Talmud Builders

    Chagigah 5a

    Back to index

    English translation — Chagigah 5a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and sweeping the oven. She took the fire and set it on her foot; she was scalded and her luck suffered, which gave me the opportunity, and I brought her.

    2Rav Beivai bar Abaye said to the Angel of Death: Do you have the right to act in this manner, to take someone before his time? The Angel of Death said to him: And is it not written: “But there are those swept away without justice” (Proverbs 13:23)? Rav Beivai said to him: And isn’t it written: “One generation passes away, and another generation comes” (Ecclesiastes 1:4), which indicates that there is a predetermined amount of time for the life of every generation.

    3He said to him: I shepherd them, not releasing them until the years of the generation are completed, and then I pass them on to the angel Duma who oversees the souls of the dead. Rav Beivai said to him: Ultimately, what do you do with his extra years, those taken away from this individual? The Angel of Death said to him: If there is a Torah scholar who disregards his personal matters, i.e., who overlooks the insults of those who wrong him, I add those years to him and he becomes the deceased’s replacement for that time.

    4§ The Gemara returns to the previous topic. When Rabbi Yoḥanan reached this verse, he cried, as God said to the Satan about Job: “Although you did incite Me against him, to destroy him without cause” (Job 2:3). Rabbi Yoḥanan said: With regard to a slave whose master is one whom others incite to act harshly against the slave and the master is incited to do so, is there a remedy for the slave? Additionally, when Rabbi Yoḥanan reached this verse, he cried: “Behold He puts no trust in His sacred ones” (Job 15:15), saying: If He does not place trust in His sacred ones, in whom does He place trust?

    5The Gemara relates: One day Rabbi Yoḥanan was walking along the road, and he saw a certain man who was picking figs in an unusual manner: He left the ones that had reached the stage of ripeness and took those that had not yet reached that state. Rabbi Yoḥanan said to him: Aren’t these ripe ones much better? He said to him: I need these figs for the road; these that are not yet ripe will be preserved, and these that are already ripe will not be preserved. Rabbi Yoḥanan said: This is the same as is written: “Behold He puts no trust in His sacred ones”; there are righteous people whom God takes from this world before their time, as He knows that in the future they will stumble.

    6The Gemara asks: Is that so? But there was a certain student in the neighborhood of Rabbi Alexandri, and he died while he was still young. And Rabbi Alexandri said: If this young Sage had wanted, he would have lived, i.e., his actions caused him to die young. And if it is so, as Rabbi Yoḥanan suggested, perhaps this student was from those concerning whom it is written: “Behold he puts no trust in his sacred ones,” and it was not his sins that caused his death. The Gemara answers: That student was one who acted irreverently toward his teachers, and Rabbi Alexandri knew of his improper behavior.

    7When Rabbi Yoḥanan reached this verse, he cried: “And I will come near to you to judgment; and I will be a swift witness against the sorcerers, and against the adulterers, and against false witnesses, and against those who oppress the hireling in his wages, the widow, and the fatherless, and who turn aside the convert from his right, and do not fear Me, says the Lord” (Malachi 3:5). He said: With regard to a slave whose master comes near to him to judge him and is swift to testify against him, is there a remedy for him?

    8With regard to that same verse, Rabbi Yoḥanan ben Zakkai said: Woe to us, as the verse weighs lenient mitzvot for us like more stringent mitzvot, as it lists both those who violate sins punishable by death, e.g., sorcerers and adulterers, with those who violate apparently less severe sins, e.g., those who withhold payment from a hired worker.

    9Reish Lakish said: Anyone who distorts the judgment of a convert, it is considered as if he distorted the judgment of the One above, as it is stated: “And who turn aside [ umattei ] the convert” (Malachi 3:5). This term is written as: Umatti , turn Me aside, i.e., one who distorts the judgment of a convert is considered as though he distorts the judgment of God, as it were. Rabbi Ḥanina bar Pappa said: Anyone who does something sinful and regrets it, he is forgiven immediately, as it is stated: “And do not fear Me” (Malachi 3:5), which indicates that if they do fear Me and are embarrassed to sin before God, they are forgiven immediately.

    10Additionally, when Rabbi Yoḥanan reached this verse, he cried: “For God shall bring every work into the judgment concerning every hidden thing” (Ecclesiastes 12:14). He said: With regard to a slave whose master weighs his unwitting sins like intentional ones, i.e., God punishes him even for an action that was hidden from him, is there a remedy for him?

    11The Gemara asks: What sin is the verse referring to when it states: “Concerning every hidden thing”? Rav said: This is referring to one who kills a louse in the presence of another and his friend is disgusted by it. God judges him for the unintentional discomfort he caused. And similarly, Shmuel said: This is referring to one who spits in the presence of another and his friend is disgusted by his action.

    12The Gemara asks: What is the meaning of the end of that verse: “Whether it be good, or whether it be evil” (Ecclesiastes 12:14)? This verse indicates that God judges man harshly even for the good deeds he performs. The Sages from the school of Rabbi Yannai say: This verse is referring to one who gives charity to a poor person in public. Although he performed a good deed, he embarrassed the pauper, as in this case of Rabbi Yannai, who saw a certain man who was giving a dinar to a poor person in public. He said to him: It would have been better had you not given it to him than what you did, as now you gave it to him and embarrassed him.

    13The Sages from the school of Rabbi Sheila say: This verse is referring to one who gives charity to a woman in private, as he subjects her to suspicion, for people might think that he is engaging her services as a prostitute. Rava said: This is referring to one who sends his wife meat that is not sliced, i.e., that has not yet had the prohibited sciatic nerve removed, on Shabbat eve. Since she is in a hurry she might not notice and will perhaps cook the prohibited meat.

    14The Gemara asks: But yet Rava himself would send this type of meat to his wife on Shabbat eve. The Gemara answers: The daughter of Rav Ḥisda, Rava’s wife, is different, as he was certain about her that she was an expert in this matter. Rava trusted that his wife would realize the sciatic nerve had not been removed even when she was in a hurry on Shabbat eve.

    15Additionally, when Rabbi Yoḥanan reached this verse, he cried: “Then it shall come to pass, when many evils and troubles are come upon them” (Deuteronomy 31:21). He said: With regard to a slave whose master brings upon him evils and troubles, is there a remedy for him?

    16The Gemara asks: What is the verse referring to when it states: “Evils and troubles”? Rav said: Evils that become troubles for one another, i.e., the remedy for one problem has a deleterious effect on the other. For example, one who is stung by a hornet and a scorpion. The sting of a hornet must be treated only with a cold ointment, while that of a scorpion must be treated with a hot ointment. As these medicaments are mutually exclusive, one cannot treat both stings at the same time.

    17And Shmuel said: This verse is referring to one who provides money to a poor person as a loan during his exigent financial circumstances, but immediately after the borrower is released from the initial pressure by receiving the loan, the lender begins to demand repayment, subjecting the recipient to further pressure. Rava said that this explains the folk saying that people say: A dinar for produce is not found; for hanging it can be found. A poor person cannot find money to buy basic necessities; however, when the lenders hang on and pressure him he must come up with the money somehow.

    18On the same topic the Gemara states: “Then My anger shall be kindled against them in that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured” (Deuteronomy 31:17). Rav Bardela bar Tavyumei said that Rav said: Anyone who is not subject to His hiding of the face, i.e., whose prayers are invariably answered, is not from the Jewish people, as the verse states about the Jewish people that God will hide His face from them as a result of their sins. Similarly, anyone who is not subject to: “And they shall be devoured,” i.e., gentiles do not steal his money,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וקא מחריא תנוראמכבדת את התנור:

    אותיבתיה אגבה דכרעההושיבתו על גב רגלה ונכות והורע מזלה:

    דרעינא להו אנאאיני מוסרן לשומר המתים ששמו דומה אלא מתגלגלין עמי ושטין בעולם עד שיתמלאו שנותיו והוא קרוי דור:

    דמעביר במיליהמעביר על מדותיו:

    דמטונתבשלו:

    הני מינטרןאותן שלא בישלו כל צורכן אין ממהרות לירקב:

    היינו דכתיב כו'הטובות ירא פן ירקבו אף הבחורים הצדיקים נאחזין למיתה פן יחטאו:

    אדזוטרבעודו בחור:

    אי בעי האי מרבנןלהיות הולך בדרך טובים הוי חיי:

    מבעט ברבותיו הוהרבי אלכסנדרי היה מכיר בו שלא היה מן הקדושים וכתיב וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים (קהלת ח׳:י״ג) ותניא במסכת קדושין (דף לג:) מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר והדרת פני זקן ויראת מאלהיך (ויקרא י״ט:ל״ב ) הוי אומר מורא זו כבוד חכמים:

    קלות כחמורותעושקי שכר שכיר כמנאפים ומכשפים:

    ומטי גרבהאי קרא כתיב:

    ולא יראוניובהא קרא כתיב:

    כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלםואף על הנעלמות ממנו שעשה שוגג הוא מביאו במשפט:

    על כלאפי' דבר מועט במשמע:

    ונמאסקצה דעת חבירו בדבר:

    מאי אם טובדמשמע אף על הטובה מביאו במשפט:

    שאינו מחותךשאינו מנוקר מן החלב ומן הגידין האסורים:

    בערבי שבתותשמתוך שממהרין לעשות צורכי שבת אינן נותנין לב אם מנוקר הוא:

    צרות סמוכות זו לזולשון וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) שתי נשים יחד:

    זיבורא ועקרבאנקיט הכי משום דאמרינן במסכת ע"ז בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף כח:) חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא הלכך היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה לעקרב ולא בחמימי דקשה לזיבורא:

    זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקואלעיל קאי אם טוב ואם רע הרגיל להמציא צדקתו לעני בשעת דוחקו ולא קודם שעת הדחק שיכול לבקש מזונותיו ולקנותן בשעת הזול:

    לעללאלקנות התבואה דמתרגם ועללת ארעא (ויקרא כה):

    לתליתאלהפסד ולאיבוד כך שמעתי ולי נראה לקנות בשעת הדחק מזון שהוא תולה בסלו כדאמר מר (פסחים דף קיא:) תלא סילתא תלא מזוני תלאי בביתא קשה לעניותא:

    חגיגה ה עמוד א

    1ומחריא תנורא, שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא ואיתרע מזלה, ואייתיתה.

    2א"ל רב ביבי בר אביי: אית לכו רשותא למיעבד הכי? אמר ליה, ולא כתיב: ״ויש נספה בלא משפט״? א"ל והכתיב: ״(קהלת א״, ד) ״דור הולך ודור בא״!

    3אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא, והדר משלימנא ליה לדומה. א"ל סוף סוף, שניה מאי עבדת? אמר: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה, והויא חלופיה.

    4רבי יוחנן כי מטי להאי קרא, בכי: (איוב ב, ג) ״ותסיתני בו לבלעו חנם״. עבד שרבו מסיתין לו וניסת, תקנה יש לו?! רבי יוחנן כי מטי להאי קרא, בכי: (איוב טו, טו) ״הן בקדושיו לא יאמין אי בקדושיו לא יאמין״ במאן יאמין׃

    5יומא חד הוה? קא אזיל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה מנקיט תאני שביק הנך דמטו ושקיל הנך דלא מטו א"ל לאו הני מעלן טפי א"ל הני לאורחא בעינן להו הני נטרן והני לא נטרן אמר היינו דכתיב ״הן בקדושיו לא יאמין״׃

    6איני והא ההוא תלמידא דהוה בשיבבותיה דרבי אלכסנדרי ושכיב אדזוטר ואמר אי בעי האי מרבנן הוה חיי ואם איתא דלמא מהן בקדושיו לא יאמין הוה ההוא מבעט ברבותיו הוה׃

    7רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (מלאכי ג, ה) וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר שכיר עבד שרבו מקרבו לדונו וממהר להעידו תקנה יש לו׃

    8אמר רבי יוחנן בן זכאי אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות׃

    9אמר ריש לקיש כל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של מעלה שנאמר ״(מלאכי ג״, ה) ומטי גר ומטי כתיב א"ר חנינא בר פפא כל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו מיד שנאמר ״(מלאכי ג״, ה) ולא יראוני הא יראוני מוחלין להם מיד׃

    10רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (קהלת יב, יד) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו׃

    11מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס׃

    12מאי אם טוב ואם רע אמרי דבי ר' ינאי זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא אמר ליה מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה׃

    13דבי ר' שילא אמרי זה הנותן צדקה לאשה בסתר דקא מייתי לה לידי חשדא רבא אמר זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות׃

    14והא רבא משגר שאני בת רב חסדא דקים ליה בגווה דבקיאה׃

    15רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (דברים לא, כא) והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו׃

    16מאי רעות וצרות אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא׃

    17ושמואל אמר זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו אמר רבא היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיחא לתליתא שכיח׃

    18(דברים לא, יז) וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם כל שאינו בוהיה לאכול׃

    Tosafot

    Evils that become troubles for one another, for example, a hornet and a scorpion: Rabbenu Tam explained that the medication for this sting is [bad] for that sting. Likewise, we say in the beginning of Chapter 2 of Avodah Zarah 28b ff., "Warm for a scorpion, cold for a hornet."

    License: CC0

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה ואין סומכין עליו ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו.

    ותסיתני בואתה מעלה בדעתך כיון שאתה בא בדבריך הללו בעקיפין אתה מדמה להסית ואינך יכול להסית אלא (ברבוי מור) מיכן שהשטן של איוב אדם היה. הן בקדושיו לא יאמין כלומר אינו מאמין להם לחיות הרבה שמא בזקנותם יטו מן הדרך הטובה [וקשיא לי דהא אמרינן ביומא כיון שאדם עבר שלשים וששה שנה ולא חטא שוב אינו חוטא] וההוא תלמיד דהוה בשיבבותיה דר' יוחנן ושכיב זוטר. ואמר ר' יוחנן אי בעי להוטובי ארחתיה דלא לבעוט ברבותיו היה חיי. ר' יוחנן הוה בכי אמר כתיב וקרבתי אתכם למשפט והייתי עד ממהר וגו' עבד שרבו מקרבו לדין וממהר להעידו כלום יש בו תקנה.

    אריב"ז אוי לנו ששקל הקלות עושק שכר שכיר וכיוצא בו הקישו למנאף ולמכשף ר"ל אמר ומטה גר ומטי גר כתיב כלומר כאלו מטה דין של מעלה וכל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו שנאמר ולא יראוני הא יראוני אני מוחל להם.

    כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלםהיה ר' יוחנן אומר עבד שרבו שוקל שגגות כזדונות תקנה יש לו. על כל נעלם זה שהורג כינה לפני חבירו ונמאס אם טוב ואם רע כלומר אפילו רצה לעשות טוב ועלה בידו רע כגון שנתן צדקה לעני בפרהסיא שנמצא מביישו ר' שילא אמר הנותן צדקה לאשה בסתר ומייתי לה חשדא שמשיאה שם רע רבא אמר זה המשגר לאשתו בשר בע"ש שאינו מחותך אלא אי קים ליה בגווא ובהימנותא כרבא בר רב חסדא:

    והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות.

    אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא כגון שעקצו זיבורא ועקרב ביחד לאדם מי שעקצו עקרב [אינו] רוצה דברים קרים נמצא המועיל לאחד מזיק לאחר.

    שמואל אמר זה הממציא מעות לעני בשעה שהנוגשים עליו ומלוה אותו והנוגשים באין ולוקחין אותו הממון שהלוהו וכי מסתלקי והוא בא ונושה בו בכל יום היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיח לתוליתא שכיח. פי' זוזא לקנות בו תבואה אינו מצוי ולמי שתולין אותו הנוגשים מצוי.

    כתיב והסתרתי פני מהם והיה לאכולאמר רב כל שאין בו והסתרתי פני מהם כלומר שהתפלל ואין נענה אין בו והיה לאכול כלומר שמענישין אותו העובדי כוכבים ואוכלין ממונו אינו מישראל אמרו ליה לרבא והא מר ליתא בוהיה לאכול ומתפלל ונענה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Chagigah 5a

    Chagigah 5a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 475 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וקא מחריא תנורא מכבדת את התנור:

    אותיבתיה אגבה דכרעה הושיבתו על גב רגלה ונכות והורע מזלה:

    דרעינא להו אנא איני מוסרן לשומר המתים ששמו דומה אלא מתגלגלין עמי ושטין בעולם עד שיתמלאו שנותיו והוא קרוי דור:

    דמעביר במיליה מעביר על מדותיו:

    דמטו נתבשלו:

    הני מינטרן אותן שלא בישלו כל צורכן אין ממהרות לירקב:

    היינו דכתיב כו' הטובות ירא פן ירקבו אף הבחורים הצדיקים נאחזין למיתה פן יחטאו:

    אדזוטר בעודו בחור:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Chagigah 5a · Sefaria

    Tosafot

    Evils that become troubles for one another, for example, a hornet and a scorpion: Rabbenu Tam explained that the medication for this sting is [bad] for that sting. Likewise, we say in the beginning of Chapter 2 of Avodah Zarah 28b ff., "Warm for a scorpion, cold for a hornet."

    Tosafot on Chagigah 5a · Sefaria · CC0

    Rabbeinu Chananel

    ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה ואין סומכין עליו ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו.

    ותסיתני בו אתה מעלה בדעתך כיון שאתה בא בדבריך הללו בעקיפין אתה מדמה להסית ואינך יכול להסית אלא (ברבוי מור) מיכן שהשטן של איוב אדם היה. הן בקדושיו לא יאמין כלומר אינו מאמין להם לחיות הרבה שמא בזקנותם יטו מן הדרך הטובה [וקשיא לי דהא אמרינן ביומא כיון שאדם עבר שלשים וששה שנה ולא חטא שוב אינו חוטא] וההוא תלמיד דהוה בשיבבותיה דר' יוחנן ושכיב זוטר. ואמר ר' יוחנן אי בעי להוטובי ארחתיה דלא לבעוט ברבותיו היה חיי. ר' יוחנן הוה בכי אמר כתיב וקרבתי אתכם למשפט והייתי עד ממהר וגו' עבד שרבו מקרבו לדין וממהר להעידו כלום יש בו תקנה.

    אריב"ז אוי לנו ששקל הקלות עושק שכר שכיר וכיוצא בו הקישו למנאף ולמכשף ר"ל אמר ומטה גר ומטי גר כתיב כלומר כאלו מטה דין של מעלה וכל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו שנאמר ולא יראוני הא יראוני אני מוחל להם.

    כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם היה ר' יוחנן אומר עבד שרבו שוקל שגגות כזדונות תקנה יש לו. על כל נעלם זה שהורג כינה לפני חבירו ונמאס אם טוב ואם רע כלומר אפילו רצה לעשות טוב ועלה בידו רע כגון שנתן צדקה לעני בפרהסיא שנמצא מביישו ר' שילא אמר הנותן צדקה לאשה בסתר ומייתי לה חשדא שמשיאה שם רע רבא אמר זה המשגר לאשתו בשר בע"ש שאינו מחותך אלא אי קים ליה בגווא ובהימנותא כרבא בר רב חסדא:

    והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות.

    אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא כגון שעקצו זיבורא ועקרב ביחד לאדם מי שעקצו עקרב [אינו] רוצה דברים קרים נמצא המועיל לאחד מזיק לאחר.

    שמואל אמר זה הממציא מעות לעני בשעה שהנוגשים עליו ומלוה אותו והנוגשים באין ולוקחין אותו הממון שהלוהו וכי מסתלקי והוא בא ונושה בו בכל יום היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיח לתוליתא שכיח. פי' זוזא לקנות בו תבואה אינו מצוי ולמי שתולין אותו הנוגשים מצוי.

    כתיב והסתרתי פני מהם והיה לאכול אמר רב כל שאין בו והסתרתי פני מהם כלומר שהתפלל ואין נענה אין בו והיה לאכול כלומר שמענישין אותו העובדי כוכבים ואוכלין ממונו אינו מישראל אמרו ליה לרבא והא מר ליתא בוהיה לאכול ומתפלל ונענה.

    Rabbeinu Chananel on Chagigah 5a · Sefaria

    Meiri

    כל תלמיד המבעט ברבותיו הב"ה קוצץ את ימיו וכל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של מעלה:

    הרבה דברים אין גופם עבירה והן נמאסות מטכסיסיהן של תלמידי חכמים וראוי ליענש בהם כגון הרק בפני חברו ונמאס וכן ההורג כנה בפני חברו ונמאס והדומים לאלו הנותן צדקה לעני בפרהסיא נוח לו שלא נתנה מפני שנתבייש במתנתו המעוטה ובאשה הפך הדברים שאין לו לאדם ליתן לאשה צדקה בסתר מפני שמביאה לידי חשד אסור לו לאדם להמציא מעות לעני בשעת דחקו דרך הלואה אא"כ יודע שהם צריכים לו לתועלתו שאם לא כן הרי הוא מוציאם ונשאר מגולגל והרי זה שהלוהו תוקף בשלו ומוציאו נקי מנכסיו לעולם יכתיר אדם עצמו במדות הגונות ולא סוף דבר בשוק אלא אף בביתו ולא סוף דבר בביתו אלא אף בחדרי חדרים אפי' שיחה שבינו לבינה ימעט בה אא"כ הוא צריך לרצות שלא יתנהג כמדת עם הארץ שנתיחסה לו מדת הארי שדורס ואוכל כל מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק שכרו הרבה מאד ומקומו מושכר לו וכל שאפשר לו לעסוק ואינו עוסק וכן כל פרנס שמתגאה על הצבור בחנם הרי הם הולכים לאבדון ביד פשעם לעולם יזהר אדם שלא ליתן מכשול בתוך ביתו דרך צחות אמרו את כל מעשה האלהים יביא במשפט זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות כלומר שמא מתוך מהירותה לא תרגיש אם צריכה נקור אם לאו וכששאלו והא רבא משדר תרצו בה שאני בת רב חסדא דקים ליה בגווה כלו' שהיה יודע בה שהיתה בקיאה בניקור לעולם אל יהרהר אדם אחר מדותיו של מקום אלא יצדיק את דינו בכל מה שיזדמן לו דרך צחות אמרו וחרה אפי בו והסתרתי פני מהם והיה לאכל כל שאינו בהסתר פנים ובוהיה לאכל אינו מהם וכן כל כיוצא בזה כבוד תלמידי חכמים כל אדם מוזהר בו אפי' נשיא שמוחל על כבודו והולך להקביל פני חכם שאין זה אצלו מיעוט שררה אלא מדה הדורה [והגדלת] כבוד ותועלת לעצמו [וכבר נאמר כי מכבדי אכבד] כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה לשמה הרי הוא כאלו עוסק כל השנה כלה וכל המרבה הרי זה משובח:

    Meiri on Chagigah 5a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה זיבורא ועקרבא מש"ה נקט הכי כו' עכ"ל כל זה הדיבור שייך לתוס' ואינו מפרש"י וכ"ה בע"י ובתוס' שלפנינו יש דילוג וק"ל:

    תוס' בד"ה זה הממציא כו' שהוא דחוק ועני זוזי לעללתא לא שכיח אם היה רוצה כו' עכ"ל הד"א כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Chagigah 5a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה הא יראוני וכו' דהוה ליה ל"ת עיין תשובת פנים מאירות ח"א סימן כ"ו ובספר מים חיים להפר"ח בתשובה האחרונה:

    Gilyon HaShas on Chagigah 5a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אִי אִיכָּא צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּמַעֲבִיר בְּמִילֵיהּ מוֹסְפִינָא לְהוּ לֵיהּ נראה לי בס"ד תרתי בעי חדא עודנו בחור וקטן בשנים דדמו רותח ונח לכעוס ולהקפיד ועוד דהוא חכם דאורייתא מרתחא ליה ועם כל זה מעביר במיליה לכך ראוי הוא למתנה טובה זו. והתוספות הקשו מהא לרבי עקיבה דסבירא ליה בחזקיהו המלך ע"ה משלו הוסיפו לו והניחו בקושיא. ונראה לי בס"ד מלך שאני דדינו כרבים ולא יתערב עם שנותיו שנים של הדיוט יחיד. ועוד נראה לי בס"ד גבי מלך לא אפשר להוסיף לו על שנים הקצובים לו כי בזה נמצא נכנס בתחום בנו אשר ימלוך אחריו אחר כלות שנים הקצובים אליו ואין מלכות נוגעת בחברתה דהא מצינו גבי דוד המלך ע"ה שזמנו הקצוב נשלם בשבת ורצה שיפטר באחד בשבת ואמר לו קודשא בריך הוא אי אפשר משום דאין מלכות נוגעת וכו' (שבת ל.), נמצא אפילו על יום אחד בלבד יש קפידא לכן סבירא ליה לרבי עקיבה משלו הוסיפו לו דהיינו משניו הקצובים ולא ניתן לו שנים יותר מן הקצוב לו.

    דִּילְמָא מֵ"הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין" הֲוָה התוספות הקשו בהך עובדא דאותו תלמיד למה לא השיבו לה דהוה מן 'הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין' (איוב טו, טו)? ותרצו דלא היתה תשובה נצחת עיין שם. וקשה אמאי, והלא היא באה בטענה מכח פסוק גם הם ישיבו לה תשובה מכח פסוק זה? ונראה לי דהיא התחכמה להקדים קרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה לומר דעל אדם כזה לא אתמר 'הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין' מאחר שכל כך היה אדוק בתורה ודאי היא משמרתו ומגינה עליו שלא יחטא דאם על אדם כזה דהיה אדוק בה כל כך אינה מגינה על מי מגינה?!

    עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מְקָרְבוֹ לְדוּנוֹ, וּמְמַהֵר לְהָעִידוֹ, תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ קשה אם כן לפי דבריו סובר דאבדה תקוה והלא קיימא לן (בירושלמי פאה א, ה וברמב"ם הלכות תשובה ג, יד) 'אין לך דבר עומד בפני התשובה' וכן יש להקשות באידך דנקיט נמי בהו הכי? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בביאור ברכת מלביש ערומים וברכת הנותן ליעף כח, שיש חוטא שהוא מאבד לבוש הנשמה שלו לגמרי ולזה צריך ליתן לו לבוש חדש בחסדו יתברך ויש שמקלקל באופן שיחלש כח קדושת לבוש נשמתו ולזה אין צריך לבוש חדש אלא יתקן לו הלבוש שלו וכנגד זה מברך הנותן ליעף כח עיין שם. ולזה אמר מי שהגיע למדרגה זו כלום תקנה יש לו דודאי אינו מכלל המברכים 'הנותן ליעף כח' אלא הוא בכלל המברכים 'מלביש ערומים' שצריך לו כל יום מלבוש חדש כי נעשה ערום לגמרי. או הכונה דרחמנא אמר בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין (קידושין ל:) נמצא יש תקנה לאדם בעסק התורה להטהר מן החטא אך מי שהגיע למדרגה זו דכתיב ביה כך, כלום אותה תקנה שעשה הקדוש ברוך הוא בתורה לחוד די לו? אלא ודאי צריך לעשות סיגופים ותעניות מלבד עסק התורה! או יובן הכונה כלום תקנה יש לו על ידי גלגול ולא ירד לגיהנם דודאי מוכרח לירד לגיהנם עד שיהא נטהר. או יובן ישראל נשפעים מן שלשה שמות אל שהם חסד דכתיב (תהלים נב, ג) חֶסֶד אֵ־ל כָּל הַיּוֹם, בזכות שלשה אבות ובזכות התורה שהיא אוריין תליתאי (שבת פח.) ובזכות קיום המצות שהם שלשה הנקראים 'מצות חוקים ומשפטים' וידוע שלשה שמות אֵ־ל במילואם עולים מספר תקנ"ה ולזה אמר מי שכתוב בו כך שהגיע למדרגה זו כלום תקנה יש לו דודאי אינו זוכה להיות נשפע מן ג' פעמים אֵ־ל מלאים שהם מספר תקנ"ה.

    כָּל הָעוֹשֶׂה דָּבָר וּמִתְחָרֵט בּוֹ יש לדקדק תיבת 'בּוֹ' נראה לשון יתר? ונראה לי בס"ד יש חרטה דבוקה דהיינו שמתחרט מכח גופו של אותו דבר שעשה שנמאס בעיניו וזו חרטה דבוקה בגופו של אותו דבר, ויש חרטה נפרדת שהוא לא נתחרט מכח גוף הדבר שנמאס לו אלא נתחרט מפני יראת העונש דחש פן יגיע לו רע ועונש שאם לא היה מגיע לו עונש לא היה נמנע מאותו דבר, על כן זה גרוע ואין לו מעלה זו דנמחלים כל עונותיו בעבור חרטה זו דוקא ולזה אמר וּמִתְחָרֵט 'בּוֹ' דייקא שהיא חרטה דבוקה בהחטא אז ראויה חרטה זו שכל עונותיו נמחלים בעבורה. והנה מי שיש לו חרטה דבוקה כאשר אמרנו הנה זה יש לו יראת הרוממות שאינו ירא בשביל עונש אלא משום דקודשא בריך הוא רב ושליט על כולא ולכן יליף זה מפסוק יְרֵאוּנִי (מלאכי ג, ה) שהוא לשון ראיה ולשון מורא. ובזה יתורץ מה שאמר התוספות ז"ל דלעולם הא אתי נמי כרבי יוחנן דסבירא ליה בלאוין תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר דאיירי בעושה תשובה מיראת העונש ולכך אין בה כח למחול מיד. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש מה שאמר תיבת בּוֹ לומר דמתחרט במעשה אחרת שדומה לאותה עבירה שהיא באותו מקום באותו פרק באותה אשה דאמרו בגמרא (יומא פו:) בכהאי גונא הוי תשובה מעליא! עד כאן דבריו נר"ו.

    עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ שׁוֹקֵל לוֹ שְׁגָגוֹת כִּזְדוֹנוֹת, תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ קשא מנא ליה הא דבכתוב לא נזכר מזיד דאמר עַל כָּל נֶעְלָם (קהלת יב, יד) דמשמע שוגג? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרב ברכת טוב דאין אדם חוטא בשוגג אלא אם כן חטא קודם זה במזיד בגלגול זה או בגלגול שקדם ולזה אמר כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ (הושע יד, ב) המזיד, עד כאן דבריו עיין שם. ולכן שוקל שגגות כזדונות דהשוגג נולד מכח המזיד וכיון דאמר עַל כָּל נֶעְלָם שמע מינה דהוה קמי הכי מזיד.

    זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְאִשָּׁה בַּסֵּתֶר, דְּקָא מַיְתִּי לָהּ לִידֵי חֲשָׁדָא קשא למה נקיט לָהּ והלא גם לעצמו מביא לידי חשד? ונראה לי בס"ד דהוא נותן לה בסתר במחשך או ישנה עצמו שלא תכיר אותו לא היא ולא אחרים כדי שלא תתבייש וזה אף על פי שכונתו להסתיר עצמו כדי שלא תתבייש עם כל זה כיון דאשה היא יוצא לה רעה מזה כי יחשדו אותה שהביא לה אתנן זונה אך לו אין מכירים אותו כדי שיחשדוהו כיון דמסתיר עצמו.

    עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַמְצִיא לוֹ רָעוֹת, תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ פירוש שאינו מחלק גזרת הרעה לחלקים קטנים כדי שיכולים לסובלה וכמו שאמרו רבותינו ז"ל משל לאחד שנשבע להשליך על בנו קורה אחת וראה אם ישליך ימות ואם לא ישליך הרי נשבע מה עשה שיבר איתה לחלקים קטנים והשליכם עליו הרי קיים שבועתו ובנו לא מת. ומה שאמר רָעוֹת שנעשו צרות זו לזו שהם הפכיים חד קר וחד חם כגון זבורא ועקרבא נראה דמביא עליהם כזאת בשביל שלא עסקו בתורה שנמשלה לאש שהוא חם ונמשלה למים שהוא קר. ובזה יובן בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם (תהלים סו, יב) שהיו רעות צרות כגון זבורא ועקרבא ועם כל זה וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה בחסדך הגדול שתוכל על שני הפכיים בנושא אחד.

    זֶה הַמַּמְצִיא מָעוֹת לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ פירוש אלו הנותנים מעות בריבית דרכם אם יראו הלוה דחוק רוצים ריוח יותר דהיינו שנים למאה בחודש וכאשר זה העני הוא צריך למעות ורוצה ללות ברבית הן מן הגוי ברבית הן מישראל בהכשר והוא אינו יודע מי מלוה ברבית אך יש סרסורים שעסקם בכך להמציא ללוה מעות מאחרים שיתנו לו ברבית ונודע שאם יראה המלוה את הלוה דחוק מאד אז ירצה רבית יותר ונמצא זה הסרסור שלא המציא ללוה אדם שילוה לו ברבית אלא עד אחר שנתגלה ונודע דוחקו כי רב הוא גרם לו נזק בזה דעל ידי כך המלוה יבקש ממנו רבית מרובה כיון שנודע לו שהוא דחוק מאד דמוכרח ליתן רבית כאשר יבקש. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש מַּמְצִיא מָעוֹת לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ הכונה כשרואהו דחוק למעות ממציא לו סחורה לקנותה בהמתנה עשרים למאה יותר משוויה וחוזר ומוכרה לו במעות מדודים בפחות הרבה ויהיה לו בזה הפסד מרובה וכיון שהוא דחוק מוכרח לעשות כן אף על פי שרואה שהוא מפסיד הרבה באופן זה ואם לא היה זה ממציא לו דרך זה ואופן זה לקנות בהמתנה ולחזור ולמכור במדודים בפחות הרבה הוה טרח ללות מזה קמעה ומזה קמעה בהלואת חן וחסד דכיון שהוא לוה מעט מזה ומעט מזה מארבע וחמש בני אדם אין לוקחים ממנו רבית והיה פורע לפי שעה חוב גדול שצריך לפרוע אותו עתה שהגיע זמן פרעונו ואף על פי שצריך לו טרחה גדולה ללות מכמה בני אדם מעט מעט זה עדיף מאופן זה שעשה לו הסרסור שיש בו הפסד מרובה, עד כאן דבריו נר"ו.

    2 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Chagigah 5a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Chagigah, daf 5, Amud Aleph, about 475 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “ומחריא תנורא, שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא…”

    2. Segment 227 words

      Opens “א"ל רב ביבי בר אביי: אית לכו…”

      Named: רב ביבי בר אביי, אביי.

    3. Segment 330 words

      Opens “אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו…”

      Named: רבא.

    4. Segment 442 words

      Opens “רבי יוחנן כי מטי להאי קרא, בכי:…”

      Named: רבי יוחנן.

    5. Segment 541 words

      Opens “יומא חד הוה? קא אזיל באורחא חזייה…”

    6. Segment 629 words

      Opens “איני והא ההוא תלמידא דהוה בשיבבותיה דרבי…”

      Named: רבי אלכסנדרי.

    7. Segment 732 words

      Opens “רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי…”

      Named: רבי יוחנן.

    8. Segment 812 words

      Opens “אמר רבי יוחנן בן זכאי אוי לנו…”

      Named: רבי יוחנן.

    9. Segment 944 words

      Opens “אמר ריש לקיש כל המטה דינו של…”

    10. Segment 1029 words

      Opens “רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי…”

      Named: רבי יוחנן.

    11. Segment 1120 words

      Opens “מאי על כל נעלם אמר רב זה…”

      Named: רב זה, שמואל.

    12. Segment 1236 words

      Opens “מאי אם טוב ואם רע אמרי דבי…”

      Named: רבי ינאי.

    13. Segment 1324 words

      Opens “דבי ר' שילא אמרי זה הנותן צדקה…”

      Named: רבי שבתות, רבא.

    14. Segment 1411 words

      Opens “והא רבא משגר שאני בת רב חסדא…”

      Named: רב חסדא, רבא.

    15. Segment 1526 words

      Opens “רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי…”

      Named: רבי יוחנן.

    16. Segment 1613 words

      Opens “מאי רעות וצרות אמר רב רעות שנעשות…”

      Named: רב רעות, רבא.

    17. Segment 1720 words

      Opens “ושמואל אמר זה הממציא לו מעות לעני…”

      Named: שמואל, רבא.

    18. Segment 1829 words

      Opens “(דברים לא, יז) וחרה אפי בו ביום…”

      Named: רב ברדלא בר טביומי, רב כל.

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chagigah 5a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026