Talmud Builders

    Horayot 8a

    Back to index

    English translation — Horayot 8a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The baraita teaches: And they agree that he does not bring a provisional guilt-offering. The Gemara asks: From where do we derive this halakha ? It is derived from a verse, as it is written with regard to the provisional guilt-offering: “And the priest shall atone for him for his unwitting act that he performed unwittingly” (Leviticus 5:18). Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis disagree with regard to the interpretation of this verse, in accordance with their opinions. Rabbi Yehuda HaNasi holds: This is referring to one whose sin-offering for all transgressions is for an unwitting act. This serves to exclude that anointed priest, as all of his sin-offerings are not for an unwitting act alone; rather, he brings a sin-offering only if that unwitting act is performed on the basis of absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling.

    2The Gemara asks: Is it written in the verse: For all his unwitting acts that he performed unwittingly? Only the phrase “for his unwitting act that he performed unwittingly” is written. The Gemara answers: Yes, it is as though the word: All, is written. As if it were so that the verse is not referring to all unwitting acts, let the Torah write only: “For his unwitting act.” Why do I need the additional phrase: “That he performed unwittingly”? This teaches us that there is no liability to bring a provisional guilt-offering unless liability to bring all his sin-offerings is for unwitting acts. This serves to exclude an anointed priest, all of whose liability to bring a sin-offering for an unwitting act alone is only in cases of idol worship, but in cases involving the rest of the mitzvot there is liability only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling.

    3And the Rabbis interpret the verse in accordance with their opinion that an anointed priest, even in cases of idol worship, brings a sin-offering only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling. They hold: This teaches us that there is liability to bring a provisional guilt-offering only for one whose liability to bring his sin-offerings is for an unwitting act. This serves to exclude an anointed priest, whose liability to bring a sin-offering is not for an unwitting act alone, neither in cases of idol worship, nor in cases involving the rest of the mitzvot, but rather for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling.

    4MISHNA: The court is not liable to bring an offering for absence of awareness of the matter unless they issue a ruling with regard to a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering. And likewise the anointed priest is liable only for such a ruling. Neither is the court liable to bring a sin-offering for idol worship unless the judges issue a ruling with regard to a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet , and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering.

    5GEMARA: With regard to the statement in the mishna that the court is liable only for a ruling with regard to a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, the Gemara asks: From where do we derive this halakha ?

    6The Gemara answers: It is derived as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: The word “that” is stated here in the verse: “And the sin that they sinned” (Leviticus 4:14), with regard to the offering brought by the court for the transgression of the public based on their erroneous ruling, and the word “that” is stated there in the verse: “And you shall not take a woman to her sister, to be a rival to her, to uncover her nakedness, that is in her lifetime” (Leviticus 18:18), with regard to the prohibition against marrying two sisters. It is derived: Just as there it is a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, so too here, the reference is to a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering.

    7We found a source for the court bringing an offering for a transgression of the general public based on their erroneous ruling. From where do we derive that this is the halakha for an anointed priest? The Gemara answers: It is derived from the verse: “If the anointed priest shall sin so as to bring guilt upon the people” (Leviticus 4:3), indicating that the status of an anointed priest is like that of the transgression of the general public.

    8The Gemara asks: From where is it derived that this is the halakha with regard to the king? The Gemara answers: The tanna derives a verbal analogy between the term “commandments” written with regard to a king and the term “commandments” written with regard to the general public. It is written with regard to a king: “And he performed one of all the commandments of the Lord his God that are not to be performed” (Leviticus 4:22), and it is written with regard to the general public: “And performed one of all the commandments of the Lord that are not to be performed” (Leviticus 4:13). Just as with regard to the general public there is liability only for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, so too, in the case of a king there is liability only for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering.

    9The Gemara asks further: From where is it derived that an individual is liable to bring a sin-offering only for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet ? The Gemara answers: The verse with regard to an individual states: “And if one soul from among the common people shall sin unwittingly” (Leviticus 4:27). The verse begins with the conjunction “and,” represented by the letter vav . This indicates that one shall derive the halakha with regard to the lower verse, i.e., the verse written later in the passage, from that which is written in the upper verses, i.e., those written earlier. Just as in those verses earlier in the passage, addressing the public, priest, and king, there is liability only for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet , so too, in the case of the individual addressed in this verse, there is liability only for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet .

    10§ The mishna teaches: Neither is the court liable to bring a sin-offering for idol worship unless the judges issue a ruling with regard to a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet , and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering. The Gemara asks: In the case of idol worship, from where do we derive this halakha ? It is derived as the Sages taught: Due to the fact that idol worship left the category of unwitting transgressions to be discussed by itself (see Numbers, chapter 15), one might have thought that the court and the priest would be liable even if it is not for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering.

    11The baraita continues: Therefore, the term “from the eyes of” is stated here, with regard to idol worship (Numbers 15:24), and “from the eyes of” is stated there, with regard to an unwitting communal sin-offering for all other mitzvot (Leviticus 4:13). Just as there the court is liable only for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, so too here, the court is liable only for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering.

    12The baraita concludes: We found a source for the court bringing an offering for a transgression of the general public based on their erroneous ruling; but from where do we derive that this is the halakha for an individual, a king, and an anointed priest who engage in idol worship? It is derived from a verse, as the verse states: “And if one soul sins unwittingly, then he shall offer a female goat of the first year as a sin-offering” (Numbers 15:27). And with regard to an individual, a king, and an anointed priest, they all are included in the category of “one soul.” And one shall derive the halakha with regard to that which is written in the lower verse, i.e., the verses concerning an individual, a king, and an anointed priest, from that which is written in the upper verse, i.e., the verse concerning the transgression of the general public.

    13The Gemara challenges: This works out well according to the one who derives the halakha by using the term “that” for a verbal analogy to teach that the court is liable only for a ruling with regard to a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet , in accordance with that which we stated. But according to the Rabbis, who derive the halakha by using the term “that” to teach the halakhot of those with whom relations are forbidden and rival wives with regard to a yevama (see Yevamot 3b), from where do they derive the halakha of a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering in the case of the transgression of the general public?

    14The Gemara answers: They derive it from that which Rabbi Yehoshua ben Levi taught to his son based on the verse: “There shall be one Torah for you for the one who acts unwittingly. And the soul that performs with an upraised hand, he blasphemes the Lord; and that soul shall be cut off [ venikhreta ] from among his people” (Numbers 15:29–30). The Sages understood the phrase “with an upraised hand” to be referring to idol worship (see Sanhedrin 99a). The entire Torah is juxtaposed to idol worship: Just as idol worship is a prohibition for which one is liable for its intentional violation to receive karet and for its unwitting violation to bring a sin-offering, so too here, for the entire Torah one is liable for its intentional violation to receive karet and for its unwitting violation to bring a sin-offering.

    15The Gemara challenges: We found a source for this halakha with regard to an individual, a king, and an anointed priest, both with regard to idol worship and with regard to the rest of the mitzvot, as all those are included in the category of “one soul” and are juxtaposed to idol worship. But from where do we derive that the general public is liable to bring a sin-offering only for a matter for whose intentional violation one is liable to receive karet ? The Gemara answers: One derives the halakha with regard to that which is written in the upper verse, i.e., the verse concerning the general public, from that which is written in the lower verse, i.e., the verse concerning an individual.

    16The Gemara asks: And Rabbi Yehuda HaNasi, who derives this matter from the term “that,” what does he do with this verse, from which Rabbi Yehoshua ben Levi taught a halakha to his son? The Gemara answers: He derives a halakha , using the verse to teach that which is taught in a baraita : Due to the fact that we found that the verse distinguished with regard to idol worship between the many, who constitute the majority of a city, and individuals, as the many are executed through beheading with a sword and their property is lost, as the court destroys it, while individuals are executed through stoning and their property is spared, one might have thought that in the case of unwitting idol worship we would distinguish between the offerings that they are liable to bring. Therefore, the verse states: “There shall be one Torah for you for the one who acts unwittingly. And the soul that performs with an upraised hand, he blasphemes the Lord” (Numbers 15:29–30).

    17Rav Ḥilkiya of Hagronya objects to it: The reason that both individuals and the general public are liable to bring the same offering for unwitting idol worship is that the verse did not distinguish between them. But had the verse distinguished between them, I would say: Let us distinguish between individuals and the general public, and the general public would bring a different offering for their unwitting idol worship. What different offering shall they bring?

    18If one would say: Let them bring a bull, that is difficult, as it is for unwitting violation of the rest of the mitzvot that the general public brings a bull. If one would say: Let them bring a bull for a burnt-offering and a goat for a sin-offering, that is difficult, as it is for unwitting idol worship that the general public brings those offerings in the case of an absence of awareness leading to an erroneous ruling by the court. If one would say: Let them bring a goat, that is difficult, as it is for unwitting violation of the rest of the mitzvot that a king brings a goat. If one will say: Let them bring a female goat, that is difficult, as that is the offering for an individual, too.

    19The Gemara rejects this: Why do you say that the verse that equates the offerings of the individuals and the public is not necessary? Were it not for the verse, it might enter your mind to say: The general public brings a bull for a burnt-offering and a goat for a sin-offering, but this majority of a city that unwittingly engaged in idol worship shall bring the opposite: A bull for a sin-offering and a goat for a burnt-offering. Alternatively, perhaps the majority of a city that unwittingly engaged in idol worship must bring an offering, but it has no remedy, because there is no unique offering that it can bring. Therefore, the verse teaches us that there is no distinction between many people and individuals in this case.

    20§ In any event, everyone agrees that where these verses are written, it is with regard to idol worship that they are written. The Gemara asks: As the verse does not mention idol worship explicitly, from where is this inferred? Rava said, and some say it was Rabbi Yehoshua ben Levi who said, and some say that the statement is unattributed, that the verse states: “And when you act unwittingly, and do not perform all these commandments [ kol hamitzvot ] that the Lord spoke to Moses” (Numbers 15:22). Which is the mitzva that is the equivalent of all the mitzvot? You must say: It is the prohibition against idol worship.

    21The school of Rabbi Yehuda HaNasi taught that the verse states: “That the Lord spoke to Moses” (Numbers 15:22), and it is written: “That the Lord has commanded you by the hand of Moses” (Numbers 15:23). Which is the mitzva that was introduced in the speech of the Holy One, Blessed be He, heard by the Jewish people, and which He commanded in the Torah by means of Moses? You must say: This is idol worship, as Rabbi Yishmael taught concerning the first two commandments: “I am the Lord your God” (Exodus 20:2), and: “You shall have no other gods before Me” (Exodus 20:3): We, the Jewish people, heard them from the mouth of the Almighty.

    22The school of Rabbi Yishmael taught

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ושוין שאיןמשיח מביא אשם תלוי דכתיב באשם תלוי וכפר הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע מי שחטאו בשגגה יצא משיח ולרבי היכי מצי אמר יצא משיח והא לרבי חטאו בעבודת כוכבים בשגגה הוא דהא תניא לעיל משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה אלא רבי סבר דהכי מתרץ קרא לטעמיה מי שכל חטאו בשגגה יצא משיח שאין כל חטאו בשגגה דבעבודת כוכבים בלבד הוא דחטאו בשגגה אבל בשאר מצות אין חטאו בשגגה בלבד אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה:

    ורבנןסברי יצא משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות אלא העלם דבר עם שגגת מעשה ולדברי הכל משיח אין מביא אשם תלוי וכ"ש צבור דאין חייבין אשם תלוי דהעלם דבר כתיב בהו בהדיא:

    מתני' אין ב"ד חייביןקרבן אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ואם הורו בדבר שחייבין אשם ודאי פטורין דכתיב באשם ודאי ואם נפש אחת וב"ד אין הם בכלל נפש אחת ועוד דבאשמות אין בהן דין העלם דבר דחייבין אשם ודאי על המזיד כשוגג:

    וכן המשיחאין מביא פר אלא על העלם דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אבל במקום אשם ודאי חייב להביא אשם ודאי לפי שהוא בכלל נפש אחת ולהכי השוה לצבור דאין מביא פר במקום אשם אבל אשם יביא כדתנן לקמן (הוריות ד' ט.) אשם ודאי הנשיא המשיח והיחיד חייבין וב"ד פטורין:

    גמ' נאמר כאן עליהונודעה החטאת אשר חטאו עליה (ויקרא ד׳:י״ד):

    ונאמר להלןלגלות ערותה עליה (שם יח):

    נשיאנמי לא יביא שעיר אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת כדתנן (שם) כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר דיליף מצות מצות:

    יחידנמי אינו מביא חטאת אלא על דבר שזדונו כרת דתנן כל מצות שבתורה וכו':

    אמר קראבפרשת ויקרא אם נפש:

    וילמוד תחתון מעליוןיחיד מנשיא:

    לפי שיצאה עבודת כוכביםדהכא כתיב וכי תשגו ולא תעשו ולא כתיב הכא כרת:

    יכול יהו חייבין על דבר שאין זדונו כרתכגון מגפף ומנשק ומרבץ כדאמרינן במסכת סנהדרין בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף ס:) בלא תעשה ואינו בכרת:

    וילמוד תחתון מעליוןיחיד נשיא ומשיח מצבור:

    אלא לרבנןדמפקי להאי עליה לדרשא אחרינא כדאמרינן בפ"ק דיבמות (דף ג:) ואשה אל אחותה וגו' עליה מה ת"ל לפי שנאמר יבמה יבא עליה וגו':

    תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמהבעבודת כוכבים משתעי קרא דתניא בסיפרי ר"ש אומר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר שנא' כי דבר ה' בזה שבזה על דיבור ראשון שנאמר בו אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני:

    מה עבודת כוכבים שחייבין על זדונו כרתדהכא כתיב הכרת תכרת אף כו':

    אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים ובין בשאר מצותדכתיב ואם נפש וכתיב תורה אחת יהיה לכם והנפש אשר תעשה ביד רמה דיחיד ונשיא ומשיח בכלל ואם נפש אחת:

    צבור מנלן ילמוד עליון מן התחתוןדכתיב בפרשה למעלה וכי תשגו דהיינו צבור וילמד מתחתון מואם נפש מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות דגבי יחיד הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים אף צבור אין חייבין אלא בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות:

    רבים בסייףבמזיד אנשי עיר הנדחת:

    יכול נחלוק בשוגג בקרבנותיהםדכי היכי דחלוק צבור מיחידים דקרבן צבור בעבודת כוכבים לא דמי לשום קרבן יחיד ה"נ נחלוק בקרבנותיהם דלהוי חלוק דמרובין שעשו שוגגין דעיר הנדחת דלא להוי דמי לעולם לשום קרבן לא לצבור ולא ליחיד:

    ת"ל תורה אחתדעיר הנדחת דשוגג כיחידים דמו ומייתי כל חד וחד שעירה כיחיד:

    מאי נייתיאנשי עיר הנדחת רבים דבסייף:

    נייתי פר צבור בשאר מצות הוא דמייתיולא הוי חלוק וכ"ש דבעי' חלוק בין אנשי עיר הנדחת לצבור דהא אין צבור נעשין עיר הנדחת כלל:

    יחיד נמי היינו קרבנוולא הוי חלוק:

    איצטריךתורה אחת דס"ד וכו':

    אי נמי צריךלחלוק בקרבן:

    ואין לו תקנהלעיר הנדחת בשוגג דאי אפשר לחלוק:

    קמ"לתורה אחת דמייתי כל חד שעירה כיחיד:

    ולא תעשו את כל המצות איזו היא מצוה ששקולה כנגד כל המצות הוי אומר זו עבודת כוכבים - שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה:

    כתיב כל אשר צוה ה' אליכם ביד משהדמשמע שצוה ע"י משה וכתיב אשר דבר ה' דמשמע שהיא בדיבורו של הקב"ה כלומר ששמעו ישראל מפיו כשדבר עם משה:

    איזו היא מצוה שהיא בדבורו של הקב"ה וצוה ע"י משה הוי אומר זו עבודת כוכבים - דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום דהיינו ששמעו בדבורו של הקב"ה וצוה ע"י משה בכמה פרשיות שבתורה כגון לא תשתחוה לאל אחר דלא שמענו אלא מפי משה:

    הוריות ח עמוד א

    1ושוין שאין מביא אשם תלוי. מנלן? דכתיב: ״(ויקרא ה״, יח) וכפר [עליו] הכהן על שגגתו ״אשר שגג רבי סבר מי שכל חטאו בשגגה יצא זה שאין [כל] חטאו בשגגה אלא בהעלם דבר׃

    2מידי כל כתיב ״אין דאם כן נכתוב על שגגתו למה לי אשר שגג הא קמ״ל דעד דאיכא כל חטאו בשגגה (יצא משיח שאין כל חטאו בשגגה אלא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה)׃

    3ורבנן מי שחטאו בשגגה יצא משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה:

    Mishna

    4אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן המשיח ולא בעבודת כוכבים עד שיורו על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:

    Gemara

    5מנלן׃

    6דתניא רבי אומר נאמר כאן (ויקרא ד, יד) עליה ונאמר להלן (ויקרא יח, יח) עליה מה להלן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת׃

    7אשכחן צבור משיח מנלן לאשמת העם הרי משיח כצבור׃

    8נשיא יליף מצות מצות כתיב ״גבי נשיא (ויקרא ד״, כב) ועשה אחת מכל מצות ה' וכתיב ״בצבור (ויקרא ד״, יג) ועשו אחת מכל מצות מה צבור דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף נשיא דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת׃

    9יחיד אמר קרא ״(ויקרא ד״, כז) ואם נפש וילמד תחתון מעליון:

    10ולא בעבודת כוכבים עד שיורו: בעבודת כוכבים מנלן דת"ר לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה יכול יהו חייבין אפילו על דבר שאין זדונו כרת ושגגתו חטאת׃

    11נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה להלן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת׃

    12אשכחן צבור יחיד נשיא משיח מנלן אמר קרא ״(ויקרא ד״, כז) ואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולן בכלל נפש אחת הן וילמד תחתון מן העליון׃

    13הניחא למאן דמפיק לה לעליה לג"ש כדאמרן אלא לרבנן דמפקי לה לעליה לעריות וצרות דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת מנא להו׃

    14נפקא להו מדמתני ליה ר' יהושע בן לוי לבריה (במדבר טו, כט) תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת׃

    15אשכחן יחיד נשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות צבור מנלן יליף עליון מתחתון׃

    16ורבי הא דר' יהושע בן לוי מאי עביד ליה מפיק ליה לכדתניא לפי שמצינו שחלק הכתוב בין רבים ליחידים רבים בסייף וממונן אבד יחידים בסקילה וממונן פלט יכול נחלוק בקרבנותיהם ת"ל תורה אחת יהיה וגו'׃

    17מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דלא חלק הכתוב הא חלק הוה אמינא נחלוק מאי נייתי׃

    18נייתי פר צבור בשאר מצות הוא דמייתו נייתי פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו נייתי שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי נייתי שעירה יחיד נמי היינו קרבנו׃

    19אלמה לא איצטריך ס"ד אמינא צבור מייתי פר לעולה ושעיר לחטאת הני נייתי איפכא פר לחטאת ושעיר לעולה א"נ צריך ואין לו תקנה קמ"ל׃

    20דכ"ע מיהת כי כתיב״י הני קראי בעבודת כוכבים הוא דכתיבי מאי משמע אמר רבא ואי תימא ר' יהושע בן לוי ואמרי לה כדי אמר קרא (במדבר טו״, כב) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה איזו היא מצוה שהיא שקולה ככל המצות הוי אומר זו עבודת כוכבים׃

    21דבי רבי תנא: אמר קרא ״(במדבר טו״, כב) אשר דבר ה' אל משה וכתיב ״(במדבר טו״, כג) אשר צוה ה' אליכם ביד משה איזו היא מצוה שהיא בדיבורו של הקב"ה וצוה על ידי משה הוי אומר זו עבודת כוכבים דתנא רבי ישמעאל (שמות כ, ב) אנכי (שמות כ, ב) ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום׃

    22דבי רבי ישמעאל תנא׃

    Tosafot

    אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאתתימה אמאי קאמר על שגגתו חטאת הא היא גופה חטאת היא ומה שייך לומר אין חייבין חטאת אלא על דבר ששגגתו חטאת ושמא אגב דוכתא אחריתי דנקיט לה גבי מלקות נקיט נמי הכא עי"ל דה"פ דמה שאדם אחר היה מחויב חטאת על שגגתו הכא מביאין פר:

    ויחיד דאמר קרא ואם נפשה"נ ה"מ למילף גבי יחיד מצות מצות דה"נ כתיב ואם נפש אחת תחטא ועשתה אחת מכל מצות ה' אלא דהכי ניחא ליה למילף:

    ילמוד תחתון מעליוןוא"ת היכי יליף יחיד מנשיא והא נשיא גמיר מג"ש ואינו חוזר ומלמד בהיקש [כדאיתא בזבחים נ:] ויש לומר דגילוי מילתא בעלמא הוא ולא היקש דתרוייהו בכלל יחיד ובכלל נפש מיהו לעיל קשה דיליף עבודת כוכבים משאר מצות ושאר מצות מזקן ממרא והלא הלמד מגזירה שוה אין חוזר ומלמד בגזירה שוה [עי' זבחים ניפשט הש"ס דדבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בגזירה שוה ואין חולק על זה וצריך עיון גדול] ויש לומר דבתר מלמד [אזלינן] והמלמד (תולין) [חולין]:

    שהיא שקולה כנגד כל המצותדכיון דמודה בה מה צורך לו לקיים כל המצות ומסתמא יעבור על כולן ובספרי מפיק לה מאת בריתי היפר משמע שכל הברית מיפר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    (שייך לדף ח) ושוין שאין משיח מביא אשם תלוי דכתיב ביה על שגגתו אשר שגג. מי שחטאו בשגגת מעשה לחודה מייתי אשם תלוי. יצא משיח שחטאו בשגגת מעשה עם העלם דבר. אתמהי' משיח חטאו בשגגה הוא. פי' בעבודת כוכבים לרבי אלא אימא מי שכל חטאו בשגגת מעשה לחודה. יצא משיח דבעי בשאר מצות העלם דבר. אקשינן מכדי כל חטאו בשגגה כתיב. ופרקינן אין דא"כ נכתוב על שגגתו לחודה. אשר שגג למה לי. אלא הכי קאמר מי שכל חטאו בשגגה יצא זה שאין כל חטאו בשגגה:

    מתני' אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן המשיחולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת:

    מנא הני מילי דתנו רבנן רבי אומר נאמר כאן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונאמר להלן לצרור לגלות ערותה עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן כן וכן המשיח דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור יחיד ונשיא אתי' מצות מצות. פירוש כתיב בצבור ועשו אחת מכל מצות ה' ובנשיא כתיב ועשה אחת מכל מצות ה' וביחיד כתיב בעשותה אחת ממצות ה'. ובעבודת כוכבים אתיא מעיני מעיני יחיד ונשיא ומשיח. אמר קרא ואם נפש אחת כולן נפש אחת הן וילמוד תחתון מעליון:

    אקשינןורבנן דמפקי האי עליה דאחות אשה לדרשא אחרינא בתחלת יבמות מנא להו דאין חייבין אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ופרקינן נפקא להו מדמקרי. ס"א מדמתני ליה רבי יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את וגו' מפורש בתחלת פרק חלק דהאי מגדף עובד עבודת כוכבים הוא. ותניא בספרי רבי ישמעאל אומר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר שנאמר כי דבר ה' בזה. שביזה דבור ראשון שנאמר למשה מפי הקב"ה אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך. הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים דבר שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת והכי תניא בספרא אשר לא תעשינה יכול דברים שחייבין על זדונם כרת ודברים שאין [חייבין] על זדונם כרת. ת"ל תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה. הרי כל העושה בשגגה כעבודת כוכבים. מה עבודת כוכבים מיוחדת מעשה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אף כל מעשה שחייבין על זדונם כרת ועל שגגתן חטאת.

    אשכחן יחיד נשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצו' צבור בעבוד' כוכבים מנ"ל אמר קרא ואם נפש:

    כדתניא רבי אומר לפי שמצינו בעבודת כוכבים שחלק הכתוב בין מרובין ליחידין מרובין בסייף לפיכך ממונם אבד פירוש אנשי עיר הנדחת. יחידין בסקילה לפיכך ממונם פלט יכול נחלוק בקרבנותיהם [ת"ל תורה אחת] פי' בשגגת מעשה לחודה בלא הוראה שוה דכל חד וחד בין יחיד בין רבים מייתי שעירה. ופירשנו בפרק הא' של זו המסכת כי כל ישראל אם עשו בלא הוראה כל חד וחד מייתי קרבן יחיד והיינו דקא (סמיך) [משוי להו] הכא. אבל בענין הוראת ב"ד לא מיירי כלל:

    מתקיף לה רב חלקי' מהגרוניאס"א רב חייא מהגרוניא אלא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת הא לאו הכי הוה אמינא חלוקין הן וכי שגגו רבים במעשה בלא הוראה קרבנם חלוק מהיחיד. דבר זה אי אפשר על הדעת שאין שום קרבן שיחייבו בו מאי נייתי פר צבור בשאר מצות הוא דמייתי ליה פירוש בהוראה. נייתו פר ושעיר צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו להו. פירוש בהוראה. לייתו שעיר. פי' דעדיף משעירה. כדמפרש בספרא דשעירה לא אתיי' קרבן צבור. נשיא בשאר מצות הוא דמייתי ליה. פירוש בשגגת מעשה לחודיה.

    מאי אייתר לך שעירה יחיד נמי קרבנוומהדרינן אצטריך סד"א צבור בעבודת כוכבים. פירוש בהוראה מייתו פר לעולה ושעיר לחטאת הני דעבוד בשגגת מעשה [לייתו אפכא] פירוש לייתו שעיר לעולה ופר לחטאת (וצבו') [א"נ] צריכין קרבן אחר ואין להם תקנה קמ"ל:

    אמר ברוך ראיתי שכתב רב האי גאון זצ"ל אנו אומרים כי מדרש רבי בענין תורה אחת לא יתכן שהרי חלק הכתוב בין מרובין ליחידים גם בקרבן עבודת כוכבים שהרי יחידים מביאין שעירה וצבור שהן ב"ד מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת. וכיון שפירש הכתוב וחלק לא הוה סלקא אדעתין שחייבין אנו לחלוק חלוקה אחרת כדי שיהא צריך לאשמעינן תורה אחת. ור' נסים ב"ר יעקב זצ"ל אתקפה ופירשה באנפא אחרינא כתבנוהי בתחלת פירוש דיבמות. ובין מר ובין מר לא עיילי סוגיא דשמעתא דלא סברי דאיכא הפרש ברבים בין הוראה בשגגת מעשה ובין מעשה לחודה ואי אפשר לדמויי קרבן צבור לעיר הנדחת. דקרבן צבור לא אתי עד דעבדי רוב הקהל. ואפי' לר' יהודה ור' שמעון [עד דעבד שבט א'] וקים לן בתחילת סנהדרין בין לר' יאשיה בין לר' יונתן דכל השבט שהודח לא עבדינן יתיה עיר הנדחת. כמה פרכי איכא (דבדידן למרי ליבא מאי) הוא והמכשלה הזאת תחת ידך אקשי' דכולי עלמא מיהת הני קראי.

    פירוש הכתובין בפרשת שלח לך וכי תשגו וגו' בעבודת כוכבים הוא דכתיב מנא לן אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי ואמרי לה כדי בלא חכם (סבר) [אחר] אמר קרא וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה. איזו היא מצוה ששקולה כנגד כל המצות כולן הוי אומר זו עבודת כוכבים התם תניא בספרי אשר דבר ה' אל משה מנין אתה אומר שכל המודה בעבודת כוכבים כופר בעשרת הדברות ת"ל אשר דבר ה'. ולהלן הוא אומר וידבר אלהים. אחת דבר. הלא כה דברי כאש. מנין אף במה שנצטווה משה ת"ל את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה. מנין אף במה שנצטוו הנביאים ת"ל מן היום אשר צוה ה'. מנין אף במה שנצטוו האבות ת"ל והלאה לדורותיכם. ומהיכן מתחיל המקום לצוות האבות. שנאמר ויצו ה' אלהים על האדם. (מנין) [מגיד] הכתוב שכל המודה בעבודת כוכבים כופר בעשרת הדברות. ובמה שנצטווה משה ובמה שנצטוו הנביאים ובמה שנצטוו האבות:

    [דבי רבי] תנא את כל אשר [צוה ה' אליכם ביד משה וכתיב אשר] דבר ה' אל משה. איזו היא מצוה שהיא בדבורו של הקב"ה וצוה על ידי משה הוי אומר זו עבודת כוכבים פירוש דכתיב לא יהיה לך:

    Babylonian Talmud · folio map

    Horayot 8a

    Horayot 8a. The full printed text of this folio side — 22 numbered segments, about 577 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ושוין שאין משיח מביא אשם תלוי דכתיב באשם תלוי וכפר הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע מי שחטאו בשגגה יצא משיח ולרבי היכי מצי אמר יצא משיח והא לרבי חטאו בעבודת כוכבים בשגגה הוא דהא תניא לעיל משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה אלא רבי סבר דהכי מתרץ קרא לטעמיה מי שכל חטאו בשגגה יצא משיח שאין כל חטאו בשגגה דבעבודת כוכבים בלבד הוא דחטאו בשגגה אבל בשאר מצות אין חטאו בשגגה בלבד אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה:

    ורבנן סברי יצא משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות אלא העלם דבר עם שגגת מעשה ולדברי הכל משיח אין מביא אשם תלוי וכ"ש צבור דאין חייבין אשם תלוי דהעלם דבר כתיב בהו בהדיא:

    מתני' אין ב"ד חייבין קרבן אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ואם הורו בדבר שחייבין אשם ודאי פטורין דכתיב באשם ודאי ואם נפש אחת וב"ד אין הם בכלל נפש אחת ועוד דבאשמות אין בהן דין העלם דבר דחייבין אשם ודאי על המזיד כשוגג:

    וכן המשיח אין מביא פר אלא על העלם דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אבל במקום אשם ודאי חייב להביא אשם ודאי לפי שהוא בכלל נפש אחת ולהכי השוה לצבור דאין מביא פר במקום אשם אבל אשם יביא כדתנן לקמן (הוריות ד' ט.) אשם ודאי הנשיא המשיח והיחיד חייבין וב"ד פטורין:

    גמ' נאמר כאן עליה ונודעה החטאת אשר חטאו עליה (ויקרא ד׳:י״ד):

    ונאמר להלן לגלות ערותה עליה (שם יח):

    נשיא נמי לא יביא שעיר אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת כדתנן (שם) כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה ונשיא מביא שעיר דיליף מצות מצות:

    יחיד נמי אינו מביא חטאת אלא על דבר שזדונו כרת דתנן כל מצות שבתורה וכו':

    23 more comments on this page.

    Rashi on Horayot 8a · Sefaria

    Tosafot

    אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת תימה אמאי קאמר על שגגתו חטאת הא היא גופה חטאת היא ומה שייך לומר אין חייבין חטאת אלא על דבר ששגגתו חטאת ושמא אגב דוכתא אחריתי דנקיט לה גבי מלקות נקיט נמי הכא עי"ל דה"פ דמה שאדם אחר היה מחויב חטאת על שגגתו הכא מביאין פר:

    ויחיד דאמר קרא ואם נפש ה"נ ה"מ למילף גבי יחיד מצות מצות דה"נ כתיב ואם נפש אחת תחטא ועשתה אחת מכל מצות ה' אלא דהכי ניחא ליה למילף:

    ילמוד תחתון מעליון וא"ת היכי יליף יחיד מנשיא והא נשיא גמיר מג"ש ואינו חוזר ומלמד בהיקש [כדאיתא בזבחים נ:] ויש לומר דגילוי מילתא בעלמא הוא ולא היקש דתרוייהו בכלל יחיד ובכלל נפש מיהו לעיל קשה דיליף עבודת כוכבים משאר מצות ושאר מצות מזקן ממרא והלא הלמד מגזירה שוה אין חוזר ומלמד בגזירה שוה [עי' זבחים ניפשט הש"ס דדבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בגזירה שוה ואין חולק על זה וצריך עיון גדול] ויש לומר דבתר מלמד [אזלינן] והמלמד (תולין) [חולין]:

    שהיא שקולה כנגד כל המצות דכיון דמודה בה מה צורך לו לקיים כל המצות ומסתמא יעבור על כולן ובספרי מפיק לה מאת בריתי היפר משמע שכל הברית מיפר:

    Tosafot on Horayot 8a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    (שייך לדף ח) ושוין שאין משיח מביא אשם תלוי דכתיב ביה על שגגתו אשר שגג. מי שחטאו בשגגת מעשה לחודה מייתי אשם תלוי. יצא משיח שחטאו בשגגת מעשה עם העלם דבר. אתמהי' משיח חטאו בשגגה הוא. פי' בעבודת כוכבים לרבי אלא אימא מי שכל חטאו בשגגת מעשה לחודה. יצא משיח דבעי בשאר מצות העלם דבר. אקשינן מכדי כל חטאו בשגגה כתיב. ופרקינן אין דא"כ נכתוב על שגגתו לחודה. אשר שגג למה לי. אלא הכי קאמר מי שכל חטאו בשגגה יצא זה שאין כל חטאו בשגגה:

    מתני' אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן המשיח ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת:

    מנא הני מילי דתנו רבנן רבי אומר נאמר כאן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונאמר להלן לצרור לגלות ערותה עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן כן וכן המשיח דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור יחיד ונשיא אתי' מצות מצות. פירוש כתיב בצבור ועשו אחת מכל מצות ה' ובנשיא כתיב ועשה אחת מכל מצות ה' וביחיד כתיב בעשותה אחת ממצות ה'. ובעבודת כוכבים אתיא מעיני מעיני יחיד ונשיא ומשיח. אמר קרא ואם נפש אחת כולן נפש אחת הן וילמוד תחתון מעליון:

    אקשינן ורבנן דמפקי האי עליה דאחות אשה לדרשא אחרינא בתחלת יבמות מנא להו דאין חייבין אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ופרקינן נפקא להו מדמקרי. ס"א מדמתני ליה רבי יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את וגו' מפורש בתחלת פרק חלק דהאי מגדף עובד עבודת כוכבים הוא. ותניא בספרי רבי ישמעאל אומר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר שנאמר כי דבר ה' בזה. שביזה דבור ראשון שנאמר למשה מפי הקב"ה אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך. הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים דבר שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת והכי תניא בספרא אשר לא תעשינה יכול דברים שחייבין על זדונם כרת ודברים שאין [חייבין] על זדונם כרת. ת"ל תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה. הרי כל העושה בשגגה כעבודת כוכבים. מה עבודת כוכבים מיוחדת מעשה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אף כל מעשה שחייבין על זדונם כרת ועל שגגתן חטאת.

    אשכחן יחיד נשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצו' צבור בעבוד' כוכבים מנ"ל אמר קרא ואם נפש:

    כדתניא רבי אומר לפי שמצינו בעבודת כוכבים שחלק הכתוב בין מרובין ליחידין מרובין בסייף לפיכך ממונם אבד פירוש אנשי עיר הנדחת. יחידין בסקילה לפיכך ממונם פלט יכול נחלוק בקרבנותיהם [ת"ל תורה אחת] פי' בשגגת מעשה לחודה בלא הוראה שוה דכל חד וחד בין יחיד בין רבים מייתי שעירה. ופירשנו בפרק הא' של זו המסכת כי כל ישראל אם עשו בלא הוראה כל חד וחד מייתי קרבן יחיד והיינו דקא (סמיך) [משוי להו] הכא. אבל בענין הוראת ב"ד לא מיירי כלל:

    מתקיף לה רב חלקי' מהגרוניא ס"א רב חייא מהגרוניא אלא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת הא לאו הכי הוה אמינא חלוקין הן וכי שגגו רבים במעשה בלא הוראה קרבנם חלוק מהיחיד. דבר זה אי אפשר על הדעת שאין שום קרבן שיחייבו בו מאי נייתי פר צבור בשאר מצות הוא דמייתי ליה פירוש בהוראה. נייתו פר ושעיר צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו להו. פירוש בהוראה. לייתו שעיר. פי' דעדיף משעירה. כדמפרש בספרא דשעירה לא אתיי' קרבן צבור. נשיא בשאר מצות הוא דמייתי ליה. פירוש בשגגת מעשה לחודיה.

    מאי אייתר לך שעירה יחיד נמי קרבנו ומהדרינן אצטריך סד"א צבור בעבודת כוכבים. פירוש בהוראה מייתו פר לעולה ושעיר לחטאת הני דעבוד בשגגת מעשה [לייתו אפכא] פירוש לייתו שעיר לעולה ופר לחטאת (וצבו') [א"נ] צריכין קרבן אחר ואין להם תקנה קמ"ל:

    3 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Horayot 8a · Sefaria

    Meiri

    לענין ע"ז מצינו שחלק הכתוב בין יחיד למרובים שהיחיד בסקילה וממונו פלט וכן היחידים כגון עיר שהודחה מיעוטה ורבים בסייף וממונם אבד וזהו עיר הנדחת ר"ל שהודחה רובה יכול אף אתה תחלוק בקרבנותיהם בשגגת מעשה שאע"פ שאין שם פר של צבור הואיל ואין כאן אלא שגגת מעשה מ"מ הואיל ויש כאן שגגת רבים יהא קרבנם חלוק מקרבן היחידים תלמוד לומר אחת וכו' כלומר תורת כל מי שאינו מביא קרבן צבור בדין אחד הוא ואין חלוק בהם בין יחיד לרבים אלא הכל כיחידים:

    הכופר בע"ז הרי הוא כמודה בכל התורה שזהו יתד שהכל תלוי בו בפירוש אמרו וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות האלה בע"ז הכתוב מדבר איזו היא מצוה ששקולה כנגד כל המצות הוי אומר זו ע"ז ומה שאמרנו בכאן אידו היא מצוה שהיא תחלה זו ע"ז לא שדבור לא יהיה הוא הראשון כמו שדימו רבים אלא אף דבור אנכי הוא אזהרה על ע"ז שהרי הכפירה במציאותו ית' וההאמנה בזולתו הכל ע"ז וכן שהכפירה במציאותו הוא סבה לעבוד הגלולים ויתר כל צבא השמים:

    Meiri on Horayot 8a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא הא קמשמע לן דעד דאיכא כל חטאו בשגגה ורבנן מי שחטאו בשגגה יצא משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודת כוכבים ולא בשאר מצות אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה מתני' אין כו' כצ"ל כנראה מפרש"י:

    שם יחיד נשיא משיח מנלן אמר קרא ואם וגו' כו' יחיד נמי היינו קרבנו איצטריך סד"א צבור כו' כצ"ל מתוך הסוגיא דפ' קמא דיבמות ע"ש:

    שם דכ"ע מיהת כו' בעבודת כוכבים הוא דכתיבי מאי משמע כו' אע"ג דסיפיה דענינא בפרשת שלח לך תורה אחת יהיה לכם וגו' פסיקא ליה דבעבודת כוכבים הוא דכתיב כפרש"י לעיל דתניא בספרי רש"א בעבודת כוכבים הכתוב מדבר שנאמר כי דבר ה' בזה שבזה כו' מ"מ אהנהו קראי דבריש הפרשה בעי הכא מנלן דבעבודת כוכבים הוא ודו"ק:

    שם דבי רבי תנא וכי תשגו ולא תעשו בעבודת כוכבים הכתוב מדבר א"ק אשר דבר ה' אל משה וכתיב אשר צוה ה' אליכם ביד משה איזו מצוה כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה כתיב כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה דמשמע שצוה על ידי משה וכתיב אשר דבר ה' דמשמע שהיא כו' כצ"ל לפי גירסת המזרחי פרשת שלח ע"ש וקצת נראה כן דמסיפא דענינא דבר ה' בזה כפרש"י שלפנינו ליכא למילף מידי ארישא דפרשה כמו שכתבנו לעיל:

    Chidushei Halachot on Horayot 8a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Horayot, daf 8, Amud Aleph, about 577 words in 22 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 22 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 132 words

      Opens “ושוין שאין מביא אשם תלוי. מנלן? דכתיב:…”

      Named: רבי סבר.

    2. Segment 238 words

      Opens “מידי כל כתיב אין דאם כן נכתוב…”

    3. Segment 321 words

      Opens “ורבנן מי שחטאו בשגגה יצא משיח שאין…”

    4. Segment 425 words

      Opens “מתני׳ אין בית דין חייבין עד שיורו…”

    5. Segment 52 words

      Opens “גמ׳ מנלן…”

    6. Segment 629 words

      Opens “דתניא רבי אומר נאמר כאן (ויקרא ד,…”

      Named: רבי אומר.

    7. Segment 79 words

      Opens “אשכחן צבור משיח מנלן לאשמת העם הרי…”

    8. Segment 838 words

      Opens “נשיא יליף מצות מצות כתיב גבי נשיא…”

    9. Segment 911 words

      Opens “יחיד אמר קרא (ויקרא ד, כז) ואם…”

    10. Segment 1026 words

      Opens “ולא בעבודת כוכבים עד שיורו: בעבודת כוכבים…”

    11. Segment 1120 words

      Opens “נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה…”

    12. Segment 1229 words

      Opens “אשכחן צבור יחיד נשיא משיח מנלן אמר…”

    13. Segment 1321 words

      Opens “הניחא למאן דמפיק לה לעליה לג"ש כדאמרן…”

    14. Segment 1449 words

      Opens “נפקא להו מדמתני ליה ר' יהושע בן…”

    15. Segment 1515 words

      Opens “אשכחן יחיד נשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים…”

    16. Segment 1635 words

      Opens “ורבי הא דר' יהושע בן לוי מאי…”

      Named: רבי הא.

    17. Segment 1716 words

      Opens “מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דלא…”

      Named: רב חלקיה.

    18. Segment 1830 words

      Opens “נייתי פר צבור בשאר מצות הוא דמייתו…”

    19. Segment 1924 words

      Opens “אלמה לא איצטריך ס"ד אמינא צבור מייתי…”

    20. Segment 2048 words

      Opens “דכ"ע מיהת כי כתיבי הני קראי בעבודת…”

      Named: רבא.

    21. Segment 2155 words

      Opens “דבי רבי תנא: אמר קרא (במדבר טו,…”

      Named: רבי תנא, רבי ישמעאל.

    22. Segment 224 words

      Opens “דבי רבי ישמעאל תנא…”

      Named: רבי ישמעאל.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Horayot 8a · Segment 21 — “…עבודת כוכבים דתנא רבי ישמעאל (שמות כ, ב) אנכי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Horayot 8a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026