמרי׳‎ בש״ס על הא דאביי מכלל דרבנן אסרי ואע״ג דרבי יחידאה הוא הלכתא כוותי׳‎ דהא דהני עבדי כוותיה ומאי דאקשיי בש״ס גבי גדל פרע בזמן זה דמייתי׳‎ הא מתני׳‎ דחמרא ומימרא דאביי ואמרי׳‎ מכלל דרבנן אסרים לאו למימרא דהלכתא כרבין ביין אלא ה״ק כיון שלמדנו מדברי אביי דרבנן אסרי בזמן הזה ביין שחוששי׳‎ לבנין בית המקדש כך אוסרים לגדל שער בזמן הזה מהאי חששא ואע״פ שעושין העולם כר׳‎ ביין ולא מחינן בהו מפני שא״א לעמוד בה והוא תקון נאה להם היה לנו למחות על ידם ולכוף אותן לעשות כדברי חכמים שלא לגדל פרע מל׳‎ יום ואילך.

    Ritva on Taanit 17a · Sefaria · Edition: Chidushi HaRitva, Amsterdam, 1729. · Public Domain

    Meiri

    שתיית יין שהוזכרה איסורה במשנה לכהנים לא נאמר אלא בשעת ביאה למקדש ר"ל שלא ליכנס אחר שתייתו למקדש עד שיהא שכרותו נפקע מכל וכל וכן גדול פרע כתבו גדולי המחברים שאין אזהרתו אלא שלא ליכנס עמו למקדש הא כל שאינו רוצה ליכנס אין קפידא בכך ומ"מ גדולי המפרשים כתבו שאף שלא בזמן ביאה אסור להם לשלח פרע וזמן ביאה הנאמר כאן פי' בתוך משמרתם וכן בכהן גדול כתבו גדולי המחברים שמסתפר מערב שבת לערב שבת אף שלא בשעת ביאה למקדש וכן שלא לקרוע אף שלא בשעת ביאה ולא דברו כאן אלא בכהן הדיוט שאסורו בשעת ביאה לבד ומ"מ כל שחושש שמא יבהילוהו לבא ולעבוד צריך לו שיהא נזהר בכך מעתה כל שאינו מאותה משמרה העובדת באותה שבת שותה כמו שירצה ואם הוא מאותו משמר ולא מאותו בית אב שותה בלילה ואם הוא מן הבית אב אסור אף בלילה כמו שביארנו במשנה:

    מעתה כהן היודע משמרתו ובית אב שלו ויודע שבית אב שלו קבוע לעבודת אותו היום אסור לשתות יין כל אותו היום שמא יצטרכו לו ויבהילוהו לבא היה יודע משמרתו ואינו יודע בית אב שלו אסור כל אותה שבת ואם אינו יודע אפילו משמרתו הדין נותן לאסרו לעולם אלא שקלקלת בלבולו מורה על פחיתותו ושאינו מאותם שדרכם לימנות ומותר לשתות יין לפי דרכך למדת על פירוש בריתא זו לפי שטה זו שעל זמן שבית המקדש קיים היא שנויה ואין גורסים בה ויודע שבתי אבותיו קבועים אלא בראשונה ר"ל בשמכיר בית אב שלו ויודע שאותו היום הוא שלהם ואם אתה גורסו במכיר משמרתו ולא בית אב שלו אתה מפרשו כשיודע שאותה שבת קבועה למשמרתו אבל באחרונה אי אתה גורסו בשום פנים ונראה לומר שזו היא שטת גדולי המחברים ומה שאמר כמאן שתו כהני חמרא האידנא שענינו על זמן חורבן וכמו שיתבאר למטה שמא יבנה בית המקדש וכו' פירושו לדעתי שמאחר שפוטר בשאינו מכיר משמרתו מתוך קלקלתו אחר שקלקלתו מוכחת עליו שלא יהא תכוף מצד חבריו להביאו לעבוד אף לאחר חורבן ואע"פ שהיה לנו לחוש לשמא יבנה קלקלת החורבן ושולטנות יד האויב עליו מתקנתו לשתיה ואין חוששים לתכיפת גאלה ואפילו באותו זמן שהיה סמוך לחורבן והם היו מקוים גאלתם כרגע ולא היו צריכים לבנין שהרי מקריבים אע"פ שאין בית והיה לנו לאסרה לכל כהן שמא יתחלפו המשמרות או יצטרכו כולם לחנוכת הבית או יהו שוות בו ברגלים אינו כן אלא קלקלת החורבן מתקנתו ומ"מ לנסחת הספרים שגורסים באחרונה ויודע שבתי אבותיו קבועין על כרחך אתה מפרש כל הבריתא בזמן חורבן ואתה מפרש ידיעת קביעות בתי אבותיו שיודע שהיה מאותם הראוים לעבודה ולא מאותם שנתגאלו מהכהנה או מהרבה כהנים שלא הוקבעו במשמרה ולשיטה זו אי אתה גורס ויודע שבתי אבותיו קבועין אלא באחרונה שהרי מכיון שאתה אומר בראשונות שמכיר בית אב שלו או משמרתו על כרחך יודע הוא שבתי אבותיו קבועים ואם אתה גורסו אתה מפרש שהוא שנוי בהם שלא לצורך וכמו שאומרים תמיד איידי דאצטריך למתנייה בסופא נקט ליה נמי ברישא ולשיטה זו אתה מפרשה דרך פסק שבדין היה שאף לאחר שגלו שיהא כהן המכיר משמרתו ויום בית אב שלו אסור לשתות יין ביום שהוא יודע בו שהיה מגיע לזמן עבודתו וא"ת שיאסר כל השבת שמא תכבד העבודה ויצטרך לסייע דייה לחששא רחוקה בפני עצמה ולא שנגלגל עליה חששא אחרת רחוקה שברחוקות ואם מכיר את משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו שיהא אסור כל אותה שבוע ואם אינו מכיר אפילו משמרתו ויודע שבתי אבותיו היו קבועים בחשבון המשמרות ולא היו מאותם שנתגאלו מן הכהנה או מהרבה כהנים שלא הוקבעו במשמרות שיהא אסור לשתות יין לעולם שמא יבנה מקדש מעט בפתע ויצטרכו להקריב מיד ולא ימצאו שתויי יין הא מ"מ כל שאינו יודע בזו אע"פ שהוא מוחזק בכהן מותר אף מן הדין שאין חוששים לכמה ספיקות הא כל שיודע שאבותיו הוקבעו במשמרות ואינו מכיר אף משמרתו אסור מן הדין אלא שמ"מ קלקלה שאנו רואין בחורבן הבית ושאין מהירות בנינו נראה לנו מתקנת אותם להיתר שתייה מ"מ גדול פרע אף מן הדין הם מותרים בו שאם יבנה בית המקדש מסתפרים לאלתר והם נכנסים:

    מלך ראוי לו שיתהדר ביופי ולא יראה עצמו בשום נוול כדי שלא יקל מוראו כלל ומפני זה אמרו מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לערב שבת כהן הדיוט אחת לל' יום ואנשי משמר מסתפרים לפני שבתם ומגדולי המחברים כתבו שמגלחים ורוחצים ומכבסים לפני שבתם ונראה שעל רחיצת הראש אמרו כן וכן נמצא בקצת חבוריהם:

    מי שאמר הריני נזיר ולא פורט בו זמן הרי הוא נזיר מל' יום שסתם נזירות ל' יום ומ"מ אם אמר שבועה שלא אשתה יין אין לזה זמן כמו שיתבאר במקומו:

    Meiri on Taanit 17a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ולא ידעינן כו' ופסוקי מלכיות זכרונות ושופרות כו' ובד"ה צעקה כו' ההיא צעקה דבתר פרשת ויקבצו כל ישראל כו' ובד"ה גבי אליהו כו' כתיב תפלה דכתיב ענני כו' כצ"ל:

    בד"ה אסור לשתות יין כו' ותכבד העבודה כו' עכ"ל הוא מגומגם דלא שייך שמא תכבד העבודה אלא באנשי משמר אבל באנשי בית אב של יום זה מדינא אסורין ובין ביום ובין בלילה וק"ל:

    שם בתוס' בד"ה לא לירבו כלל פי' כו' עד ל' יום אלא יגלח בכ"ט עכ"ל כצ"ל נ"ל ושוב מצאתי כן בתוס' בס"פ כ"ג ע"ש:

    Chidushei Halachot on Taanit 17a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    מֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכָל יוֹם, כֹּהֵן גָּדוֹל, מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת כֹּהֵן הֶדְיוֹט, אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. נראה לי בס"ד הטעם כי ידוע התספורת היא כדי להעביר כוחות הדינין ולכן המלך שכל ישראל תלויים בו צריך להעביר כוחות הדינים בכל יום, רמז לדבר (מלכים א' ח, נט) 'לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ'. אך כהן גדול שאין תלויים בו כמו המלך יסתפר בכל ערב שבת, וכהן הדיוט בכל חודש דאינו דומה בענין זה לכהן גדול שיש לו יום אחד בשנה שהוא יום הכיפורים שכל ישראל תלויים בו.

    Ben Yehoyada on Taanit 17a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Taanit, daf 17, Amud Aleph, about 423 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “אלא בראש השנה, וביובלות, ובשעת מלחמה.…”

    2. Segment 225 words

      Opens “על הראשונה הוא אומר: מי שענה את…”

      Named: שמואל.

    3. Segment 318 words

      Opens “אלא גבי אליהו תפלה כתיב, צעקה לא…”

    4. Segment 442 words

      Opens “על הששית הוא אומר: מי שענה את…”

    5. Segment 533 words

      Opens “שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא…”

    6. Segment 615 words

      Opens “מפני מה אמרו אנשי בית אב לא…”

    7. Segment 740 words

      Opens “מכאן אמרו: כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת…”

    8. Segment 817 words

      Opens “אינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו,…”

    9. Segment 921 words

      Opens “רבי אומר, אומר אני: אסור לשתות יין…”

      Named: רבי אומר, אביי.

    10. Segment 1028 words

      Opens “אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ולכבס,…”

      Named: רבה.

    11. Segment 1149 words

      Opens “ת"ר מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול…”

      Named: רב שבת, רבי אבא בר זבדא, רב שמואל בר יצחק, אבא, שמואל.

    12. Segment 1238 words

      Opens “כהן הדיוט אחת לשלשים יום מנלן? אתיא…”

    13. Segment 1347 words

      Opens “ונזיר גופיה מנלן? אמר רב מתנה: סתם…”

      Named: רב מתנה, רב פפא, אביי.

    14. Segment 1422 words

      Opens “אי הכי, אפילו האידנא נמי! דומיא דשתויי…”

    15. Segment 1522 words

      Opens “והתניא, רבי אומר: אומר אני כהנים אסורין…”

      Named: רבי אומר, אביי.

    Sages named on this page

    • Rav Shmuel bar Yitzchak · Amoraim · First generation of Amoraim

      Rav Shmuel bar Yitzchak was a prominent Amora, a student of Rav, known for his piety, humility, and the miraculous events surrounding…

      Source: Taanit 17a · Segment 11 — “…שבת מ"ט אמר רב שמואל בר יצחק: הואיל ומשמרות…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Taanit 17a · Segment 10 — “…בר חנה אמר ר' יוחנן: כדי שלא יכנסו למשמרתם…

    • Sumchus · Third generation of Tannaim

      Sumchus ben Yosef was a prominent disciple of Rabbi Meir Baal HaNes and a colleague of Rabbi Judah haNasi, renowned for his…

      Source: Taanit 17a · Segment 4 — “…הארץ״. תנא, משום סומכוס אמרו: ״ברוך משפיל הרמים״.

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Taanit 17a · Segment 2 — “…לשמואל. בשלמא גבי שמואל כתיב ביה תפלה וכתיב ביה…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Taanit 17a · Segment 9 — “…שתקנתו קלקלתו. אמר אביי: כמאן שתו האידנא כהני חמרא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Taanit 17a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026