Talmud Builders

    Chagigah 24a

    Chapter 3 - Chomer BaKodesh

    גם: חגיגה דף כ״ד ע״א, פרק ג׳ חומר בקודש

    English translation - Chagigah 24a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rabbi Akiva’s testimony is not needed to teach the basic halakha that a vessel combines its ingredients, which is Torah law; it is necessary only for the remainders of the meal-offering, the part of a meal-offering left over after a fistful of it and its frankincense have been sacrificed on the altar, which is eaten by a priest. In such a case the halakha of combining applies only by rabbinic law, for by Torah law only when an item requires a vessel in order for it to be sanctified does the vessel combine it with regard to impurity, even if its parts are not touching each other. But in the case of something that does not require a vessel, the vessel does not combine it. The remainder of a meal-offering no longer requires a vessel, since it is given to a priest after the fistful is sacrificed, so the flour in a vessel would not be considered combined according to Torah law.

    2And the Sages came and decreed that even if something does not require a vessel, such as the leftover flour of the meal-offering, the vessel nevertheless combines it.

    3The Gemara raises a difficulty: It works out well in the case of flour, which can be said to refer to the flour left over from meal-offerings, but with regard to incense and frankincense, what is there to say? In these cases a vessel is certainly required, but if the halakha of combining applies to them from the Torah, why did Rabbi Akiva include them in his list? Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: For example, if he piled them up on a leather board [ kartavla ], rather than in a containing vessel. By Torah law a vessel that has an inside combines its ingredients, but one that is flat and does not have an inside does not combine. And the Sages came and decreed that even if it does not have an inside it nevertheless combines what is placed on it.

    4The Gemara comments: And this opinion of Rabbi Ḥanin’s, that impurity by combining is derived from the Torah, disagrees with the opinion of Rabbi Ḥiyya bar Abba. For Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said in reference to our mishna: This mishna was taught based on Rabbi Akiva’s testimony. In other words, the mishna’s teaching that a vessel combines its contents follows the statement of Rabbi Akiva, indicating that it is by rabbinic law, unlike Rabbi Ḥanin, who said that it is based on a source from the Torah.

    5§ It was taught in the mishna: The fourth degree of impurity, with regard to sacrificial food, is disqualified. It is taught in a baraita : Rabbi Yosei said: From where is it derived with regard to the fourth degree of ritual impurity, that with regard to sacrificial food it is disqualified? It is a logical derivation, by a fortiori : If one who is lacking atonement, an impure person who is obligated to bring an offering to complete his purification process, who is permitted to eat teruma , is nevertheless disqualified with regard to the consumption of sacrificial food, as specified in the Torah, then concerning something that is impure to the third degree of ritual impurity, which is disqualified if it is teruma , is it not right that it should engender a fourth degree of ritual impurity when it touches sacrificial food? Therefore, we have learned that there is a third degree of impurity with regard to sacrificial food from the Torah, and that there is a fourth degree of impurity from a fortiori reasoning.

    6The above baraita taught that there is a third degree of impurity for sacrificial food from the Torah. The Gemara asks: From where is this derived? As it is written: “And the meat that touches any impure thing shall not be eaten” (Leviticus 7:19). Is it not so that we are not dealing in that verse with meat that touches any “impure thing” at all, even if it touched something that is of the second degree of ritual impurity, which is also called an “impure thing”? And yet the Merciful One states with regard to that meat, which having touched a second-degree impurity is now impure to the third degree: “It shall not be eaten,” meaning that it has been rendered unfit due to impurity. And as for the baraita’s statement that the fourth level of impurity is derived by an a fortiori inference – it is as we said just above, the a fortiori inference put forth by Rabbi Yosei.

    7§ It was taught in the mishna: And with regard to teruma , if one of one’s hands became impure with impurity by rabbinic law that renders only the hands impure, its counterpart, the other hand, remains pure. But with regard to sacrificial food, if one hand becomes impure he must immerse them both. Rav Sheizevi said: When they said that with regard to sacrificial food a hand that is rendered impure renders the other hand impure as well, they taught this only for a situation when the pure hand is in contact with the sacrificial food when the impure hand touches it. But if the pure hand is not in contact with the sacrificial food, no, the pure hand is not rendered impure by touching the impure hand. According to Rav Sheizevi, the Sages enacted the decree that one hand renders the other impure because they were concerned that the impure hand may have touched the sacrificial food directly without being noticed. Therefore, the decree applies only when the pure hand is touching the sacrificial food.

    8Abaye raised an objection to Rav Sheizevi from the following teaching: Even a dry hand that is impure renders its counterpart, i.e., the other hand, impure, to the extent that the second hand will now render impure any food that it touches. This is true with regard to sacrificial food but not with regard to teruma . This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: The second hand is not rendered impure to such a severe extent. It can merely disqualify sacrificial food that it touches, by rendering it impure to the fourth degree, but not render it impure with third-degree impurity.

    9Granted, if you say that the second hand becomes impure even when it is not in contact with the sacrificial food, this would explain the noteworthiness of a dry hand rendering its counterpart impure. It teaches that even though normally a dry hand would not render another hand impure, the Sages nevertheless declared it impure with regard to sacrificial food. But if you say that when the second hand is in contact with sacrificial food, yes, the decree that the second hand becomes impure applies, lest the impure hand touch the sacrificial food directly, but when it is not in contact, no, the decree does not apply, then what is the noteworthiness of stating that it applies in the case of a dry hand?

    10It was also stated that amora’im disputed a similar issue: Reish Lakish said: They taught that one hand renders the other impure only if the second hand is his own hand,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לא נצרכא - להאי עדות דר' עקיבא דמדרבנן אלא לסולת של שירי מנחה:

    דאלו מדאורייתא הצריך לכלי - דומיא דקטורת שבכף דאיירי בה קרא כלי מצרפו ושאינו צריך לכלי כגון שירי מנחה שהן אכילת כהן אין הכלי מצרפן:

    מאי איכא למימר - הרי צריכין לכלי:

    קרטבלא - עור שלוק:

    ופליגא הא דר' חנין - דאמר לעיל צירוף דאורייתא אדר' חייא בר אבא:

    מחוסר כפורים כשר לתרומה ופסול לקדש - ביבמות ילפינן לה מקראי בפרק הערל (יבמות דף עד:):

    שלישי שפסול בתרומה - כדנפקא לן ק"ו במסכת סוטה (דף כט.) ומה טבול יום שמותר במעשר אסור בתרומה שני שפסול במעשר אינו דין שיעשה שלישי בתרומה:

    אינו דין שיעשה רביעי לקדש - וא"ת דיו לבא מן הדין להיות כנדון א"כ ק"ו לא צריך שהרי למדנו שלישי לקדש מן התורה והיכא דמיפריך ק"ו לא אמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון כדאמרינן בבבא קמא (דף כה.) ולמ"ד נמי אמרינן דיו הני מעלות דרבנן נינהו ולאו דאורייתא והאי דנקט ולמדנו שלישי לקדש מלתא בעלמא היא דאשמעינן דשלישי לקדש מן התורה הוא:

    מי לא עסקינן כו' - מי לא משתמע (כו') נמי מהאי קרא:

    דנגע בשני - דהא אשכחן דאיקרי שני טמא דכתיב כל אשר בתוכו יטמא וה"ל הכלי ראשון ומה שבתוכו שני וקרי ליה טמא וקאמר רחמנא והבשר אשר יגע בכל טמא בשני וה"ל שלישי לא יאכל והאי קרא בבשר שלמים כתיב:

    בחיבורין שנו - מתניתין דקתני יד מטמאה את חבירתה לקדש כגון שבעוד שהיד הטמאה נוגעת לטהורה היתה טהורה נוגעת בקדש דגזור רבנן דלמא אתי למינגע טמאה בקדש ולמ"ד פסול לקמן לפסול דמעלה בעלמא היא:

    אבל שלא בחיבורין - שלאחר שפירשה מן הטהורה חזרה טהורה ונגעה בקדש טהור ואין יד מטמאה חבירתה לעשותה אפי' שלישית לפסול:

    יד נגובה - אע"פ שאין בה משקין:

    לטמא את הקדש - לעשות רביעי:

    ר' יוסי בר' יהודה אומר - חבירתה פוסלת את הקדש אבל לא מטמאה:

    אי אמרת בשלמא שלא בחיבורין - קאמר דמטמאה היינו רבותא דנגובה ואע"ג דנגובה היא כשנגעה בזו ואין לחוש שמא נגעה היד הטהורה במשקין שבטמאה שהן ראשונים דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה והויא לה הך יד נמי שניה מחמת המשקין כמו חבירתה אפילו הכי מטמאה דמעלה דרבנן היא שהיד מטמאה את חבירתה להעשות שניה כמותה לקדש אלא אי אמרת לא אמרינן אלא בחיבורין וטעמא משום דלמא נגע טמא לקדש מאי רבותא דנגובה אטו יד קמייתא לא מטמיא לה לקדש בלא משקין הלא שניה היא:

    חגיגה 24 עמוד א

    1לא נצרכא אלא לשירי מנחה. דאורייתא, צריך לכלי הכלי מצרפו, שא"צ לכלי אין כלי מצרפו.

    2ואתו רבנן וגזרו דאע"ג דאינו צריך לכלי כלי מצרפו.

    3תינח סלת, קטורת ולבונה מאי איכא למימר? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כגון שצברן על גבי קרטבלא. דאורייתא, יש לו תוך מצרף, אין לו תוך אינו מצרף, ואתו רבנן ותיקנו דאע"ג דאין לו תוך מצרף.

    4ופליגא דר' חנין אדר' חייא בר אבא. דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו.

    5הרביעי בקדש פסול. תניא, א"ר יוסי: מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא: ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקדש, שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי לקדש? ולמדנו שלישי לקדש מן התורה, ורביעי בק"ו׃

    6שלישי לקדש מן התורה מנין? דכתיב: ״(ויקרא ז״, יט) ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל״, מי לא עסקינן דנגע בשני, וקאמר רחמנא ״לא יאכל״. רביעי מקל וחומר הא דאמרן.

    7ובתרומה אם נטמאת כו'. אמר רב שיזבי: בחיבורין שנו, אבל שלא בחיבורין לא.

    8איתיביה אביי: יד נגובה מטמא חבירתה לטמא לקדש, אבל לא לתרומה, דברי רבי. ר' יוסי ברבי יהודה אומר: לפסול, אבל לא לטמא.

    9אי אמרת בשלמא שלא בחיבורין היינו רבותיה דנגובה. אלא אי אמרת בחיבורין אין, שלא בחיבורין לא, מאי רבותא דנגובה?

    10איתמר נמי, אמר ריש לקיש: לא שנו אלא ידו,׃

    Tosafot

    חטאת מדרבנן דאינו קודש אלא חול כדמוכח בהתכלת (מנחות דף נב - ושם) שאין מועלין באפר פרה וקתני הוסיף ר"ע דמשמע דהוי דרבנן כמו רישא כדדייק הכא והשתא מתוקמא דרשה דמייתי בכולי הש"ס והבשר לרבות עצים ולבונה כר"י דפרק המנחות והנסכים (מנחות דף קב: ושם) דאי לרבנן הא משמע אף בשר בתר שחיטה יש לה פדיון ומיהו יכילנא לאוקומי כרבנן ובהוקדשו בכלי וכדמוקמינן לה בפסחי אך איכא לדחות דלא קאי רק אלבונה ולא אעצים וכן בריש המנחות והנסכים פי' בשם הר"י דעיקר קרא לא קאי רק אלבונה אבל אעצים לא הוי רק אסמכתא בעלמא והתם הארכתי ולא שייך הכא ואין להביא ראיה מהא דלא חשיב עצים בפרק שני דמעילה (דף ט.) כי חשיב אינך הוכשר ליפסל בטבול יום ובמחוסרי כפרה משום דלא שייך ביה פיגול אף בהולכה ובהקטרה דלא קרבן גמור הוא:

    דאורייתא יש לו תוך מצרף - הקשה הר"ר אלחנן אמאי לא קאמר כגון שצברו בכלי חול דאורייתא כלי שרת מצרף ולא של חול דבעינן דומיא דכף ואע"פ שיש לו תוך וצ"ע:

    מנין לרביעי בקדש שהוא פסול - פרש"י ולמ"ד דיו הני מעלות דרבנן נינהו ולא דאורייתא והאי דקאמר ולמדנו שלישי מן התורה מילתא בעלמא הוא ולא קאמר נמי מק"ו אלא מלתא בעלמא הוא ובפ"ק דפסחים (דף יט.) פי' רש"י גבי ההיא דר' יוסי ור' שמעון דאין משקה מטמא באוכל ואין טומאה עושה כיוצא בה היכי אשכחן רביעי בקדש אלמא ודאי דרבנן הוא ומביא ראיה דמכילתין חשיב גבי מעלות דרבנן בתרייתא וקשה לר"י לר' חנין דאית ליה צירוף כלי דאורייתא וקחשיב ליה גבי מעלות דרבנן ולר' יוחנן דאית. ליה צירוף דרבנן הוא הא מוקי לה כר' עקיבא ור"ע סבר שלישי בחולין דאורייתא וא"כ רביעי בקדש נמי דאורייתא קרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל דמי לא עסקינן דנגע וכו' ותירץ הר"י דקרי להו דרבנן משום דלא משכח לה לחולין שנעשו על טהרת הקדש [דהוי דאורייתא] וכן אר"ת דמשכחת לה לרביעי בקדש [דאורייתא] ע"י עצים ולבונה דטמאין ע"י חיבת הקדש וכי מיבעי ליה לר"ל בצריד של מנחות (מנחות דף קב:) אי מונין בו ראשון ושני אי לא דאי מהני חיבת הקדש למנות בו ראשון ושני למ"ד אין אוכל מטמא אוכל פשיטא ליה האי והיה קשה להר"ר אלחנן לפר"ת דמוקי לה ע"י עצים ולבונה וכי עדיפא מאוכל גמור דלא אהני חיבת הקדש למימני ביה ראשון ושני:

    בחיבורין שנו - פרש"י שבשעה שהיד טמאה נוגעת לטהורה היתה טהורה נוגעת לקדש וקשה לפי' דא"כ השניה אינה טמאה כלל והקדש טמא מחמת גזרה שמא יגע בראשונה הטמאה ואמאי קאמר ובקדש יטבול שתיהן יטבול טמאה ויש ליישבו דה"ק הא נטמאה ידו אחת חבירתה טהורה ובקדש בתחילתו הצריכו חכמים להטביל שתיהן שמא נטמאו שתיהן ועי"ל בחיבורין שנו דיד אחת נוגעת בספר הפוסלה ויד האחרת הנוגעת בה תדון כאילו נגעה בספר דגזרינן לה שמא תגע וכן הא דתנן לקמן יד מטמאה חברתה ועושה אותה שניה בקדש מוקמינן לה בשמעתין הכי לפי מאי דס"ד לדברי ר' יהושע דיד מטמאה חברתה להיות שניה ומאיזה טעם לא תהיה שלישית אלא ודאי דגזרינן שמא נגעה בספר עצמה ואפי' לא נגע ביד השניה טמאה שמא נגעה בספר ותניא בתוספתא המטביל את ידו אחת מהן כל טהרות שעשה בטהורה עד שלא הטביל את הטמאה טמאות שהיד מטמא חברתה לקדש משמע דבלא נגיעה מטמאת לה והשתא יתכן דהוי מעלה לר' יוסי שאינה אלא בכלל רביעי ליפסול בקדש אבל לא לתרומה דבתרומה אין יותר משלישי לכן אינה מטמאה רק קדש דעושה רביעי ולית ליה יד מטמאה את חברתה להיות שניה אלא מטמאה להיות שלישית והקשה הר"ר אלחנן אמאי חשיב האי מעלה במתני' הא הויא בכלל רביעי בקדש ותירץ דמ"מ מעלה אחרת היא דיד מטמאה את חברתה דס"ד כיון דאין גופו נטמא אלא מאב הטומאה גם ידיו נמי לא קמ"ל:

    אלא אי אמרת בחיבורין אין וכו' מאי רבותא - ואי משום תרומה דלא מטמאה אף בחיבורין לא נחית להו רבותא אלא רבותא דקדש:

    אחד ידו ואחד יד חברו לפסול - דהואיל ומטמא יד חברו די לנו בכך. אם יפסל אבל לריש לקיש דאמר דוקא ידו מוקי טעמא משום איחלופי יד טהורה ביד טמאה לפיכך כי היכי דידו טמאה מטמאה קדש דשניה היא אף טהורה נמי וכן משמע בסמוך כי הדר ביה ריש לקיש פירש לדבריו לפסול אבל לא לטמא משמע דמעיקרא סבירא ליה לטמא בשם רבינו שמואל:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    והא מדרבנן היא מדקתני רישא העיד ר' שמעון בן בתירא על אפר חטאת שנגע טמא במקצתו שטימא את כולו וקתני הוסיף ר' עקיבא אלמא צירוף דרבנן הוא ופריק ר"ל אליבא דרבי חנין לעולם צירוף דאורייתא ור' עקיבא שירי מנחות אתא לאשמעינן דמדאורייתא דבר הצריך לכלי כלי מצרפו שאין צריך לכלי אין כלי מצרפו.

    ואתו רבנן ועשו מעלה וגזרו אפי' בדבר שאין צריך לכלי ומקשינן תינח דמצרף הכלי הסלת מפני שצריכה כלי קטורת לבונה וגחלים מאי כלי צריכי.

    ופריק רב נחמן כגון שצברן ע"ג קטבליא מדאורייתא יש לו תוך מצרף - אין לו תוך אינו מצרף. ואתו רבנן תקינו דאע"ג דאין לו תוך מצרף ופליגא דר' חייא בר אבא דאמר משמיה דר' יוחנן מעדותו של ר' עקיבא נשנית משנה זו הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש ומסתברא דצירוף כלי מדרבנן היא דהר ר' יוחנן מוקים לה ממתניתין מעדותו של ר' עקיבא ומשנתנו מעלה מדרבנן וכבר פירשנוהו בפסחים בפ' הראשון: מעלה שביעית הרביעי בקדש פסול והשלישי בתרומה פי' טמא מת הוא אבי הטומאה וטומאתו ז' דכתיב וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים והנוגע בו טמא טומאת ערב שנאמר וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. עוד קדשים הנוגעים בטמא השני שהוא טמא טומאת ערב נטמאו שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל נמצא שלישי לקדש טמא מן התורה כמו שפירשנו.

    ורביעי מק"ו כדתניא מניין לרביעי בקדש שפסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה שנא' ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא. ותנן נמי העריב שמשו אוכל בתרומה פסול הוא זה המחוסר כפורים בקדשים כדתנן הביא כפרתו אוכל (בתרומה) [בקדשים] וכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שעד שלא הביאה כפרתה לא נגמרה טהרתה ובמאי אי לתרומה הא כתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא והיא התרומה שגם היא נקראת קדשים. אלא לאו בטהרת קדשים הכתוב מדבר עכשיו שלישי שפסול לתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקדש וזו היא מעלת הקדש על התרומה: מעלה שמינית שהיד מטמא לחברתה בקדש אבל לא בתרומה אמר רב שיזבי בחבורין שנו. פי' כגון שחיבר ידו לידו האחרת אבל אם לא חיבר היד הטמאה לטהורה לא. ומותיב אביי עלה יד נגובה מטמאה לחברתה לקדש וכו'.

    Babylonian Talmud · folio map

    Chagigah 24a

    Chagigah 24a. The full printed text of this folio side - 10 numbered segments, about 209 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Chagigah 24a

    Open in the reader
    Reverse sources - sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026