Talmud Builders

    Horayot 10a

    Back to index

    English translation — Horayot 10a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and thereafter sinned brings a bull. Does the case of one who sinned and thereafter moved on from his anointment need to be said? It is obvious that he is liable to bring a bull. The Gemara answers: Due to the fact that the tanna teaches the halakha with regard to a king, that when he moved on from his sovereignty and thereafter sinned he brings an offering like that of a commoner; therefore, he teaches the corresponding halakha with regard to an anointed priest: If he sinned and thereafter moved on from his priesthood, he brings a bull.

    2§ With regard to the statement in the mishna concerning an anointed priest who sinned after he was removed from his position, the Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara answers: It is as the Sages taught: It is written with regard to the High Priest: “And he shall sacrifice for his sin [ ḥattato ] that he sinned” (Leviticus 4:3); this teaches that he brings his sin-offering [ ḥattato ] even after he has moved on from his priesthood.

    3This derivation is necessary, as one might have thought: Could this not be derived through an a fortiori inference? And if a king, who brings a goat as his sin-offering for the unwitting performance of an action, does not bring a goat as his sin-offering from the moment that he has moved on from his sovereignty, an anointed priest, who does not bring a sin-offering for the unwitting performance of an action alone; rather, he is liable only for absence of awareness of the matter by the court together with unwitting performance of an action, is it not all the more so that he will not bring a bull for his sin-offering once he has moved on from the High Priesthood? Therefore, the verse states: “And he shall sacrifice for his sin [ ḥattato ] that he sinned”; this teaches that he brings his sin-offering [ ḥattato ] even after he has moved on from his priesthood.

    4The Gemara asks: And let a king who is no longer king, too, bring a goat as a sin-offering based on an a fortiori inference: And if an anointed priest, who does not bring an offering for the unwitting performance of an action, brings a sin-offering after he has moved on from the priesthood, then with regard to a king, who brings a sin-offering for the unwitting performance of an action, is it not logical that he still brings his sin-offering once he has moved on from his sovereignty? To counter this, the verse states: “When a king sins” (Leviticus 4:22), from which it is derived: If he sins when he is king, yes, he brings his sin-offering; if he sins when he is a commoner, no, he does not bring his sin-offering.

    5MISHNA: If a king or High Priest sinned before they were appointed, and thereafter they were appointed, the status of these people is like that of commoners; they bring the sin-offering of an individual. Rabbi Shimon says: If it became known to them, before they were appointed as king or High Priest, that they had sinned, they are liable to bring the sin-offering of an individual, but if it became known to them after they were appointed as king or High Priest they are completely exempt.

    6Who is the nasi ? This is a king, as it is stated: “When a nasi sins, and performs any one of all the mitzvot of the Lord his God that shall not be performed, unwittingly, and he is guilty” (Leviticus 4:22), referring to one who has only the Lord his God over him and no other authority. That is only the king.

    7GEMARA: The mishna teaches: If a king or High Priest sinned before they were appointed, and thereafter they were appointed, the status of these people is like that of commoners. The Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara answers: It is as the Sages taught with regard to the verse: “If the anointed priest shall sin to bring guilt” (Leviticus 4:3); this serves to exclude the unwitting transgressions he performed prior to his installation as High Priest.

    8As one might have thought: Could this not be derived through an a fortiori inference? And if a king, who brings a goat as his sin-offering for the unwitting performance of an action, does not bring a sin-offering for the unwitting transgressions he performed prior to his coronation, then with regard to an anointed priest, who brings his sin-offering only for absence of awareness of the matter by the court with the unwitting performance of an action, is it not logical that he will not bring his sin-offering for the prior transgressions?

    9The Gemara rejects this: No, if you said this with regard to a king, that is reasonable, as he does not bring his goat for a sin-offering once he has moved on from his sovereignty, and instead brings the sin-offering of a commoner. Shall you also say this with regard to an anointed priest, who brings a bull for his sin-offering once he has moved on from his priesthood? Since he brings a bull for his sin-offering even once he has moved on from his priesthood, perhaps he shall bring a bull as a sin-offering for the unwitting transgressions he performed prior to his installation as High Priest? Therefore, the verse states: “If the anointed priest shall sin,” from which it is derived: If he sins when he is serving as an anointed priest he brings a bull as his sin-offering; if he sins when he is an ordinary priest he does not bring a bull as his sin-offering.

    10And it is also taught in this way in a baraita with regard to a king: “When a king sins” (Leviticus 4:22); this serves to exclude the unwitting transgressions he performed prior to his coronation as king.

    11As one might have thought: Could this not be derived through an a fortiori inference? If an anointed priest, who brings a bull for his sin-offering even once he has moved on from his priesthood, does not bring his sin-offering for the unwitting transgressions he performed prior to his installation, then with regard to a king, who does not bring his goat for a sin-offering once he has moved on from his sovereignty, is it not logical that he will not bring his sin-offering for the prior transgressions? Apparently, there is no need for the derivation from the verse.

    12The Gemara notes that this inference can be rejected. What is notable about an anointed priest? He is notable in that he does not bring a sin-offering for the unwitting performance of an action unless it was performed on the basis of an erroneous ruling. Shall you say the same with regard to a king, who brings an offering for the unwitting performance of an action alone, even without an erroneous ruling? Since he brings an offering for the unwitting performance of an action alone, shall he bring a bull as a sin-offering for the unwitting transgressions he performed prior to his coronation? Therefore, the verse states: “When a king sins,” from which it is derived: In a case where he sins and he is king, he brings a bull as his sin-offering, and not in a case where he sins and he is still a commoner.

    13§ Apropos a king, the Sages taught: In contrast to other cases where the verse states: If he will sin, it states concerning a king: “When [ asher ] a king sins.” One might have thought that this is a decree, i.e., that it is a given that the king will sin. Therefore, the verse states: “If the anointed priest shall sin” (Leviticus 4:3). Just as there the meaning is: In the event that the priest shall sin, so too here, the meaning is: In the event that the king shall sin.

    14The Gemara analyzes the baraita . The Master said: One might have thought that this is a decree. The Gemara asks: A decree? From where would this be derived? Why would it enter one’s mind that there would be a decree that the king must sin?

    15The Sages say: Yes, there is a basis for that understanding, as we find that type of interpretation elsewhere; as it is written: “When you come into the land of Canaan, which I give to you for a possession, and I shall place the mark of leprosy in a house of the land of your possession” (Leviticus 14:34). These are tidings informing them, i.e., the Jewish people, that leprous marks will come upon them when they enter Eretz Yisrael; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: This verse serves to teach that leprosy causes ritual impurity only when its origins are divine, to the exclusion of leprosy that results from circumstances beyond one’s control, i.e., those that have a clear physical cause. Didn’t Rabbi Yehuda say that leprosy could be tidings, i.e., that there will definitely be leprosy? Here too, with regard to the king, say that it is a decree that he will sin. Therefore, it is written: “If the anointed priest shall sin,” meaning that the sin is not a given.

    16The Gemara asks with regard to the baraita : And according to Rabbi Shimon, do leprous marks that result from circumstances beyond one’s control not cause ritual impurity? But isn’t it taught in a baraita : “When a person shall have in the skin of his flesh a wool-white leprous mark or a scab” (Leviticus 13:2); these halakhot apply from this statement onward, i.e., from the time that God gave this mitzva to the Jewish people, and these halakhot do not apply to leprosy that preceded the giving of the mitzva? And could this not be derived through logical inference: The Torah deemed one impure in the case of a zav , and the Torah deemed one impure in the case of leprous marks. Just as a zav is ritually impure only from the statement onward, so too, with regard to leprous marks, there is impurity only from that statement onward. There is no need for a derivation from the verse Leviticus 13:2.

    17The baraita continues: This inference can be rejected: No, if you said that with regard to a zav , this is reasonable, as he does not become impure if his condition was caused by circumstances beyond his control. Shall you say the same with regard to leprous marks, which impart ritual impurity when caused by circumstances beyond one’s control? Therefore, the verse states: “When a person shall have,” indicating that there is impurity only from that statement onward. In any case, it is clear that leprosy causes impurity even if it was caused by circumstances beyond his control. Rava says in explanation: The phrase “and I shall place the mark of leprosy” serves to exclude leprous marks caused by evil spirits. Rav Pappa says in explanation: That phrase serves to exclude leprous marks caused by sorcery.

    18§ Apropos a king, the Sages taught that when the verse states: “When a king sins” (Leviticus 4:22), this serves to exclude a king who is ill. The Gemara asks: Due to the fact that he is ill, is he removed from his sovereignty? Rav Avdimi bar Ḥama said: The reference is not to all illnesses; rather, it is to exclude a king who is afflicted with leprosy, as it is stated concerning King Azariah: “And the Lord afflicted the king, so that he was a leper until the day of his death, and dwelt in an independent house. And Jotham, son of the king, was over the household, judging the people of the land” (II Kings 15:5). Azariah was removed from his sovereignty when he was afflicted with leprosy. The Gemara comments: From the fact that the verse states: “In an independent house,” by inference it may be understood that until now he was a servant, i.e., he was in servitude to the people.

    19The Gemara notes: This is similar to that incident where Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua were traveling together on a ship. Rabban Gamliel had sufficient bread for the journey. Rabbi Yehoshua also had sufficient bread, and additionally he had flour. The journey lasted longer than expected, and Rabban Gamliel’s bread was finished. He relied on Rabbi Yehoshua’s flour for nourishment. Rabban Gamliel said to Rabbi Yehoshua: Did you know from the outset that we would have so substantial a delay? Is that the reason that you brought flour with you? Rabbi Yehoshua said to Rabban Gamliel: There is one star that rises once in seventy years and misleads sailors at sea, causing their journeys to be extended. And I said: Perhaps that star will rise during our journey and mislead us.

    20Rabban Gamliel said to him: So much wisdom is at your disposal, and you board a ship to earn your livelihood? Rabbi Yehoshua said to him: Before you wonder about me, wonder about two students that you have on dry land, Rabbi Elazar Ḥisma and Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda, who are so wise that they know how to calculate how many drops of water there are in the sea, and yet they have neither bread to eat nor a garment to wear. Rabban Gamliel made up his mind to seat them at the head of the academy.

    21When Rabban Gamliel ascended to dry land, he sent a messenger to them to tell them to come so that he could appoint them and they did not come. He again sent a messenger to them and they came. Rabban Gamliel said to them: Do you imagine that I am granting you authority, and since you did not want to accept the honor you did not come when I sent for you?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מה"מדמשיח שעבר ואח"כ חטא דמביא פר:

    מתני' חטאו עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטותדרבנן בתר חטא אזלי:

    ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייביןדר"ש חטאה וידיעה בעי וה"ה דפליג ר"ש ברישא דקתני נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר"ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאה וידיעה בעי כשהוא נשיא:

    גמ' אם הכהן המשיח יחטאחטא במשיחות הוא דמביא פר:

    פרט לקודמותלשחטא ואח"כ נתמנה דהרי הוא כהדיוט ואין מביא פר:

    ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמותכדאמר לקמן אשר נשיא יחטא כשיחטא והרי הוא נשיא ולא כשיחטא והרי הוא הדיוט:

    שאין מביא חטאתו משעברכדתנן וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא הנשיא כהדיוט:

    יכול גזרהדגזרת מלך היא שנשיא יחטא מדלא כתיב ואם נשיא יחטא:

    ת"ל אם הכהן המשיח יחטאמה יחטא האמור להלן לכשיחטא דהא כתיב אם אף יחטא האמור כאן גבי נשיא לכשיחטא:

    גזרה מהיכא תיתיכלומר היכי מצית למימר יכול גזרה דהיכא אשכחן גזרה כה"ג:

    איןדודאי אשכחן כה"ג:

    דכתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להםשהכתוב מבשרן שעתיד להיות אע"פ שדבר רע הוא הכא נמי אימא גזרה הלכך כתיב אם הכהן המשיח יחטא לכשיחטא וה"נ אשר נשיא יחטא לכשיחטא:

    ר"ש אומרונתתי נגע צרעת שיהא בא מאליו:

    פרט לנגעי אונסיןשאם באו נגעים ע"י נפיחת שד דלא מיטמו:

    אדם כי יהיה בעור בשרו מדבור ואילךדנגעים בין באדם ובין בבתים פטר בהן לפני הדבור דאותן נגעים שארעו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור:

    מה זב מדבור ואילךדכתיב כי יהיה זב מבשרו דזבין שהיו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור אלא אם כן ראו זיבות אחר הדבור:

    תאמר בנגעי אדם שמטמאין באונסכגון על ידי נפילה והכאה וכויה או ע"י שד וה"ה לנגעי בתים דמטמאו באונס:

    רבא אמרלא קשיא הא דקאמר ר"ש פרט לנגעי אונסין כגון נגעי רוחות דע"י נפיחת שד ולא ע"י אדם וכי קתני תאמר בנגעים שמטמאין באונס כגון ע"י הכאה וכויה:

    רב פפא אמרכי אמר ר"ש פרט לנגעי אונס ע"י כשפים דלא מטמו וכי קתני תאמר בנגעים דמטמאו באונס כגון שלא ע"י כשפים:

    וישב בבית החפשיתדנעשה חפשי מן המלכות כהדיוט דמי ואינו מביא שעיר ודלא כרבי יוסי דאמר לעיל בפרק הורה כהן משיח (הוריות דף ט.) מי שבא לידי עניות והאי נצטרע לא בא לידי עניות דגזא דידיה מיהא איתיה:

    מכלל דעד השתא עבד הוהדשררות עבדות הוא לו לפי שמוטל עליו עול רבים:

    וסולתאסולת ולהכי נקט בהדי פיתא סולת קמחא לפי שהפת מתעפש ואינו מתקיים כסולת:

    ומתעה את הספניםשכן דרך של ספנים לשעה הפורשין לים רב החובל נותן עיניו [בצפון והכוכב מתהלך לדרום ורואה] בכוכב אחד העומד לימינו או לשמאלו וכל זמן שרואה אותו כוכב לצדו אחר יודע שנהפכה הספינה ומיישרה לדרכה וכוכב שעולה אחת לשבעים שנה פעמים נראה בצפון ופעמים נראה בדרום וכשרב החובל נותן עיניו בו בצפון והספינה תהפך בדרום ורואהו לצדו אחר סבור שנהפכה הספינה ומיישרה אחר הכוכב והוא סבור ליישרה ומהפכה לדרך אחר וכן הוא מתעה את הספנים:

    אמר לו כל כךחכמה יש בידך ואתה יורד לספינה לסחורה (על) [בשביל] מזונותיך כלומר ואתה צריך לירד לספינה לצורך מזונות:

    נתןרבן גמליאל דעתו עליהם להושיבם בראש כדי שיהו מתפרנסים [מאותה] שררה שיתן להם:

    כמדומין אתם ששררה אני נותן לכםשלא באתם בשליחות ראשון שהייתם בורחים מן הגדולה:

    הוריות י עמוד א

    1ואח"כ חטא מביא פר, חטא ואח"כ עבר ממשיחותו צריכא למימר? משום דקתני גבי נשיא, דכי עבר מנשיאותו ואח"כ חטא כהדיוט מייתי, אהכי תני גבי משיח [חטא ואח"כ עבר] מביא פר.

    2מנא ה"מ דתנו רבנן: (ויקרא ד, ג) ״והקריב על חטאתו״, מלמד שמביא חטאתו משעבר,׃

    3שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא חטאתו משעבר, משיח שאין מביא בשגגת מעשה אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה [לא] כ"ש תלמוד לומר: ״והקריב על חטאתו״, מלמד שמביא על חטאתו משעבר.

    4ונייתי נמי נשיא מק"ו ומה משיח שאין מביא בשגגת מעשה מביא חטאת משעבר, נשיא שמביא חטאת בשגגת מעשה אינו דין שמביא חטאתו משעבר! תלמוד לומר: (ויקרא ד, כב) ״אשר נשיא יחטא״, כשהוא נשיא אין, כשהוא הדיוט לא.

    Mishna

    5חטאו עד שלא נתמנו, ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות. ר"ש אומר: אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים, ומשנתמנו פטורים.

    6איזהו נשיא? זה מלך, שנאמר: ״(ויקרא ד״, כב) ״מכל מצות ה' אלהיו״, שאין על גביו אלא ה' אלהיו.

    Gemara

    7מה"מ דתנו רבנן: (ויקרא ד, ג) ״אם הכהן המשיח יחטא (לאשמת)״ פרט לקודמות,׃

    8שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמות, משיח שאין מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אינו דין שלא יביא על הקודמות!

    9לא, אם אמרת בנשיא שכן אין מביא חטאתו משעבר, תאמר במשיח שמביא חטאתו משעבר, הואיל ומביא חטאתו משעבר יביא על הקודמות? תלמוד לומר: ״המשיח יחטא״, חטא כשהוא משיח מביא, כשהוא הדיוט אינו מביא.

    10ותניא נמי גבי נשיא כה"ג (ויקרא ד, כב) ״אשר נשיא יחטא״ פרט לקודמות,׃

    11שיכול והלא דין הוא: ומה משיח שמביא חטאתו משעבר אינו מביא על הקודמות, נשיא שאין מביא חטאתו משעבר אינו דין שלא יביא על הקודמות?

    12מה למשיח שכן אין מביא בשגגת מעשה, תאמר בנשיא שמביא בשגגת מעשה? הואיל ומביא בשגגת מעשה יביא על הקודמות? תלמוד לומר: ״אשר נשיא יחטא״ שחטא והרי הוא נשיא, ולא שחטא ועודהו הדיוט.

    Baraita

    13ת"ר ״אשר נשיא יחטא״, יכול גזרה? ת"ל ״אם הכהן המשיח יחטא״, מה להלן לכשיחטא אף כאן לכשיחטא.

    14אמר מר: יכול גזרה, גזרה מהיכא תיתי?

    15אמרי אין, אשכחן, דכתיב: ״(ויקרא יד״, לד) ״ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם שנגעים באים עליהם, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: פרט לנגעי אונסין. לאו אמר רבי יהודה בשורה? הכא נמי אימא גזרה היא! הלכך כתיב: ״אם.

    16ולרבי שמעון, נגעי אונסין מי לא מטמו? והא תניא: (ויקרא יג, ב) ״אדם כי יהיה״ מן הדבור ואילך. והלא דין הוא: טמא בזב וטמא בנגעים, מה זב מן הדבור ואילך, אף נגעים מן הדבור ואילך?

    17לא, אם אמרת בזב שכן אין מטמא באונס, תאמר בנגעים שמטמאין באונס? תלמוד לומר: ״אדם כי יהיה״, מן הדבור ואילך. רבא אמר: פרט לנגעי רוחות. רב פפא אמר: פרט לנגעי כשפים.

    Baraita

    18תנו רבנן: ״אשר נשיא יחטא״ פרט לחולה. משום דהוה ליה חולה, אידחי ליה מנשיאותיה? אמר רב אבדימי בר חמא: פרט לנשיא שנצטרע, שנאמר: ״(מלכים ב טו״, ה) וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית״. מדקאמר ״בבית החפשית, מכלל דעד השתא עבד הוה.

    19כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא, בהדי דר' גמליאל הוה פיתא, בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא. שלים פיתיה דר' גמליאל, סמך אסולתיה דרבי יהושע. אמר ליה: מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא? אמר ליה: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים], ואמרתי: שמא יעלה ויתעה [אותנו].

    20אמר ליה: כל כך בידך, ואתה עולה בספינה? א"ל עד שאתה תמה עלי, תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה, רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טפות יש בים, ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש! נתן דעתו להושיבם בראש.

    21כשעלה, שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם?

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    בהרת שהיתה באדם קודם מתן תורה לא טמאה באותו הדור אף לאחר מתן תורה וכן לעולם בגוי שהיתה לו בהרת ונתגייר וכן יראה לענין זיבה הואיל ואין טומאת זיבה בגוי אלא מדברי סופרים שאין מצרפין ראיה ראשונה שבגיותו לראיה שניה שמשנתגייר לדונו בזב מן התורה:

    הזב אינו מיטמאה באונס כלומר שכל שאנו משערים שזיבתו באה מחמת סבה טהור שנאמר מזובו ולא מחמת אונס ובשבעה דרכים בודקין את הזב במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה בחולי במראה בהרהור כמו שהתבאר במסכת נזיר ס"ה ב' אבל הנדה מיטמאה אף כשרואה מחמת סבה כמו שיתבאר במקומו:

    הבהרת אף היא מיטמאה אף בבאה מחמת סבה כזו שבאה מחמת הכאה או מחמת האור והן הן דיני שחין ומכוה כמו שהתבאר במקומו ומ"מ כל שעל ידי כשפים אינה מטמאה:

    נשיא שנצטרע עבר נשיאותו מאליו וחזר לו כהדיוט וכל שחטא אח"כ מביא קרבן הדיוט ואם חטא מקודם מביא קרבנו כנשיא שאחר שעת החטא אנו דנים כמו שביארנו:

    כל שאדם מתמנה על הצבור הן מלכות הן שאר מינויים צריך להזהר שלא יתגאה בעצמו ולא יטיל אימה יתרה שלא לשום שמים ויעלה בדעתו תמיד שאינו מלך או נשיא אלא עבד ממונה לראות בעסקי העם להציל העשוק מיד עושקו דרך צחות דרשו רבותינו ז"ל בעוזיהו כשנתנגע שכתוב בו וישב בבית החפשית שענינו שעד עכשו היה עבד ונסתלק לו מאותו עבדות ואף על דרך הפשט יש לפרשו כן שהיה למלכים בית מיוחד לעמוד שם לפעמים דרך טיול כשרוצים לסלק עצמם מעסקי בני אדם שבוע או שבועים או חדש לפי מה שרוצים וכשנתנגע עמד לו לשם ולא השתדל בעניני מלכות כלל ועל שנסתלק מעסקי המלכות קראוה בית החפשית וכן הוא אומר ברחבעם אם היום תהיה עבד לעם הזה ומעשה הוזכר בכאן שמשם אתה למד גם כן דבר זה וזהו נסחו רבן גמליאל ור' יהושע הוו אזלי בספינתא הוה פיתא בהדי רבן גמליאל ובהדי ר' יהושוע הוי פיתא וסלתא שלים פיתא דרבן גמליאל סמך אסולתא דר' יהושע אמר ליה מי הוי ידעת דהוי לן עכובא דסלתא קא מייתית אמר ליה כוכב אחד יוצא אחת לשבעים שנה ומתעה את הספנים אמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו אמר לו כל כך בידך ואתה יורד לספינה אמר לו ועד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה ר' יוחנן בן גודגודא ור' אליעזר בן חסמא שיודעין לשער כל טיפין שבים ואין להם לא פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן בדעתו למנותן בראש כשעלה ליבשה שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו אמר להם כסבורים אתם שררה אני נותן לכם עד שמתוך ענוה הייתם נמנעים מלבא לא כי אלא עבדות אני נותן לכם שנאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:

    Babylonian Talmud · folio map

    Horayot 10a

    Horayot 10a. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 601 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מה"מ דמשיח שעבר ואח"כ חטא דמביא פר:

    מתני' חטאו עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות דרבנן בתר חטא אזלי:

    ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין דר"ש חטאה וידיעה בעי וה"ה דפליג ר"ש ברישא דקתני נשיא שחטא ואח"כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר"ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאה וידיעה בעי כשהוא נשיא:

    גמ' אם הכהן המשיח יחטא חטא במשיחות הוא דמביא פר:

    פרט לקודמות לשחטא ואח"כ נתמנה דהרי הוא כהדיוט ואין מביא פר:

    ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על הקודמות כדאמר לקמן אשר נשיא יחטא כשיחטא והרי הוא נשיא ולא כשיחטא והרי הוא הדיוט:

    שאין מביא חטאתו משעבר כדתנן וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא הנשיא כהדיוט:

    יכול גזרה דגזרת מלך היא שנשיא יחטא מדלא כתיב ואם נשיא יחטא:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Horayot 10a · Sefaria

    Meiri

    בהרת שהיתה באדם קודם מתן תורה לא טמאה באותו הדור אף לאחר מתן תורה וכן לעולם בגוי שהיתה לו בהרת ונתגייר וכן יראה לענין זיבה הואיל ואין טומאת זיבה בגוי אלא מדברי סופרים שאין מצרפין ראיה ראשונה שבגיותו לראיה שניה שמשנתגייר לדונו בזב מן התורה:

    הזב אינו מיטמאה באונס כלומר שכל שאנו משערים שזיבתו באה מחמת סבה טהור שנאמר מזובו ולא מחמת אונס ובשבעה דרכים בודקין את הזב במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה בחולי במראה בהרהור כמו שהתבאר במסכת נזיר ס"ה ב' אבל הנדה מיטמאה אף כשרואה מחמת סבה כמו שיתבאר במקומו:

    הבהרת אף היא מיטמאה אף בבאה מחמת סבה כזו שבאה מחמת הכאה או מחמת האור והן הן דיני שחין ומכוה כמו שהתבאר במקומו ומ"מ כל שעל ידי כשפים אינה מטמאה:

    נשיא שנצטרע עבר נשיאותו מאליו וחזר לו כהדיוט וכל שחטא אח"כ מביא קרבן הדיוט ואם חטא מקודם מביא קרבנו כנשיא שאחר שעת החטא אנו דנים כמו שביארנו:

    כל שאדם מתמנה על הצבור הן מלכות הן שאר מינויים צריך להזהר שלא יתגאה בעצמו ולא יטיל אימה יתרה שלא לשום שמים ויעלה בדעתו תמיד שאינו מלך או נשיא אלא עבד ממונה לראות בעסקי העם להציל העשוק מיד עושקו דרך צחות דרשו רבותינו ז"ל בעוזיהו כשנתנגע שכתוב בו וישב בבית החפשית שענינו שעד עכשו היה עבד ונסתלק לו מאותו עבדות ואף על דרך הפשט יש לפרשו כן שהיה למלכים בית מיוחד לעמוד שם לפעמים דרך טיול כשרוצים לסלק עצמם מעסקי בני אדם שבוע או שבועים או חדש לפי מה שרוצים וכשנתנגע עמד לו לשם ולא השתדל בעניני מלכות כלל ועל שנסתלק מעסקי המלכות קראוה בית החפשית וכן הוא אומר ברחבעם אם היום תהיה עבד לעם הזה ומעשה הוזכר בכאן שמשם אתה למד גם כן דבר זה וזהו נסחו רבן גמליאל ור' יהושע הוו אזלי בספינתא הוה פיתא בהדי רבן גמליאל ובהדי ר' יהושוע הוי פיתא וסלתא שלים פיתא דרבן גמליאל סמך אסולתא דר' יהושע אמר ליה מי הוי ידעת דהוי לן עכובא דסלתא קא מייתית אמר ליה כוכב אחד יוצא אחת לשבעים שנה ומתעה את הספנים אמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו אמר לו כל כך בידך ואתה יורד לספינה אמר לו ועד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה ר' יוחנן בן גודגודא ור' אליעזר בן חסמא שיודעין לשער כל טיפין שבים ואין להם לא פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן בדעתו למנותן בראש כשעלה ליבשה שלח להם ולא באו חזר ושלח להם ובאו אמר להם כסבורים אתם שררה אני נותן לכם עד שמתוך ענוה הייתם נמנעים מלבא לא כי אלא עבדות אני נותן לכם שנאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:

    Meiri on Horayot 10a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אהכי תנא גבי משיח חטא ואח"כ עבר כו' ותניא נמי גבי נשיא כה"ג כו' שאתה תמה עלי תמה על כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה השתא י"ל כו' ומה שכתוב בספרים תנא כו' ובד"ה ומתעה את כו' נותן עיניו בצפון והכוכב מהלך לדרום ורואהו כו' מתעה את הספנים עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Horayot 10a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    הָכָא נָמִי אֵימָא גְּזֵרָה הִיא קשא בשלמא נגעים אית בהו טעמא כמו שכתב הרמב"ן ז"ל דענין נגעי בתים מורה על מעלת ישראל ששלח להם הקדוש ברוך הוא סימן על חטאם בנגעי הבתים כדי שישובו, אי נמי כמו שכתב הרב אהל יעקב ז"ל להורות כי ישראל וארץ הקדושה גוף אחד הם, אבל חטא הנשיא מה טעם יש בגזרה? ויש לומר כדי שיקחו העולם מוסר מזה וכדאיתא לקמן ואף על גב דאין אומרים לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך היינו דוקא במזיד אבל בשוגג לא אתמר האי כללא.

    אָמַר לֵיה כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁעוֹלֶה לַשִּׁבְעִים שָׁנָה פירוש כי הקדוש ברוך הוא ברא שני כוכבים בעולם שהם קבועים ואין זזים ממקומם והם אחד בקוטב הצפוני ואחד בקוטב הדרומי ונקראים בלשון ערבי בשם ג'ידי וכל מהלך עוברי דרכים הן בים הן ביבשה בלילה הכל הוא על ידי הכוכב הזה ובלתי כוכב זה היו תועים במהלכם בלילה ורק על ידי כוכב זה הם הולכים ובאין בלילות והיושבים בצד צפון אינם רואין אלא כוכב הצפוני, וכן אנחנו יושבי עיר בגדאד אין רואין אלא כוכב הצפוני ועליו הוא מהלך עוברי דרכים בלילות וכן היושבים בצד דרום אינם רואין אלא כוכב הדרומי דוקא ועליו הם הולכים ובאים בלילות בים וביבשה ורק אותם שהם יושבים תחת קו המשוה של מהלך השמש ותקופתו הם רואין את שני הכוכבים הנזכר האחד בשפולי השמים לצד דרום והאחד בשפולי השמים לצד צפון כנודע זה לכל. והנה רבי יהושע היה חכם גדול גם בחכמת התכונה והיה יודע לפי חשבון התוכנים שיש כוכב אחד אשר כמותו ואיכות זיוו והדרו דומה ממש לצורת כוכב הנזכר לעיל שעליו הולכים כל עוברי דרכים בלילות בים וביבשה וזה הכוכב נראה במקום אחד מכוון ממש כנגד הכוכב הנזכר לעיל הנקרא בערבי ג'ידי וזה מתעה את עוברי דרכים כי דרך משל הספן רוצה לילך למקום אחד בים באופן שצריך להיות הכוכב הנזכר הנקרא ג'ידי בימין הספינה וכשרואה הכוכב הדומה לכוכב ג'ידי בשמאל הספינה חושב שזה הכוכב הוא הכוכב הנקרא ג'ידי ודן בדעתו שנהפכה הספינה והולכת בחזרה על כן מחזיר הספינה לאחור בידים ונמצא הוא תועה ומחמת כן יסתבב שיתעכב בדרך הים כמה ימים ולילות על חנם כי מתבלבל מחמת כוכב הדומה הזה. ואמר שהכוכב הזה הדומה לכוכב הנזכר לעיל דרכו להתראות פעם אחת בכל שבעים שנה אך אינו ידוע באיזה חודש באותה השנה עולה וחש רבי יהושע פן יעלה באותו הזמן שהם בספינה ויטעה הספן בו ויתעה וממילא יסבב להם עכבה כמה ימים בים, לכך הביא סולת שמתקיים ימים הרבה ורבן גמליאל תמה כיון שיש לו חכמה גדולה בחכמות הטבע איך לא מצא לו פרנסה במקומו להיות נשכר ללמד ולהורות לבעלי העסקים שצריך להם דברים אלו וכיוצא בהן והשיב לו שכל זה תלוי במזל דהראיה יש פלוני ופלוני שהם חכמים גדולים בחכמות הטבע ותכונה והנדסה ואין להם לחם לאכול ואז נתן רבן גמליאל עיניו בהם להושיבם בראש כדי שיהיה להם פרנסה מן השררה שלהם.

    אָמַר לֵיה כָּל כָּךְ בְּיָדֶךָ וְאַתָּה עוֹלֶה בַּסְּפִינָה מקשים וכי אם הוא חכם גדול בחכמות העולם ויש לו עסק בעיר אחרת בכרכי הים אינו יורד לספינה אלא יפרח באויר או יעזוב העסק שלו ולא ילך לשם? ונראה לי בס"ד דדרכם של הולכי הים בספינה אם הם מתפחדים מן הים וגליו העצומים יורדים לירכתי הספינה כדי שלא יראו בעיניהם תוקף הים וגליו ואפשר שראה רבן גמליאל את רבי יהושע שירד לירכתי הספינה ולא עמד למעלה עם בני הספינה ואמר לו מזה מוכח שאתה מפחד הרבה מן הים וגליו ובאמת מי שהוא חכם בכל מיני חכמות לא יפחד מן הים כי יודע המקרים הטבעיים אשר תהיינה.

    נָתַן עֵינָיו לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ מקשים מאי פרנסה יש לראש ישיבה טפי משאר חכמים? ונראה לי דאיכא הרווחה לראש ישיבה יותר בהיכא דאם אחד נדר ממון ואמר זה יהיה מתנה לראש ישיבה וחביריו וכמו שאמרו בגמרא (עבודה זרה יח.) על קטיעא בר שלום שאמר כל נכסיו לרבי עקיבה וחביריו ונפק רבי עקיבה ודרש ממה שנאמר 'לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו' (שמות כט, כח) ודרשינן מחצה לאהרן ומחצה לבניו והכא נמי מחצה לו ומחצה לחביריו וכאן נמי מחצה לו מחצה לחביריו. ומה שאמר להם ' עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם ' שנאמר 'אִם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה' (מלכים א יב, ז) הקשה בשער יוסף ז"ל אמאי לא הוכיח להם מדכתיב 'בֵּית הַחָפְשִׁית' (מלכים ב' טו, ה)? עיין שם. ונראה לי לא רצה להוכיח להם מפסוק המדבר בצרעת אף על גב דמשם הוי הוכחה טפי.

    Ben Yehoyada on Horayot 10a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Horayot, daf 10, Amud Aleph, about 601 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 130 words

      Opens “ואח"כ חטא מביא פר, חטא ואח"כ עבר…”

    2. Segment 214 words

      Opens “מנא ה"מ דתנו רבנן: (ויקרא ד, ג)…”

    3. Segment 337 words

      Opens “שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא…”

    4. Segment 437 words

      Opens “ונייתי נמי נשיא מק"ו ומה משיח שאין…”

    5. Segment 521 words

      Opens “מתני׳ חטאו עד שלא נתמנו, ואח"כ נתמנו…”

    6. Segment 618 words

      Opens “איזהו נשיא? זה מלך, שנאמר: (ויקרא ד,…”

    7. Segment 714 words

      Opens “גמ׳ מה"מ דתנו רבנן: (ויקרא ד, ג)…”

    8. Segment 829 words

      Opens “שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא…”

    9. Segment 933 words

      Opens “לא, אם אמרת בנשיא שכן אין מביא…”

    10. Segment 1013 words

      Opens “ותניא נמי גבי נשיא כה"ג (ויקרא ד,…”

    11. Segment 1124 words

      Opens “שיכול והלא דין הוא: ומה משיח שמביא…”

    12. Segment 1232 words

      Opens “מה למשיח שכן אין מביא בשגגת מעשה,…”

    13. Segment 1317 words

      Opens “ת"ר ״אשר נשיא יחטא״, יכול גזרה? ת"ל…”

    14. Segment 147 words

      Opens “אמר מר: יכול גזרה, גזרה מהיכא תיתי?…”

    15. Segment 1541 words

      Opens “אמרי אין, אשכחן, דכתיב: (ויקרא יד, לד)…”

      Named: רבי יהודה, רבי שמעון.

    16. Segment 1635 words

      Opens “ולרבי שמעון, נגעי אונסין מי לא מטמו?…”

      Named: רבי שמעון.

    17. Segment 1731 words

      Opens “לא, אם אמרת בזב שכן אין מטמא…”

      Named: רב פפא, רבא.

    18. Segment 1852 words

      Opens “תנו רבנן: ״אשר נשיא יחטא״ פרט לחולה.…”

      Named: רב אבדימי בר חמא.

    19. Segment 1956 words

      Opens “כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו…”

      Named: רבי יהושע.

    20. Segment 2044 words

      Opens “אמר ליה: כל כך בידך, ואתה עולה…”

      Named: רבי אלעזר, רבי יוחנן.

    21. Segment 2116 words

      Opens “כשעלה, שלח להם ולא באו, חזר ושלח…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Horayot 10a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026