Talmud Builders

    Chagigah 26a

    Back to index

    English translation — Chagigah 26a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1or both are leaving it, it is considered like outside the perimeter and the ḥaver may not acquire vessels from him. The reason is that if they are both entering the perimeter they can easily wait until they are inside and then conduct the transaction, and if they are both leaving they should have completed the deal beforehand, and the ḥaver may not make up for this lapse by doing so now.

    2Abaye said: We, too, learn this in the mishna. For it is taught there: A potter who was selling pots and entered within the Modi’im area is deemed credible, which indicates that the only reason he is deemed credible is that he is inside the Modi’im area, thus implying that in Modi’im itself he is not deemed credible. But now say the latter clause of the mishna: If he left he is not deemed credible, thus implying that in Modi’im itself he is deemed credible, which contradicts the previous inference. Rather, must one not conclude from the mishna the following distinction: Here, in the latter clause, it is referring to a potter who is leaving and a ḥaver who is entering, in which case he is deemed credible; and there, in the first clause, it is referring to a situation where they are both leaving or both entering, in which case he is not deemed credible. Consequently, both inferences from the mishna are upheld. The Gemara concludes: Indeed, learn from here that this is the case.

    3§ A tanna taught in the Tosefta (3:33): All people, including amei ha’aretz , are deemed credible with regard to purity from Modi’im and inward only with regard to small earthenware vessels, and they may be used for sacrificial food. Since these small vessels were needed by all, the Sages deemed the amei ha’aretz credible concerning them. The amora’im discussed the meaning of the term small vessels. Reish Lakish said: It is speaking of those vessels that can be picked up in one hand, but no larger. And Rabbi Yoḥanan said: Even if they cannot be picked up in one hand, they can still be called small vessels.

    4Reish Lakish said further: They taught in the baraita only that amei ha’aretz are deemed credible with regard to empty vessels, but if they are full of liquid they are not deemed credible. And Rabbi Yoḥanan said: Even if the jugs are full, and even if his garment [ apikarsuto ] is inside the vessel, the Sages were not concerned about impurity, as they did not apply their decree to such vessels at all. And Rava said: And Rabbi Yoḥanan concedes with regard to the liquids themselves in the vessel that they are impure, for although the Sages declared the vessels to be pure they did not waive the decree that liquids touched by amei ha’aretz are impure. And do not be perplexed by this apparent contradiction, for there is a similar halakha in a case of an earthenware pitcher full of liquid in a room with a corpse and the pitcher is tightly sealed with another earthenware vessel of an am ha’aretz , where the halakha is that the pitcher is impure with a seven -day impurity, while the liquids remain pure.

    5MISHNA: In the case of amei ha’aretz tax collectors who entered a house to collect items for a tax, and similarly thieves who returned the vessels they had stolen, they are deemed credible when they say: We did not touch the rest of the objects in the house, and those items remain pure. And in Jerusalem all people, even amei ha’aretz , are deemed credible with regard to sacrificial food throughout the year, and during a pilgrimage Festival they are deemed credible even with regard to teruma .

    6GEMARA: And the Gemara raises a contradiction from a different mishna ( Teharot 7:6): If amei ha’aretz tax collectors entered a house, the entire house is impure. The Gemara answers: It is not difficult, as that mishna is referring to a situation where there is a gentile with them, in which case they conduct a thorough search in the whole house, and certainly will have touched everything; whereas this mishna deals with a case when there is no gentile with them, and their claim not to have touched anything is therefore accepted. As we learned in a mishna ( Teharot 7:6): If there is a gentile with the tax collectors, they are deemed credible if they were to say: We did not enter the house at all; but they are not deemed credible if they were to say: We entered the house but did not touch its vessels.

    7The Gemara raises a question: And when there is a gentile with them, what of it? Why does this affect the halakha ? Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar disputed this issue. One said: The fear of the gentile, who is their senior, is upon them, for they are afraid he might punish them. And one said: The fear of the kingdom, i.e., the government, is upon them, as the gentile might report them to the authorities if they do not carry out a thorough search. The Gemara asks: What is the practical difference between them? The Gemara responds: The practical difference between them is the case of a gentile who is not important, i.e., he does not have senior authority. In that case they are not afraid of him personally, but there is still concern that he might report them to the government authorities.

    8§ It is taught in the mishna: And similarly thieves who returned vessels are deemed credible. And the Gemara raises a contradiction from the following mishna ( Teharot 7:6): Concerning the thieves who entered a house, only the place where the feet of the thieves had trodden is impure. The implication is that all the vessels of the section of the house where they had entered are impure, and they are not deemed credible if they say that they did not touch a particular item. Rav Pinḥas said in the name of Rav: The mishna here is referring to a case where the thieves repented, which is why they are deemed credible, whereas the mishna in Teharot is referring to a case in which the thieves did not repent. The Gemara comments: The language of the mishna is also precise, as it teaches: Thieves who returned vessels, which indicates that they repented and made restoration willingly. The Gemara concludes: Indeed, learn from here that this is the case.

    9§ The mishna teaches: And in Jerusalem all people are deemed credible with regard to sacrificial food. A tanna taught in a baraita : They are deemed credible even with regard to large earthenware vessels for sacrificial food, and not only small ones. And why did the Sages exhibit so much leniency, waiving their regular decrees of impurity within Jerusalem for large vessels and all the way to Modi’im for small vessels? Because there is a principle that potters’ kilns may not be made in Jerusalem, in order to preserve the quality of the air in the city. It is therefore necessary to bring in earthenware vessels from outside the city, and consequently the Sages were lenient concerning such utensils.

    10§ It was taught in the mishna: And during a pilgrimage Festival they are deemed credible even with regard to teruma . The Gemara poses a question: From where are these matters derived, i.e., that there is a difference between Festival days and other periods? Rabbi Yehoshua ben Levi said: The verse states concerning the incident of the concubine in Gibeah: “And all the men of Israel gathered to the city, like one man, united [ ḥaverim ]” (Judges 20:11). This verse is interpreted to teach that whenever the entire people of Israel gathers together in a single place, the Torah makes, i.e., considers, all of them ḥaverim . The final word of the phrase, ḥaverim , is a reference to the members of a group dedicated to scrupulous observance of mitzvot, as the term is used by the Sages.

    11MISHNA: In the case of one who opens his barrel of wine for public sale, and similarly one who starts selling his dough during the time of the pilgrimage Festival, and these items perforce come into contact with amei ha’aretz , Rabbi Yehuda says: Since the food was pure, despite its contact with amei ha’aretz , when he began selling it, he may finish selling it in a state of purity even after the Festival, and there is no concern about the contact that has been made by amei ha’aretz during the Festival. But the Rabbis say: He may not finish selling it.

    12GEMARA: Rabbi Ami and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa were once sitting in the courtyard of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa. One of them opened the discussion and said: What is the halakha with regard to the possibility of him leaving his wine for another, subsequent pilgrimage Festival and continuing to sell it at that point? Although according to the Rabbis one may not continue selling it once the Festival has concluded, may he leave the barrel aside until the next Festival, at which point it would once again be able to be sold in purity?

    13The other Sage said to him: Everyone’s hand has touched it, and yet you are saying that perhaps he may leave it for another pilgrimage Festival and then sell it in purity? How could such a possibility even be considered? He said back to him: Is that to say that until now, throughout the Festival, everyone’s hand was not touching it? It was permitted during the Festival despite the fact that everyone was touching it; apparently, their touching did not render it impure at all. He said to him: How can these cases be compared? Granted, until now, the Merciful One declares pure the impurity of the am ha’aretz during the Festival, and consequently his impurity is disregarded, but now that the Festival has passed, the touch of an am ha’aretz is once again considered impure.

    14The Gemara suggests: Let us say this dispute between amora’im is parallel to a dispute between tanna’im . For it is taught in one baraita : He may leave it for another pilgrimage Festival and then continue to sell it. And it was taught in a different baraita : He may not leave it for another Festival. What, is it not so that this very issue is a dispute between these two tanna’im , the authors of these two baraitot ?

    15The Gemara rejects this suggestion: No, it is possible that this baraita , which teaches that he may leave it, follows the opinion, cited in the mishna, of Rabbi Yehuda, who allows the wine seller to finish selling his wine after the Festival, whereas that baraita , which teaches that he may not leave it, is in accordance with the opinion of the Rabbis, who prohibit him to finish it. The Gemara questions this conclusion: And how can you understand it that way? Didn’t Rabbi Yehuda say he may finish it after the Festival? Consequently, there would be no need for him to leave it for another Festival. Rather, say as follows: This baraita , which teaches that he may not leave it, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, whereas that baraita , which teaches that he may leave it, is in accordance with the opinion of the Rabbis. And what is the meaning of the statement: He may not leave it for another Festival? It means that he has no need to leave it for another Festival, as Rabbi Yehuda maintains he can finish selling it in purity immediately.

    16MISHNA: Once the pilgrimage Festival has passed by, the priests pass all the vessels of the Temple courtyard through a process of purification, since they were touched by am ha’aretz priests during the Festival. If the Festival passed by into a Friday, i.e., if the Festival ended on Thursday night, they would not pass the vessels through the purification process on that day, due to the honor of Shabbat, in order to give the priests time to prepare the requirements of Shabbat. Rabbi Yehuda says: They do not even purify them on Thursday, in the event that the Festival ended on Wednesday night, because the priests are not free to do so.

    17GEMARA: A tanna taught in a baraita , in explanation of Rabbi Yehuda’s words: The priests do not purify the vessels of the Temple courtyard on Thursday, as the priests are not free from removing the ashes. During the Festival days a large quantity of ash would accumulate on the altar, due to the large number of offerings brought at that time. Because they would not remove the ashes on the Festival itself, they would have to remove a very large amount afterward. Consequently, all the priests were kept busy with this task upon the conclusion of the Festival, which did not leave them with enough time to deal with other matters.

    18MISHNA: How do they pass all the vessels of the Temple courtyard through a process of purification? They immerse the vessels that were in the Temple. And they say to the am ha’aretz priests who served in the Temple during the Festival: Be careful

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וכן שניהם יוצאיןהואיל ומצאו לפנים ושם לא לקח (וממנו) לא יקח עוד וכ"ש קדר נכנס וחבר יוצא הואיל וסוף הקדר ליכנס לפנים יחזור החבר הצריך ליקח ויקח:

    תנא נאמנין על כלי חרס הדקין לקדשהא דתנן מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס בכלי חרס הדקין אמרו שא"א בלא הם כדפרשינן לעיל אבל גסין כגון חבית ליין אין נאמנין אלא בתוך ירושלים כדלקמן ואני לא כך שמעתי ולבי מגמגם על שמועתי ששמעתי כשפיהן צר שאין אצבעו נכנס לתוכו וסופינו שאנו מטהרין אותם אפילו מליאים משקין טמאין:

    ואפי' אפיקרסותו בתוכואפי' מלאין משקין שלו שאינן של קדש:

    ואל תתמהשכל דברי חכמי' כך הן שהרי שמעתי אצל כלי חרס המציל את המשקין שבתוכו ואין מציל כל כלי שטף שהלגין טמאין טומאת שבעה והמשקין טהורין:

    מתני' הגבאיןישראל שהן גבאין למלך נכרי לגבות מיד ישראל גולגליות ומסין וארנוניות:

    שנכנסו לתוך הביתלעבוט עבוטו וכן הגנבים שגנבו כלי חרס והחזירום:

    נאמנים לומרשלא נגעו לתוכו לקדש נאמנין אבל לא לתרומה דכולה מתני' אחומר בקדש מתרומה קיימא ובהדיא שנינו בתוספתא הגבאין שנכנסו לתוך הבית נאמנין על טהרת חטאת ואין נאמנין על טהרת תרומה והאי חטאת בשר קדש ולא אפר חטאת כדמוכח התם אף אם עשו תשובה דשין בטומאה היו:

    ובירושלים נאמנין כו'מפרש בגמרא:

    גמ' כל הבית כולו טמאכל כלי הבית טמאין שחזקה הגבאין ממשמשין בכלים:

    איכא נכרי בהדייהואין נאמנין לומר לא נגענו דמרתתו אם לא יחפשו כל הבית:

    אימת נכרי עליהםפן יענישם בגוף או בממון:

    אימת מלכותשמא ילשין עליהן נכרי אצל המלך:

    נכרי שאינו חשובאימתו ליכא אימת מלכות איכא:

    אלא מקום דריסת רגלי הגנביםמ"מ דריסתו מיהא טמא וכ"ש כלים שגנבו והחזירו:

    כשעשו תשובהומחמת תשובה החזירום הלכך לא משקרי:

    על כלי חרס הגסיןוכ"ש הדקין ובהדיא תניא בירושלמי נאמנין על טהרת כל הכלים לקדש:

    וכל כך למהמהדר אף על הדקים מן המודיעים ולפנים:

    שאין עושין כבשונות בירושליםלא לדקים ולא לגסין ומיהו בדקים הוצרך לאנשי ירושלים שכל יחיד ויחיד נסכו בביתו לכך הוסיפו להן טהרה ליחידים מגבול מודיעים אבל בעלי הלשכה המוסרין נסכים לצבור די להם בנכנסין לתוך העיר ולשם בלבד האמינום על החביות א"נ יחידים צריכים לדקים אף לבישול שלמיהן יום יום:

    ויאסף כל איש ישראל וגו'בפלגש בגבעה כתיב שנאספו כל ישראל בגבעה:

    הכתוב עשאן חבריםורגל שעת אסיפה הוא:

    מתני' הפותח את חביתוחבר שפתח את חביתו למכור יין בירושלים ברגל וכל הבא ליקח ממשמש ואף עמי הארץ ממשמשים:

    רבי יהודה אומר יגמורוטעמא מפ' במסכת ביצה (דף יא:) ג' דברים הותרו סופן משום תחילתם וזה כמו כן שאם אתה אומר לא יגמור אף הוא לא יתחיל ואין מזון מצוי לעולי רגלים:

    לא יגמוראחר הרגל אע"פ שברגל הן טהורין לא שטהרתן טהרה אלא שברגל הכל חברים אבל לאחר הרגל מגעו טמא למפרע כדאמר במתני' עבר הרגל מטבילין כלי העזרה מפני שנגעו בהן ע"ה ברגל:

    גמ' מהו שיניחנה כו'אליבא דרבנן בעי לה:

    אטו האידנאכל ימי הרגל לא ממשמשו בה הכל והתרת ברגל:

    טמאה היאלמפרע וחבר אינו רשאי למכור דבר שהוא טמא לעולם וי"מ אותה בע"ה ואי אפשר לומר בע"ה לא יגמור דמי ציית לן והלא אומר שלך טמא ושלי טהור וימצא לו מחביריו הרבה שימכור להם ואם בא לאסור שלא יקחו חברים ממנו יקחו ולא יקחו מיבעי ליה ועוד דאמר במסכת ביצה שזו היא אחד מג' דברים שהותרו סופן משום תחילתן ואי בע"ה אפי' לא שרית ליה לגמור ניחא במאי דמזבין ברגל:

    ה"ג מאי לאו תנאי היא לא הא דקתני יניחנה ר' יהודה והא דתני לא יניחנה רבנן ותסברא והא רבי יהודה יגמור קאמר אלא הא דתניא יניחנה רבנן והא דתניא לא יניחנה רבי יהודה היא ומאי לא יניחנה כו'. מאי לאו תנאי היא ואליבא דרבנן ותפשוט בעיא דלעיל דפלוגתא דתנאי היא:

    מתני' מעבירין על טהרת עזרהמעבירין את הכלים ממקומן ולהטבילן ולטהר את העזרה מטומאת ע"ה שנגעו בהן ברגל שאע"פ שעשאם הכתוב חברים ברגל לא מפני שטהורין הן הלכך לאחר הרגל מגען טמא למפרע:

    מפני כבוד השבתשהיו הכהנים צריכין להתעסק איש בביתו בצרכי שבת:

    אף לא ליום החמישיאם עבר הרגל ליום חמישי אין מטבילין אותן עד לאחר השבת:

    גמ' לפי שאין הכהנים פנוייןבמוצאי יום טוב להטבילן שטרודין להוציא הדשן שעל התפוח שבאמצע המזבח שקיבצו שם כל ימות הרגל כל דשן של מערכה:

    מתני' ואומרים להםלכהנים ע"ה ברגל:

    הזהרו שלא תגעו בשלחןשלא יוכלו להטבילו לאחר הרגל שאי אפשר לסלקו ממקומו דכתיב ביה לחם פנים לפני תמיד (שמות כ״ה:ל׳):

    חגיגה 26 עמוד א

    1או שניהן יוצאין כלחוץ.

    2אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: הקדר שמכר את הקדירות ונכנס לפנים מן המודיעים. טעמא דלפנים מן המודיעים, הא מודיעים גופה לא מהימן. אימא סיפא: יצא אינו נאמן. הא מודיעים גופה נאמן. אלא לאו ש"מ כאן בקדר יוצא וחבר נכנס, כאן בששניהן יוצאין או שניהן נכנסין. שמע מינה.

    3תנא: נאמנין בכלי חרס הדקין לקודש. אמר ר"ל והוא שניטלין בידו אחת. ור' יוחנן אמר: אפי' שאין ניטלין בידו אחת.

    4אמר ר"ל לא שנו אלא ריקנין, אבל מלאין לא. ורבי יוחנן אמר: אפי' מלאים, ואפילו אפיקרסותו לתוכו. ואמר רבא: ומודה ר' יוחנן במשקין עצמן, שהן טמאין. ואל תתמה, שהרי לגין מלא משקין לגין טמאין טומאת שבעה, ומשקין טהורין.

    Mishna

    5הגבאין שנכנסו לתוך הבית, וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנין לומר: לא נגענו. ובירושלים נאמנין על הקודש, ובשעת הרגל אף על התרומה.

    Gemara

    6ורמינהי: הגבאין שנכנסו לתוך הבית הבית כולו טמא. ל"ק הא דאיכא נכרי בהדייהו, הא דליכא נכרי בהדייהו. דתנן: אם יש נכרי עמהן נאמנין לומר ״לא נכנסנו״, אבל אין נאמנים לומר ״נכנסנו אבל לא נגענו״.

    7וכי איכא נכרי בהדייהו מאי הוי? ר' יוחנן ור' אלעזר, חד אמר: אימת נכרי עליהן. וחד אמר: אימת מלכות עליהן. מאי בינייהו? איכא בינייהו נכרי שאינו חשוב.

    8וכן הגנבים שהחזירו את הכלים. ורמינהי: הגנבים שנכנסו לתוך הבית אינו טמא אלא מקום דריסת רגלי הגנבים. אמר רב פנחס משמיה (דרב): כשעשו תשובה. דיקא נמי, דקתני: שהחזירו את הכלים. ש"מ:

    9ובירושלים נאמנין על הקודש. תנא: נאמנין על כלי חרס גסין לקודש. וכל כך למה שאין עושין כבשונות בירושלים.

    10ובשעת הרגל אף על התרומה. מנהני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי, דאמר קרא: ״(שופטים כ״, יא) ״ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים״, הכתוב עשאן כולן חברים.

    Mishna

    11הפותח את חביתו, והמתחיל בעיסתו על גב הרגל, ר' יהודה אומר: יגמור, וחכ"א לא יגמור.

    Gemara

    12יתיב ר' אמי ורבי יצחק נפחא אקילעא דר' יצחק נפחא, פתח חד ואמר: מהו שיניחנה לרגל אחר?

    13א"ל אידך: יד הכל ממשמשין בה ואת אמרת יניחנה לרגל אחר?! א"ל אטו עד האידנא לאו יד הכל ממשמשין בה? א"ל הכי השתא?! בשלמא עד האידנא, טומאת עם הארץ ברגל רחמנא טהרה, אלא השתא טמאה היא.

    14נימא כתנאי, דתני חדא: יניחנה לרגל אחר, ותניא אידך: לא יניחנה לרגל אחר. מאי לאו תנאי היא?

    15לא, הא דקתני יניחנה ר' יהודה, והא דקתני לא יניחנה רבנן. ותסברא? הא רבי יהודה, יגמור קאמר?! אלא: הא דקתני לא יניחנה רבי יהודה, והא דקתני יניחנה רבנן. ומאי לא יניחנה שאין צריך להניחה.

    Mishna

    16משעבר הרגל מעבירין על טהרת עזרה? עבר הרגל ליום ששי לא היו מעבירין מפני כבוד השבת רבי יהודה אומר אף לא ביום ה' שאין הכהנים פנויין:

    Gemara

    17תנא שאין הכהנים פנויין מלהוציא בדשן:

    Mishna

    18כיצד מעבירין על טהרת עזרה מטבילין את הכלים שהיו במקדש, ואומרין להם: הזהרו׃

    Tosafot

    הגבאין שנכנסו לבית וכו'לקדש ובתרומה קאי ולא לחטאת ובהדיא תניא בתוספתא הגבאים שנכנסו לבית נאמנין לומר לא נגענו על טהרת חטאת ועל טהרת תרומה והא חטאת הוי קדש כדקתני התם ולא אפר חטאת ואפי' עשו תשובה. הר"ר שמעון:

    ובירושלים נאמנין על טהרת כלי חרס הגסיםוכ"ש הדקין וכן תניא בהדיא בירושלמי נאמנין על טהרת כל הכלים. הר"ר שמעון:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    תנא נאמנין על כלי חרס הדקין לקדש אמר ר"ל והוא שניטלין בידו אחת וריקנין אבל מליאין לא כלומר אינם נאמנים ור' יוחנן אמר אע"פ שאינן ניטלין בידו אחת ובין מליאין ובין ריקנין ואפי' אפיקרסתו לתוכן נאמנין אמר רבה אע"ג דר"ל אמר אין נאמנין על כלי חרס מליאין [מודה] היה במשקין עצמן שהן טהורין ואל תתמה שהרי לגין טמא טומאת שבעה ומשקין טהורין. קודם לגיתות שבעים יום נאמן אמר אביי ש"מ דיטרח אריסא מקמי הגתות אגולפי שבעים יום:

    מתני' הגבאים שנכנסו לתוך הבית נאמנים לומר לא נגענו.

    אוקימנא בדאיכא נכרי בהדייהו כדתנן אם יש נכרי נאמן לומר נכנסנו אבל לא נגענו מ"ט ר' יוחנן ור' אלעזר חד א' אימת נכרי עליהן וחד אמר אימת מלכות עליהן.

    מאי בינייהו איכא בינייהו נכרי שאינו חשוב דלית להו אימהוהא דתנינן הגבאין שנכנסו לתוך הבית כולו טמא אוקימנא בדליכא נכרי בהדייהו. דכיון דלית אימתה דחד עלייהו נגעו בכל כלים שבבית.

    וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנים לומר לא נגענו פי' לא נגעו זולתם. דווקא שהחזירו הא לא החזירו כל הבית טמא ומקשינן עלה כל הבית טמא ורמינהו הגנבים שנכנסו לתוך הבית אין טמא אלא מקום רגלי גנבים הנה אע"פ שלא החזירו הכלים הבית טהור כלומר אינו טמא. ופריק רב פנחס בגנבים שבאו לגנוב ועשו תשובה ולא גנבו כלום. ואמרינ' כשם שלא גנבו לא נגעו ואין טמא אלא מקום מגע רגליהם ודאי דאי אפשר לעבור אא"כ נגעו ומשום שעשו תשובה אין אנו מחזיקין אותם בזה הדרך וכן נמי גנבים השנוים במשנתנו אינן נאמנים אלא אם עשו תשובה אבל אם לא עשו תשובה בין אלו ובין אלו הבית כולו טמא. דחיישינן דלמא עברי עלייהו ונגעו בהן כדי לגנבן ונטרדו או לקחו טובים מהן והניחו אלו שלא יכלו לעמסן כולן כאחת. ואמרינן דיקא נמי דקתני במתניתין שהחזירו את הכלים ש"מ כשעשו תשובה ש"מ:

    ובירושלים נאמנים על הקדש תנא נאמנין על כלי חרס הגסין בירושליםלפי שאין עושין כבשונות בירושלים ומשום הכי מזדהרי ומנטרי להון לפיכך לא גזרו בהו טומאה מספק.

    ובשעת הרגל נאמנין אף על התרומה מנא הני מילי אריב"ל דאמר קרא ויאסף כל איש ישראל העירה כאיש אחד חברים הכתוב עשה לכל ישראל בשעת אסיפתן כאחד אפי' את עמי הארץ עשה אותן חברים:

    מתני' הפותח את חביתו והמתחיל בעיסתו ברגל פי' כדי למכור ונשאר לו אחר הרגל ר' יהודה אומר יגמור וחכ"א לא יגמור ומיבעיא לן אליבא דחכמים דאמרי לא יגמור מהו שיניחנה לרגל אחר ודחינן יד הכל ממשמשין בה כלומר נגעו בה עמי הארץ ויניחנה לרגל אחר וא"ת אי הכי ברגל עצמו היאך שותין אותה שאני זה הרגל עצמו דהא טומאת עם הארץ ברגל ההיא רחמנא טהריה הא השתא טמאה היא ואתינן לאוקומה כתנאי ודחינן לה ואסיקנא ההיא תנא דתני יניחנה לרגל אחר לרבנן היא והא דתני לא יניחנה לר' יהודה היא ומאי לא יניחנה כלומר אין צריך להניחה אלא יגמור וישתה את כולה: ירושלמי ר' חנניה בשם ר' יוחנן התירו סופן משום תחילתן שאם אתה אומר לא יגמור אף הוא אינו פותח ונמצא ממעט בשמחת הרגל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Chagigah 26a

    Chagigah 26a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 443 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וכן שניהם יוצאין הואיל ומצאו לפנים ושם לא לקח (וממנו) לא יקח עוד וכ"ש קדר נכנס וחבר יוצא הואיל וסוף הקדר ליכנס לפנים יחזור החבר הצריך ליקח ויקח:

    תנא נאמנין על כלי חרס הדקין לקדש הא דתנן מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס בכלי חרס הדקין אמרו שא"א בלא הם כדפרשינן לעיל אבל גסין כגון חבית ליין אין נאמנין אלא בתוך ירושלים כדלקמן ואני לא כך שמעתי ולבי מגמגם על שמועתי ששמעתי כשפיהן צר שאין אצבעו נכנס לתוכו וסופינו שאנו מטהרין אותם אפילו מליאים משקין טמאין:

    ואפי' אפיקרסותו בתוכו אפי' מלאין משקין שלו שאינן של קדש:

    ואל תתמה שכל דברי חכמי' כך הן שהרי שמעתי אצל כלי חרס המציל את המשקין שבתוכו ואין מציל כל כלי שטף שהלגין טמאין טומאת שבעה והמשקין טהורין:

    מתני' הגבאין ישראל שהן גבאין למלך נכרי לגבות מיד ישראל גולגליות ומסין וארנוניות:

    שנכנסו לתוך הבית לעבוט עבוטו וכן הגנבים שגנבו כלי חרס והחזירום:

    נאמנים לומר שלא נגעו לתוכו לקדש נאמנין אבל לא לתרומה דכולה מתני' אחומר בקדש מתרומה קיימא ובהדיא שנינו בתוספתא הגבאין שנכנסו לתוך הבית נאמנין על טהרת חטאת ואין נאמנין על טהרת תרומה והאי חטאת בשר קדש ולא אפר חטאת כדמוכח התם אף אם עשו תשובה דשין בטומאה היו:

    ובירושלים נאמנין כו' מפרש בגמרא:

    25 more comments on this page.

    Rashi on Chagigah 26a · Sefaria

    Tosafot

    הגבאין שנכנסו לבית וכו' לקדש ובתרומה קאי ולא לחטאת ובהדיא תניא בתוספתא הגבאים שנכנסו לבית נאמנין לומר לא נגענו על טהרת חטאת ועל טהרת תרומה והא חטאת הוי קדש כדקתני התם ולא אפר חטאת ואפי' עשו תשובה. הר"ר שמעון:

    ובירושלים נאמנין על טהרת כלי חרס הגסים וכ"ש הדקין וכן תניא בהדיא בירושלמי נאמנין על טהרת כל הכלים. הר"ר שמעון:

    Tosafot on Chagigah 26a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    תנא נאמנין על כלי חרס הדקין לקדש אמר ר"ל והוא שניטלין בידו אחת וריקנין אבל מליאין לא כלומר אינם נאמנים ור' יוחנן אמר אע"פ שאינן ניטלין בידו אחת ובין מליאין ובין ריקנין ואפי' אפיקרסתו לתוכן נאמנין אמר רבה אע"ג דר"ל אמר אין נאמנין על כלי חרס מליאין [מודה] היה במשקין עצמן שהן טהורין ואל תתמה שהרי לגין טמא טומאת שבעה ומשקין טהורין. קודם לגיתות שבעים יום נאמן אמר אביי ש"מ דיטרח אריסא מקמי הגתות אגולפי שבעים יום:

    מתני' הגבאים שנכנסו לתוך הבית נאמנים לומר לא נגענו.

    אוקימנא בדאיכא נכרי בהדייהו כדתנן אם יש נכרי נאמן לומר נכנסנו אבל לא נגענו מ"ט ר' יוחנן ור' אלעזר חד א' אימת נכרי עליהן וחד אמר אימת מלכות עליהן.

    מאי בינייהו איכא בינייהו נכרי שאינו חשוב דלית להו אימה והא דתנינן הגבאין שנכנסו לתוך הבית כולו טמא אוקימנא בדליכא נכרי בהדייהו. דכיון דלית אימתה דחד עלייהו נגעו בכל כלים שבבית.

    וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנים לומר לא נגענו פי' לא נגעו זולתם. דווקא שהחזירו הא לא החזירו כל הבית טמא ומקשינן עלה כל הבית טמא ורמינהו הגנבים שנכנסו לתוך הבית אין טמא אלא מקום רגלי גנבים הנה אע"פ שלא החזירו הכלים הבית טהור כלומר אינו טמא. ופריק רב פנחס בגנבים שבאו לגנוב ועשו תשובה ולא גנבו כלום. ואמרינ' כשם שלא גנבו לא נגעו ואין טמא אלא מקום מגע רגליהם ודאי דאי אפשר לעבור אא"כ נגעו ומשום שעשו תשובה אין אנו מחזיקין אותם בזה הדרך וכן נמי גנבים השנוים במשנתנו אינן נאמנים אלא אם עשו תשובה אבל אם לא עשו תשובה בין אלו ובין אלו הבית כולו טמא. דחיישינן דלמא עברי עלייהו ונגעו בהן כדי לגנבן ונטרדו או לקחו טובים מהן והניחו אלו שלא יכלו לעמסן כולן כאחת. ואמרינן דיקא נמי דקתני במתניתין שהחזירו את הכלים ש"מ כשעשו תשובה ש"מ:

    ובירושלים נאמנים על הקדש תנא נאמנין על כלי חרס הגסין בירושלים לפי שאין עושין כבשונות בירושלים ומשום הכי מזדהרי ומנטרי להון לפיכך לא גזרו בהו טומאה מספק.

    ובשעת הרגל נאמנין אף על התרומה מנא הני מילי אריב"ל דאמר קרא ויאסף כל איש ישראל העירה כאיש אחד חברים הכתוב עשה לכל ישראל בשעת אסיפתן כאחד אפי' את עמי הארץ עשה אותן חברים:

    מתני' הפותח את חביתו והמתחיל בעיסתו ברגל פי' כדי למכור ונשאר לו אחר הרגל ר' יהודה אומר יגמור וחכ"א לא יגמור ומיבעיא לן אליבא דחכמים דאמרי לא יגמור מהו שיניחנה לרגל אחר ודחינן יד הכל ממשמשין בה כלומר נגעו בה עמי הארץ ויניחנה לרגל אחר וא"ת אי הכי ברגל עצמו היאך שותין אותה שאני זה הרגל עצמו דהא טומאת עם הארץ ברגל ההיא רחמנא טהריה הא השתא טמאה היא ואתינן לאוקומה כתנאי ודחינן לה ואסיקנא ההיא תנא דתני יניחנה לרגל אחר לרבנן היא והא דתני לא יניחנה לר' יהודה היא ומאי לא יניחנה כלומר אין צריך להניחה אלא יגמור וישתה את כולה: ירושלמי ר' חנניה בשם ר' יוחנן התירו סופן משום תחילתן שאם אתה אומר לא יגמור אף הוא אינו פותח ונמצא ממעט בשמחת הרגל:

    Rabbeinu Chananel on Chagigah 26a · Sefaria

    Meiri

    כלי חרס הדקים שאמרו במשנה שנאמנים עליהם מן המודיעים ולפנים אפי' אין ניטלין בידו אחת הם קרואים דקים הואיל וראויין לבשל בהם הקרבנות:

    כלים אלו שעמי הארץ נאמנין עליהם אפי' היו בתוכן משקין טמאין או אוכלין טמאין או אפי' בגדיו שהם מדרס הכלים טהורים לקדש ואל תתמה שהרי פרשנו למעלה שהלגין טמא טומאת ז' ומשקין שבתוכו טהורין על דרך זה ג"כ הכלים טהורין ומה שבתוכו טמא:

    המשנה הרביעית הגבאין שנכנסו לתוך הבית וכן הגנבי' שהחזירו את הכלים נאמני' לומ' לא נגענו ובירושלם נאמני' על הקדש ובשעת הרגל אף על התרומה אמר הר"מ פי' שהחזירו ענינו שעשו תשובה והחזירו מעצמן ולפיכך נאמנין ואמרו ובירושלם נאמני' על הקדש רוצה בו כלי חרס הגדולים כגון הצלוחיות הגדולות והקדרות נאמנין עמי הארץ עליהם שהן טהורות לקדש לפי שלא היה אפשר להיות בירושלם כבשן לשרוף בו כלי חרס ולפיכך היו חסין עליהם ולא היו מטמאי' אותם ועוד הקלו בהן לפי שהיו מועטות והעקר אצלנו כל ישראל חברים ברגל כמו שהזכרתי לך כמה פעמים ולפיכך נאמנין אף על התרומה:

    אמר המאירי הגבאים שנכנסו וכו' כונת המשנה כשלפניה לבאר מעלה שלישית שיש לתרומה על הקדש והתחיל בה בענין החלק השלישי ואמ' שהגבאים ר"ל גבאי המלך ישראלי' והם עמי ארץ שגובים מסים וארנוניות בשליחות מלך גוי מיד ישראל חבריהם ונכנסו לתוך הבית של ישראל חבר למשכן נאמנים לומר לא נגענו אלא בכלים אלו שנטלנו ושאר הכלים טהורין לקדש אבל לא לתרומה וכן הגנבים שגנבו את הכלים והחזירום נאמנין לומר לא נגענו במקום המטמאם כגון שהיו כלי חרש ומעידים על עצמם שלא הכניסו ידיהם באוירם נאמנין לקדש אבל לא לתרומה שאין צרכה מרבה לכלי' כמו שביארנו ופי' בגמ' דדוקא שהחזירום מחמת תשובה שאין משקרים אבל החזירום מחמת יראה אין נאמנין ובירושלם נאמנין על הקדש וכו' דבר זה מוסב על משנה שלפניה ובכלים הגסים שלא אמרו שבכלים הגסים אין נאמנים אלא חוץ לירושלם אף מן המודיעים ולפנים הא בירושלם עצמה נאמנין שמ"מ צריכין הם לכלי היין שבמקדש ולחבורות של אוכלי שלמים כמו שפרשנו למעלה ובשעת הרגל אף על התרומה שטומאת עם הארץ ברגל טהרה היא וי"מ אותה על משנה זו של גבאים ולענין מה שאמרו עליה בגמ' שלא אמרן נאמנין אלא בשאין גוי לשם הא יש עמו גוי אין נאמנין דאימת מלכות עליהם ומחפשין יפה יפה ונוגעים בכל הכלים ואמ' על זה שבירושלם אפי' יש עמהם גוי נאמנין ואפי' בגסים מפני שאין עושין כבשונות בירושלים הקלו בה:

    זהו ביאור המשנה ומה שנאמר עליה בגמרא כך הוא:

    מה שביארנו במשנה שהגבאים נאמני' לומ' לא נגענו דוקא בשאין גוי בא עמהם אבל אם גוי בא עמהם אין נאמנין מתוך שהם מתיראים שילשינם הגוי למלך לומ' שהם חסים על נגישתם ממשכנים בבהלה ונוגעין בכל ומאחר שמחמת מלשינות אתה בא לומ' כן אף בגוי שאינו חשוב אתה אומר כן שאע"פ שאינו מתירא מן הגוי מחמת עצמו לרדותו אם אינו ממשכן יפה מתירא הוא מן המלכות שמא ילשינהו הגוי על הדרך שביארנו ואם אמרו לא נכנסנו כלל נאמנין שאין אדם עשוי לשקר כל כך וכן שהם תרתי ספיקי וגדולי המחברים כתבו בענין זה דברים שלא נתבררו לנו ולשונם בזה גבאי מלכות שנכנסו לתוך הבית למשכן כל מה שבבית טמא ואם יש עמהם גוי נאמנין לומ' לא נגענו שאימת הגוי עליהם במד"א שיש שם עדים שנכנסו או שהיה המשכון בידם אבל אם אמרו הם מעצמם נכנסנו ולא נגענו נאמנים שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ודרך זה מצאוה בתלמוד המערב והוא כנגד שיטת התלמוד שלנו ונסחו של תלמוד המערב הגבאין וכו' נאמנים לומר לא נגענו וכו' תמן תני הגבאי' שנכנסו לבית כל הבית טמא ואם יש עמהן גוי נאמני' לומר נכנסנו אבל לא נגענו בשיש עדי' יודעים:

    הגנבים שנכנסו לבית אין טמא אלא מקום דריסת רגליהם מתוך אימתן אין נוגעי' אלא במזדמן הא מקום דריסתן טמא ואין נאמני' לומר לא נגענו אלא אם כן החזירום מחמת התשובה כמו שביארנו במשנה:

    זה שכתבנו שאין עושין כבשונות בירושלם פירושו לא של סיד ולא של קדרות ושאר כלי חרש שמתוך שעשן הכבשן מרבה הרוח באה ונוצחת בו עד העזרה ונמצאו תימורת עשן ותימורת הקטורת מתערבים זה בזה אבל תנורים אין עשנם מרבה ואין לחוש בו לכך:

    8 more comments on this page.

    Meiri on Chagigah 26a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Chagigah, daf 26, Amud Aleph, about 443 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “או שניהן יוצאין כלחוץ.…”

    2. Segment 248 words

      Opens “אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: הקדר…”

      Named: אביי.

    3. Segment 320 words

      Opens “תנא: נאמנין בכלי חרס הדקין לקודש. אמר…”

    4. Segment 438 words

      Opens “אמר ר"ל לא שנו אלא ריקנין, אבל…”

      Named: רבי יוחנן, רבא.

    5. Segment 523 words

      Opens “מתני׳ הגבאין שנכנסו לתוך הבית, וכן הגנבים…”

    6. Segment 635 words

      Opens “גמ׳ ורמינהי: הגבאין שנכנסו לתוך הבית הבית…”

    7. Segment 727 words

      Opens “וכי איכא נכרי בהדייהו מאי הוי? ר'…”

    8. Segment 831 words

      Opens “וכן הגנבים שהחזירו את הכלים. ורמינהי: הגנבים…”

      Named: רב פנחס.

    9. Segment 918 words

      Opens “ובירושלים נאמנין על הקודש. תנא: נאמנין על…”

    10. Segment 1030 words

      Opens “ובשעת הרגל אף על התרומה. מנהני מילי?…”

      Named: רבי יהושע.

    11. Segment 1116 words

      Opens “מתני׳ הפותח את חביתו, והמתחיל בעיסתו על…”

    12. Segment 1218 words

      Opens “גמ׳ יתיב ר' אמי ורבי יצחק נפחא…”

      Named: רבי יצחק.

    13. Segment 1336 words

      Opens “א"ל אידך: יד הכל ממשמשין בה ואת…”

    14. Segment 1417 words

      Opens “נימא כתנאי, דתני חדא: יניחנה לרגל אחר,…”

    15. Segment 1534 words

      Opens “לא, הא דקתני יניחנה ר' יהודה, והא…”

      Named: רבי יהודה.

    16. Segment 1627 words

      Opens “מתני׳ משעבר הרגל מעבירין על טהרת עזרה?…”

      Named: רבי יהודה.

    17. Segment 177 words

      Opens “גמ׳ תנא שאין הכהנים פנויין מלהוציא בדשן:…”

    18. Segment 1814 words

      Opens “מתני׳ כיצד מעבירין על טהרת עזרה מטבילין…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Chagigah 26a · Segment 4 — “…ואמר רבא: ומודה ר' יוחנן במשקין עצמן, שהן טמאין.…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Chagigah 26a · Segment 2 — “אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: הקדר שמכר את…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chagigah 26a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026