Talmud Builders

    Horayot 7b

    Back to index

    English translation — Horayot 7b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rav Pappa says: The reference is to a case where both the anointed priest and the court, i.e., the judges, were distinguished Torah scholars with the authority to issue rulings.

    2§ Abaye thought to say that with regard to the cases in the mishna: If the anointed priest sinned by himself and performed a transgression by himself, what are the circumstances? It is a case where the priest and the court were convened in two different places and issuing rulings with regard to two different prohibitions. Rava said to Abaye: Is that to say that the fact that there are two places determines that he sinned by himself? Rather, it is even in a case where the High Priest and the court are convened in one place. But since they are issuing rulings with regard to two different prohibitions, it is a case where the anointed priest sinned by himself.

    3The Gemara continues: It is obvious that in a case where the anointed priest issued a ruling with regard to forbidden fat and the judges issued a ruling with regard to idol worship, it is a case where the anointed priest sinned by himself. As in this case the rulings are distinct in terms of their reasons, as each ruling is based on a different Torah source, and they are also distinct in terms of their offerings, since the priest achieves atonement with a bull as a sin-offering, and the judges achieve atonement with a bull and a goat as a sin-offering for unwitting idol worship, as these judges bring a goat and the priest does not bring a goat. And all the more so in a case where the anointed priest issued a ruling with regard to idol worship and the judges issued a ruling with regard to forbidden fat, it is a case where the anointed priest sinned by himself, as these rulings are totally distinct in terms of their offerings, since the priest brings a female goat as a sin-offering and the judges bring a bull.

    4But in a case where the anointed priest issued a ruling with regard to forbidden fat that covers the innards, for example, and the judges issued a ruling with regard to forbidden fat that is on the small intestines, what is the halakha ? Do we say: Although their offerings are equal, nevertheless, since it is from two different verses that the prohibitions come, the rulings are distinct in terms of their reasons? Or perhaps, the category of forbidden fat is one designation, and all types of forbidden fat are considered one transgression.

    5The Gemara continues: If you say that the category of forbidden fat is one designation, then in a case where the priest issues a ruling with regard to forbidden fat and the judges issue a ruling with regard to blood, what is the halakha ? Do we say they are distinct in terms of their reasons, as each prohibition has a different Torah source? Or perhaps, since forbidden fat and blood are equal in terms of the atonement offering that one is liable to bring for unwitting consumption, we follow the offering, so that the rulings of the priest and the judges are considered one ruling? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

    6§ The Gemara analyzes the halakhot stated in the mishna: As the court is not liable unless the judges issue a ruling to nullify part of a mitzva and to sustain part of that mitzva. The Gemara asks: From where do we derive that there is no liability unless the judges issue a ruling to nullify part of a mitzva and to sustain part of it? The Gemara answers: It is as we say in the other chapter of this tractate (3b): From the verse: “And the matter is hidden” (Leviticus 4:13), it is derived that there is liability if only a matter, a single detail, is hidden, but not if the entire essence of a mitzva is hidden.

    7The mishna teaches: And likewise with regard to the ruling of the anointed priest. The Gemara asks: From where do we derive this halakha ? It is derived from a verse, as it is written: “If the anointed priest shall sin so as to bring guilt upon the people” (Leviticus 4:3), indicating that the status of an anointed priest is like that of the general public.

    8The mishna continues: And the court and the priest are not liable for a ruling with regard to idol worship unless they issue a ruling to nullify part of that mitzva and to sustain part of it. The Gemara asks: From where do we derive this? It is derived as the Sages taught in a baraita : Due to the fact that idol worship left the category of unwitting transgressions, to be discussed by itself (see Numbers, chapter 15), one might have thought that the court and the anointed priest would be liable even for nullifying the mitzva in its entirety.

    9Therefore, the term “from the eyes of” is stated here, with regard to idol worship (Numbers 15:24), and the term “from the eyes of” is stated there, with regard to an unwitting communal sin-offering for all other mitzvot (Leviticus 4:13). Just as there the reference is to nullifying the mitzva in court, so too here, the reference is to nullifying the mitzva in court. And just as there, with regard to an unwitting communal sin-offering, the reference is to nullifying a matter, but not the entire essence, so too here, the reference is to nullifying a matter, but not the entire essence.

    10MISHNA: The court is liable only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of the action by the general public on the basis of that ruling. And likewise, the anointed priest is liable only for an erroneous ruling and his unwitting performance of an action on the basis of that ruling. And the court and the priest are liable for a ruling with regard to idol worship only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of the action on the basis of that ruling.

    11GEMARA: With regard to the halakha that the court is liable only for absence of awareness of the matter together with unwitting performance of an action, the Gemara asks: From where do we derive this halakha ? It is derived from a verse, as the Sages taught in a baraita that it is stated: “And if the entire congregation of Israel shall act unwittingly” (Leviticus 4:13). One might have thought that they will be liable to bring a bull for every case of unwitting performance of an action. Therefore, the verse states: “Shall act unwittingly, and the matter was hidden” (Leviticus 4:13), from which it is derived that the court is liable only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling.

    12The mishna continues: And likewise the anointed priest. The Gemara asks: From where do we derive this? It is derived from a verse, as it is written with regard to the anointed priest: “If the anointed priest shall sin so as to bring guilt upon the people” (Leviticus 4:3), indicating that the status of an anointed priest is like that of the general public.

    13The mishna continues: And the court and the priest are liable for a ruling with regard to idol worship only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling. The Gemara asks: From where do we derive this?

    14The Gemara answers: It is derived as the Sages taught: Due to the fact that idol worship left the category of unwitting transgressions to be discussed by itself (see Numbers, chapter 15), one might have thought that the court and the priest would be liable for a mere unwitting performance of the action. Therefore, the term “from the eyes of” is stated here, with regard to idol worship (Numbers 15:24), and “from the eyes of” is stated there, with regard to an unwitting communal sin-offering for all other mitzvot (Leviticus 4:13). Just as there they are liable only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling, so too here, they are liable only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling.

    15The Gemara notes: Whereas, the halakha that the status of an anointed priest who issues a ruling with regard to idol worship is like that of the court is not taught in the mishna. Whose opinion is expressed in the mishna? It is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

    16The Gemara explains: This is as it is taught in a baraita : If an anointed priest unwittingly engages in idol worship, Rabbi Yehuda HaNasi says: He brings an offering for unwitting performance of an action, like any other Jew. And the Rabbis say: He brings an offering for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling. And they agree that the atonement of an anointed priest is with a female goat as a sin-offering, and they agree that he does not bring a provisional guilt-offering. Since the mishna omitted the halakha of an anointed priest who engages in idol worship, apparently it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who says that the status of the anointed priest in this regard is like that of any other Jew.

    17The Gemara rejects this: And how can you understand the mishna in that manner? In the mishna (8a) that teaches that the court is not liable to bring an offering for absence of awareness of the matter unless they issue a ruling with regard to a matter for whose intentional violation one is liable to receive excision from the World-to-Come [ karet ] and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, does it teach the halakha concerning an anointed priest in the latter clause of that mishna?

    18The Gemara explains: Rather, the tanna on 8a teaches this halakha , that in the first clause the anointed priest has the same halakha as the court, and the same is true with regard to that halakha , i.e., that in the latter clause the anointed priest has the same halakha as the court. Here too, the tanna taught this halakha , that in the first clause the anointed priest has the same halakha as the court, and the same is true with regard to that halakha , i.e., that in the latter clause the anointed priest has the same halakha as the court. Therefore, there is no proof that the mishna is not in accordance with the opinion of the Rabbis.

    19The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? It is as the verse states with regard to idol worship: “And the priest shall atone for the soul that acted unwittingly, when he sins unwittingly” (Numbers 15:28). With regard to the term “the soul,” that is referring to an anointed priest; with regard to the term “that acted unwittingly,” that is referring to a king; and due to the phrase “when he sins unwittingly,” Rabbi Yehuda HaNasi holds this sin shall be one performed unwittingly, not the result of absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling.

    20And the Rabbis hold: This phrase serves to teach that the halakha that this offering is brought for an unwitting sin applies to one whose sin-offering for all other transgressions is for an unwitting act. This serves to exclude an anointed priest, whose liability to bring a sin-offering for an unwitting act is only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling.

    21The baraita teaches: And they agree that the atonement of an anointed priest is with a female goat as a sin-offering, as in the case of an ordinary individual. The Gemara asks: From where do we derive this halakha ? The Gemara answers: It is derived from a verse, as the verse states: “And if one soul sins unwittingly, then he shall offer a female goat of the first year as a sin-offering” (Numbers 15:27). An ordinary individual, a king, and an anointed priest are all liable to bring an offering, as they are all included in the category of “one soul.”

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אמר רב פפאבשוין דהוא מופלא והן מופלאים הלכך איצטריך למיתני דכי חטא בפני עצמו אע"ג דהוראה דידהו הוי הוראה מעליא אפילו הכי מתכפר בפני עצמו משום דקא מורו בשני איסורי חטא עם הצבור אע"ג דהוא מופלא דהוראה דידיה הוי הוראה מעליא אפ"ה מתכפר עם הצבור משום דקא מורו בחדא איסורא:

    בשני מקומותמשיח במקום אחד וב"ד במקום אחר:

    בטעמייהובפסוקים דחלב ועבודת כוכבים מתרי קראי נפקי:

    וחלוקין בקרבנותדב"ד מייתי שעיר אעבודת כוכבים והוא לא מייתי שעיר:

    דהוא שעירהלחודיה דכתיב בעבודת כוכבים בפרשת שלח לך אנשים ואם נפש דאחד יחיד ואחד נשיא במשמע:

    הוא בחלב המכסה את הקרבדהוי דבר שאין הצדוקים מודין דהא לא מפרש קרא מאי ניהו דאפי' אמוראי פליגי בשחיטת חולין באלו טריפות (חולין דף נ:) מאי ניהו כרס הפנימי וכ"ש חלב שעל גבי הדקים שאין הצדוקים מודין דהא לא כתיב בהדיא אי נמי דהורו בחלב שעל הקרב בין בכזית לפחות מכזית דכזית לא כתיב בהדיא והוי דבר שאין הצדוקין מודין:

    אע"ג דקרבנן שוהדהן בפר והוא בפר:

    כיון דמתרי קראי קא אתוכדאמרינן לעיל בפרק קמא (הוריות דף ג.) ואת החלב וי"ו יתירא להביא חלב שעל גבי הדקין:

    הא פליגין בטעמייהוהא חלוקים בפסוקים ומתכפר בפני עצמו:

    או דלמא שם חלב אחד הואוהורה עם הצבור הוא ומתכפר עם הצבור:

    והן בדםכגון בדם המובלע באיברים או בין כזית לפחות מכזית והוי דבר שאין הצדוקין מודין:

    בתר קרבן אזלינןדכיון דשוין בקרבן הורה עם הצבור הוא ומתכפר עם הצבור תיקו:

    לפי שיצאה עבודת כוכביםמכלל פר העלם דבר של צבור לידון בעצמו בהבאת פר ושעיר:

    נאמר כאןבעבודת כוכבים מעיני והיה אם מעיני העדה:

    ונאמר להלן מעיניונעלם דבר מעיני הקהל:

    מה להלן ב"דדכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו ואמרינן לעיל בפ"ק (הוריות דף ה.) הוראה תלויה בב"ד דכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל דהיינו ב"ד ומעשה תלוי בקהל דכתיב הקהל ועשו ובעבודת כוכבים לא כתיב ב"ד דכתיב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ואי ס"ד ב"ד והא אין מעשה תלוי בב"ד אלא בקהל דהכא כתיב מעיני העדה נעשתה דהיינו מעשה אלא מה להלן ב"ד דכתיב בפרשת ויקרא אף כאן בית דין:

    מתני' אין חייבין בקרבן וכו'אין ב"ד חייבין קרבן אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח וצבור הוא דכי עבדי בשגגת מעשה לחודיה מייתו כל חד וחד כשבה או שעירה דדיניהם כיחידים דכיון דלא עשו ע"פ ב"ד מחלקי כולהו מהדדי והוו יחידים ויחידים חייבין בשגגת מעשה אבל משיח בשגגת מעשה לחודיה פטור מכלום כדאמר לקמן בפרק בתרא (הוריות דף יא.) מעם הארץ פרט למשיח דאינו מביא בשגגת מעשה כלל והיינו דקאמר יצא משיח שאין חטאתו בשגגה דהיינו בשגגת מעשה וכו':

    גמ' ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתנידקתני ולא בעבודת כוכבים אין חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה ולא קתני וכן המשיח ומדלא קתני וכן המשיח מכלל דמשיח בעבודת כוכבים חייב בשגגת מעשה לחודיה:

    מתני' מני ר' היא דתניא משיח בעבודת כוכבים ר' אומר בשגגת מעשהלחודיה:

    וחכ"א בהעלם דברכלומר עם שגגת מעשה כשאר מצות ושוין שאין מביא שום אשם תלוי:

    ותסברא זדונו כרת ושגגתו חטאתדעבוד' כוכבי' דקתני ולא בעבוד' כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת מי קתני וכן המשיח והא קי"ל דמשיח נמי בעבודת כוכבים אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ועל שגגתו חטאת כדאמרי' לקמן נאמר כאן עליה כו' לאשמת העם הרי משיח כצבור ואפי' הכי לא קתני במתני' וכן המשיח:

    אלא תנא בהאבדבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת כשאר מצות וכן המשיח והוא הדין בעבודת כוכבים דמשיח כצבור דאינו חייב בעבודת כוכבים אלא בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:

    הכא נמי תנא בהאדאין חייבין בשאר מצות אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח והוא הדין לעבודת כוכבים דמשיח כצבור כי היכי דאין ב"ד חייבין על עבודת כוכבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה ודלא כרבי:

    מאי טעמא דרבי אמר קראבפרשת שלח לך וכפר הכהן על הנפש השוגגת וגו' סבר רבי חטאה בשגגה הכי משמע חטא זה בשגגה יהא כלומר בשגגת מעשה לחודיה ואפילו משיח:

    ורבנן סברי מי שחטאו בשגגהדהכי משמע וכפר הכהן על הנפש השוגגת דיביא שעירה בשגגת מעשה מי שחטאו בשגגה בשאר מצות:

    יצא משיח שאין חטאתו בשגגהבשאר מצות כלומר בשגגת מעשה אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה דעל שגגת מעשה לחודיה פטור לגמרי:

    הוריות ז עמוד ב

    1אמר רב פפא: כגון שהיו מופלין שניהן.

    2סבר אביי למימר: חטא בפני עצמו ועשה בפני עצמו היכי דמי? דיתבי בשני מקומות וקא מורו בתרי איסורי, אמר ליה רבא: אטו שני מקומות גורמין? אלא אפילו יתבי בחד מקום, וכיון דקא מורו בתרי איסורי חטא בפני עצמו הוא.

    3פשיטא: הוא בחלב והן בעבודת כוכבים חטא בפני עצמו הוא, דהא חלוקין בטעמייהו, וחלוקין בקרבנות. דהוא בפר, והן בפר ושעיר דהא קא מייתו הני שעיר, והוא לא מייתי. וכל שכן הוא בעבודת כוכבים והן בחלב, דחלוקין בקרבנותיהן [לגמרי] דהוא שעירה, ואינהו פר,׃

    4אלא הוא בחלב המכסה את הקרב, והן בחלב שעל הדקין, מהו? מי אמרינן: אף על גב דקרבנן שוה, כיון דמתרי קראי קאתו, הא פליגין בטעמייהו, או דלמא שם חלב אחד הוא?

    5אם תמצא לומר שם חלב אחד הוא, הוא בחלב והן בדם, מהו? מי אמרינן: בטעמייהו הא פליגין, או דלמא כיון דשוין בקרבן בתר קרבן אזלינן? תיקו.

    6שאין בית דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכו'. מנלן דעד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת? כדאמרינן באידך פירקין: ״ונעלם דבר״ ״דבר״ ולא כל הגוף.

    7וכן המשיח. מנלן? דכתי' (ויקרא ד, ג) ״לאשמת העם״, הרי משיח כצבור.

    8ולא בעבודת כוכבים כו'. מנלן? דתנו רבנן: לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה, יכול יהו חייבין על עקירת מצוה כולה?

    9נאמר כאן ״מעיני״, ונאמר להלן ״מעיני״. מה להלן בב"ד אף כאן נמי בב"ד ומה להלן ״דבר״ ולא כל הגוף, אף כאן נמי ״דבר״ ולא כל הגוף.

    Mishna

    10אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, וכן המשיח, ולא בעבודת כוכבים אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה.

    Gemara

    11מנלן? דתנו רבנן: ״ישגו״ יכול יהו חייבין על שגגת מעשה? ת"ל ״ישגו ונעלם דבר״, אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה.

    12וכן המשיח. מנלן? דכתיב: ״לאשמת העם״, הרי משיח כצבור.

    13ולא בעבודת כוכבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה. מנלן?

    14דת"ר לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה, יכול יהו חייבין על שגגת המעשה? נאמר כאן ״מעיני״ ונאמר להלן ״מעיני״, מה להלן אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה, אף כאן אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה.

    15ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתני, מתניתין מני? רבי היא.

    16דתניא: משיח בעבודת כוכבים רבי אומר: בשגגת מעשה. וחכמים אומרים: בהעלם דבר. ושוין שבשעירה, ושוין שאין מביא אשם תלוי.

    17ותסברא: בזדונו כרת ובשגגתו חטאת מי קתני?

    18אלא תני הא הוא הדין להא. ה"נ תנא הא והוא הדין להא.

    19מ"ט דרבי? אמר קרא: ״וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה״. ״הנפש״ זה משיח, השוגגת זה נשיא, ״בחטאה בשגגה״ רבי סבר: חטא זה בשגגה יהא.

    20ורבנן סברי: מי שחטאתו בשגגה, יצא משיח שאין חטאתו בשגגה אלא בהעלם דבר.

    21ושוין שבשעירה כיחיד. מנלן? דאמר קרא: ״ואם נפש אחת״ אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולם בכלל ״נפש אחת״ הן.

    Tosafot

    דיתבי בתרי מקומות וקמורו בחד איסוראתימה מאי אצטריך בשוין אפי' לא שוו נמי הוראתן הוראה דהא דבעינן לעיל מופלא בב"ד שהיה להן ללמוד ולא למדו והכא מאי אצטרכין ללמוד כיון דבאיסור אחד הורו ושניהן הורו שוה ונראה כספרים דגרסי מלתא דרב טפי בשוין בתר דמוקי בתרי אסורי:

    נאמר כאן מעיניתימה דלעיל בפ"ק משמע בדברי אביי דלא ידעינן שאר מצות אלא מעבודת כוכבים והכא משמע איפכא וי"ל דאביי נמי הכי בעי למילף כי הכא דעיני דעבודת כוכבים לא פשוט לן שהוא ב"ד אלא ה"ק ילפינן עיני עיני כלומר האי עיני דעבודת כוכבים ילפינן משאר מצות שהוא ב"ד והדר ילפינן ההוא מעיני מהאי לענין זה דכי היכי דגבי עבודת כוכבים מעשה תלוי בקהל כדמשמע נעשתה ה"נ האי עיני דשאר מצות:

    דת"ר ישגו יכול יהיו חייבין על שגגת מעשהתימה למאי איצטריך הא כבר ילפינן מדבר דבר דמקצת דבר בעינן והא לא שייך כי אם בהוראה ועוד איך יהיו חייבין על שגגת מעשה למ"ד ב"ד מביאין פר טוביה חטא וזיגוד מינגד מה חטאו ב"ד ועוד תניא פ"ק עם הארץ לרבות אפי' רובו ואפי' כולו דמייתו שעירה או כשבה ולא פר. וי"ל דאי לאו דמשמע דבעינן העלם דבר לא היינו אומרים שב"ד יהיו חייבין אלא צבור דאע"ג דלעיל דרשינן דמעשה תלוי בקהל והוראה תלויה בב"ד השתא מיהו לא דרשינן הכי מיהו הקישא דדבר צ"ל דמתחלה צריך למילף הוא ואח"כ לומר דבר ולא כל הגוף:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    והא דתנינא הורה בפני עצמו סבר אביי למימר כגון דיתבי בב' מקומותפי' משיח בחד [מקום] וב"ד במקום אחר וקא מורו בתרי איסורי. פי' הורה הוא בהיתר חלב והן בהיתר עבודת כוכבים. אבל אי הוו בחד מקום ושמעו ב"ד מה דאורי ולא מיחו בידיה הוה ליה כמאן דלא חטא בפ"ע. וה"ה אם הם בב' מקומות ואורו בחד איסורא.

    אמר ליה רבא אטו מקומות גרמי אלא אפילו יתבי בחד מקום כיון דקא מורו בב' איסורי הורה בפ"ע הוא. פי' הא דאמרן דאורו בב' איסורי ה"ה דאי לא שרו ב"ד איסור' (מאי) [אלא] נקיט הכי למעוטי הוראתן בחד איסורא דלאו הורה בפני עצמו הוא. ופשיטא לן דהיכא דהוו משיח וב"ד יתבין בחדא דוכתא ואורי (משום) [משיח] גרמיה בהיתר חלב. ואורו ב"ד בהיתר עבודת כוכבים ואורי איהו בהדייהו ואזל ואכל חלב כמה דאורי נפשיה ועבוד צבורא ואייתו פר ושעיר בעי משיח אייתויי פר דכיון דתרי איסורי נינהו וחלוקין בקרבנות לא מצרפינן להו דליכפר בהדי צבור כל שכן הוא בעבודת כוכבים והן בחלב. דודאי לא מצטרף דהא לא דמיא כפרתייהו דאיהו בשעירה ואינהו בפר. כי תיבעי לן היכא דאורי הוא גרמיה בהיתר חלב ולא אשתתפו ב"ד בהדיה ואורו ב"ד בהיתר דם ואיהו בהדייהו ואזל ואכל חלב ואכלי קהל דם ואייתו פר מהו. כיון דאיסור חלב ודם שוה דהאי באכילה והאי באכילה וקרבנן שוה דהאי פר והאי פר כמאן דאורו ב"ד עימיה בהיתר חלב דמי והלכך מתכפר בקרבן צבור. או דלמא כיון דלא מצטרפי להדדי. פי' דאי אכיל כחצי זית חלב וחצי זית דם לא מחייב כתרי איסורי דמי והורה בפ"ע הוא. אם תמצי לומר כיון דלא מצטרפי כתרי איסורי דמי הוא בחלב שעל הקבה והן בחלב שעל הדקין מהו הכא ודאי שם חלב אחד הוא ובהדי צבור מיכפר או דלמא כיון דמתרי קראי קאתו כדמפרש בפרק קמא הורה בפ"ע הוא וסלקא בתיקו:

    מתני' שאין ב"ד חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצתפירוש (שהוא שאינו) [שאין. שהוא] חוזר על מה ששנה תחלה שהוריית משיח לעצמו כהוריית בית דין לצבור:

    מנא ליה דתנו רבנן ונעלם דבר ולא שתתעלם מצוה כולה כדאמרי' באידך פרקא: וכן המשיח מנ"ל דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור:

    ולא בעבודת כוכביםפירוש ב"ד עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת. מנ"ל דתנו רבנן בספרי לפי שיצאת עבודת כוכבים לידון בעצמה. יכול יהו חייבין על העלם מצוה כולה נאמר כאן אם מעיני העדה ונאמר להלן ונעלם דבר מעיני מה להלן בב"ד אף כאן בב"ד מה להלן דבר ולא כל הגוף אף כאן דבר ולא כל הגוף:

    מתני' אין חייביןפירוש ב"ד אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה:

    מנא הני מילי דאין ב"ד חייבין [בלא העלם דבר] דת"ר בספרא ישגויכול יהו חייבין על שגגת המעשה ת"ל ישגו ונעלם שאין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה. וכן המשיח לאשמת העם כתיב. הרי משיח כצבור:

    ולא בעבודת כוכביםכדתניא בספרי לפי שיצאת עבודת כוכבים לידון בעצמה. יכול יהו חייבין על שגגת המעשה שלה. נאמר כאן מעיני ונאמר וכו':

    אתאן לאוקמא למתניתין מדלא קתני משיח בעבודת כוכבים לענין שגגת מעשה כרבי ולא רבנן. דתניא בתוספתא משיח בעבוד' כוכבים רבי אומר בשגגת המעשה. פירוש בלא העלם דבר. וחכ"א בהעלם דבר ושוין שבשעירה כיחיד ושוין שאין מביא אשם תלוי:

    ודחי' ותסברא זדונו כרת ושגגתו חטאת מי קתני וכן המשיח והא קיימא לן לקמן דאין חייבין בעבודת כוכבים אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. אלא תנא ליה בהא. פירוש גבי שאר מצות וה"ה בעבודת כוכבים הכא נמי תנא ליה גבי מצות וה"ה לעבודת כוכבים. ולעולם רבנן היא:

    מ"ט דרבי אמר קרא התם בפרשה שלח לך וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה נפש זה נשיא שוגגת זה משיח בחטאה בשגגה רבי סבר הכי קאמר רחמנא מי שחטאו בשגגת מעשה לחודה בשאר מצות יביא בעבודת כוכבים על שגגת מעשה לחודה.

    יצא משיח שחטאו בשאר מצות בהעלם דבר ושגגת מעשהושוין שבשעירה כיחיד. כדאמרן פירוש שוגגת זה משיח. ס"א מנא לן דכתיב ואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח בכלל נפש אחת הם:

    Babylonian Talmud · folio map

    Horayot 7b

    Horayot 7b. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 445 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אמר רב פפא בשוין דהוא מופלא והן מופלאים הלכך איצטריך למיתני דכי חטא בפני עצמו אע"ג דהוראה דידהו הוי הוראה מעליא אפילו הכי מתכפר בפני עצמו משום דקא מורו בשני איסורי חטא עם הצבור אע"ג דהוא מופלא דהוראה דידיה הוי הוראה מעליא אפ"ה מתכפר עם הצבור משום דקא מורו בחדא איסורא:

    בשני מקומות משיח במקום אחד וב"ד במקום אחר:

    בטעמייהו בפסוקים דחלב ועבודת כוכבים מתרי קראי נפקי:

    וחלוקין בקרבנות דב"ד מייתי שעיר אעבודת כוכבים והוא לא מייתי שעיר:

    דהוא שעירה לחודיה דכתיב בעבודת כוכבים בפרשת שלח לך אנשים ואם נפש דאחד יחיד ואחד נשיא במשמע:

    הוא בחלב המכסה את הקרב דהוי דבר שאין הצדוקים מודין דהא לא מפרש קרא מאי ניהו דאפי' אמוראי פליגי בשחיטת חולין באלו טריפות (חולין דף נ:) מאי ניהו כרס הפנימי וכ"ש חלב שעל גבי הדקים שאין הצדוקים מודין דהא לא כתיב בהדיא אי נמי דהורו בחלב שעל הקרב בין בכזית לפחות מכזית דכזית לא כתיב בהדיא והוי דבר שאין הצדוקין מודין:

    אע"ג דקרבנן שוה דהן בפר והוא בפר:

    כיון דמתרי קראי קא אתו כדאמרינן לעיל בפרק קמא (הוריות דף ג.) ואת החלב וי"ו יתירא להביא חלב שעל גבי הדקין:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Horayot 7b · Sefaria

    Tosafot

    דיתבי בתרי מקומות וקמורו בחד איסורא תימה מאי אצטריך בשוין אפי' לא שוו נמי הוראתן הוראה דהא דבעינן לעיל מופלא בב"ד שהיה להן ללמוד ולא למדו והכא מאי אצטרכין ללמוד כיון דבאיסור אחד הורו ושניהן הורו שוה ונראה כספרים דגרסי מלתא דרב טפי בשוין בתר דמוקי בתרי אסורי:

    נאמר כאן מעיני תימה דלעיל בפ"ק משמע בדברי אביי דלא ידעינן שאר מצות אלא מעבודת כוכבים והכא משמע איפכא וי"ל דאביי נמי הכי בעי למילף כי הכא דעיני דעבודת כוכבים לא פשוט לן שהוא ב"ד אלא ה"ק ילפינן עיני עיני כלומר האי עיני דעבודת כוכבים ילפינן משאר מצות שהוא ב"ד והדר ילפינן ההוא מעיני מהאי לענין זה דכי היכי דגבי עבודת כוכבים מעשה תלוי בקהל כדמשמע נעשתה ה"נ האי עיני דשאר מצות:

    דת"ר ישגו יכול יהיו חייבין על שגגת מעשה תימה למאי איצטריך הא כבר ילפינן מדבר דבר דמקצת דבר בעינן והא לא שייך כי אם בהוראה ועוד איך יהיו חייבין על שגגת מעשה למ"ד ב"ד מביאין פר טוביה חטא וזיגוד מינגד מה חטאו ב"ד ועוד תניא פ"ק עם הארץ לרבות אפי' רובו ואפי' כולו דמייתו שעירה או כשבה ולא פר. וי"ל דאי לאו דמשמע דבעינן העלם דבר לא היינו אומרים שב"ד יהיו חייבין אלא צבור דאע"ג דלעיל דרשינן דמעשה תלוי בקהל והוראה תלויה בב"ד השתא מיהו לא דרשינן הכי מיהו הקישא דדבר צ"ל דמתחלה צריך למילף הוא ואח"כ לומר דבר ולא כל הגוף:

    Tosafot on Horayot 7b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    והא דתנינא הורה בפני עצמו סבר אביי למימר כגון דיתבי בב' מקומות פי' משיח בחד [מקום] וב"ד במקום אחר וקא מורו בתרי איסורי. פי' הורה הוא בהיתר חלב והן בהיתר עבודת כוכבים. אבל אי הוו בחד מקום ושמעו ב"ד מה דאורי ולא מיחו בידיה הוה ליה כמאן דלא חטא בפ"ע. וה"ה אם הם בב' מקומות ואורו בחד איסורא.

    אמר ליה רבא אטו מקומות גרמי אלא אפילו יתבי בחד מקום כיון דקא מורו בב' איסורי הורה בפ"ע הוא. פי' הא דאמרן דאורו בב' איסורי ה"ה דאי לא שרו ב"ד איסור' (מאי) [אלא] נקיט הכי למעוטי הוראתן בחד איסורא דלאו הורה בפני עצמו הוא. ופשיטא לן דהיכא דהוו משיח וב"ד יתבין בחדא דוכתא ואורי (משום) [משיח] גרמיה בהיתר חלב. ואורו ב"ד בהיתר עבודת כוכבים ואורי איהו בהדייהו ואזל ואכל חלב כמה דאורי נפשיה ועבוד צבורא ואייתו פר ושעיר בעי משיח אייתויי פר דכיון דתרי איסורי נינהו וחלוקין בקרבנות לא מצרפינן להו דליכפר בהדי צבור כל שכן הוא בעבודת כוכבים והן בחלב. דודאי לא מצטרף דהא לא דמיא כפרתייהו דאיהו בשעירה ואינהו בפר. כי תיבעי לן היכא דאורי הוא גרמיה בהיתר חלב ולא אשתתפו ב"ד בהדיה ואורו ב"ד בהיתר דם ואיהו בהדייהו ואזל ואכל חלב ואכלי קהל דם ואייתו פר מהו. כיון דאיסור חלב ודם שוה דהאי באכילה והאי באכילה וקרבנן שוה דהאי פר והאי פר כמאן דאורו ב"ד עימיה בהיתר חלב דמי והלכך מתכפר בקרבן צבור. או דלמא כיון דלא מצטרפי להדדי. פי' דאי אכיל כחצי זית חלב וחצי זית דם לא מחייב כתרי איסורי דמי והורה בפ"ע הוא. אם תמצי לומר כיון דלא מצטרפי כתרי איסורי דמי הוא בחלב שעל הקבה והן בחלב שעל הדקין מהו הכא ודאי שם חלב אחד הוא ובהדי צבור מיכפר או דלמא כיון דמתרי קראי קאתו כדמפרש בפרק קמא הורה בפ"ע הוא וסלקא בתיקו:

    מתני' שאין ב"ד חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת פירוש (שהוא שאינו) [שאין. שהוא] חוזר על מה ששנה תחלה שהוריית משיח לעצמו כהוריית בית דין לצבור:

    מנא ליה דתנו רבנן ונעלם דבר ולא שתתעלם מצוה כולה כדאמרי' באידך פרקא: וכן המשיח מנ"ל דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור:

    ולא בעבודת כוכבים פירוש ב"ד עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת. מנ"ל דתנו רבנן בספרי לפי שיצאת עבודת כוכבים לידון בעצמה. יכול יהו חייבין על העלם מצוה כולה נאמר כאן אם מעיני העדה ונאמר להלן ונעלם דבר מעיני מה להלן בב"ד אף כאן בב"ד מה להלן דבר ולא כל הגוף אף כאן דבר ולא כל הגוף:

    מתני' אין חייבין פירוש ב"ד אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה:

    מנא הני מילי דאין ב"ד חייבין [בלא העלם דבר] דת"ר בספרא ישגו יכול יהו חייבין על שגגת המעשה ת"ל ישגו ונעלם שאין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה. וכן המשיח לאשמת העם כתיב. הרי משיח כצבור:

    ולא בעבודת כוכבים כדתניא בספרי לפי שיצאת עבודת כוכבים לידון בעצמה. יכול יהו חייבין על שגגת המעשה שלה. נאמר כאן מעיני ונאמר וכו':

    4 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Horayot 7b · Sefaria

    Meiri

    כל שהורה הוא ובית דין באיסור אחד אפילו לא נצטרף עמהם במעמד אחד אין זה נקרא הורה לעצמו אלא הורה עם הצבור שהמקום לא מעלה ולא מוריד וכל שהורה הוא באיסור אחד ובית דין באיסור אחר אפילו היה עמהם במעמד אחד הרי זה הורה לעצמו ולא סוף דבר זה בחלב וזה בע"ז אלא אף בחלב ודם אבל אם זה בחלב שעל הקיבה וזה בחלב שעל הדקין בשיעור הנאסר ממנו הרי זה ספק:

    ע"ז כל ששגג בה היחיד אין קרבנה חלוק בין כהן משיח לנשיא או להדיוטות וכלן בשעירה ומ"מ כהן משיח אינו חייב בה אלא בהעלם דבר כצבור וכן אינו בדין אשם תלוי על ספק שגגת הוראתו וכן הצבור כמו שביארנו:

    Meiri on Horayot 7b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אמר רב פפא כגון שהיו מופלין שניהן סבר כו' ק"ק למאי דמוקי לה בתרי איסורי אמאי לא קאמר דמיירי דהוא מופלא והן אינן מופלין כדבעי למימר מעיקרא אלא דמיירי שהיה עמהן בהוראתן דהוו הוראתן הוראה ואפ"ה מביא הוא בפני עצמו באיסור אחר ויש ליישב (א) ודו"ק:

    שם את"ל שם חלב אחד הוא הוא בחלב והן בדם וכו' ושעירה ביחיד מנלן דאמר קרא ואם נפש אחת אחד כו' כצ"ל:

    בפרש"י בד"ה מתני' אין חייבין בקרבן כו' אין ב"ד כו' ובד"ה ה"נ תנא בהא דאין חייבין כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Horayot 7b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Horayot, daf 7, Amud Bet, about 445 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 17 words

      Opens “אמר רב פפא: כגון שהיו מופלין שניהן.…”

      Named: רב פפא.

    2. Segment 239 words

      Opens “סבר אביי למימר: חטא בפני עצמו ועשה…”

      Named: אביי, רבא.

    3. Segment 342 words

      Opens “פשיטא: הוא בחלב והן בעבודת כוכבים חטא…”

    4. Segment 431 words

      Opens “אלא הוא בחלב המכסה את הקרב, והן…”

    5. Segment 526 words

      Opens “אם תמצא לומר שם חלב אחד הוא,…”

      Named: רבן בתר, רבן אזלינן.

    6. Segment 627 words

      Opens “שאין בית דין חייבין עד שיורו לבטל…”

    7. Segment 712 words

      Opens “וכן המשיח. מנלן? דכתי' (ויקרא ד, ג)…”

    8. Segment 820 words

      Opens “ולא בעבודת כוכבים כו'. מנלן? דתנו רבנן:…”

    9. Segment 926 words

      Opens “נאמר כאן ״מעיני״, ונאמר להלן ״מעיני״. מה…”

    10. Segment 1024 words

      Opens “מתני׳ אין חייבין אלא על העלם דבר…”

    11. Segment 1124 words

      Opens “גמ׳ מנלן? דתנו רבנן: ״ישגו״ יכול יהו…”

    12. Segment 129 words

      Opens “וכן המשיח. מנלן? דכתיב: ״לאשמת העם״, הרי…”

    13. Segment 1311 words

      Opens “ולא בעבודת כוכבים אלא על העלם דבר…”

    14. Segment 1441 words

      Opens “דת"ר לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה,…”

    15. Segment 1510 words

      Opens “ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתני, מתניתין…”

      Named: רבי היא.

    16. Segment 1619 words

      Opens “דתניא: משיח בעבודת כוכבים רבי אומר: בשגגת…”

      Named: רבי אומר.

    17. Segment 177 words

      Opens “ותסברא: בזדונו כרת ובשגגתו חטאת מי קתני?…”

    18. Segment 1812 words

      Opens “אלא תני הא הוא הדין להא. ה"נ…”

    19. Segment 1925 words

      Opens “מ"ט דרבי? אמר קרא: ״וכפר הכהן על…”

      Named: רבי סבר.

    20. Segment 2013 words

      Opens “ורבנן סברי: מי שחטאתו בשגגה, יצא משיח…”

    21. Segment 2120 words

      Opens “ושוין שבשעירה כיחיד. מנלן? דאמר קרא: ״ואם…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Horayot 7b · Segment 2 — “סבר אביי למימר: חטא בפני עצמו ועשה בפני עצמו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Horayot 7b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026