מסכת הוריות דף י״ד עמוד א׳

הרי שהיו צריכים למנות ראש ישיבה והיה שם מי שהמשניות והברייתות סדורות בפיו דרך פסק אלא שאינו מפולפל כל כך והיה שם מי שמפולפל הרבה אלא שאין המשניות והברייתות וסוגיית התלמוד שגורה לו בפיו כל כך ממנין את שהתלמוד שגור בפיו והוא שאמרו סיני ועוקר הרים סיני עדיף שהכל צריכין למרי חטיא ובתלמוד המערב אמרו הסדרן קודם לפלפלן ודוקא שאע"פ שאינו מפולפל כל כך הוא בקי בפירושן של הלכות ובמה שיוצא מהם ויש לו בחינת דמיון הדברים זו בזו והוצאת דבר מתוך דבר כראוי אבל מי שאין בידו אלא סוגיית התלמוד סדורה בפיו ואין בידו דרך פסק ובחינה בדמיונות ובהבנת דבר מתוך דבר אינו בכלל סיני כלל ולא בכלל בעל הוראה ולא עוד אלא שצריך להזהר מהוראתם הרבה עד שיפלסוה מי שמאזניו מעויינות ושכלו זך להכריע את הכף לאחד מצדדיו ומ"מ אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו:

כל שמנו ראש ישיבה כלם ראויין להיות כפופין לו ולהתנהג עמו כתלמיד לפני הרב אלא במה שירשהו הרב ויחלוק לו מכבודו ואפילו היה קרוב לו בחכמה והוא שהזכירו ברב יוסף כשמלך רבה אע"פ שהיה קרוב לו בחכמה וחולק עליו תמיד כולהו שני דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא קרא ר"ל שלא הנהיג בעצמו שררה אפילו הבאת המקיז לביתו אלא שהיה הוא הולך אצל האומן וי"מ שלא היה לו פנאי להקיז עצמו אלא עוסק בתורה כל שעה לפני רבה וראשון עקר:

מי שהוא מפולפל ביותר עד שמתוך פלפולו מקשה כל כך עד שאין כח בנשאלים לתרץ ויש מי שהוא מפולפל כראוי ושונה משנתו במתון ומעלה אותה על דעת פסק נסתפקו רבותינו איזה מהם קודם ומ"מ בזמנים אלו אחרון חביב כלל גדול בלמוד שידע התלמיד אחר ששנה מה שעלה בידו מכל מה ששנה ויסמוך על הכללים שיצאו לו משם בקבלת הרב הראוי לסמוך עליו וחפץ י"י בידו יצלח אמן:

ונשלם הספר תהלה לאל חיי ומהנה נשלם מה שראינו לכללו במסכת הוריות תהלה לאל