Talmud Builders

    Rosh Hashanah 15b

    Chapter 1 - Arba'ah Rashei Shanim

    גם: ראש השנה דף ט״ו ע״ב, פרק א׳ ארבעה ראשי שנים

    English translation - Rosh Hashanah 15b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara answers: The baraita is incomplete and is teaching the following: Avtolemos testified in the name of five Elders: An etrog follows the time of its picking in the matter of tithes and it follows the time of the formation of its fruit in the matter of the Sabbatical Year. But our Sages voted in Usha and decided that an etrog follows the time of its picking, both in the matter of tithes and in the matter of the Sabbatical Year.

    2It was stated that the amora’im of Eretz Yisrael discussed this issue: Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish both say: An etrog from the sixth year of the Sabbatical cycle that entered into, and was picked in, the Sabbatical Year is always and for all purposes considered as sixth-year produce. When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: A sixth-year etrog that entered into, and was picked in, the Sabbatical Year, although at the beginning of the Sabbatical Year it was only the size of an olive-bulk and during the Sabbatical Year it grew to the size of a loaf of bread, is considered sixth-year produce that is subject to tithing, and if one eats it without tithing, he is liable for eating untithed produce.

    3The Sages taught in a baraita : A tree whose fruits were formed before the fifteenth of Shevat is tithed in accordance with the previous year, and if the fruits were formed after the fifteenth of Shevat it is tithed in accordance with the coming year. Rabbi Neḥemya said: In what case is this statement said? It is said with regard to a tree that produces two broods, two crops, in a single year.

    4The Gemara interrupts with a question about the wording of this baraita : Does it enter your mind to say two broods? Animals produce broods, but trees do not. Rather, say: Like two broods, i.e., two seasons’ worth of crops.

    5The baraita continues: But in the case of trees that produce only one brood of fruit, for example, palm trees, and olive trees, and carob trees, which yield fruit only once a year, although their fruit took form before the fifteenth of Shevat, they are tithed in accordance with the coming year, since they follow the time of their fruit’s picking. According to Rabbi Neḥemya, most fruit will be tithed according to the time that the fruit is picked, since only a minority of fruit trees produce two crops a year.

    6Rabbi Yoḥanan said: The people were accustomed to act with regard to carobs in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, that their tithe year follows the time of the fruit’s picking.

    7Reish Lakish raised an objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan from a mishna that teaches: In the case of white fig trees, the Sabbatical Year for them with regard to the halakhot of eating and elimination is in the second year of the Sabbatical cycle, due to the fact that their fruit grows for three years, and so the fruit that ripens in the second year of the Sabbatical cycle had already taken form in the previous Sabbatical Year. This indicates that the tithe follows the time of the formation of the fruit and not the time of picking.

    8Rabbi Yoḥanan was silent and did not respond, as though he had no answer. Rabbi Abba the priest said to Rabbi Yosei the priest: Why was Rabbi Yoḥanan silent? He should have said to Reish Lakish as follows: I am speaking to you of the opinion of Rabbi Neḥemya, and you say to me the opinion of the Rabbis?

    9Rabbi Yosei the priest answered: He could not have made this argument, because Reish Lakish would then have said to him: Do you abandon the opinion of the Rabbis, who constitute the majority, and act in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, who expresses a sole dissenting opinion?

    10Rabbi Abba the priest asked further: Rabbi Yoḥanan should have said to him: I am speaking to you only about how the people practice and that their custom follows the opinion of Rabbi Neḥemya, and you say to me that it is a prohibition? Rabbi Yosei the priest answered: He could not have said this, because Reish Lakish would then have said to him: Where there is a prohibition, even if they were accustomed to act in a particular manner, would we leave them to continue?

    11Rabbi Abba the priest asked further: Rabbi Yoḥanan should have said to Reish Lakish as follows: I am speaking to you about the tithe of carobs, which is only by rabbinic decree, as by Torah law all fruits apart from grapes and olives are exempt from tithing, and you speak to me about the Sabbatical Year, which is by Torah law? This being an irrefutable argument, the Gemara once again clarifies this matter.

    12Rather, Rabbi Abba the priest said: I wonder whether Reish Lakish actually raised this original objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan, since it has such a clear refutation. The Gemara asks: Whether he asked it? But he did ask it, as is reported in the story. Rather, say: I wonder if Rabbi Yoḥanan accepted this question and was silent because he had nothing to answer, or he did not accept it but nevertheless remained silent because he thought the question was not worthy of an answer.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חסורי מיחסרא והכי קתני א"ר יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטה למעשר אחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא וגמרו אתרוג אחר לקיטה בין למעשר בין לשביעית - והכי פירושה אתרוג אחר לקיטה למעשר לענין חדש וישן ולענין שניה נכנסת לשלישית או שלישית לרביעית ואחר חנטה לשביעית בין להפקר בין לביעור כשאר אילנות ובת שביעית הנכנסת לשמינית הפקרה הוא פוטרה מן המעשר דאילו לענין מעשר בשאר שני שבוע אזול ביה רבנן בתר לקיטה לגבי חדש וישן ומעשר שני ומעשר עני משום דדרכו ליגדל על כל מים כירק והכי מפרש בשמעתא קמייתא דקדושין (דף ג.) אבל לשאר דבריו שוה לאילן בתר חנטה ורבה ורב המנונא סבירא להו כאבטולמוס דאמר בתר חנטה לשביעית הלכך בת שביעית שנכנסת לשמינית חייבת בביעור ובת ששית הנכנסת לשביעית פטורה מן הביעור דאזיל בתר חנטה ומיפלג פליגי רבה ורב המנונא במילתיה דאבטולמוס בהא רב המנונא סבר כיון דפטורה מן הביעור חייבת במעשר דלאו הפקרא דמלכא היא ורבה סבר סוף סוף יד הכל ממשמשין ומודה אבטולמוס דפטורה מן המעשר:

    לעולם ששית - חייבת במעשר ופטורה מן הבעור:

    אפילו כזית - אפילו לא גדלה בששית אלא מעט ורובה גדלה בשביעית עד שנעשית ככר חייבת משום טבל דבתר חנטה אזלינן:

    שתי בריכות ס"ד - אין לשון זה נופל אלא בעופות כדתנן (ב"ב דף פ.) הלוקח פירות שובך מפריח הבריכה ראשונה:

    כעין שתי בריכות - שאין פירותיו נגמרין כאחת כגון תאנים כדאמרן (לעיל ראש השנה דף יג:) גבי קטניות מתוך שעשויין פרכין:

    אבל אילן - שפירותיו נלקטין כאחד בתר לקיטה אזלינן בהו:

    בנות שוח - מפרש במסכת ע"ז (דף יד.) תאיני חיורתא:

    שביעית שלהן שניה - שביעית שלהן נוהגת בשנה שניה של שמטה כדמפרש טעמא:

    מפני שעושות לשלש שנים - פירות החונטים בה בשביעית אין נגמרין עד שנה שניה של שמטה ואנן בתר חנטה אזלינן ונהגא בהו שביעית:

    ואת אמרת לי איסורא - דאסור למיזל בהו בתר לקיטה אנא נמי מודינא דאסור אלא נהגו כך:

    שבקינן להו - בתמיה:

    אם קיבלה - והאי דאישתיק משום דלא ידע להשיב אם לא קיבלה והאי דאישתיק משום דלא איכפת ליה דלא דמי מעשר פירות האילן דרבנן לאחמורי ביה כשביעית דאורייתא:

    ראש השנה 15 עמוד ב

    1חסורי מיחסרא והכי קתני: אתרוג אחר לקטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית. ורבותינו נמנו באושא: אחר לקיטתו, בין למעשר בין לשביעית.

    2איתמר, רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית לעולם ששית. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית, אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליה משום טבל.

    Baraita

    3ת"ר אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשר לשנה שעברה, אחר ט"ו בשבט מתעשר לשנה הבאה. אמר רבי נחמיה: בד"א באילן שעושה שתי בריכות בשנה.

    4שתי בריכות ס"ד אלא אימא: כעין שתי בריכות.

    5אבל אילן העושה בריכה אחת, כגון דקלים וזיתים וחרובין, אע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין לשנה הבאה.

    6אמר רבי יוחנן: נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה.

    7איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: בנות שוח שביעית שלהן שניה, מפני שעושות לשלש השנים!

    8אישתיק. א"ל ר' אבא הכהן לרבי יוסי הכהן: אמאי אישתיק? לימא ליה: אמינא לך אנא רבי נחמיה, ואת אמרת לי רבנן?!

    9משום דא"ל שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה?!

    10ולימא ליה: קאמינא לך ״נהגו״, ואת אמרת לי איסורא?! דא"ל במקום איסורא, כי נהגו שבקינן (ליה):

    11ולימא ליה כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן, ואת אמרת לי שביעית דאורייתא?!

    12אלא אמר רבי אבא הכהן: תמיהני אם השיבה ריש לקיש לתשובה זו. אם השיבה? הא אותבה! אלא אימא: אם קיבלה רבי יוחנן, אם לא קיבלה.

    Tosafot

    ורבותינו נמנו באושא - אית דגרסי אתרוג אחר חנטה בין למעשר בין לשביעית דסברי לה השתא כר"א דלעיל (ראש השנה דף יד:) ולא נראה דבהדיא מוכח בפ' לולב הגזול (סוכה דף מ.) דגרסינן אחר לקיטה וג' מחלוקת בדבר:

    שתי בריכות ס"ד - דלא שייך לשון בריכה באלו אלא ביונים כדפי' בקונטרס כדתנן בפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף פ.) הלוקח פירות שובך מפריח בריכה ראשונה ואין לפרש דפריך משום דאין אילן טוען שתי פעמים בשנה דהא אשכחן דיופירא בריש עושין פסין (עירובין דף יח.) ומיהו י"ל משום דקשיא ליה דכיון דלא שכיח אין לנו לחלק מדרבנן:

    כגון הדקלים והזיתים - בחנם נקט זיתים דמודה בהו ת"ק דתבואה וזיתים אחר שליש ולא אחר חנטה:

    נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה - לאו דוקא נקט חרובים דהוא הדין דקלים וזיתים וכל אילנות העשויות בריכה אחת בשנה מדפריך ליה ריש לקיש מבנות שוח וא"ת והא בנות שוח מפרש בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ:) תאיני חיורתא ובריש כלל גדול (שבת דף סח. ושם) אמרינן לקיטתו כאחד למעוטי תאנה ואע"פ שיש לחלק בין סתם תאנים לתאיני חיורתא הא בפ"ק דפאה (מ"ה) חשיב אילנות שלקיטתן כאחד ולא חשיב בנות שוח ושמא תנא ושייר:

    בנות שוח - בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ:) אמר רבה בר בר חנה תאיני חיורתא ופרי גרוע הוא כדמשמע בריש מסכת דמאי דלא נחשדו עליהם עמי הארץ דתנן הקלין שבדמאי השיתין הרימין והעוזרדין ובנות שוח וכן משמע בפ"ק דע"ז (דף יד. ושם) דאמרינן גבי שביעית הוסיפו עליהן מוכססין ובנות שוח אבל מעיקרא לא נהגו בהם שביעית שלא היה חשוב בעיניהם וקשיא דבפ"ק דשבועות (דף יב: ושם) משמע שהוא פרי חשוב גבי מותרות קיץ למזבח כבנות (שבע) לאדם כל שאוכלין אותו בקינוח סעודה והיינו בנות שוח דאמרינן בבראשית רבה גבי עץ שאכל אדם הראשון דקרו ליה בנות שוח לפי שגרמו שוחה לאדם ואיכא דקרו ליה בנות שבע לפי שגרמו שבעת ימי אבילות ובפרק ארבעה נדרים (נדרים כז.) גבי נודר מן הכלכלה והיו בהן בנות (שבע) ואמר אלו הייתי יודע שבנות (שבע) בתוכה משמע נמי דפרי טוב הוא ולרבי יוחנן דפטר בירושלמי בריש דמאי אפילו בודאי ודמאי דמתניתין לאו דוקא לפי שרוב מינין אינם באין אלא מן ההפקר הוה מצינו למימר דפרי הוא הגדל ביערים שהוא מקום הפקר ופטור מן המעשר אע"פ שהוא טוב כעין אגוזים קטנים שלנו וכגון ערמונים והא דלא נהגו ביה שביעית מעיקרא לאו משום גריעותא הוא אלא משום דעושות לשלש שנים כדאמרינן הכא והוו סברי דלא אזלינן בהו בתר חנטה אלא בתר לקיטה כיון דעיקרן אינם נגמרין בשנה שחונטים בה אבל לריש לקיש דירושלמי דמחייב בודאי ופטרי בדמאי לפי שלא נחשדו משמע משום גריעותא הוא ושיטתיה דהש"ס כוותיה בפ' כ"מ (ברכות מ:) דאמרינן דמאי הוא דלא בעי עשורי הא ודאי בעי עשורי ועוד קשיא דהתם ובפ"ק דע"ז (דף יד.) תאיני חיורתא קרי ליה ובפ' ארבעה נדרים (נדרים דף כז.) אמרי' דאין זה לא תאנים שחורות ולא תאנים לבנות וצריך לומר דשלשה מיני תאנים הן שחורות ולבנות הן סתם תאנים ובנות שוח הם תאנים רעות כגון הנך דדמאי ובפ"ק דע"ז וקראום בנות שוח לפי שתולין הקלקלה במקולקל אבל בנות שבע דשבועות ונדרים הן חשובות שגרמו שבעת ימי אבילות ומסתמא מן הטובות אכל שנאמר (בראשית ג׳:ו׳) ונחמד העץ להשכיל ואית דגרסי בפ"ק דע"ז מוכססין בנות שוח בלא וי"ו שהוא פרי אחד שכך שמו כדמוכח בפ"ק דבכורות (דף ח. ושם) דאמרי' הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס לשלש שנים וכנגדו באילנות בנות שוח נחש לשבע שנים ולאותו רשע לא מצינו חבר ויש אומרים כנגדו מוכססין בנות שוח ופי' שם בקונטרס מוכססין של בנות שוח ולא בנות שוח ממש ועוד י"ל דמשעת נטיעת האילן של בנות שוח אין טוען פירות עד שבע שנים ואהכי מייתי לה גבי נחש וכי האי גוונא קאמר התם אפעה לשבעים שנה וכנגדו באילן חרוב וחרוב זה משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיו שבעים שנה אבל גבי זאב וארי דלשלש שנים היינו משעת חניטתו עד גמר פרי כדאמרינן הכא:

    שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה - עדיפא מיניה הוה ליה לאקשויי דרבי יוחנן אית ליה הלכה כסתם משנה:

    משום דאמר ליה שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה - נראה לי כך פי' לכן לא א"ל הכי כדקאמרת דאי הוה א"ל הכי הוה משיב לו ריש לקיש וכי שבקינן רבנן ונעביד כרבי נחמיה דאת אמרת כרבי נחמיה קאמינא לך:

    וכי נהגו שבקינן להו - בתמיה דלשון נהגו משמע בפרק בתרא דתענית (דף כו:) דאי עביד לא מהדרינא והכא כיון דאיכא אסורא דהלכה כרבנן אית לן לאהדורי ובריש ערבי פסחים (פסחים דף קג.) גבי הא דאמר רבי יוחנן נהגו העם כב"ה ואליבא דרבי יהודה משמע קצת דלכתחילה עבדי הכי מדבריך רבא אבשמים ברישא והדר אמאור ובכל ענין מתיישב כאן ומכאן סותרים מה שפירש רש"י בפ"ק דפסחים (דף ב:) אסורים בעשיית מלאכה במקום שנהגו דכיון דתני אסורין לא תלינן במנהגא [וע"ע תוספות ברכות נב: ד"ה נהגו ותוס' פסחים קג. ד"ה ואמר]:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשרין לשנה שעברה - ושחנטו אחר ט"ו בשבט מתעשרין בשנה (שעברה) [הבאה]. א"ר נחמיה בד"א באילן העושה ב' בריכות בשנה פי' ב' בריכות דיופרין אילן שטעונין ב' פירות בשנה כגון תאנה שעושה פירות בקיץ ובחורף.

    אבל אילן העושה בריכה אחת כגון הדקלין והזיתים והחרובין אע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין לשנה הבאה. וקיי"ל כרב המנונא. דר"י ור"ש בן לקיש קיימינן א"ר יוחנן כוותיה נהגו העם בחרובין כר' נחמיה אע"ג דחנטו קודם ט"ו בשבט מתעשרין לשנה הבאה. איתיביה רשב"ל לר' יוחנן הא דתנן בשביעית בתחלת פ"ה בנות שוח שביעית שלהן שניה שעושות לג' שנים ע"ש שעשו בשביעית יהו שביעית. כלומר הנה בנות שוח שחנטו קודם ט"ו בשבט וחונטין עוד אחר ט"ו בשבט בכל השנה ומה שחנטו בשנת השמטה אחר ט"ו בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה השניה של שבוע שמתאחרין בנות שוח הללו באילן ג' שנים. אבל מה שחנטו קודם ט"ו בשבט בשביעית מן הששית הן חשובין ומותרין בשנה הראשונה של שבוע. הנה בנות שוח אינם כגון ב' בריכות בשנה לפי שאין עושין אלא בריכה אחת בכל שנה ושנה. והנה מה שחנטו קודם ט"ו בשבט חשובין משנה ששית. ושחנטו אחר ט"ו בשבט חשובין משנה השביעית ומתבערין בשנה השניה של שבוע שהיא שנה שלישית לחנטתו.

    והיאך א"ר יוחנן כו' כי החרובין מפני שעושין בריכה אחת בשנה - בין מה שחנטו קודם ט"ו בין אח"כ מתעשרין לשנה הבאה אשתיק כו': ירושלמי (ברפ"ה דשביעית) א"ר אבא בר כהנא ותמיהני איך מותיב רשב"ל ומקבל ר' יוחנן מיניה ושתיק ליה ויתביניה אנא אמינא חרובין ואת אמרת בנות שוח. אנא אמינא מנהג ואת אמרת הלכה. אנא אמינא ר' נחמיה ואת אמרת רבנן.

    פי' בנות שוח הללו תאנים לבנות הן כדאמרינן (בע"ז יד) בענין דברים האסורים למכור לנכרים בנות שוח בפטוטרותיהן. ואמרי' (בגמ'). אמר רבה בר בר חנה תאיני חוירתא והן בנות שוח. בנות שבע וכלונסין כולן מיני תאנים וכבר פירשנום במס' ע"ז. וכן דרך בנות שוח הללו שחונטין בשנה הראשונה הן פגין ובשניה בוחל ובשלישית נגמרין והן צמל ובכל שנה הן חונטין. וכך סידורן. מה שחונטין בשנה הראשונה של שבוע נגמרין בשלישית. ומה שחנטו בשניה נגמרין ברביעית. ומה שחנטו בשלישית נגמרין בחמישית. ונוהגין בהן מעשר עני. דקיי"ל אילן בתר חנטה. ואלו שנגמרו בחמישית בשלישית חנטו לפיכך הן פירות שלישית ושחנטו ברביעית נגמרין בששית ושחנטו בחמישית שנגמרין בשנה של שמטה מותרין הן כי פירות חמישית הן. ושחנטו בששית נגמרו בשמינית ונוהגין בהן מעשר עני. ושחנטו בשנת השמטה בשביעית נגמרין בשנה התשיעית שהיא שניה של שבוע הנכנסת. ונוהגין בהן דין שביעית ומתבערין. כי בשביעית היתה חניטתן. וכך דרך סידורן לעולם. כל הפירות של בנות שוח שחונטין בשביעית נוהגין בהן דין שביעית בשנה השניה של שבוע והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית עצמה. נמצאו בכל שנה ג' מיני פירות בזה האילן מקצתן צמל והן שחנטו מקודם לכן בשנתים. ומקצתן בוחל והן שחנטו מדאשתקד ומקצתן פגין והן בזו השנה. וכענין שפירשנו הן מפורשין בתלמוד א"י בגמרא דהא מתניתא מהו בנות שוח פיטיראה. פי' פיטיריאה בלשון יון. ואמרו מין תאנים כאשר אמרנו. מה בכל שנה הן עושות או אחת לשלש שנים. ופירשו בכל שנה עושות אלא אין פירותיהן נגמרין אלא עד ג' שנים. כיצד יודע. איך יודעות פירות של כל שנה ושנה. ר' יונה אומר קושרין בחוט. פי' אלו בחוט לבן ואלו בחוט אדום ואלו בחוט שחור. תני (נטמא) [שמואל] תוחב בהן קסמין גם זה כענין הראשון כולי. תניא רשבג"א מהוצאת העלין עד חנטת הפגין נ' יום. ומן הפגין עד השיתין הנובלות נ' יום. ומן השיתין עד התאנים נ' יום. ליקט תאנה ואינו יודע מתי חנטה. א"ר יונה מונה ק' יום למפרע. אם חל בתוכן ט"ו בשבט הוא יודע מתי חנטה. א"ל והוא עמי בטבריא ועושות לשנה אחת א' להן והרי עמכם בציפורי ועושות לג' שנים כו'.

    פי' מעשר חרובין דרבנן.

    Babylonian Talmud · folio map

    Rosh Hashanah 15b

    Rosh Hashanah 15b. The full printed text of this folio side - 12 numbered segments, about 209 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Rosh Hashanah 15b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026