Talmud Builders

    Taanit 7b

    Back to index

    English translation — Taanit 7b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rabbi Yehoshua replied: Had they been ugly, they would have been even more learned. Alternatively, the Torah is likened to water, wine, and milk because just as these three liquids are spoiled only by diversion of attention, so too, are Torah matters forgotten only through diversion of attention. If water, wine and milk are guarded, they will not spoil or have dirty objects fall into them.

    2§ The Gemara returns to the issue of rain. Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: The day of the rains is as great as the day on which the heavens and earth were created, as it is stated: “Drop down, heavens, from above, let the skies pour down righteousness; let the earth open that they may bring forth salvation, and let it cause righteousness to spring up together; I, the Lord, have created it” (Isaiah 45:8). The Gemara explains that the verse does not say: I have created them, in the plural, but: I have created it. In other words, the verse is referring to rain, rather than to the heavens and the earth, which indicates that rainfall is as important as the creation of the world.

    3Rabbi Oshaya likewise said: The day of rain is great, as rain even facilitates salvation, which is fruitful and multiplies on that day. It is a time of God’s favor, when salvation is brought forth into the world, as it is stated: “Let the earth open that they may bring forth salvation” (Isaiah 45:8). Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai said: Rain falls only if the Jewish people’s transgressions have been forgiven, as it is stated: “Lord, You have been favorable to Your land; You have turned the captivity of Jacob; You have forgiven the iniquity of Your people; You have pardoned all their sin. Selah” (Psalms 85:2–3). This chapter proceeds to discuss rainfall: “And righteousness has looked down from Heaven” (Psalms 85:12), in the form of rain.

    4The Sage Ze’iri from the town of Dihavat said to Ravina: You learned this idea from here, whereas we learned it from here, a different verse: “When heaven is closed up, and there is no rain, when they sin against You, if they pray toward this place and confess Your name and turn from their sin, when You afflict them, then You, hear in heaven and forgive the sin of Your servants and of Your people Israel, when You teach them the good way in which they should walk, and send rain upon Your land, which You have given to Your people as an inheritance” (I Kings 8:35–36).

    5Rabbi Tanḥum, son of Rabbi Ḥiyya of the village of Akko, said: The rains are withheld only if the enemies of the Jewish people, a euphemism for the Jewish people, have been sentenced to destruction for their sins, as it is stated: “Drought and heat will steal the snow waters; to the grave those who have sinned” (Job 24:19). According to this interpretation, snow water will be stolen by drought, i.e., there will be none available, when people have sinned to the point that they deserve the grave. Ze’iri from Dihavat said to Ravina: You learned this idea from here; we learned it from here: “And the anger of the Lord will be kindled against you, and He will close up the heavens, and there will be no rain, and the earth will not give its fruit, and you will perish quickly” (Deuteronomy 11:17).

    6Rav Ḥisda said: The rains are withheld only due to the sin of the nullification of teruma and tithes, as it is stated: “Drought and heat will steal the snow waters” (Job 24:19). The Gemara asks: From where in the verse may this idea be inferred from the verse? The school of Rabbi Yishmael taught: Due to matters that I have commanded you to do in the summer, e.g., take teruma and tithes from the summer produce, and that you did not do, the snow waters will be stolen from you in the rainy season.

    7Rabbi Shimon ben Pazi said: The rains are withheld only due to the sin of those who speak slander, as it is stated: “The north wind brings forth rain, but a backbiting tongue, an angry countenance” (Proverbs 25:23). This verse indicates that if the countenance of the heavens is angry, with neither clouds nor rain, it is due to slanderous speech.

    8Rav Salla said that Rav Hamnuna said: The rains are withheld only due to impudent people, as it is stated: “Therefore the showers have been withheld, and there has been no last rain, yet you had a harlot’s forehead, you refused to be ashamed” (Jeremiah 3:3). And Rav Salla said that Rav Hamnuna said, with regard to the same verse: Any man who is insolent will ultimately stumble over the transgression of prostitution, as it is stated: “Yet you had a prostitute’s forehead.” Rav Naḥman said: The verse does not mean that he will commit a sexual transgression in the future; rather, it is known that he has already stumbled over this transgression, as it is stated: “You had,” in the past tense, and it is not stated: You will.

    9Rabba bar Rav Huna said: With regard to any man who is insolent, it is permitted to call him wicked to his face, as it is stated: “A wicked man makes his face insolent” (Proverbs 21:29). Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is permitted to hate him, as it is stated: “And the insolence of his face is changed” (Ecclesiastes 8:1). Do not read it as: “Is changed [ yeshunne ]”; rather, read it as: Is hated [ yissane ], as the two words are spelled the same way in Hebrew, albeit with different vocalization and pronunciation.

    10Rav Ketina said: The rains are withheld only due to the sin of dereliction in the study of Torah, as it is stated: “By slothfulness the rafters [ hamekare ] will sink in [ yimakh ], and through idleness of the hands the house leaks” (Ecclesiastes 10:18). Due to slothfulness that was present amongst the Jewish people, that they did not occupy themselves with Torah, the enemy of the Holy One, Blessed be He, a euphemism for God Himself, has sunk. And sunk [ makh ] means nothing other than poor, as it is stated: “But if he is too poor [ makh ] for your valuation” (Leviticus 27:8). And “rafters [ mekare ]” means nothing other than a reference to the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Who lays the beams [ hamekare ] of Your upper chambers in the water” (Psalms 104:3).

    11Rav Yosef said that this idea is derived from here: “And now that men do not see the light, it is bright in the skies, but the wind passes and cleanses them” (Job 37:21). And “light” means nothing other than Torah, as it is stated: “For a mitzva is a lamp and Torah is a light” (Proverbs 6:23). According to this interpretation, the verse means that when “men do not see the light,” i.e., when they are not occupied with Torah, “it is bright in the skies,” as there are no rainclouds. With regard to this verse, the school of Rabbi Yishmael taught: Even when the sky is comprised of bright clouds that serve to bring down dew and rain, no rain will fall, as “the wind passes and cleanses them.”

    12Rabbi Ami said: The rains are withheld only due to the sin of robbery, as it is stated: “He covers His hands with the light, and He has commanded it due to imploring” (Job 36:32). This means that due to the sin of stealing hands, God has covered the light and no rain will fall. And Rabbi Ami adds that the term “hand” means nothing other than a sin of violence, as it is stated: “And from the violence that is in their hands” (Jonah 3:8). And “light” means nothing other than rain, as it is stated: “He spreads abroad the cloud of His light” (Job 37:11).

    13What is the remedy of one who has caused the rain to be withheld? He should increase his prayers, as it is stated in the same chapter: “And He has commanded it due to imploring” (Job 36:32), and “imploring” means nothing other than prayer, as it is stated: “Therefore, do not pray you for this nation, neither lift up cry nor prayer for them, neither implore Me” (Jeremiah 7:16).

    14And Rabbi Ami said: What is the meaning of that which is written: “If the iron is blunt, and does not whet the edge” (Ecclesiastes 10:10)? If you see a sky that is blunt as iron, in that it does not bring down dew and rain, this is due to the deeds of the generation, which are corrupt, as it is stated: “And does not whet [ kilkal ] the edge [ panim ].” Panim , which also means face, is often used in reference to the leaders of a generation, while the term kilkal is similar to the word for corrupt, mekulkalin .

    15What is their remedy? They must increase their prayers for mercy, as it is stated in the same verse: “Then must he increase his strength, but wisdom is profitable to direct” (Ecclesiastes 10:10). This verse hints that rain will fall if one increases his strength, i.e., his prayers for mercy. The last part of the verse means that, all the more so, if their deeds had been righteous and direct from the beginning, the rains would not have been withheld.

    16The Gemara cites a different interpretation of the same verse. Reish Lakish said: If you see a student

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אי הוו סנואותם נאים שהם חכמים:

    טפי הוו גמירישאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה:

    בהיסח הדעתשאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי"ר בלע"ז:

    בהיסח הדעתאם אינו מחזירם תמיד:

    שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר – דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני ה' בראתיו לטל ומטר שמע מינה שמשתבח ומתפאר הקב"ה במטר השמים:

    ישועה פרה ורבה בומליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי בזמן שהשחקים יזלו צדק:

    רצית ה' ארצךבמים:

    נשאת עון עמךמיד:

    ה"ג א"ל מר זעירי מדיהבת לרבינא כו'זעירי סתם היה מן הראשונים ורבינא סוף הוראה לא ראו זה את זה:

    ואתה תשמע השמים וגו'ואומר ונתת מטר על ארצם בתפלה דשלמה:

    ציה גם חום יגזלו מימי שלגכשציה גם חום גוזלין מימות השלג שאינן יורדין מטר כמשפטם בידוע ששאול חטאו:

    ולא יהיה מטרוסמיך ליה ואבדתם:

    ציהדריש לשון צווי דברים שצויתי אתכם בימות החמה תרומות ומעשרות גזלו מימי שלג את המטר:

    רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקרתחולל תבטל כמו לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) כדאמרי' ביבמות (דף עב.) דרוח צפון ברור הוא ומביא אורה לעולם מה שגשמים נעצרין ופנים נזעמין שמראה הקב"ה שאינו מביא מטר לעולם מפני לשון שקר רכילות ופשט המקרא כשם שרוח צפון תחולל גשם כך פנים נזעמים מפני לשון שקר:

    וימנעו רביביםמשום דמאנת הכלם שהיה בך עזות:

    היהמשמע כבר נכשל:

    העז איששיש בו עזות פנים אמור לו רשע בפניו ואין בו משום מלקות כדאמרי' במסכת קדושין (דף כח.) ומשום דבר זה בלבד מותר לקרותו רשע:

    מותר לשנאותואע"ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך:

    ועז פניו ישונאועז כתיב חסר ו' מי שהוא עז פנים ישנא בשו"א:

    ימךכמי שאין בו כח להוריד טל ומטר:

    ועתה לא ראו אורמפני שלא ראו אור של תורה:

    אפילו כשהשמים בהוריןכמו בהרת מנומר בעבים ורוצה להוריד גשמים רוח עברה ותטהרם מפזרת העבים:

    המלאך אף ברי שמו יפיץ ענן אורו גשם שלו:

    ויצוהקדוש ברוך הוא:

    עליהעל הגשם שתרד:

    במפגיעכשיתפלל עליה כמו ואל תפגע בי:

    קהה הברזלכמו הקהה את שיניו ושיני בנים תקהינה (ירמיהו ל״א:כ״ט):

    והוא לא פנים קלקלשקלקלו הדור:

    וכ"ש אם הוכשרו מעשיהןקודם לכן והכי משמע ויתרון הכשיר ויתרון שהכשיר לחכמה אם הכשירו מעשיהן מתחילה שיבואו הגשמים יותר מבחיילים יגבר שהן מגבירין חיילים ועומדין בתפלה בזמן שקלקלו:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    תענית ז עמוד ב

    1אי הוו סנו טפי הוו גמירי. דבר אחר: מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת.

    2אמר רבי חמא בר' חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ שנאמר: ״(ישעיהו מה ח) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר אלא בראתיו״׃

    3אמר: רב אושעיא גדול יום הגשמים שאפי' ישועה פרה ורבה בו שנאמר ״תפתח ארץ ויפרו ישע אמר רבי תנחום בר חנילאי אין הגשמים יורדים אלא א״כ נמחלו עונותיהן של ישראל שנאמר ״(תהלים פה״, ב) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה׃

    4א"ל זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה (מלכים א ח, לד) ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת וגו'׃

    5אמר ר' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו אין הגשמים נעצרין אא"כ נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה שנאמר ״(איוב כד״, יט) ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו א"ל זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה (דברים יא, יז) ועצר את השמים ואבדתם מהרה׃

    6אמר רב חסדא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שנאמר ״ציה גם חום יגזלו מימי שלג מאי משמע תנא דבי רבי ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים״׃

    7אמר רבי שמעון בן פזי אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע שנאמר ״(משלי כה״, כג) רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃

    8אמר רב סלא אמר רב המנונא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים שנאמר ״(ירמיהו ג״, ג) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך וגו' ואמר רב סלא אמר רב המנונא כל אדם שיש לו עזות פנים סוף נכשל בעבירה שנאמר ״ומצח אשה זונה היה לך רב נחמן אמר בידוע שנכשל בעבירה שנאמר היה לך ולא נאמר יהיה לך״׃

    9אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע שנאמר ״(משלי כא״, כט) העז איש רשע בפניו רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו שנאמר ״(קהלת ח״, א) ועז פניו ישונא אל תקרי ישונא אלא ישנא׃

    10אמר רב קטינא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה שנאמר ״(קהלת י״, יח) בעצלתים ימך המקרה בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין מך אלא עני שנאמר ״(ויקרא כז״, ח) ואם מך הוא מערכך ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר ״(תהלים קד״, ג) המקרה במים עליותיו׃

    11רב יוסף אמר מהכא (איוב לז, כא) ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם ואין אור אלא תורה שנאמר ״(משלי ו״, כג) כי נר מצוה ותורה אור בהיר הוא בשחקים תנא דבי ר' ישמעאל אפילו בשעה שרקיע נעשה בהורין בהורין להוריד טל ומטר רוח עברה ותטהרם׃

    12אמר ר' אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל שנאמר ״(איוב לו״, לב) על כפים כסה אור בעון כפים כסה אור ואין כפים אלא חמס שנאמר ״(יונה ג״, ח) ומן החמס אשר בכפיהם ואין אור אלא מטר שנאמר ״(איוב לז״, יא) יפיץ ענן אורו׃

    13מאי תקנתיה ירבה בתפלה שנאמר ״(איוב לו״, לב) ויצו עליה במפגיע ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ״(ירמיהו ז״, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה [וגו'] ואל תפגע בי׃

    14וא"ר אמי מאי דכתיב ״(קהלת י״, י) אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין שנא' והוא לא פנים קלקל׃

    15מה תקנתן יתגברו ברחמים שנא' (קהלת י, י) וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה כל שכן אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא׃

    16ריש לקיש אמר אם ראית תלמיד׃

    Tosafot

    אי הוו סנו הוו חכימיפ' אם היו שונאים היופי הוו תלמידי חכמים ביותר:

    בראתים לא נאמר אלא בראתיופי' דמשמע דמהדר אגשם ואם כן משום דגדול יום הגשמים כיום שנברא בו שמים וארץ משתבח ביה הקב"ה אי הוה כתיב בראתים הוה משמע דאהדר אשמים וארץ:

    פנים נזעמים לשון סתרפירוש בשביל לשון שקר שאומר לשון הרע הרוח צפון תבטל הגשם והיינו פנים נזעמים:

    מותר לקרותו רשעאף על גב דאמרי' בקדושין (דף כח.) הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו לזה מותר דודאי נכשל בעבירה ועומד במורדו דהכרת פניו ענתה בו:

    בהורין לשון בהרות טרוק"ש בלע"ז:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    (למה) אין הגשמים יורדין בעולם אא"כ נמחלו עונותיהם של ישראל שנאמר רצית ה' ארצך וגו' נשאת עון עמך וגו' ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתת מטר על ארצך אשר נתת לעמך לנחלה.

    אין הגשמים נעצרים אא"כ נתחייבו שונאי ישראל כלייה כו' או בשביל תרומות ומעשרות. ובשביל מספרי לשה"ר. ובשביל עזי פנים. וכל מי שיש לו עזות פנים ודאי נכשל בעבירה.

    ומותר לקרותו רשע שנאמר העז איש רשע בפניו ומותר לשנאותו [שנאמר] ועוז פניו ישונא א"ת ישונה אלא ישנא.

    אין הגשמים נעצרים אלא בעון גזל שנאמר על כפים כסה אור ואין כפים אלא גזל שנאמר ומן החמס אשר בכפיהם. וכן נמי נעצרים בשביל ישראל שמעשיהם מקולקלין.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Taanit 7b

    Taanit 7b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 578 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אי הוו סנו אותם נאים שהם חכמים:

    טפי הוו גמירי שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה:

    בהיסח הדעת שאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי"ר בלע"ז:

    בהיסח הדעת אם אינו מחזירם תמיד:

    שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר – דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני ה' בראתיו לטל ומטר שמע מינה שמשתבח ומתפאר הקב"ה במטר השמים:

    ישועה פרה ורבה בו מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי בזמן שהשחקים יזלו צדק:

    רצית ה' ארצך במים:

    נשאת עון עמך מיד:

    21 more comments on this page.

    Rashi on Taanit 7b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אי הוו סנו הוו חכימי פ' אם היו שונאים היופי הוו תלמידי חכמים ביותר:

    בראתים לא נאמר אלא בראתיו פי' דמשמע דמהדר אגשם ואם כן משום דגדול יום הגשמים כיום שנברא בו שמים וארץ משתבח ביה הקב"ה אי הוה כתיב בראתים הוה משמע דאהדר אשמים וארץ:

    פנים נזעמים לשון סתר פירוש בשביל לשון שקר שאומר לשון הרע הרוח צפון תבטל הגשם והיינו פנים נזעמים:

    מותר לקרותו רשע אף על גב דאמרי' בקדושין (דף כח.) הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו לזה מותר דודאי נכשל בעבירה ועומד במורדו דהכרת פניו ענתה בו:

    בהורין לשון בהרות טרוק"ש בלע"ז:

    Tosafot on Taanit 7b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    (למה) אין הגשמים יורדין בעולם אא"כ נמחלו עונותיהם של ישראל שנאמר רצית ה' ארצך וגו' נשאת עון עמך וגו' ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתת מטר על ארצך אשר נתת לעמך לנחלה.

    אין הגשמים נעצרים אא"כ נתחייבו שונאי ישראל כלייה כו' או בשביל תרומות ומעשרות. ובשביל מספרי לשה"ר. ובשביל עזי פנים. וכל מי שיש לו עזות פנים ודאי נכשל בעבירה.

    ומותר לקרותו רשע שנאמר העז איש רשע בפניו ומותר לשנאותו [שנאמר] ועוז פניו ישונא א"ת ישונה אלא ישנא.

    אין הגשמים נעצרים אלא בעון גזל שנאמר על כפים כסה אור ואין כפים אלא גזל שנאמר ומן החמס אשר בכפיהם. וכן נמי נעצרים בשביל ישראל שמעשיהם מקולקלין.

    Rabbeinu Chananel on Taanit 7b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    ממה שיוכרח במציאות סדר הדת הוא להאמין בבא הצרות שהם אמנם יבאו על צד העונש והיא אחת מן הכונות שבזאת המסכתא כמו שביארנו וכן בעצירת הגשמים ראוי להתבונן כי עונותם הטו אלה ואז ישובו ויתחננו אליו יתברך ושב ורפא להם והוא שהעידו בכאן שאין הגשמים יורדים אא"כ נמחלו עונותיהם של ישראל וכן העידו בהזכרת מקצת עונות שהגשמים נעצרים בסבתם והכל אמת:

    Meiri on Taanit 7b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה שנאמר הרעיפו שמים כו' ומתפאר הקב"ה במטר שמים הס"ד ואח"כ מ"ה ישועה פרה כו' ובד"ה דרוח צפון כו' אורה לעולם מה שהגשמים כו' הד"א ובד"ה רשע בפניו כו' לקרותו רשע הס"ד ואח"כ מ"ה מותר לשנאותו כו' ובד"ה ויצו הקב"ה הס"ד ואח"כ מ"ה עליה על הגשם שתרד והס"ד ואח"כ מ"ה במפגיע כשיתפלל כו' ובד"ה קהה הברזל כו' הדור הס"ד ואח"כ מ"ה וכל שכן אם הוכשרו מעשיו קודם לכן והכי כו' כצ"ל:

    גמ' מה תקנתן יתגברו ברחמים שנאמר כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Taanit 7b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִלּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בּוֹ (ישעיה מה, ח). יש להבין מאי לשון 'אפילו'? ועוד מה פריה ורביה שייך בישועה? ונראה לי בס"ד דאף על פי שכל נס יכונה בשם ישועה, מכל מקום נס של פקידת עקרות ראוי לכנותו יותר בשם ישועה, והיינו דאם האשה עקרה אין שלום בינה לבין בעלה ורק הבנים עושים שלום בין איש לאשתו וכמו שנאמר (תהלים קכח, ו) 'וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל' נמצא הבנים הם שלום וראש וסוף יְשׁוּעָה אותיות יה שהם באיש ואשה, ששם י"ה ביניהם ובין אותיות אלו של איש ואשתו יש אותיות שו"ע שהם מספר שָׁלוֹם [376] לכן נס פקידת עקרות יכונה בשם ישועה דכיון דנפקדו איש ואשתו בבנים יש אצלם צירוף אותיות ישועה. וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נג, ח) כיון שנפקדו שרה נפקדו כמה עקרות עמה, והטעם מפורש בספרי המפרשים ז"ל כיון שנפתח צינור של נס זה בפקידת שרה או רבקה אז נפתחו בנקל צינורות של נס כזה לכמה עקרות אף על פי שאינם ראויים לנס זה. והנה כאן בירידת הגשמים נעשה ענין פקידת עקרה כי ירידת הגשמים הם ענין עיבור ולידה, וכמו שאמרו בגמרא דף וא"ו בגשם מאי לשון 'רביעה'? דבר שרובע את הקרקע, דאמר רב יהודה: מיטרא, בעלה דארעא הוא, דכתיב (ישעיהו נה, י) 'כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ', וכן אמר רב יהודה טבא לשתא דטבת ארמלתא', וכן אמר לקמן נאמרה עצירה באשה ונאמר עצירה בארץ ונאמר לידה באשה ולידה בארץ עיין שם. נמצא הארץ היא כדמיון אשה שמתעברת ביום הגשמים מן הגשם ויולדת אחר כך כשתוציא צמחה ולפי זה כמו שאמרו רבותינו ז"ל כיון דנפקדה שרה ורבקה נפקדו כמה עקרות מטעם האמור כיון דנפתח הצנור של שפע זה נפתח דוגמתו לאחרים, כן הענין כאן כיון שירדו גשמים לעולם שבהם מתעברת הארץ אז יהיה שפע כזה של עיבור גם בבני אדם שיהיו הנשים מתעברות מבעליהם וזה העיבור של האשה מבעלה שמתעברת ממנו בבנים נקרא בשם ישועה כדאמרן לעיל לזה אמר 'אֲפִלּוּ יְשׁוּעָה' שהוא שפע עיבור אשה מבעלה בבנים 'פָּרָה וְרָבָה בּוֹ' שיתרבה שפע זה אצל כמה בני אדם. ועוד נראה לי בס"ד על ידי הגשמים יהיה בירור ניצוצי קדושה לעלות מן הדומם, ועל ידי זה יהיה עת רצון ויתייחדו הדודים למעלה בעולמות העליונים ואז נמשכין אורות המוחין הנקראים בשם ישועות, ולזה אמר 'אֲפִלּוּ יְשׁוּעָה' הוא אור המוחין 'פָּרָה וְרָבָה' בעולמות למעלה.

    אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נראה לי בס"ד הסליחה היא לשלשה שהם חטאים עונות פשעים, והנה סליחה עם הכולל קי"ד, וג' פעמים קי"ד עולה שמ"ב ועם הכולל עולה גשם [343], לזה אמר וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת וכו' וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ (מלכים א' ח, לו). ועוד נראה לי בס"ד דאמרינן בריש פרקין גשמים היינו פרנסה, וידוע הפרנסה באה משלש ספירות ראשונות שהם כח"ב [כתר, חכמה, בינה] הרמוזים בשם י־ה, הכתר בקוץ היו"ד, והיו"ד עצמה חכמה, וה"א בינה, ובשלש ספירות יש ג' הויו"ת שמספרם לחם [3×26=78], ולכן לחם היינו פרנסה, ולכן על ידי המחילה של העונות ירדו גשמים שהם 'לחם י־ה' כי גשמים היינו פרנסה, שהיא לחם י־ה אותיות 'מחילה'.

    אַנָן מֵהָכָא מַתְנִינָן לָהּ (מלכים א' ח, לו) "וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת". נראה לי דרבי תנחום עדיף ליה קרא ד'רָצִיתָ' (תהלים פה, ב), משום דאמרו דוד המלך ע"ה דקדים לשלמה המלך ע"ה, אך זעירי האי קרא ד'וְאַתָּה' עדיף ליה משום דכתוב בנביאים, ועוד דנזכר שם מָטָר להדיא, ובקראי דרבי תנחום בריה דרבי חנילאי וזעירי איכא נפקותא דקרא דזעירי משמע על עבודה זרה דוקא אבל קרא דשאול חטאו משמע גם על שאר עונות שראויים להורידם לשאול.

    אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעְצָרִים, אֶלָּא בִּשְׁבִיל בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת נראה לי בס"ד דהוי מדה כנגד מדה על פי מה שכתב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל, אדם מביא אריס לשדה נותן לו שליש או רביע, והקב"ה מוריד גשמים ומזיל טללים ומשיב רוחות דבלעדם לא תצא התבואה כלל, איך יקשה לאדם לתת המעשר לשליחא דרחמנא?! ולכן שפיר קאמר הכא דנעצרים בשביל ביטול תרומות ומעשרות. ומה שאמר דְּ'נֶעְצָרִין בִּשְׁבִיל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן־הָרַע' כי הדבור רוח הוא באנוש וכמו שאמרו (זהר חלק ג' דף מו: ובאונקלוס בראשית ב, ז) 'רוחא ממללא' ובעל לשון הרע קל בעיניו הדיבור שהוא רוח לכך יבא הרוח ויפזר האידים שלא יתקבצו ביחד וימטירו, כמו שנאמר (איוב לז, כא) 'רוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם', וזהו הטעם שנעצרים גם כן בשביל ביטול תורה.

    בִּשְׁבִיל עַצְלוּת שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, נַעֲשָׂה שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָךְ. נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ד:) לא נאמר נו'ן באשרי משום דאית ביה נפילה דכנסת ישראל, ואף על פי כן סמכה דוד ברוח הקודש דכתיב (תהלים קמה, יד) 'סוֹמֵךְ הֳ' לְכָל הַנֹּפְלִים' וסמיכה זו היא בזכות התורה, אך ידוע דהתורה נקראת (שבת פח.) 'אוריין תליתאי' דמשולשת בעשרים ושתים אתוון רברבן וכמו כן אתוון בינונים, וכמו כן אתוון זעירין שהם ס"ו אותיות ולכן בביטול תורה נפרד אותיות ס"ו מן 'סוֹמֵךְ' ונשאר 'מָךְ' ודוק. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש סמך רמז לתורה, וידוע תורה שבעל פה היא ששים מסכתות וכנזכר בתיקונים ועל ידי ביטול תורה יחסר אות ס' כנגד ס' מסכתות, וישאר 'מָךְ' עד כאן דבריו נר"ו.

    Ben Yehoyada on Taanit 7b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Taanit, daf 7, Amud Bet, about 578 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 125 words

      Opens “אי הוו סנו טפי הוו גמירי. דבר…”

    2. Segment 237 words

      Opens “אמר רבי חמא בר' חנינא גדול יום…”

      Named: רבי חמא.

    3. Segment 347 words

      Opens “אמר: רב אושעיא גדול יום הגשמים שאפי'…”

      Named: רב אושעיא, רבי תנחום בר חנילאי, רבה.

    4. Segment 422 words

      Opens “א"ל זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו…”

    5. Segment 550 words

      Opens “אמר ר' תנחום בריה דרבי חייא איש…”

      Named: רבי חייא.

    6. Segment 638 words

      Opens “אמר רב חסדא אין הגשמים נעצרין אלא…”

      Named: רב חסדא, רבי ישמעאל.

    7. Segment 725 words

      Opens “אמר רבי שמעון בן פזי אין הגשמים…”

      Named: רבי שמעון.

    8. Segment 862 words

      Opens “אמר רב סלא אמר רב המנונא אין…”

      Named: רב סלא, רב המנונא, רב נחמן.

    9. Segment 941 words

      Opens “אמר רבה בר רב הונא כל אדם…”

      Named: רב הונא, רב נחמן בר יצחק, רבה.

    10. Segment 1052 words

      Opens “אמר רב קטינא אין הגשמים נעצרין אלא…”

      Named: רב קטינא.

    11. Segment 1149 words

      Opens “רב יוסף אמר מהכא (איוב לז, כא)…”

      Named: רב יוסף.

    12. Segment 1244 words

      Opens “אמר ר' אמי אין הגשמים נעצרין אלא…”

    13. Segment 1329 words

      Opens “מאי תקנתיה ירבה בתפלה שנאמר (איוב לו,…”

      Named: רבה.

    14. Segment 1432 words

      Opens “וא"ר אמי מאי דכתיב (קהלת י, י)…”

    15. Segment 1519 words

      Opens “מה תקנתן יתגברו ברחמים שנא' (קהלת י,…”

    16. Segment 166 words

      Opens “ריש לקיש אמר אם ראית תלמיד…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Taanit 7b · Segment 6 — “…משמע תנא דבי רבי ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם…

    • Rav Oshaya · Amoraim · Third Generation of Amoraim

      Rav Oshaya, a prominent third-generation Amoraic sage, was a student of Rav Huna and Rabbi Yehudah bar Yehezkel.

      Source: Taanit 7b · Segment 3 — “אמר: רב אושעיא גדול יום הגשמים שאפי' ישועה פרה…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Taanit 7b · Segment 11 — “רב יוסף אמר מהכא (איוב לז, כא) ועתה לא…

    • Ze'iri · Amoraim · First Generation Amoraim

      Ze'iri was a first-generation Amora and a prominent disciple of Rabbi Hiyya the Great, known for his erudition and piety.

      Source: Taanit 7b · Segment 4 — “א"ל זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Taanit 7b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026