Talmud Builders

    Rosh Hashanah 10b

    Chapter 1 - Arba'ah Rashei Shanim

    גם: ראש השנה דף י׳ ע״ב, פרק א׳ ארבעה ראשי שנים

    English translation - Rosh Hashanah 10b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1is it not right that one day should count as a full year at the beginning of the year?

    2Rather, what opinion does it follow? If the baraita was not taught in accordance with the opinion of Rabbi Meir, does it follow the opinion of Rabbi Elazar, who holds that only thirty days are considered like a year? If so, then thirty days and another thirty days are required: Thirty days for the planting to take root, and another thirty days to count as a year. As we learned in a mishna: One may not plant, layer, or graft trees on the eve of the Sabbatical Year less than thirty days before Rosh HaShana, and if one planted, layered, or grafted, he must uproot it, as the planting will take root only in the seventh year; this is the statement of Rabbi Elazar. Rabbi Yehuda says: Any grafting that does not take root within three days will never take root. Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: Two weeks are needed for the planting to take root.

    3And on this topic Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: According to the statement of the one who says thirty days, this means that it requires thirty days for the planting to take root and another thirty days to count as a year. And according to the statement of the one who says three days, this means that it requires thirty-three days. And according to the statement of the one who says two weeks, this means that it requires two weeks for the planting to take root and another thirty days to count as a year. And if the tanna of the mishna holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda that only three days are needed for the planting to take root, it still requires three days for the planting to take root and thirty days to count as a year. If so, the baraita cannot be understood even in accordance with the opinion of Rabbi Elazar.

    4Rather, it must be understood as follows: The baraita was actually taught in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and when it says thirty days, it is referring to the time needed for the planting to take root.

    5The Gemara raises a difficulty: If so, it requires thirty-one days; thirty days for the planting to take root and one more day to count as a year. The Gemara answers: This is theoretically correct, but he holds that the thirtieth day is counted for here and for there, i.e., it counts as both the thirtieth day for taking root and as a day that is counted as a year.

    6Rabbi Yoḥanan said: And both of them, Rabbi Meir and Rabbi Elazar, who disagree about how much time must pass to count as a year, expounded the same verse. As the verse states: “And it came to pass in the one and six hundredth year, in the first month on the first day of the month, that the waters were dried up from off the earth” (Genesis 8:13). Rabbi Meir holds: From the fact that it was only one day into the year, as it was still the first day of the first month, and yet it is called the six hundred and first year, learn from here that one day in a year is already considered a year.

    7And the other tanna , Rabbi Elazar, expounds the verse as follows. If it had written: In the six hundred and first year, it would be as you said. However, now that it is written: “In the one and six hundredth year," I can say that the word “year” relates to “six hundredth,” thereby teaching that it is still considered the six hundredth year. And what is meant by “one”? That it is the beginning of one year, but not that the first day counts as a year.

    8The Gemara asks: And with regard to Rabbi Elazar, what is the rationale for his opinion? From where does he learn that thirty days are counted as a year? As it is written: “In the first month on the first day of the month.” Since it was only one day into the month, and yet it is called a month, learn from here that one day in a month is already considered a month. And since one day in a month is already considered a month, likewise thirty days in a year are already considered a year, as a month is calculated according to its unit, and a year is calculated according to its unit. If one unit by which a month is calculated, i.e., a day, counts as a full month, so too, one unit by which a year is calculated, i.e., a month, counts as a full year.

    9§ The Gemara comments: By inference, both of them, Rabbi Meir and Rabbi Elazar, hold that the world was created in Nisan and that the years are counted from that month, as, if the world were created in Tishrei and the count started then, the first day of the first month of the six hundred and first year would already have been six months into the year for the purpose of counting years.

    10It is taught in a baraita that the tanna’im disagreed about this point: Rabbi Eliezer says: In Tishrei the world was created; in Tishrei the Patriarchs were born; in Tishrei the Patriarchs died; on Passover Isaac was born; on Rosh HaShana Sarah, Rachel, and Hannah were remembered by God and conceived; on Rosh HaShana Joseph came out from prison;

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אינו דין - שיעלה יום אחד בסוף שנה ראשונה לתחילת קצבת שנים הקצובים לכך:

    אלא מאי - כמאן תוקמה למתניתא דלעיל דאמר בנוטע פחות מל' לא עלתה לו שנה:

    כר"א - תוקמה בתמיה:

    שלשים ושלשים בעי - שלשים יום לקליטה שתהא נשרשת בארץ ושלשים יום לחשיבת שנה וימי הקליטה אין עולין לה דכמאן דמנח בביתא דמיא כל זמן שלא קלטה:

    דתנן - דאין נטיעה קולטת בפחות מל' יום:

    יעקר - לפי שקלטה בשביעית:

    דברי ר"מ לא גרס:

    לדברי האומר ל' יום - לקליטה:

    צריך שלשים ושלשים - שלשים לקליטה ושלשים לתוספת כר"א:

    לעולם - ברייתא דלעיל ר"מ היא וכי קאמר שלשים לקליטה קאמר שתהא הנטיעה ל' יום לפני ר"ה כדי שתהא נקלטת ערב ר"ה וקא סבר ר"מ דלא יהיבנא לתוספת ל' יום אלא יום אחד:

    שלשים ואחד בעי - שתהא יום הקודם לר"ה חשוב לשנה ראשונה של ערלה כדקתני עלתה לו שנה:

    ושניהם - ר"מ ור' אלעזר:

    ויהי באחת ושש מאות שנה - לסוף עשתי עשר חדש שהתחיל מבול לירד לדברי האומר בתשרי נברא העולם ומבול ירד בי"ז במרחשון כדלקמן (ראש השנה דף יא:) הוי האי בראשון באחד לחדש בתשרי דא"א להיות בניסן שהרי מ' יום מבול וחמשים ומאת יום שגברו המים מאיליהן משכו עד סיון ואח"כ היו הלוך וחסור עד חדש העשירי והוא אב שהיה עשירי לירידת גשמים ואז נראו ראשי ההרים ומאחד באב עד אחד בתשרי נבלעו המים והיינו דכתיב ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים ולדברי האומר באייר ירד המבול הוה ליה האי בראשון בניסן ובין למר ובין למר תחלת שנת שש מאות ואחת לא נכנסו בה אלא יום אחד דכתיב באחד לחדש וקרי ליה שנה כדכתיב באחת ושש מאות שנה:

    כדקאמרת - דקרי ליה שנה:

    וקרי ליה חדש - דכתיב באחד לחדש:

    חדש למנוייו - אחד מן המנויין שלו חשוב חדש שהחדש נמנה בימים דכתיב עד חדש ימים (במדבר יא):

    ושנה אחד למנוייה - חשוב שנה והיא נמנית בחדשים דכתיב (שמות יב) לחדשי השנה:

    מכלל דתרוייהו וכו' - ר"מ ור"א דהא תרוייהו מודו שזו היתה תחלת שנה ולי נראה דלא גרסינן ליה דדלמא כר' אליעזר סבירא להו והאי דראשון לאו ניסן אלא תשרי ומפני שהוא ראשון לבריאת עולם ולמנין השנים קרי ליה ראשון ובסדר עולם תניא בהדיא דלר"א האי בראשון תשרי הוא:

    תניא ר' אליעזר אומ' כו' - מקרא יליף לה לקמן (ראש השנה דף יא.):

    ראש השנה י עמוד ב

    1אינו דין שיום אחד עולה בתחלתה?

    2ואלא מאי ר"א שלשים ושלשים בעי! דתנן: אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות מל' יום לפני ר"ה ואם נטע והבריך והרכיב יעקור, (דברי ר' אליעזר) ר"י אומר: כל הרכבה שאינה קולטת בג' ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ור"ש אומרים שתי שבתות׃

    3ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לדברי האומר ל' צריך ל' ושלשים לדברי האומר שלשה צריך שלשה ושלשים לדברי האומר ב' שבתות צריך שתי שבתות ושלשים יום וא"נ כר' יהודה ס"ל ג' ושלשים בעי׃

    4אלא לעולם ר"מ וכי קאמר ל' לקליטה׃

    5אי הכי ל"א בעי קא סבר יום ל' עולה לכאן ולכאן׃

    6א"ר יוחנן ושניהן מקרא אחד דרשו (בראשית ח, יג) ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש ר"מ סבר מדאכתי יום אחד הוא דעייל בשנה וקא קרי לה שנה שמע מינה יום אחד בשנה חשוב שנה׃

    7ואידך אי כתיב ״בשש מאות ואחת שנה כדקאמרת השתא דכתיב באחת ושש מאות שנה שנה אשש מאות קאי ומאי אחת אתחלתא דאחת קאמר״׃

    8ור"א מ"ט דכתיב ״בראשון באחד לחדש מדאכתי יום אחד הוא דעייל בחדש וקא קרי ליה חדש ש״מ יום אחד בחדש חשוב חדש ומדיום אחד בחדש חשוב חדש ל' יום בשנה חשובין שנה וחדש למנוייו ושנה למנוייה׃

    9(מכלל דתרוייהו סבירא להו בניסן נברא העולם),׃

    Baraita

    10תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין.

    Tosafot

    אין נוטעין - משנה היא פ"ב דשביעית (משנה ו):

    שלשים ושלשים - פי' בקונטרס שלשים לקליטה ושלשים לתוספת שביעית דבעינן שלא תהא נקלטת בתוספת שביעית וקשיא לר"ת חדא דבלשון המשנה אין משמע כן פי' דלא איירי בתוספת שביעית כלל אלא בקליטה ועוד דא"כ מאי קשיא ליה אי אוקמה להא ברייתא דלעיל כר"א הא כי היכי דבמתני' דשביעית קתני ל' ומוקמי ליה בקליטה בלא שלשים של תוספת ה"נ נימא דשלשים דברייתא דלעיל בשלשים של קליטה בלאו הנך של תוספת ועוד לקמן (ראש השנה ד' יג:) גבי אורז ודוחן ופרגין ושומשמין דמחלק לענין שביעית בין השרישו לפני ר"ה להשרישו לאחר ר"ה משמע דלא חיישינן במה שהשרישו בתוספת דקתני שביעית דומיא דמעשר ומפרש ר"ת דה"ק ר"נ לדברי האומר ל' לקליטה בשביעית צריך שלשים ושלשים לענין ערלה פי' ולא אתי לפרושי מתני' אלא מערלה אבל לענין שביעית לא חיישינן אלא שלא תקלוט בשביעית עצמה ולר' יהודה דקולטת בג' ימים מותר לקיים כיון דלא נקלט בשביעית אע"פ שנטעה באיסור בתוספת שביעית ג' ימים לפני ר"ה ואורז ודוחן ופרגין ושומשמין שזריעתן באיסור מלאכה דאורייתא כדכתיב (ויקרא כה) לא תזרע ואסירי בתוספת שביעית מ"מ לא חיישינן ובלבד שישרישו לפני ר"ה והא דמייתי בסוף הערל (יבמות דף פג.) הא דר"נ גבי הלכה כר' יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה לאו משום דאתי ר"נ לפרושי מתני' אשביעית דלא מייתי לה אלא למימר דאף לענין ערלה הלכה כר' יוסי:

    יום שלשים עולה לכאן ולכאן - בפרק הנזקין (גיטין דף נד.) גבי הא דאמר ר"מ נוטע בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור קאמר וכי תימא שבת נמי זימנין דמקלע יום שלשים בשבת דאי נטע בההוא יומא סלקא ליה שתא ואי לא לא סלקא ליה שתא לא נקט ל' משום דנבעי שלשים לחשוב שנה דהא לר"מ ביום א' סגי ומשום קליטה נקט ל' ומיהו בפרק יוצא דופן (נדה דף מה.) משמע קצת דאיכא תנא לר"מ דאמר ל':

    מדאכתי יום אחד הוא דעייל וקא קרי ליה שנה - דא"א לומר דשנה שנית למבול היתה ולא חשיב ליה שנה משום דאכתי לא עייל. אלא יום א' דהכתיב קרא אחרינא (בראשית ח׳:י״ד) ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש ולא כתיב בשתים ושש מאות אע"פ שנכנסו לה שלשים ובירושלמי דייק מדכתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן דלא עייל אלא יום אחד וקרי ליה שנית דאי אמרת שלישית היתה ומשום דלא עייל אלא יום אחד לא חשיב לה והא כתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים לחדש נעלה הענן מעל המשכן:

    מכלל דתרווייהו - ר"מ ור"א סבירא להו בניסן נברא העולם דהא תרווייהו מודו שזו היתה תחילת השנה פירוש דהכל מודים דבראשון הוא ניסן דניסן אקרי ראשון דכתיב (שמות י״ב:ב׳) החדש הזה לכם וגו' ראשון ופי' בקונטרס דלא גרסי' ליה דדלמא כר"א סבירא להו והאי ראשון לאו ניסן הוא אלא תשרי ומפני שהוא ראשון לבריאת עולם ולמנין השנים קרי ליה ראשון ובסדר עולם תניא בהדיא דלר"א האי ראשון תשרי ונראה דלעולם גרסי' ליה ודייק מהא דאם איתא דסברי בתשרי נברא העולם דלמא האי ראשון ניסן וקרי ליה ראשון לפי שהוא ראשון לחדשים ועמד מבול שנה וחצי ותו לא תידוק מיניה יום אחד בשנה חשוב שנה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אלא זו הברייתא למי הוא לר' אלעזר דאמר פר האמור בתורה בן כ"ד חדש (ושלשה) [ושלשים] יום.

    שלשים ושלשים בעי דתניא אין נוטעין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ר"ה. ואם נטע והבריך והרכיב יעקור ר' יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לג' ימים שוב אינה קולטת. ר' יוסי ור' שמעון אומר' ב' שבתות ואמר רב נחמן לדברי האומרים שלשים לקליטה כלומר שישרש הנטע צריך אחר שישריש שלשים יום אחרים לעלות לו שנה. עכשיו ר' אלעזר אי סבר לה כת"ק דאמר בעינן ל' יום לקליטה בעי ל' יום אחרים לעלות לו שנה.

    ואי כרבי יהודה ס"ל ל"ג הוו ליה למיתנא כו'.

    אלא לעולם הא דת"ר אחד הנוטע ואחד המבריך כו' ר' מאיר היא - וכי קתני שלשים לפני ר"ה עלתה לו שנה לקליטה. אבל (א') לעלות לו שנה בשני ערלה יום אחד די לו. והא דלא קתני ל"א יום דסבר יום שלשים עולה לכאן ולכאן.

    א"ר יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו - ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש ר' מאיר סבר מדאכתי יום אחד הוא דעל בשנה וקרי ליה שנה יום אחד בשנה חשוב שנה. ור' אלעזר אי כתב בשש מאות ואחת שנה כדקאמרת כו'. אלא אחת אשש מאות קאי ומדיום אחד בחדש חשוב חדש ש"מ דחדש בשנה חשוב שנה.

    חדש למנויו ושנה למנוייה - מכלל דר' מאיר ור' אלעזר כר' יהושע סבירא להו דאמר בניסן נברא העולם תניא ר' אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים.

    Babylonian Talmud · folio map

    Rosh Hashanah 10b

    Rosh Hashanah 10b. The full printed text of this folio side - 10 numbered segments, about 234 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Rosh Hashanah 10b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026