Talmud Builders

    Rosh Hashanah 23a

    Back to index

    English translation — Rosh Hashanah 23a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1to err. They will be unsure how to interpret the lighting of the torches, as they will say: Perhaps this month is deficient, i.e., of twenty-nine days, and the reason that the torch sequence was not performed yesterday, on Shabbat eve, is due to the fact that it was impossible to do so on Shabbat. Or perhaps it is a full, thirty-day month, and they are performing the sequence at its proper time. Therefore, the Sages instituted that the torches should be lit only after deficient months, and the absence of this signal means that the month was a full one.

    2The Gemara suggests: And let them perform the ceremony both for a full, thirty-day month and for a deficient one, and when the New Moon occurs on Shabbat eve, in which case they would have to light the torches after Shabbat, let them not perform it at all. And since the torches are not lit this month at the conclusion of Shabbat, and one normally performs the sequence for a full month, people will know that the month is deficient. In this manner, it should be possible to light the torches for all the months, with this one exception.

    3The Gemara answers: Even so, people might come to err, as they will say: This month is indeed full, and the reason that they are not performing the ceremony is that they were subject to circumstances beyond their control. Therefore, there might still be confusion as to the date of the New Moon that month.

    4The Gemara asks: And let them perform the ceremony of torches only for a full, thirty-day month, and not perform it for a deficient month at all, in which case there will never be room for error. Abaye said: This cannot be done, because this would lead to a two-day suspension of work for the people, as it was customary to refrain from certain types of work on the New Moon. After a full month there will always be a suspension of work for two days, as the people must abstain from work on the thirtieth of the month in case it is declared the New Moon. However, if the torches are lit for a deficient month, then at least in that case people could return to work the following day. Therefore, the Sages instituted that the torches are lit only for a deficient month.

    5§ The mishna taught: How would they light the torches? They would bring long poles [ kelonsot ] of cedar and other materials that burn well, tie them all together, and set them on fire. Rav Yehuda said that there are four types of cedar: Cedar, katrom , pinewood, and cypress. With regard to the identification of the tree called katrom , Rav said: This is the addera tree. In the school of Rabbi Sheila, they say: This is the mavliga tree. And some say it is the gulmish tree.

    6The Gemara comments: And this opinion of Rav Yehuda disagrees with that of Rabba bar Rav Huna. As Rabba bar Rav Huna said that they say in the school of Rav: There are ten species of cedar, as it is stated: “I will plant in the wilderness the cedar, the acacia tree and myrtle and the pine tree; I will set in the desert cypress, the plane tree, and the larch together” (Isaiah 41:19). The seven species mentioned in this verse are all types of cedars. The Gemara proceeds to identify these trees by their Aramaic names: Cedar is arza , acacia is tornita , myrtle is asa , pine tree is afarsema , cypress is berata , maple is shaga , and box tree is shorivna .

    7The Gemara asks: Even if we count all the names in the verse, these are only seven, not ten. When Rav Dimi came from Eretz Israel to Babylonia, he said: They added to them three more types of cedar: Terebinth, oak, and coral wood. The Gemara identifies them: Terebinth is the tree called butmei , oak is balutei , and coral wood is kasita . There are those who say that the additional three types are: Bay tree, plane tree, and coral wood. And their Aramaic names are as follows: Bay tree is arei , plane is dulvei , and coral wood is kasita .

    8§ Apropos coral, the Gemara cites a relevant verse: “Neither shall a tzi adir be able to cross it” (Isaiah 33:21), i.e., it will not be able to traverse the river that will issue forth from the Temple in the future. What is this tzi adir ? Rav said: This is a great ship [ burnei ] used to collect coral from the sea.

    9The Gemara explains: How do they perform this collection of coral? They bring six thousand men to work for twelve months of the year, and some say they bring twelve thousand men for six months of the year. And they load the ship with sand until it sinks to the bottom of the sea. A diver descends and ties flax ropes around the coral and ties the other ends of the ropes to the boat. And then they take the sand and cast it overboard, and the boat rises once again to the surface. And as it rises, it uproots and brings the coral with it.

    10The Gemara comments: And this coral is so precious that it is exchanged for twice its weight in silver. The Gemara further notes: There are three ports in those places. Two belong to the Romans [ Armai ], and one belongs to the Persians. In the one belonging to the Romans, they raise up coral, whereas in the one belonging to the Persians, they raise up pearls. And the Persian ports are called royal ports.

    11With regard to the aforementioned verse, Rabbi Yoḥanan said: Each and every acacia tree that the gentiles took from Jerusalem will be returned to the city by the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “I will plant in the wilderness the cedar, the acacia tree and myrtle and the oil tree; I will set in the desert cypress, the plane tree and the larch together” (Isaiah 41:19). And the term wilderness is referring to nothing other than Jerusalem, as it is stated: “Zion is become a wilderness, Jerusalem a desolation” (Isaiah 64:9).

    12And Rabbi Yoḥanan also said: Anyone who studies Torah but does not teach it to others is likened to a myrtle in the wilderness. The myrtle has a pleasant fragrance, but there is nobody to enjoy it in the wilderness. There are those who say a different version of this statement: Anyone who studies Torah and teaches it to others in a place where there are no other Torah scholars is likened to a myrtle in the wilderness, which is especially precious and thoroughly enjoyed by those who find it.

    13And Rabbi Yoḥanan further said: Woe to the nations of the world, as they have no remedy for the sins they committed against the Jewish people, as it is stated: “For brass I will bring gold, and for iron I will bring silver, and for wood brass, and for stones iron” (Isaiah 60:17). For all things there is a remedy, as one can always exchange them for an item of equivalent or greater value. However, for Rabbi Akiva and his colleagues, whom the nations put to death, what can one bring to atone for their sin? And with regard to them it is stated: And I will hold them as innocent, but for their blood I will not hold them innocent (see Joel 4:21).

    14§ The mishna states: And from which mountains would they light the torches? From the Mount of Olives to Sartava, and from Sartava to Gerofina, and from Gerofina to Ḥavran, and from Ḥavran to Beit Baltin. And from Beit Baltin they would not light torches in any other pre-established places. The Gemara asks: What is this place called Beit Baltin? Rav said:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אתו למיטעיהשתא בני הגולה אמרי כו' אבל השתא דלא עבדינן אלא אחסר כי עבדינן למוצאי שבת ידעי דחסר הוא:

    ועבדינן אמלאואנן רגילין לעשות כל שאר המלאין:

    מידע ידעי דחסר הואומחמת איסור שבת שאירע בליל משואותיו נמנעו מלהשיא:

    דאיתנוסיבשכרות של משתה השבת:

    וליעביד אמלא ולא אחסרוכי מקלע ר"ח חסר בערב שבת ולא עבדינן מידע ידעי דחסר הוא ולא תלו בשכרות אלא במידי דשכיח דכל חדשים חסרין לא עבדינן והא נמי לא עבוד:

    אמר אביי משום ביטול מלאכה כו'ולא גרסינן גזירה אי אמרת נעביד אמלא ולא אחסר אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים יום ל' שמא היום ר"ה ויום שלשים ואחד שמא עיברו את החדש והיום ר"ה אבל כי עבדינן משואות אחסר לאור יום ל' ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ואין בטלין שני ימים אלא במעובר:

    כיצד היו משיאין כו'אמר רב אדרא - כך שם האילן כדאמרינן במסכת ביצה (דף טו:) יטע בהן אדר:

    תורניתאפיניי"א בלע"ז:

    ברתאבוס"ו בלע"ז:

    שאגאש"פ בלע"ז:

    בוטמיאולמ"י בלע"ז:

    בלוטיצירקוו"ה בלע"ז שגדילין בו פירי שקורין גליאנד"ה:

    כסיתאמין עץ העולה בקרקע הים ושמו קוראל"ו:

    ערילויר"ו שם האילן ואת פריו קורין ביי"ש:

    דולביקשטאניי"א:

    וצי אדיר לא יעברנולנחל שעתיד לצאת מבית המקדש:

    זו בורני גדולהספינה שקורין דרומונ"ט:

    היכי עבדיאותה בורני גדולה למאי עבידא:

    חלאחול:

    עד דשכנאשוליה שוכנים בקרקעית הים ועודנה נראית למעלה מן המים דבמקום שהאלמוגים גדילים בים אין הים עמוק כל כך:

    בר אמוראימלומד לשוט בנהרות:

    וקטר אטוני דכיתנאחבילי פשתן שהן קשין לינתק וקושר ראשו אחד בשורש האילן וראשו אחד בבורני:

    ושקליהנך גברי חלא דספינתא ושדו לאבראי והיא עולה מתוך המים ועוקרת שרשי האילן:

    פרוותאפורט"ו בלע"ז ובלשון משנה נמל:

    מסקן מרגנייתאמקרקעית הים על ידי בר אמוראי:

    ומקרייא פרוותא דמשמהיגאותה של פרסיים נקראת נמל של מלוכה:

    ונקיתי דמים לא נקיתיאם באתי לנקות את העכו"ם משאר עונות לא אנקם מדמם של ישראל:

    Edition: WikiSource Rashi · License: Public Domain

    ראש השנה 23 עמוד א

    1למיטעי, אמרי: האי חסר הוא, והאי דלא עביד מאתמול, משום דלא אפשר. או דלמא מלא הוא, ובזמנו עבדו.

    2וליעביד בין אמלא בין אחסר, וכי מקלע ר"ח בע"ש לא ליעביד כלל. וכיון דלא עבדינן מוצאי שבת ועבדינן אמלא מידע ידעי דחסר הוא!

    3אפילו הכי אתו למיטעי, אמרי: האי מלא הוא, והאי דלא עבדי איתנוסי הוא דאיתנוסי.

    4וליעביד אמלא, ולא ליעביד אחסר כלל! אמר אביי: משום ביטול מלאכה לעם שני ימים.

    5כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו'. אמר רב יהודה, ד' מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ שמן, וברוש. קתרום, אמר רב: אדרא. דבי רבי שילא אמרי: מבליגא, ואמרי לה זו גולמיש.

    6ופליגא דרבה בר רב הונא. דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: ״(ישעיהו מא״, יט) ״אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו״. ארז ארזא, שטה תורניתא, הדס אסא, עץ שמן אפרסמא, ברוש ברתא, תדהר שאגא, תאשור שוריבנא.

    7הני שבעה הוו! כי אתא רב דימי, אמר: הוסיפו עליהם אלונים, אלמונים, אלמוגין. אלונים בוטמי, אלמונים בלוטי, אלמוגין כסיתא. א"ד ארונים, ערמונים, אלמוגין. ארונים ערי, ערמונים דולבי, אלמוגין כסיתא. (ישעיהו לג, כא)׃

    8״וצי אדיר לא יעברנו״ אמר רב: זו בורני גדולה.

    9היכי עבדו מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא, ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא, וטעני לה חלא עד דשכנא. ונחית בר אמוראי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא, וקטר להו בספינתא. ונטלי חלא ושדו לבראי, וכמה דמדליא עקרא ומתיא.

    10ומחליף על חד תרין בכספא. תלת פרוותא הויין: תרתי בי ארמאי וחדא דבי פרסאי. דבי ארמאי מסקן כסיתא, דבי פרסאי מסקן מרגנייתא, ומקרייא: פרוותא דמשמהיג.

    11א"ר יוחנן: כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים, עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר: ״(ישעיהו מא״, יט) ״אתן במדבר ארז שטה״, ואין מדבר אלא ירושלים, שנאמר: ״(ישעיהו סד״, ט) ״ציון מדבר היתה וגו'״.

    12ואמר רבי יוחנן: כל הלומד תורה ואינו מלמדה, דומה להדס במדבר. איכא דאמרי: כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין ת"ח דומה להדס במדבר, דחביב.

    13וא"ר יוחנן: אוי להם לעובדי כוכבים שאין להם תקנה, שנא' (ישעיהו ס, יז) ״תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצי' נחשת ותחת האבנים ברזל״. תחת ר"ע וחביריו מאי מביאין! ועליהם הוא אומר: (יואל ד, כא) ״ונקיתי דמם לא נקיתי״.

    14ומאין היו משיאין משואות כו' ומבית בלתין. מאי בית בלתין? אמר רב:

    Tosafot

    והא דלא עביד במוצאי שבת איתנוסי איתנוסווא"ת והשתא נמי דלא עבדו אמלא כלל כי מיחל ר"ח מלא בשבת יאמרו האי חסר הוא והאי דלא עביד למוצאי שבת איתנוסי דאיתנוסו וי"ל דהיכא דודאי עבדי לעולם משואות בין אמלא בין אחסר כי לא עבדי כלל ודאי תלו באונס אבל השתא דזימנין עבדי וזימנין לא עבדי כי לא עבדי השתא במוצאי שבת לא תלו באונס אלא במילתא דשכיחא:

    משום בטול מלאכה לעם שני ימיםפירש בקונטרס אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני גולה ממלאכה ב' ימים בין אמלא בין אחסר אבל כי עבדי אחסר ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ולחנם דחק לפרש ר"ה דאכל ר"ח קאי כי לא היו רגילין לעשות מלאכה בר"ח כדאמרינן בפרק הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כב:) ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו של מועד קורין ארבעה ורגילין לומר שהוסיף המקום י"ט לנשים בר"ח בשכר שלא נתרצו על מעשה העגל כשאמר להם אהרן (שמות ל״ב:ב׳) פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' ויתפרקו כל העם וגו' אשר באזניהם אבל דנשיהם לא הביאו שלא רצו הנשים ליתן:

    ארבעה מיני ארזיםתימה דבפרק לולב הגזול (סוכה דף לז. ושם) א"ר יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב ופריך עלה מהא דמכשר ר"י לסכך בנסרים של ארז שאין בהם [ארבעה על ארבעה] ומשני מאי ארז הדס כדאמר רבה בר רב הונא י' מיני ארזים הן והשתא לרב יהודה אמר רב דאמר ארבעה ותו לא מאי איכא למימר ושמא הכא לענין מקח וממכר פליגי אבל כולהו מודו דעשרה מיני ארזין הן ובירושלמי חשיב עשרים וארבעה:

    שטה תורניתאבפ"ק דע"ז (דף יד. ושם) דאמר מאי אצטרובלין תורניתא לאו היינו תורניתא דהכא דההוא אין לו עיקר כדמשמע התם והאי דהכא שהוא מין ארז ודאי יש לו שורש ועוד תורניתא הוא דלא מזבן הא שאר אילנות מזבני והתנן (ע"ז דף יט:) אין מוכרים להן במחובר לקרקע דכי האי גונא דייק התם גבי דקל טב לכך נראה דההיא דהתם מין אדמה כעין כובריתא דפרק א"ר עקיבא (שבת דף צ.) ובפ' האשה שהיא עושה (נדה דף סב.) דאכולהו מייתי לה ההיא דכל שאין לה עיקר:

    עץ שמן אפרסמוןוהא דכתיב (מלכים א ו) ויעש כרובים עצי שמן ומתרגמינן אעי דזיתא תרי גווני עץ שמן דאפרסמון לאו עץ זית הוא דכתיב בעזרא (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד (פ"ב משנה ג) עץ זית פסול למערכה עץ שמן כשר:

    ערמונים דולביפי' בקונטרס קשטיניי"ר וקשיא דבפרק לולב הגזול גבי ענפיו חופין את רובו פריך ואימא דולבא ואנן קא חזינן דלאו הכי הוא ומיהו התם נמי פי' בקונט' קשטיניי"ר:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    עשרה מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז ושטה וגו' א"ר יוחנן כל המלמד תורה ומלמדה במקום שאין בו תורה דומה להדס במדבר כל דאתי שקיל מיניה.

    אוי להן לעובדי כוכבים שאין להן תקנה שנאמר תחת הנחשת אביא זהב וגו' תחת ר' עקיבא וחביריו מי מביאין והיינו דכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי וגו':

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Rosh Hashanah 23a

    Rosh Hashanah 23a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 366 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אתו למיטעי השתא בני הגולה אמרי כו' אבל השתא דלא עבדינן אלא אחסר כי עבדינן למוצאי שבת ידעי דחסר הוא:

    ועבדינן אמלא ואנן רגילין לעשות כל שאר המלאין:

    מידע ידעי דחסר הוא ומחמת איסור שבת שאירע בליל משואותיו נמנעו מלהשיא:

    דאיתנוסי בשכרות של משתה השבת:

    וליעביד אמלא ולא אחסר וכי מקלע ר"ח חסר בערב שבת ולא עבדינן מידע ידעי דחסר הוא ולא תלו בשכרות אלא במידי דשכיח דכל חדשים חסרין לא עבדינן והא נמי לא עבוד:

    אמר אביי משום ביטול מלאכה כו' ולא גרסינן גזירה אי אמרת נעביד אמלא ולא אחסר אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים יום ל' שמא היום ר"ה ויום שלשים ואחד שמא עיברו את החדש והיום ר"ה אבל כי עבדינן משואות אחסר לאור יום ל' ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ואין בטלין שני ימים אלא במעובר:

    כיצד היו משיאין כו' אמר רב אדרא - כך שם האילן כדאמרינן במסכת ביצה (דף טו:) יטע בהן אדר:

    תורניתא פיניי"א בלע"ז:

    19 more comments on this page.

    Rashi on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: WikiSource Rashi · Public Domain

    Tosafot

    והא דלא עביד במוצאי שבת איתנוסי איתנוסו וא"ת והשתא נמי דלא עבדו אמלא כלל כי מיחל ר"ח מלא בשבת יאמרו האי חסר הוא והאי דלא עביד למוצאי שבת איתנוסי דאיתנוסו וי"ל דהיכא דודאי עבדי לעולם משואות בין אמלא בין אחסר כי לא עבדי כלל ודאי תלו באונס אבל השתא דזימנין עבדי וזימנין לא עבדי כי לא עבדי השתא במוצאי שבת לא תלו באונס אלא במילתא דשכיחא:

    משום בטול מלאכה לעם שני ימים פירש בקונטרס אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני גולה ממלאכה ב' ימים בין אמלא בין אחסר אבל כי עבדי אחסר ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ולחנם דחק לפרש ר"ה דאכל ר"ח קאי כי לא היו רגילין לעשות מלאכה בר"ח כדאמרינן בפרק הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כב:) ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו של מועד קורין ארבעה ורגילין לומר שהוסיף המקום י"ט לנשים בר"ח בשכר שלא נתרצו על מעשה העגל כשאמר להם אהרן (שמות ל״ב:ב׳) פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' ויתפרקו כל העם וגו' אשר באזניהם אבל דנשיהם לא הביאו שלא רצו הנשים ליתן:

    ארבעה מיני ארזים תימה דבפרק לולב הגזול (סוכה דף לז. ושם) א"ר יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב ופריך עלה מהא דמכשר ר"י לסכך בנסרים של ארז שאין בהם [ארבעה על ארבעה] ומשני מאי ארז הדס כדאמר רבה בר רב הונא י' מיני ארזים הן והשתא לרב יהודה אמר רב דאמר ארבעה ותו לא מאי איכא למימר ושמא הכא לענין מקח וממכר פליגי אבל כולהו מודו דעשרה מיני ארזין הן ובירושלמי חשיב עשרים וארבעה:

    שטה תורניתא בפ"ק דע"ז (דף יד. ושם) דאמר מאי אצטרובלין תורניתא לאו היינו תורניתא דהכא דההוא אין לו עיקר כדמשמע התם והאי דהכא שהוא מין ארז ודאי יש לו שורש ועוד תורניתא הוא דלא מזבן הא שאר אילנות מזבני והתנן (ע"ז דף יט:) אין מוכרים להן במחובר לקרקע דכי האי גונא דייק התם גבי דקל טב לכך נראה דההיא דהתם מין אדמה כעין כובריתא דפרק א"ר עקיבא (שבת דף צ.) ובפ' האשה שהיא עושה (נדה דף סב.) דאכולהו מייתי לה ההיא דכל שאין לה עיקר:

    עץ שמן אפרסמון והא דכתיב (מלכים א ו) ויעש כרובים עצי שמן ומתרגמינן אעי דזיתא תרי גווני עץ שמן דאפרסמון לאו עץ זית הוא דכתיב בעזרא (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד (פ"ב משנה ג) עץ זית פסול למערכה עץ שמן כשר:

    ערמונים דולבי פי' בקונטרס קשטיניי"ר וקשיא דבפרק לולב הגזול גבי ענפיו חופין את רובו פריך ואימא דולבא ואנן קא חזינן דלאו הכי הוא ומיהו התם נמי פי' בקונט' קשטיניי"ר:

    Tosafot on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    עשרה מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז ושטה וגו' א"ר יוחנן כל המלמד תורה ומלמדה במקום שאין בו תורה דומה להדס במדבר כל דאתי שקיל מיניה.

    אוי להן לעובדי כוכבים שאין להן תקנה שנאמר תחת הנחשת אביא זהב וגו' תחת ר' עקיבא וחביריו מי מביאין והיינו דכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי וגו':

    Rabbeinu Chananel on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    או דילמא מלא הוא והאי דלא עבוד השתא איתנוסי הוא דאיתנוסי פירוש: בשכרות משתה יום השבת. ואם תאמר אם כן השתא נמי כי מיקלע יום שלושים ואחד בשבת והוא מלא דלא עבדינן כלל, אתו למיטעי ואמרין דילמא האי חסר הוא והא דלא עבוד בערב שבת משום דלא אפשר, והא דלא עבוד נמי במוצאי שבת איתנוסי הוא דאיתנוסי או דילמא חדש מלא הוא. יש לומר כי עבדי' בין אמלא בין אחסר השתא דלא עבדינן הויא מילתא דלא שכיחא דלא ידעי לה כולי עלמא הילכך איכא למימר דתלי ליה באונס, אבל השתא דלא עבדינן אמלא כלל כיון דכולי עלמא ידעי דחדש מלא לא עבדינן ביה לא שבקי מידי דשכיחא וידעי ביה כולי עלמא ותלו במילתא דלא שכיחא, כלומר בשכרות.

    גזרה משום בטול מלאכה לעם פירש רש"י ז"ל: אין לך ראש השנה שלא היו מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים בין אמלא בין אחסר. הוצרך לפרש כן, משום דבשאר ראשי חדשים מאי בטול מלאכה אית בהו. ואינו מחוור, דאפילו בשאר ראשי חדשים היו רגילים שלא לעשות מלאכה וכדאמרינן בפרק הקורא את המגלה עומד (מגלה כב, ב) ושאין בו בטול מלאכה לעם כגון ראש חדשים וחולו של מועד קורין ארבעה, אלמא בראשי חדשים לא היו עושין מלאכה. ובפרק ר' אליעזר (פרקי דר"א פמ"ה) אמרו שהוסיף הקב"ה יום טוב לנשים בראשי חדשים על שלא נתרצו על מעשה העגל, כדכתיב (שמות לב, ג) ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם וגו' אבל דנשיהם לא הביאו שלא נתרצו בכך.

    עץ שמן אפרסמא ואע"ג דכתיב (מלכים-א ו, כג) ויעש את הכרובים עץ שמן ומתרגמינן אעי דזיתא, תרי גווני עץ שמן נינהו, דכתיב בעזרא (נחמיה ח, טו) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד (כט, א) שנינו שעץ זית פסול למערכה ועץ שמן כשר.

    מוליך ומביא מעלה ומוריד ירושלמי (פ"ב, ה"ב): א"ר זעירא דלא יהוון סברין דהוא כוכבא, א"ר יוסי חמינן כוכבא דסליק ונחית חמינן כוכבא דאזיל ואתי.

    Rashba on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ובגמרא הזכירו דרך הערה שמטכסיס החכם להשפיע מחכמתו לבני אדם וכל שכן במקום שאין שם זולתו והוא שאמרו על זה שני מאמרים אחד כל הלמד תורה ואינו מלמדה דומה להדס שבמדבר כלומר שאינו מועיל כלום והשני כל הלמד תורה ומלמדה במקום שאין תורה דומה להדס שבמדבר כלומר שנותן ריח במקום שאלמלא הוא לא יהא שם שום ריח טוב ולא נזכר עוד בגמרא על משנה זו דבר לענין פסק שלא ביארנוהו במשנה:

    Meiri on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ד' מיני ארזים כו' שאין בהן ד' על ד' ומשני מאי ארז כו' כצ"ל:

    בד"ה עץ שמן כו' זית הוא דכתיב בעזרא צאו כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Penei Yehoshua

    בגמרא וליעביד אמלא ולא ליעביד אחסר כלל כבר פירשתי לעיל סברת המקשה בזה מיהו נ"ל לפרש עוד בדרך אחר לפי שיטת רש"י ותוספת דנהי שכתבו התוספת דהיכא דלא עבדינן אלא בחד מינייהו תו לא שייך למימר איתנוסי הוא דאיתנסו היינו דלא שכיח כולי האי כמו בעבדינן בתרווייהו אבל מ"מ חששא ודאי איכא והיכא דאפשר לתיקוני מתקנינן וסבר המקשה דאי עבדינן לעולם אחסר א"כ אי מיקלע ר"ח מלא בשבת ולא עבדי אמרי חסר הוא והא דלא עביד איתנוסי הוא דאיתנסו דכיון שלא נעשה בזמן הקביעות עצמו כמו בשאר פעמים לא זהירי ביה כ"כ דאפשר שע"י שכרות נשתכח כיון שכבר עבר זמנו מה שא"כ אי נעביד אמלא ולא אחסר תו לא תליא כלל באיתנוסי דבזמנו מיזהר זהירי דחביבה מצוה בשעתה ועוד נ"ל דלא משמע להמקשה שום סברא לומר דאי מיקלע חסר בע"ש ניעביד במוצאי שבת כיון דלאו כ"ע ידעי בקביעא דירחא ובין מלא לחסר טעו אינשי טובא וא"כ כשרואין בכל חודש שמשיאין משואות לאחר שנקבעו בזמנו מיד אם כן ימנו החדשים והמועדים מיום השבת עצמו ולא מסקו אדעתייהו בין מלא לחסר לכך ראוי יותר דנעביד אמלא וכי מקלע מלא בשבת יעשו בזמנו. אלא דלפ"ז קשה א"כ כי נעביד נמי אמלא ולא אחסר ואיקלע מלא בע"ש היכי נעביד לא נעביד כלל לא ידעי בין מלא לחסר ואי עבדינן באפוקי שבתא ימנו החודש מיום השבת כמו שהורגלו למנות מיום שקודם המשואות לכך נראה עיקר כדפרישית מעיקרא מיהו המקשה דלעיל דמקשה נעביד בתרווייהו נראה דהוי מסיק אדעתיה האי סברא דלא שייך להשיא משואות שלא ביום הקביעות דאתי למטעי ולמימני מהאי יומא ומש"ה מקשה דניעבד בתרווייהו ומשני רבי זירא דע"כ עבדינן באפוקי שבתא ולא חיישי' להאי טעותא שימנו מיום השבת ואמרי דאיקלע חסר בשבת וכדמסיק בפ"ק כן נ"ל ודו"ק:

    Penei Yehoshua on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: Penei Yehoshua, Warsaw 1861 · Public Domain

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה ארבעה מיני ארזים וכו' ובירושלמי חשיב כ"ד וכן הוא במ"ר שמות פרשה לה:

    Gilyon HaShas on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    (ישעיהו לג, כא) "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנוּ" זוֹ בּוּרְנִי גְּדוֹלָה. נראה לי בס"ד קרא הספינה הזאת בשם צִי בענין זה דהמלכיות נקראו (תהלים מח, ח) 'אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ' וכן נקראו (איוב ט, כו) 'אֳנִיּוֹת אֵבֶה' אך יש ד' מלכיות שהם כוללים כל שבעים אומות ונרמזים בארבע אצבעות היד ורק הגודל רומז לישראל והאניה החזקה שבהם היא של אדום שהיא רמוזה בזרת שהוא רביעי שבארבע אצבעות ולכן כתיב בעשו (בראשית כה, כז) 'אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד' שהוא צ"י ד' וזה לא יעברנו לנחל הקדוש שאין לו חלק בו. ודע כי 'זוֹ בּוּרְנִי גְּדוֹלָה' לא היה צריך לה י"ב אלף בני אדם עוסקים ששה חדשים עד שימלאו אותה אך נראה הוצרכו לכך מפני שאין האלמוגים קרובים לשפת הים אלא רחוקים וצריכין לישא החול בספינות קטנות עד שיוליכו אותה לספינה הגדולה שהיא אצל האלמוגים ולכך צריך להם זמן הרבה. ומה שאמר 'מַסְקָן כִּיסְתָּא' הם האלמוגים שקורין מרג'אן והוא אמצעי בין הדומם ובין הצומח. ומה שאמר 'פַּרְוָותָא דְּמַשְׁמְהִיג' רוצה לומר פרוותא הוא נמל בלשון המשנה ובלשון ערבי מינ"א ששם מנוח הספינות ההולכים בים ומשמהיג לשון מלכות דהיינו מה שקורין סלטנ"א או סיני"י.

    כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה שֶׁנָּטְלוּ גּוֹיִם מִירוּשָׁלַיִם, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָהּ. נראה לי בס"ד על פי מה שכתבתי במקום אחר דירושלם שהיא באמצע הישוב נשפעת מן קו האמצעי שהוא סוד אהי"ה הוי"ה שד"י שהם בכתר ותפארת ויסוד דהמה שי"א אורות כי הם ראשי תיבות 'אִישׁ' והארה זו של אִישׁ היא כפולה שהיא בבחינת היושר ובבחינת העיגולים. ובזה יובן 'לא נתמלאת צור אלא מחרבנה של ירושלם' (מגילה ו.) כי צור במילואה כזה צד"י וא"ו רי"ש אותיות המלוי המה 'דּוּ אִישׁ' רוצה לומר שני פעמים אִישׁ דהארה זו נסתלקה מן ירושלם בחרבן ונרמזה במילוי של צור. ובזה יובן הפסוק (תהלים פז, ה) 'וּלֲצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן' פירוש הארה זו של אִישׁ וְאִישׁ שהם של קו האמצעי שהם כתר ותפארת ויסוד ששם הוא אהי"ה הוי"ה שד"י דראשי תיבות שלהם אִישׁ והם כפולים דיושר ועיגולים יולד בה שתחזור הארות אליה 'וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן' קרי בה 'על יון' שהוא אחת מארבע מלכיות, אך בית חשמונאי גברו עליהם ולא יכלו להחריב ירושלם כאשר עשו בבל זה נבוכדנצר הרשע בבית ראשון ואדום בבית שני. ונמצא השפעה והארה זו של אִישׁ וְאִישׁ עתידה לחזור לירושלים והנה 'אִישׁ' עם האותיות גימטריא 'שִׁטָּה' [314] וזהו שאמר 'כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה שֶׁנָּטְלוּ גּוֹיִם מִירוּשָׁלַיִם' כמו שרמזנו במאמר לא נתמלאת צור אלא מחרבנה של ירושלים שהוא 'דּוּ אִישׁ' הרמוזים במלוי צור 'עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָהּ' וכמו שכתבתי בס"ד על פסוק 'וּלֲצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ'.

    כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דּוֹמֶה לַהֲדַס בַּמִּדְבָּר, דְּחָבִיב. נראה לי בס"ד מִּדְבָּר דנקיט באופן הראשון הוא מדבר שמם שאין בו עוברים ושבים ולכן אין הנאה מהדס הנטוע שם, אך מדבר דנקיט באופן זה השני הוא במקום הישוב שהכל עוברים ושבים בו ורק הוא מקום הפקר דכל קרקע שהיא חוץ לגנות ופרדסים נקראת רשות הרבים שהוא מדבר, ובזה הכל נהנים כי הנטוע תוך הגינה מי יוכל להכנס שם כדי שיהנה דרשות היחיד היא. והא דכינה התורה בשם הֲדַס היינו כי תורה שבעל פה דאיירי בה הכא היא בחינת שם אדנ"י שמספרו הם בסוד (חבקוק ב, כ) 'וַהֳ' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ' ויש בה ד' חלקים שהם פרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] נמצא היא ד' הוא סוד וזהו צירוף 'הֲדַס' שהוא ד' הַס. אי נמי התורה נקראת טוֹב וד' פעמים טוֹב כנגד פרד"ס הוא מספר חַיִּים [17×4=68] ועם הכולל גימטריא 'הֲדַס' [69]. גם ההדס משולש והוא רומז לחסד שנקודתו סגו"ל שהוא משולש כשלש נקודות כדוגמת שילוש עלי ההדס והתורה היא בסוד החסד דכתיב (דברים לג, ב) 'מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ' וכן הוא אומר (משלי לא, כו) 'וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ' והחסד הוא שם אֵל דכתיב (תהלים נב, ג) 'חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם' ושם אֵל הוא אותיות אל"ף למ"ד והיינו אות אל"ף לשון לימוד כמו (תהלים נה, יד) 'אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי' וזה קאי על לימוד הגרסא ואות למ"ד גם כן הוא לשון לימוד וזה קאי על לימוד הסברא והעיון ונקודת החסד סגו"ל שהוא שלש נקודות, וכנגד זה יש בלימוד האחד מה שלומד מרבו, והשני מה שלומד מחביריו והשלישי מה שלומד מתלמידיו כמו שאמרו (תענית ז.) הרבה תורה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ומתלמידי יותר מכולם, ולכן הלומד תורה ומלמדה דומה להדס.

    וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (יואל ד, כא) "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי, וַהֳ' שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן". הא דסיים 'וַהֳ' שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן' יש להבין מה שייכות יש בזה לראש הפסוק? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו ז"ל בליקוטי תורה פרשת טהרות וזה לשונו, דע כי יש באשה חמשה דמים טהורים וחמשה דמים טמאים והם שני בחינות מנצפ"ך דבינה ותפארת שהם בסוד קס״ת הסופר כנודע, ואלו חמשה מנצפ"ך שלוקחת על ידי הבינה הם טהורים שהם גבורות ממותקות אבל אותם שלוקחת על ידי התפארת הם דינים גמורים, ואלו השני בחינות הם 'ציון וירושלם' כי ציון הם הדינים שלוקחת על ידי הבינה, ולכן היא רחמים אך ירושלים הם הדינין שלוקחת על ידי התפארת, עד כאן לשונו, יעוין שם. והנה מה שנעשה בהרוגי מלוכה הנה הוא בבחינת הדינין כי נהרגו, אך מאחר שבהריגתם נעשה תיקון גדול וטובה גדולה לעולם, הנה נמצא אותם הגבורות הם היו דמנצפ"ך הממותקות שהם הנקראים ציון, ולזה אמר 'וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי' אך בענין זה של הרוגי מלוכה 'וַהֳ' שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן' כלומר היה בבחינת הגבורות ממותקים שהם הנקראים ציון.

    Ben Yehoyada on Rosh Hashanah 23a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · CC0

    What this page contains

    A full text unit for Rosh Hashanah, daf 23, Amud Aleph, about 366 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “למיטעי, אמרי: האי חסר הוא, והאי דלא…”

    2. Segment 223 words

      Opens “וליעביד בין אמלא בין אחסר, וכי מקלע…”

    3. Segment 314 words

      Opens “אפילו הכי אתו למיטעי, אמרי: האי מלא…”

    4. Segment 414 words

      Opens “וליעביד אמלא, ולא ליעביד אחסר כלל! אמר…”

      Named: אביי.

    5. Segment 532 words

      Opens “כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו'.…”

      Named: רב יהודה, רבי שילא.

    6. Segment 649 words

      Opens “ופליגא דרבה בר רב הונא. דאמר רבה…”

      Named: רב הונא, רבה.

    7. Segment 732 words

      Opens “הני שבעה הוו! כי אתא רב דימי,…”

      Named: רב דימי.

    8. Segment 89 words

      Opens “״וצי אדיר לא יעברנו״ אמר רב: זו…”

    9. Segment 940 words

      Opens “היכי עבדו מייתו שית אלפי גברי בתריסר…”

    10. Segment 1025 words

      Opens “ומחליף על חד תרין בכספא. תלת פרוותא…”

    11. Segment 1132 words

      Opens “א"ר יוחנן: כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים…”

    12. Segment 1224 words

      Opens “ואמר רבי יוחנן: כל הלומד תורה ואינו…”

      Named: רבי יוחנן.

    13. Segment 1342 words

      Opens “וא"ר יוחנן: אוי להם לעובדי כוכבים שאין…”

    14. Segment 1412 words

      Opens “ומאין היו משיאין משואות כו' ומבית בלתין.…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Rosh Hashanah 23a · Segment 11 — “א"ר יוחנן: כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים, עתיד…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Rosh Hashanah 23a · Segment 4 — “…אחסר כלל! אמר אביי: משום ביטול מלאכה לעם שני…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Rosh Hashanah 23a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026