Talmud Builders

    Horayot 9a

    Back to index

    English translation — Horayot 9a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1“And if his means suffice not” (Leviticus 5:7), and it is stated: “And if his means not suffice” (Leviticus 5:11), indicating that the sliding-scale offering applies only to one who can come to a state of poverty and wealth. This serves to exclude a king and an anointed priest, who cannot come to a state of poverty.

    2The king cannot become poor, as it is written concerning him: “And he performed one of all the mitzvot of the Lord his God” (Leviticus 4:22), referring to the king as one who has only the Lord his God upon him. He is greater than the entire nation and is not a poor person dependent on others. An anointed priest cannot become poor, as it is written: “And the priest that is greatest among his brethren” (Leviticus 21:10), meaning that he is greater than his brethren in beauty, in power, in wisdom, and in wealth, not a poor person. Others say: From where is it derived that if the High Priest does not have personal wealth, one should make him great from the property of his brethren? The verse states: “And the priest that is greatest among his brethren upon whose head the anointing oil is poured” (Leviticus 21:10), from which it is derived: Make him great from the property of his brethren, who will provide him with enough property to render him wealthy.

    3Ravina raised a dilemma before Rav Naḥman bar Yitzḥak: In the case of a king who was afflicted with leprosy and unfit to serve as king during his affliction, what is his status with regard to the sliding-scale offering? Previously, during his reign, was he completely eliminated from the obligation to bring a sliding-scale offering to the extent that even now, when he is no longer king, he remains exempt? Or was he merely exempted, so that now that he is no longer king he is obligated to bring the offering? Rav Naḥman bar Yitzḥak said to Ravina: Does he bring the offering from your property, i.e., public property, or does he bring the offering from his personal treasure [ degazza ]? Since he obviously would bring the offering from his own personal treasure, he remains exempt from bringing the offering.

    4§ It is taught in a baraita that Rabbi Akiva says: An anointed priest is exempt from bringing an offering in all the cases where one is liable to bring a sliding-scale offering. Rava said: What is the reason for the opinion of Rabbi Akiva? It is as the verse states: “This is the offering of Aaron and of his sons that they shall offer unto the Lord on the day that he is anointed: One-tenth part of an ephah of fine flour as a meal-offering” (Leviticus 6:13). One can infer: It is this tenth of an ephah that comes as an obligation for him, and no other such offering comes as an obligation for him.

    5The Gemara asks: But why not say that when the Merciful One excludes an anointed priest, it is particularly from the type of sliding-scale offering brought due to extreme poverty? And what is it? The one-tenth of an ephah meal-offering mentioned in the verse. But the Merciful One did not exclude him from the dove brought as a sliding-scale offering due to poverty and the sheep brought as a sliding-scale offering by one with wealth. The Gemara rejects this: That should not enter your mind, as it is written with regard to the sliding-scale offering: “And the priest shall atone for him for his sin that he has committed from one of these” (Leviticus 5:13), from which it is derived: One who gains atonement with every one of the types of a sliding-scale offering gains atonement with any of the types of the sliding-scale offering, and one who does not gain atonement with every one of the types of a sliding-scale offering does not gain atonement with any of the types of the sliding-scale offering.

    6The Gemara asks: But if that is so, and the verse is interpreted in that manner, then that which is written there: “And it shall be when he shall be guilty of one of these matters” (Leviticus 5:5), so too shall be interpreted: Anyone who becomes liable in every one of the instances for which one brings a sliding-scale offering can become liable in any of those instances, and anyone who does not become liable in every one of the instances to bring a sliding-scale offering cannot become liable in any of those instances. Why, then, did we learn in the mishna that Rabbi Akiva says: The king is liable in all of these cases except for the case of hearing of a voice, indicating that he can become liable in the rest of the instances even if he is exempt in one?

    7Abaye and Rava both say to resolve this difficulty: Rabbi Akiva learns this inference from the term: “From one” (Leviticus 5:13). He does not learn anything from the term: “Of one” (Leviticus 5:5). The Gemara asks: And what is different about the term “from one” that he learns a halakha from it?

    8The Gemara answers: The difference is that the Merciful One wrote it at the end of the passage discussing the sliding-scale offering, with regard to the one-tenth of an ephah meal-offering, to say that anyone who can become liable to bring the one-tenth of an ephah can become liable to bring any of them. As, if it enters your mind to say that one can become liable to bring one even though he cannot become liable to bring any one of them, let the Torah write this phrase: From one of these, with regard to the offering brought due to poverty, or alternatively, with regard to the offering brought by one with wealth. Since this term does not appear with regard to one of the other offerings, apparently, it is specifically with regard to the offering brought due to extreme poverty that one who cannot become liable for that offering is exempt from the entire matter.

    9MISHNA: In summation: For all mitzvot that are in the Torah for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, the individual brings a ewe or female goat for their unwitting transgression, and the king brings a male goat for their unwitting transgression, and an anointed priest and a court who issued an erroneous ruling bring a bull. And for unwittingly engaging in idol worship, the individual, and the king, and the anointed priest bring a female goat, and the court brings a bull and a goat: A bull for a burnt-offering and a goat for a sin-offering.

    10With regard to a provisional guilt-offering, the individual and the king are liable, and an anointed priest and a court are exempt. With regard to a definite guilt-offering, the individual, the king, and the anointed priest are liable, and a court is exempt.

    11For hearing of a voice, i.e., a false oath of testimony, and for a false oath on an utterance of the lips, and for the defiling of the Temple or its sacrificial foods, a court is exempt, and the individual, the king, and the anointed priest are liable. But an anointed High Priest is not liable for the defiling of the Temple or its sacrificial foods; this is the statement of Rabbi Shimon. And what offering are they liable to bring? It is a sliding-scale offering based on their financial circumstances, as delineated in the Torah (see Leviticus 5:1–13). Rabbi Eliezer says: The king brings a goat.

    12GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon would posit a principle: For any case in which the individual is liable to bring a provisional guilt-offering, the status of the king is like that of the individual, and an anointed priest and a court are exempt. And for any case in which an individual is liable to bring a definite guilt-offering, the status of a king and an anointed priest is like that of the individual, and the court is exempt.

    13He continues: For hearing of a voice, i.e., a false oath of testimony, and for a false oath on an utterance of the lips, and for the defiling of the Temple or its sacrificial foods, a court is exempt, and a king and an anointed priest are liable. But the king is not liable in a case of hearing of a voice, and an anointed priest is not liable for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. In general, for any case for which an individual is liable to bring a sliding-scale offering, the status of a king is like that of the individual, and an anointed priest and a court are exempt.

    14The Gemara expresses surprise: This baraita itself is difficult. You said that an anointed priest is not liable for the defiling of the Temple or its sacrificial foods, and by inference: It is for the defiling of the Temple or its sacrificial foods that he is exempt, but he is liable for hearing of a voice and for a statement of the lips. Say the latter clause of the baraita : For any case for which an individual is liable to bring a sliding-scale offering, the status of a king is like that of the individual, and an anointed priest and a court are exempt. He teaches: An anointed priest and a court are exempt; just as a court is exempt from all of the sliding-scale offerings, so too, an anointed priest is exempt from all of them, not only from the offering for the defiling of the Temple or its sacrificial foods.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לא תגיע ידו לא תשיג ידודמשמע מי שבא לידי עניות ועשירות דפעמים עני ופעמים עשיר הוא דישנו בקרבן עולה ויורד יצא משיח ונשיא דלעולם עשירים הם:

    נשיאשאין על גביו שום אדון אלא ה' דהיינו מלך ומלך לעולם עשיר הוא וכ"ג בעינן שיהא גדול מאחיו בעושר דליהוי לעולם עשיר:

    נשיא שנצטרעלר' ירמיה ולר' יוסי הגלילי דעבר מנשיאותו שאין ראוי להיות מלך כשהוא מצורע כדאמרי' לקמן בפ"ב (הוריות דף י.) וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית דמשמע שנעשה חפשי ממלכותו:

    מהומי אמרי' פטור מקרבן עולה ויורד כשהוא נשיא ועכשיו כשנצטרע דעבר מנשיאותו ליחייב או דלמא מאי דהוי הוי כשהוא נשיא כלומר הואיל ונדחה ידחה כשנצטרע: ל"א מדחא דחי להאי נשיאות מקרבן עולה ויורד לגמרי דהואיל ונדחה ידחה אפילו כשנצטרע או דלמא מיפטר פטר נשיאות מקרבן עולה ויורד ובזמן דליכא נשיאות ליחייב דהיינו משנצטרע:

    א"לממאי קבעית לחיוביה לאתויי קרבן כשנצטרע מממון שלך או מממון דגזא דידיה הוי אומר מגזא דידי' הוא דבעי לאתויי וכיון דמגזא דידיה קבעי אתויי אמטו להכי פטור לגמרי מקרבן עולה ויורד דה"ק רבי ירמיה ור' יוסי יצא נשיא ומשיח שאין באין לידי עניות האי נשיא שנצטרע נמי אינו בא לידי עניות דגזא דידיה כדקאי קאי הלכך פטור לגמרי:

    תניא ר"ע אומר משיח פטור מכולםמקרבן עולה ויורד דכתיב זה קרבן אהרן ובניו ביום המשח אותו עשירית האיפה דהיינו חביתי כהן משיח דחביתין באה לו חובה ואין אחרת באה לו דעשירית האיפה עולה ויורד לא באה לו חובה הלכך פטור מכולם מעולה ויורד ואמרינן לקמן דמפר לא פטר ליה ר"ע ואיכא לתרוצי דטעמא דר"ע משום דמעולה ויורד הוא דאמעיט כדכתיב זה קרבן אהרן אבל מפר לא אמעיט:

    אימא כי מעטי' קראלכהן משיח:

    מדלי דלותדהיינו מעשירית האיפה דכתיב זה קרבן אהרן דאין אחרת עשירית האיפה באה לו חובה:

    מדלות לא מעטיהדעל שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו לחייב כשבה או שעירה או תורין ובני יונה:

    לא ס"ד דכתיבגבי עשירית האיפה וכפר עליו הכהן מאחת מאלה דמשמע כל המתכפר באחת כלומר בכל אחת ואחת אפילו בעשירית האיפה מתכפר בכולן דישנו בעשירות ובדלות ובדלי דלות:

    ושאין מתכפר באחת מהןכגון משיח דודאי אין מתכפר בעשירית האיפה דכתיב זה קרבן:

    אין מתכפר בכולםדאמעיט נמי דאינו בקרבן עולה ויורד כלל:

    אלא מעתה האי דכתיב לאחת מאלה הכי נמי דכל דמחייב באחתכלומר בכל אחת ואחת מחייב בכולן ושאין מתחייב באחת כגון נשיא שאין מתחייב בשמיעת הקול אינו חייב בכולן כדאמר ר' יוסי הגלילי והא חוץ משמיעת הקול קתני דקתני ר"ע אומר הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול דאע"ג דאין מתחייב באחת מהן מתחייב בשאר כולן:

    נכתביה רחמנא להאי מאחת בדלותבתורין ובני יונה:

    אי נמי בעשירותדהיינו כשבה או שעירה אלא מדכתב ביה רחמנא מאחת גבי עשירית האיפה למימרא דשאין מתחייב בעשירית האיפה אין מתחייב בכולן כלל הלכך פטור משיח מכולן הואיל ואין מתכפר בעשירית האיפה דכתיב זה קרבן דאין אחרת באה לו חובה:

    מתני' כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן וכו' משיח וב"ד מביאין פר - כדאמרינן לעיל (הוריות דף ח.) נאמר כאן עליה ונאמר להלן לגלות ערותה עליה וכו' ונשיא יליף ממצות יחיד ואם נפש ילמוד תחתון מעליון:

    ובעבודת כוכבים יחיד ונשיא ומשיח מביאים שעירהדכתיב בפרשת שלח לך בעבודת כוכבים ואם נפש וגו' וכולן בכלל נפש אחת הן:

    וב"ד מביאין פר ושעירכדכתיב בפרשת שלח לך ואמר לעיל (הוריות דף ז:) יליף מעיני מעיני מה להלן ב"ד אף כאן ב"ד:

    אשם תלוי היחיד והנשיא חייבים בית דין ומשיח פטוריםכדאמר בריש פירקין דכתיב באשם תלוי וכפר הכהן על שגגתו אשר שגג מי שחטאו ושגגתו שוה וכו':

    אשם ודאי יחיד ונשיא ומשיח חייביןדכתיב באשמות ואם נפש ונשיא ומשיח בכלל נפש אחת הן והא דתנן לעיל (הוריות דף ח.) אין חייבים אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ואשם ודאי אין שגגתו חטאת וכן המשיח הכי משמע וכן המשיח דגבי אשם ודאי פר הוא דלא יביא אבל אשם ודאי יביא כהדיוט:

    וב"ד פטוריםמאשם ודאי דפטורים לגמרי דאינן בכלל נפש אחת:

    על שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטוריןדאמר לעיל (שם:) אין חטאת צבור אלא בקבועה והני עולה ויורד נינהו:

    יחיד ונשיא ומשיח חייביןבשמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו דכולן בכלל נפש אחת הן:

    אלא שאין כ"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי רבי שמעוןמפרש בגמרא והוא הדין דקאמר רבי שמעון אלא שאין הנשיא חייב על שמיעת הקול דמלך לא מעיד ולא מעידין אותו אלא לא אצטריך ליה למיתנא דהא תנא ליה לעיל ר"ע:

    ומה הן מביאיןנשיא בבטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו ומשיח בשמיעת קול ובטוי שפתים קרבן עולה ויורד:

    ר"א אומר נשיא מביא שעירושלש מחלוקות בדבר ר' יוסי הגלילי סבר נשיא ומשיח פטורין מכולן ור"ע סבר נשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול ומשיח פטור מכולן מעולה ויורד ור"ש סבר נשיא ומשיח חייבין בכולן בעולה ויורד אלא שאין כ"ג ומשיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו:

    גמ' היה נותן בהן כלל:

    כל שהוא בעולה ויורדדהיינו שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו:

    משיח וב"ד פטוריןמשיח דומיא דב"ד מה ב"ד פטורים מכולהו משמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו דצבור אין חטאתו אלא בקבועה אף משיח פטור מכולהו:

    הוריות ט עמוד א

    1(ויקרא ה ז) לא תגיע ידו ונאמר (ויקרא ה, יא) לא תשיג ידו מי שבא לידי עניות ועשירות יצא נשיא ומשיח שאין באין לידי עניות׃

    2נשיא דכתיב ״(ויקרא ד״, כב) ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו מי שאין על גביו אלא ה' אלהיו משיח דכתיב ״(ויקרא כא״, י) והכהן הגדול מאחיו שהוא גדול מאחיו בנוי בכח בחכמה ובעושר אחרים אומרים מנין שאם אין לו גדלהו משל אחיו ת"ל והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו גדלהו מאחיו׃

    3בעא מיניה רבינא מר"נ בר יצחק נשיא שנצטרע מהו מידחא דחי או מיפטר פטיר א"ל דילך או דגזא׃

    Baraita

    4תניא ר"ע אומר משיח פטור מכולן אמר רבא מ"ט דר"ע אמר קרא ״(ויקרא ו״, יג) זה קרבן אהרן ובניו זו באה חובה לו ואין אחרת באה חובה לו׃

    5ואימא כי ממעט ליה רחמנא מדלי דלות ומאי ניהו עשירית האיפה אבל עניות ועשירו' לא מעטיה רחמנא לא ס"ד דכתי' (ויקרא ה, יג) וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה המתכפר באחת מתכפר בכולן ושאין מתכפר באחת אין מתכפר בכולן׃

    6אלא מעתה דכתיב ״(ויקרא ה״, ה) והיה כי יאשם לאחת מאלה ה"נ דכל המתחייב באחת מתחיי' בכולן ושאין מתחיי' באחת אין מתחייב בכולן אלמה תנן ר"ע אומר נשיא חייב חוץ משמיעת קול׃

    7אביי ורבא דאמרי תרוייהו מאחת משמע ליה לאחת לא משמע ליה ומ"ש מאחת דמשמע ליה׃

    8דכתביה רחמנא לבסוף גבי עשירית האיפה למימרא דכל דמחייב בעשירית האיפה מחייב בכולן דאי ס"ד מתחייב באחת אע"פ שאין מתחייב בכולן נכתביה להאי מאחת מאלה בדלות א"נ בעשירות:

    Mishna

    9כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת היחיד מביא כשבה ושעירה והנשיא שעיר ומשיח וב"ד מביאין פר ובעבודת כוכבים היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה וב"ד פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת׃

    10אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין ומשיח וב"ד פטורין אשם ודאי היחיד והנשיא והמשיח חייבין וב"ד פטורין׃

    11על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטורין והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כ"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי ר"ש ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד ר"א אומר הנשיא מביא שעיר:

    Gemara

    12תניא ר"ש היה נותן כלל כל שהיחיד באשם תלוי הנשיא כיוצא בו משיח וב"ד פטורין וכל שהוא באשם ודאי נשיא ומשיח כיוצא בהן וב"ד פטורין׃

    13שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו בית דין פטורין נשיא ומשיח חייבין אלא שאין הנשיא חייב בשמיעת הקול ולא משיח בטומאת מקדש וקדשיו כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין פטורין׃

    14הא גופא קשיא אמרת שאין משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו בטומאת מקדש וקדשיו הוא דפטור אבל בשמיעת הקול ובטוי שפתים חייב אימא סיפא כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין פטורין קתני משיח ובית דין פטורין מה בית דין פטורין מכולהון. אף משיח פטור מכולהון׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    כבר ביארנו שכל ששגגתו בקרבן עולה ויורד נשיא ומשיח חייבין בה כשאר הדיוטות ר"ל בקרבן העשיר ואי אתה יכול לומר דלות במלך ובכהן משיח שהמלך עשיר הוא על כל פנים וכהן גדול הרי אמרו עליו הכהן הגדול שיהא גדול בכח ובנוי ובעושר ואם אין לו שיגדלוהו משל אחיו כל אחד כפי עשרו אלא שדברים אלו אינם אלא למצוה הא כל שנתמנה אע"פ שאין שם אחת מכל אלו נתמנה:

    נשיא שנצטרע לענין קרבן עולה ויורד אין אנו צריכין ללמוד הימנו כלום שהרי אף בנשיאותו פסקנו שהוא כהדיוט אבל לענין שהוא מביא קרבן חלוק בפני עצמו אם נצטרע יתבאר דינו למטה בפרק שלישי בין שנצטרע אחר חטאו בין נצטרע ואח"כ חטא:

    כהן גדול מצוה עליו להביא עשירית האיפה בכל יום והיא הנקראת חבתי כהן גדול על שם שהיתה עשויה במחבת והיא המפורשת בתורה בפרשת צו:

    המשנה השלישית והכונה לבאר בה ענין החלק השלישי ואמר על זה כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת קבועה יחיד כלומר הדיוט מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר וכהן משיח ובית דין מביאין פר והם הקרבנות המפורשים בסדר ויקרא שכבר ביארנו ענינם ובע"ז יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה והיא עז בת שנתה ובית דין מביאין פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת והוא הקרבן האמור בפרשת שלח לך וכל שבבית דין פירושו בהוראתם עם שגגת צבור וכהן משיח בהוראת עצמו ושגגת עצמו כמו שהתבאר כל זה בפרק ראשון אשם תלוי והוא הבא על ספק אם שגג בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קבועה יחיד ונשיא חייבין בו כהן משיח ובית דין פטורים שאינם בתורת אשם כמו שביארנו אשם ודאי והם הבאים על המעילות ועל הגזלות ועל החרופה והנזיר והמצורע יחיד ונשיא ומשיח כלם חייבים בו שמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו יחיד ונשיא וכהן משיח כלם חייבים בהם ומביאין קרבן והמלך והכהן מביאין קרבן הנאמר בהם בעשירות וזה שאמר אח"כ לדעת ר' שמעון אלא שאין כהן חייב על טומאת מקדש וקדשיו אין הלכה כן אלא שאף הוא חייב בה ומה הם מביאין קרבן עולה ויורד כלומר קרבן הכתוב בהם ומביא הדיוט כפי השגתו ומלך וכהן בעשירות ר' אליעזר אומר נשיא מביא שעיר ואין הלכה כן אלא שוים הם הקרבנות באלו לכל לא נתחלקו הקרבנות אלא למצות שחייבין על שגגתן חטאת אבל בעולה ויורד הכל שוים:

    זהו ביאור המשנה וכלה חוץ ממה שפירשנו מדברי ר' שמעון ור' אליעזר הלכה פסוקה היא וכל שחלקנו בפרקים אלו בין כהן משיח ומלך ובית דין וצבור ושאר העם לא נאמר אלא בשגגה ולענין הקרבנות אבל בזדון ולענין העונש אין מלך ואין שר יחדו יסופו בעונש הנגזר בכתוב לא ישא פני איש ודל לא יהדר בריבו אלא שמלכי ישראל אין דנין ולא דנין אותם כמו שביארנו בשני של סנהדרין וברוך הגומל לחייבים טובות ולא נתחדש על משנה זו בגמרא דבר שלא ביארנוהו:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Horayot 9a

    Horayot 9a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 438 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לא תגיע ידו לא תשיג ידו דמשמע מי שבא לידי עניות ועשירות דפעמים עני ופעמים עשיר הוא דישנו בקרבן עולה ויורד יצא משיח ונשיא דלעולם עשירים הם:

    נשיא שאין על גביו שום אדון אלא ה' דהיינו מלך ומלך לעולם עשיר הוא וכ"ג בעינן שיהא גדול מאחיו בעושר דליהוי לעולם עשיר:

    נשיא שנצטרע לר' ירמיה ולר' יוסי הגלילי דעבר מנשיאותו שאין ראוי להיות מלך כשהוא מצורע כדאמרי' לקמן בפ"ב (הוריות דף י.) וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית דמשמע שנעשה חפשי ממלכותו:

    מהו מי אמרי' פטור מקרבן עולה ויורד כשהוא נשיא ועכשיו כשנצטרע דעבר מנשיאותו ליחייב או דלמא מאי דהוי הוי כשהוא נשיא כלומר הואיל ונדחה ידחה כשנצטרע: ל"א מדחא דחי להאי נשיאות מקרבן עולה ויורד לגמרי דהואיל ונדחה ידחה אפילו כשנצטרע או דלמא מיפטר פטר נשיאות מקרבן עולה ויורד ובזמן דליכא נשיאות ליחייב דהיינו משנצטרע:

    א"ל ממאי קבעית לחיוביה לאתויי קרבן כשנצטרע מממון שלך או מממון דגזא דידיה הוי אומר מגזא דידי' הוא דבעי לאתויי וכיון דמגזא דידיה קבעי אתויי אמטו להכי פטור לגמרי מקרבן עולה ויורד דה"ק רבי ירמיה ור' יוסי יצא נשיא ומשיח שאין באין לידי עניות האי נשיא שנצטרע נמי אינו בא לידי עניות דגזא דידיה כדקאי קאי הלכך פטור לגמרי:

    תניא ר"ע אומר משיח פטור מכולם מקרבן עולה ויורד דכתיב זה קרבן אהרן ובניו ביום המשח אותו עשירית האיפה דהיינו חביתי כהן משיח דחביתין באה לו חובה ואין אחרת באה לו דעשירית האיפה עולה ויורד לא באה לו חובה הלכך פטור מכולם מעולה ויורד ואמרינן לקמן דמפר לא פטר ליה ר"ע ואיכא לתרוצי דטעמא דר"ע משום דמעולה ויורד הוא דאמעיט כדכתיב זה קרבן אהרן אבל מפר לא אמעיט:

    אימא כי מעטי' קרא לכהן משיח:

    מדלי דלות דהיינו מעשירית האיפה דכתיב זה קרבן אהרן דאין אחרת עשירית האיפה באה לו חובה:

    21 more comments on this page.

    Rashi on Horayot 9a · Sefaria

    Meiri

    כבר ביארנו שכל ששגגתו בקרבן עולה ויורד נשיא ומשיח חייבין בה כשאר הדיוטות ר"ל בקרבן העשיר ואי אתה יכול לומר דלות במלך ובכהן משיח שהמלך עשיר הוא על כל פנים וכהן גדול הרי אמרו עליו הכהן הגדול שיהא גדול בכח ובנוי ובעושר ואם אין לו שיגדלוהו משל אחיו כל אחד כפי עשרו אלא שדברים אלו אינם אלא למצוה הא כל שנתמנה אע"פ שאין שם אחת מכל אלו נתמנה:

    נשיא שנצטרע לענין קרבן עולה ויורד אין אנו צריכין ללמוד הימנו כלום שהרי אף בנשיאותו פסקנו שהוא כהדיוט אבל לענין שהוא מביא קרבן חלוק בפני עצמו אם נצטרע יתבאר דינו למטה בפרק שלישי בין שנצטרע אחר חטאו בין נצטרע ואח"כ חטא:

    כהן גדול מצוה עליו להביא עשירית האיפה בכל יום והיא הנקראת חבתי כהן גדול על שם שהיתה עשויה במחבת והיא המפורשת בתורה בפרשת צו:

    המשנה השלישית והכונה לבאר בה ענין החלק השלישי ואמר על זה כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת קבועה יחיד כלומר הדיוט מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר וכהן משיח ובית דין מביאין פר והם הקרבנות המפורשים בסדר ויקרא שכבר ביארנו ענינם ובע"ז יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה והיא עז בת שנתה ובית דין מביאין פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת והוא הקרבן האמור בפרשת שלח לך וכל שבבית דין פירושו בהוראתם עם שגגת צבור וכהן משיח בהוראת עצמו ושגגת עצמו כמו שהתבאר כל זה בפרק ראשון אשם תלוי והוא הבא על ספק אם שגג בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קבועה יחיד ונשיא חייבין בו כהן משיח ובית דין פטורים שאינם בתורת אשם כמו שביארנו אשם ודאי והם הבאים על המעילות ועל הגזלות ועל החרופה והנזיר והמצורע יחיד ונשיא ומשיח כלם חייבים בו שמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו יחיד ונשיא וכהן משיח כלם חייבים בהם ומביאין קרבן והמלך והכהן מביאין קרבן הנאמר בהם בעשירות וזה שאמר אח"כ לדעת ר' שמעון אלא שאין כהן חייב על טומאת מקדש וקדשיו אין הלכה כן אלא שאף הוא חייב בה ומה הם מביאין קרבן עולה ויורד כלומר קרבן הכתוב בהם ומביא הדיוט כפי השגתו ומלך וכהן בעשירות ר' אליעזר אומר נשיא מביא שעיר ואין הלכה כן אלא שוים הם הקרבנות באלו לכל לא נתחלקו הקרבנות אלא למצות שחייבין על שגגתן חטאת אבל בעולה ויורד הכל שוים:

    זהו ביאור המשנה וכלה חוץ ממה שפירשנו מדברי ר' שמעון ור' אליעזר הלכה פסוקה היא וכל שחלקנו בפרקים אלו בין כהן משיח ומלך ובית דין וצבור ושאר העם לא נאמר אלא בשגגה ולענין הקרבנות אבל בזדון ולענין העונש אין מלך ואין שר יחדו יסופו בעונש הנגזר בכתוב לא ישא פני איש ודל לא יהדר בריבו אלא שמלכי ישראל אין דנין ולא דנין אותם כמו שביארנו בשני של סנהדרין וברוך הגומל לחייבים טובות ולא נתחדש על משנה זו בגמרא דבר שלא ביארנוהו:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Horayot 9a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' לא סלקא דעתך דכתיב וכפר עליו הכהן על גו' כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה מהו מי אמר פטור כו' או דלמא מאי דהוה הוה כו' עכ"ל נראה לפירוש זה דהכי הוה הגירסא בגמרא מפטר פטור או דלמא מאי דהוה הוה וק"ל:

    בד"ה לא סלקא דעתך כו' וכפר עליו הכהן מאחת מאלה כו' ובד"ה אין מתכפר בכולם דאימעיט נמי כו' דאינו בקרבן כו' ובד"ה ומה הן מביאין כו' וביטוי שפתים קרבן עולה כו' כצ"ל:

    בד"ה ר"א אומר נשיא כו' אלא שאין כ"ג ומשוח חייב על טומאת כו' עכ"ל וה"ה שאין נשיא חייב על שמיע קול ולא נקטיה הכא דהא תנא ליה ר' עקיבא לעיל כדפירש רש"י וק"ל:

    Chidushei Halachot on Horayot 9a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    בַּכֹּחַ וּבַנּוֹי בְּעֹשֶׁר וּבַחָכְמָה (ויקרא כא, י) יש להקשות הלא החכמה גדולה מכולם והוה ליה למימר ברישא? ונראה לי בס"ד כפי סדר ביאתם לאדם נקטינהו כי תחלת הכל יתגלה בו הכח והגבורה אחר כך נוי הפנים שהוא הזקן דכתיב 'הדרת פנים זקן' (שבת קנב.) כי בלא זקן נראה כמו צורת הנקבה ואין לו נוי איש ואחר שנעשה לו זקן יצא מבית הספר ויעסוק בסחורה ויתעשר כי קודם זה היה אוכל משלחן אביו ולית ליה מגרמיה מידי ואחר כך יגדל בשנים יותר וישתלם בחכמה כמו שנאמר אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה (איוב לב, ז).

    Ben Yehoyada on Horayot 9a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Horayot, daf 9, Amud Aleph, about 438 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 125 words

      Opens “(ויקרא ה ז) לא תגיע ידו ונאמר…”

    2. Segment 252 words

      Opens “נשיא דכתיב (ויקרא ד, כב) ועשה אחת…”

    3. Segment 318 words

      Opens “בעא מיניה רבינא מר"נ בר יצחק נשיא…”

    4. Segment 428 words

      Opens “תניא ר"ע אומר משיח פטור מכולן אמר…”

      Named: רבן אהרן, רבא.

    5. Segment 542 words

      Opens “ואימא כי ממעט ליה רחמנא מדלי דלות…”

    6. Segment 632 words

      Opens “אלא מעתה דכתיב (ויקרא ה, ה) והיה…”

    7. Segment 715 words

      Opens “אביי ורבא דאמרי תרוייהו מאחת משמע ליה…”

      Named: אביי, רבא.

    8. Segment 828 words

      Opens “דכתביה רחמנא לבסוף גבי עשירית האיפה למימרא…”

    9. Segment 935 words

      Opens “מתני׳ כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן…”

    10. Segment 1016 words

      Opens “אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין ומשיח וב"ד…”

    11. Segment 1138 words

      Opens “על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל…”

      Named: רבן עולה.

    12. Segment 1226 words

      Opens “גמ׳ תניא ר"ש היה נותן כלל כל…”

    13. Segment 1335 words

      Opens “שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו…”

    14. Segment 1448 words

      Opens “הא גופא קשיא אמרת שאין משיח חייב…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Horayot 9a · Segment 3 — “בעא מיניה רבינא מר"נ בר יצחק נשיא שנצטרע מהו…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Horayot 9a · Segment 7 — “אביי ורבא דאמרי תרוייהו מאחת משמע ליה לאחת לא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Horayot 9a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026