Talmud Builders

    Meilah 17a

    Back to index

    English translation — Meilah 17a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rava said to Rav Adda bar Ahava: When the Merciful One juxtaposes kosher and non-kosher animals to creeping animals, this is referring to the prohibition of: “You shall not make your souls detestable” (Leviticus 20:25), teaching that they are all included in that prohibition. But with regard to measures the Torah does not juxtapose those animals to creeping animals. For this reason there is no difference between the measure of impurity of carcasses of kosher animals and non-kosher animals.

    2MISHNA: The blood of one of the eight creeping animals listed in the Torah and their flesh join together to constitute the lentil-bulk measure to impart impurity. Rabbi Yehoshua stated a principle: With regard to any items whose impurity, in terms of degree and duration, and measure to impart impurity, are equal, e.g., two halves of an olive-bulk from two corpses or two animal carcasses or two halves of a lentil-bulk from two creeping animals, they join together to constitute the requisite measure.

    3Rabbi Yehoshua continued: By contrast, with regard to items whose impurity is equal but their measure is not equal, e.g., a creeping animal and an animal carcass, each of which renders one impure until the evening, but the measure of a creeping animal is a lentil-bulk, whereas that of an animal carcass is an olive-bulk; or items whose measure is equal but whose impurity is not equal, e.g., a corpse and an animal carcass, with regard to which the measure of each is an olive-bulk, but the duration of the impurity imparted by a corpse is one week and the duration of the impurity imparted by an animal carcass is until the evening; or items that are equal neither in terms of their impurity nor in terms of their measure, they do not join together to constitute the requisite measure.

    4GEMARA: The mishna teaches that the blood of one of the eight creeping animals listed in the Torah and the flesh of those animals join together to constitute the lentil-bulk measure required to impart impurity. Rav Ḥanin says that Rav Zeira says: The blood and flesh join together only if the blood is from the same animal as the flesh, but not if it is from a different animal.

    5And similarly, Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina says, in rejection of Rav Zeira’s statement: It is taught in a baraita : The verse states: “These are the impure [ hateme’in ] to you among all that creep; whoever touches them when they are dead, shall be impure until the evening” (Leviticus 11:31). This plural form of “ hateme’in ” teaches that they join together to impart ritual impurity. And this applies even to the flesh of a creeping animal and the flesh of another creeping animal, or the flesh of a creeping animal and the blood of another creeping animal, whether they are from one category, i.e., one type of creeping animal, or from two categories of creeping animal.

    6Rav Yosef says: This is not difficult. Here, the baraita is referring to a case where the half-measure of flesh and the half-measure of blood both came from an entire animal, and therefore the two half-measures combine, due to the significance of an entire animal. There, in the statement of Rav Zeira, he is speaking of a case where the half-measure of flesh and the half-measure of blood each come from part of an animal.

    7And from where do you say that there is a distinction between a case where the flesh and blood come from an entire animal and a case where they come from part of an animal? From that which is taught in a baraita : In a case where one quarter- log of blood from a corpse was spilled on the floor, and its place was a slope [ ketafres ], so that the blood trickles down, and someone leaned over so that he covered part of it, he remains ritually pure. If he covered all of it, he is rendered impure.

    8The Gemara clarifies the halakha : What does the phrase: Part of it, mean in this context? If we say that it is referring to part of the one quarter- log of blood, whereas if it is a full quarter- log then he is impure, that is difficult: But doesn’t Rabbi Ḥanina say that Rabbi Yehuda HaNasi says: If there was exactly one quarter- log of blood in a pot that one stirred without touching the blood, he remains pure, despite the fact that his body must have overshadowed all the blood at the time, and would therefore have had the status of a tent over it. The reason is that some of the blood must have been absorbed into the spoon with which he stirred, and therefore there no longer remains an entire connected quarter- log . This shows that the entire quarter- log must be together, as one unit, in order to impart impurity.

    9Rather, isn’t it correct to conclude from this baraita that there is a distinction between a case where the blood came from an entire corpse, and where it came from part of a corpse? In other words, if the blood came from one body it need not be together as a single unit, whereas if it came from more than one body, it must all be joined together, as in the case mentioned by Rabbi Yehuda HaNasi. Similarly, with regard to the statements of Rav Zeira and the baraita , here the baraita is referring to a situation where the half-measure of flesh and the half-measure of blood came from an entire animal, and due to the significance of an entire animal the two half-measures combine. There, Rav Zeira is referring to a case where the half-measure of flesh and the half-measure of blood come from part of the animal. The Gemara notes that one should indeed conclude from it that this is the correct distinction.

    10§ The Gemara relates that Rabbi Matya ben Ḥarash asked Rabbi Shimon ben Yoḥai in the city of Rome: From where is it derived with regard to the blood of creeping animals that it is impure? Rabbi Shimon ben Yoḥai said to him: It is derived from the fact that the verse states: “And these are they that are impure for you among the creeping animals” (Leviticus 11:29). Since a similar phrase already appears in Leviticus 11:31, it is derived from here that the blood of creeping animals is impure.

    11Rabbi Matya ben Ḥarash’s students said to him in amazement: How wise is Rabbi Shimon ben Yoḥai! Rabbi Matya ben Ḥarash said to them: This source is not his own, as it is a set tradition in the mouth of Rabbi Elazar bar Rabbi Yosei, and Rabbi Shimon ben Yoḥai learned it from him. Rabbi Matya ben Ḥarash provided the background for this claim. As, on one occasion the gentile monarchy issued a decree that the Jewish people may not observe Shabbat, and that they may not circumcise their sons, and that they must engage in intercourse with their wives when they are menstruating.

    12Rabbi Reuven ben Isterobeli went and cut his hair in a komei hairstyle,which was common only among the gentiles, and he went and sat with the gentiles when they were discussing these three decrees. He said to them: One who has an enemy, does he want his enemy to become poor or to become rich? They said to him: He wants his enemy to become poor. Rabbi Reuven ben Isterobeli said to them: If so, with regard to the Jewish people as well, isn’t it better that they will not perform labor on Shabbat in order that they will become poor? The gentiles said: That is a good claim that he said; let us nullify our decree. And they indeed nullified it.

    13Again Rabbi Reuven ben Isterobeli spoke to them and said: One who has an enemy, does he want his enemy to become weak or to become healthy? They said to him: He wants his enemy to become weak. Rabbi Reuven ben Isterobeli said to them: If so, with regard to the Jewish people as well, isn’t it better that they circumcise their sons after eight days and thereby cause them to become weak? The gentiles said: That is a good claim that he said, and they nullified their decree.

    14Once again Rabbi Reuven ben Isterobeli spoke to them and said: One who has an enemy, does he want his enemy to multiply or to decrease? They said to him: He wants his enemy to decrease. Rabbi Reuven ben Isterobeli said to them: If so, with regard to the Jewish people as well, isn’t it better that they do not engage in intercourse with their wives when they are menstruating? The gentiles said: That is a good claim that he said, and they nullified their decree.

    15A short time later they recognized that Rabbi Reuven ben Isterobeli was a Jew, and they realized that he had fooled them to the advantage of the Jewish people. They therefore arose and reinstated all of their decrees. The Sages then said: Who will go and nullify these decrees?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אמר ליה כי אקשינהו רחמנאבהמה טמאה וטהורה לשרצים לאו לפלוגי שיעורא בין נבילה מובדלת בין לנבילה שאינה מובדלת אלא לבל תשקצו וקמ"ל דאחת נבלת בהמה טמאה ואחת נבלת בהמה טהורה ואחד שרצים מחייב האוכלן משום בל תשקצו נמי ולאפושי לאו בנבלת בהמה טמאה לבד מלאו דנבלה דאיכא לאו דלא תשקצו ולאו דבהמה טמאה:

    מתני' דם השרץ ובשרו מצטרפיןלכעדשה לטמא:

    כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שויןכגון נבלה ונבלה או חולד ועכבר:

    טומאתו ולא שיעורוכגון שרץ ונבלה דטומאתן שוה דשניהן הויין טומאת ערב ולא שיעורו דנבלה שיעור טומאתה בכזית [ושרץ בכעדשה]:

    ולא טומאתו[כגון נבלה ומת תרוייהו מטמאין בכזית] מת הויא טומאתו ז' ונבלה לא הויא אלא טומאת ערב:

    לא טומאתו ולא שיעורוכגון מת ושרץ דשרץ שיעורו בכעדשה וטומאתו עד הערב ומת שיעורו בכזית וטומאתו שבעה:

    גמ' אמר רב חנין וכו'כלומר הא דקתני דם השרץ והבשר מצטרפין דוקא בשרו של אותו שרץ עצמו שפירש ממנו הדם דהוי דם ובשר משרץ אחד ולא שהדם משרץ אחד והבשר משרץ אחר אבל אי אתו מב' שרצים לא מצטרף:

    הטמאיםה"א יתירא מלמד שמצטרף אפילו שרץ ושרץ כלומר כחצי שיעור משרץ זה וכחצי שיעור משרץ אחר מצטרפין חצי שיעור מחולד וחצי שיעור מעכבר מצטרפין וקשיא לרבי יוחנן:

    אמר רב יוסף כאן בכולו כאן במקצתואי הוו שרצים כולן שלימין בין משם אחד בין משני שמות ופירש חצי שיעור מזה וחצי שיעור מזה או מזה דם ומזה בשר כיון דאתו ממקום חשוב דתרווייהו השרצים שלימין נינהו וחשיבי מצטרפין והא דאמר ר' חנין וכו' היינו במקצתן דלא הוו השרצים שלימין אלא מקצתו של כל אחד ואחד מונח בכאן ופירש דם מזה ובשר מזה הואיל ולא אתו משרצים שלימין לא חשיבי ולא מצטרפי הדם עם הבשר אלא עם בשר אותו שרץ שפירש ממנו הדם:

    ומנא תימראדשני לן בין כולו למקצתו:

    נשפך על הרצפהרביעית דם שלימה והיה מקומו קטפרס ולהכי נקט רצפה שהרצפה היתה חלקה דהויא כמדרון ונתפשט הדם:

    איהל על מקצתושל רביעית דם כגון ששחה על מקצתו טהור משום דלא איהל על כל השיעור:

    איהל על כולועל הרביעית של דם טמא:

    והא א"ר חנינא רביעית דם שהגיס בהשהפך בה בכוש או בכרכר טהור ואע"ג דכי הגיס בה א"א שלא יאהיל על כולו קתני טהור אותו המגיס בו ואמאי קתני אידך ברייתא איהל על כולו טמא:

    אלא לאו ש"מ כאן בכולו כאן במקצתודהאי דקתני איהל על כולו טמא היינו היכא דאתי האי רביעית דם ממת שלם ולהכי חשיב דמטמא באהל והא דקתני שהגיס בה טהור היינו היכא דלא בא רביעית זה ממת שלם אלא שיצא ממקצתו שהיה מונח שם מקצת מת ופירש ממנו אותו דם אע"ג דאית ביה רביעית הואיל ואינו בא ממת שלם לא חשיב ואינו מטמא באהל וכן אמר רבי:

    א"ל דכתיב וזה לכם וגו'והאי קרא מיותר הוא לדרשא למידרש ביה הכי דהא כתיב קרא אחרינא (ויקרא יא) אלא הטמאים לכם:

    אמרו לולרבי מתיא תלמידיו של רבי מתיא:

    חכים לו בן יוחאיכבר נתחכם בן יוחאי שיודע לומר דבר זה:

    למוד ערוךולא אמרה מדעתו ומנלן דלמדה מרבי אלעזר בר רבי יוסי מהכא שפעם אחד וכו':

    וסיפר קומישגילח השער שעל מצחו והניח השער של אחריו כעין בלורית שהעובדי כוכבים עושין כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי:

    מי שיש לו אויברצונו שיעשיר או רצונו שיעני:

    מעילה 17 עמוד א

    1אמר ליה: כי קא מקיש רחמנא (ויקרא כ כה) לבל תשקצו, אבל לשיעורין לא.

    Mishna

    2דם השרץ והבשר מצטרפין זה עם זה. כלל אמר רבי יהושע: כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין.

    3טומאתו ולא שיעורו, שיעורו ולא טומאתו, לא טומאתו [ולא] שיעורו אין מצטרפין.

    Gemara

    4אמר רב חנין אמר רב זעירא, וכן׃

    5אמר רבי יוסי בר ר"ח (ויקרא יא לא) הטמאין מלמד שהן מצטרפין ואפילו שרץ ושרץ שרץ ודם בין משם אחד בין משני שמות׃

    6אמר רב יוסף לא קשיא כאן בכולו כאן במקצתו׃

    7ומנא תימרא מדתניא נשפך על הרצפה והיה מקומה קטפרס איהל על מקצתו טהור איהל על כולו טמא׃

    8מאי מקצתו אילימא מקצת דם והא אמר, רבי חנינא אמר רבי רביעית דם שהגיס בה טהורה׃

    9אלא לאו שמע מינה כאן בכולו כאן במקצתו ש"מ׃

    10שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי בעיר [רומי] מנין לדם שרצים שהוא טמא א"ל דאמר קרא ״(ויקרא יא״, כט) וזה לכם הטמא׃

    11אמרו: לו תלמידיו חכים ליה בן יוחאי אמר להם תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את נדות׃

    12הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר אמרו לו יעני אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו אמרו טבית אמר ליבטל ובטלוה׃

    13חזר ואמר להם מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא אמרו לו יכחיש אמר להם אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו אמרו טבית אמר ובטלוה׃

    14חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט אם כן לא יבעלו נדות אמרו טבית אמר ובטלוה׃

    15הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל הגזרות?

    Tosafot

    השרצים מצטרפין זה עם זהכגון שמונה שרצים החולד והעכבר וגו':

    כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפיןכגון שרץ ושרץ נבילה ונבילה טומאתו ולא שיעורו כגון אבר מן המת וכזית מן המת שטומאה שוה באהל ולא שיעורו דכזית מטמא בבשר ואבר בכל שהוא לא טומאתו ולא שיעורו שרץ ונבלה:

    אמר רב חנין כו'פירוש הא דקאמר במתני' דם השרץ ובשרו מצטרפין היינו דווקא בעוד הדם בשרץ אבל פירש הדם מבשר השרץ אין מצטרפין מתיב ר' יוסי בר ר' חנינא הטמאים מלמד שמצטרפין ואפילו שרץ ושרץ שרץ ודם בין משם אחד בין משני שמות פירוש שני שמות שני שרצים כמו חולד ועכבר אז מצטרף דם השרץ עם שרץ אחר וכ"ש דם השרץ ובשרו שמצטרפין אפילו כי פירש אמר רב יוסף כאן בכולו כאן במקצתו כלומר הא דאמר הכא בברייתא שמצטרפין דם של שרץ זה ובשר שרץ אחר היינו דווקא בכולו שפירש הדם משרץ שלם וזו חשוב להצטרף והא דאמר גבי מתניתין דאין מצטרף אלא אם כן עודו בו היינו במקצתו שלא פירש הדם אלא מאבר אחד או מחתיכה אחת ואז אינו חשוב להצטרף ומנא תימרא שיש חילוק בין כשבא משרץ שלם בין כשבא משרץ שאינו שלם כדתניא נשפך על הרצפה והיה מקומה קטפרס פירוש נשפך רביעית דם המת במקום מדרון ולא היה מתעכב במקום אחד אלא כאן מעט וכאן מעט האהיל על מקצתו טהור לפי שלא האהיל על כל רביעית הדם איהל על כולו שאיהל על כל מקום שנשפך הדם כגון שאיהל ידו עליו טמא דאז איהל על רביעית דקסבר שהדם שבמקום זה מצטרף לדם שבמקום אחר:

    והא אמר רבי יוחנן רביעית דם שהגיס בו טהורפירוש מגיס הדם בכף או בקנה טהור לפי שאי אפשר שלא בלע הקנה ולא ישאר רביעית ואמאי טהור הא אמרינן איהל על מקצתו טמא אע"פ שלא האהיל על כל הרביעית [במקום אחד] אלא כאן בכולו כאן במקצתו הא דאמרינן איהל על מקצתו טמא היינו בכולו כלומר כשאותו דם בא ממת שלם והא דר' יוחנן טהור כשבא ממקצת המת ולא בא ממת שלם וקשיא לפירושו דכיון דמוקי ליה בעודו כו' כלומר שהדם בבשר השרץ מאי צירוף בעי בשר השרץ קרינא ביה בכוליה כיון שלא פירש מעולם ועוד קשיא מהיכא תיתי האי חילוק דבכולו למקצתו כיון דאיכא רביעית מה לי בא ממת שלם מה לי בא ממת חסר לכך נראה כמו שפי' רבינו נסים גאון דגרסי' א"ר חנין א"ר זעירי כו' פי' אמר ר' זעירי אמר ר"י (האמורה וכו') צריך שיהא אותו הדם מאותו השרץ שהבשר נבדלה ממנו כלומר אבל דם של שרץ זה אינו מצטרף עם בשר שרץ אחר ועל זה פריך מההיא שבאים ב' שמות דקאמר בהדיא דמצטרפין ואע"פ שבאים מב' שרצים ומשני כאן בכולו כאן במקצתו פירוש הא דקאמר התם דמצטרפין אע"ג דבאים משני שרצים כגון שנגע בכולו בדם ובבשר והא דקאמר זעירי דדוקא משרץ אחד ולא מב' שרצים כגון שלא נגע אלא במקצתו בדם או בבשר ולהכי קאמר דכי הם משרץ אחד דמצטרפין דהוי כאילו הדם והבשר מחוברין כאחד אבל כשהם משני שרצים כל חד וחד דבר בפני עצמו הוא ומנא תימרא דאיכא לפלוגי בהכי בין נגע בכולו בין נגע במקצתו כדתניא נשפך כו' איהל על מקצתו טהור כו' אלמא שיש חילוק בין איהל על כולו לאיהל על מקצתו והוא הדין שיש לחלק בנגיעה וא"ת אם כן אמאי מייתי תו והאמר ר' יוחנן רביעית דם כו' פי' השר מקוצי משום דאי לא ההיא דר' יוחנן הוה מצי למימר דהא דאמר הכא איהל על מקצתו טהור כגון דליכא רביעית ולהכי מייתי הא דר' יוחנן דמיירי אף ברביעית ומ"מ הוא טהור כיון שלא נגע אלא במקצתו:

    דכתיב וזה לכם הטמאמייתורא דוי"ו דוזה קדריש או מה"א דהטמא:

    חכים ליה בן יוחיכלומר נתחכם לעצמו:

    וסיפר קומיעשה כדי להתנכר שלא יכירו בו שהוא יהודי שיהודים אינם מספרים קומי:

    אמרו טביתכלומר נכון הדבר וטוב לעשות לבטל הגזרה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה דכתיב וכו' מייתורא דוי"ובמדרש רבה פ' ח"ש פ"ס רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה ועיין מנחות דף נא ע"ב תוספות ד"ה וי"ו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Meilah 17a

    Meilah 17a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 280 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אמר ליה כי אקשינהו רחמנא בהמה טמאה וטהורה לשרצים לאו לפלוגי שיעורא בין נבילה מובדלת בין לנבילה שאינה מובדלת אלא לבל תשקצו וקמ"ל דאחת נבלת בהמה טמאה ואחת נבלת בהמה טהורה ואחד שרצים מחייב האוכלן משום בל תשקצו נמי ולאפושי לאו בנבלת בהמה טמאה לבד מלאו דנבלה דאיכא לאו דלא תשקצו ולאו דבהמה טמאה:

    מתני' דם השרץ ובשרו מצטרפין לכעדשה לטמא:

    כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין כגון נבלה ונבלה או חולד ועכבר:

    טומאתו ולא שיעורו כגון שרץ ונבלה דטומאתן שוה דשניהן הויין טומאת ערב ולא שיעורו דנבלה שיעור טומאתה בכזית [ושרץ בכעדשה]:

    ולא טומאתו [כגון נבלה ומת תרוייהו מטמאין בכזית] מת הויא טומאתו ז' ונבלה לא הויא אלא טומאת ערב:

    לא טומאתו ולא שיעורו כגון מת ושרץ דשרץ שיעורו בכעדשה וטומאתו עד הערב ומת שיעורו בכזית וטומאתו שבעה:

    גמ' אמר רב חנין וכו' כלומר הא דקתני דם השרץ והבשר מצטרפין דוקא בשרו של אותו שרץ עצמו שפירש ממנו הדם דהוי דם ובשר משרץ אחד ולא שהדם משרץ אחד והבשר משרץ אחר אבל אי אתו מב' שרצים לא מצטרף:

    הטמאים ה"א יתירא מלמד שמצטרף אפילו שרץ ושרץ כלומר כחצי שיעור משרץ זה וכחצי שיעור משרץ אחר מצטרפין חצי שיעור מחולד וחצי שיעור מעכבר מצטרפין וקשיא לרבי יוחנן:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Meilah 17a · Sefaria

    Tosafot

    השרצים מצטרפין זה עם זה כגון שמונה שרצים החולד והעכבר וגו':

    כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין כגון שרץ ושרץ נבילה ונבילה טומאתו ולא שיעורו כגון אבר מן המת וכזית מן המת שטומאה שוה באהל ולא שיעורו דכזית מטמא בבשר ואבר בכל שהוא לא טומאתו ולא שיעורו שרץ ונבלה:

    אמר רב חנין כו' פירוש הא דקאמר במתני' דם השרץ ובשרו מצטרפין היינו דווקא בעוד הדם בשרץ אבל פירש הדם מבשר השרץ אין מצטרפין מתיב ר' יוסי בר ר' חנינא הטמאים מלמד שמצטרפין ואפילו שרץ ושרץ שרץ ודם בין משם אחד בין משני שמות פירוש שני שמות שני שרצים כמו חולד ועכבר אז מצטרף דם השרץ עם שרץ אחר וכ"ש דם השרץ ובשרו שמצטרפין אפילו כי פירש אמר רב יוסף כאן בכולו כאן במקצתו כלומר הא דאמר הכא בברייתא שמצטרפין דם של שרץ זה ובשר שרץ אחר היינו דווקא בכולו שפירש הדם משרץ שלם וזו חשוב להצטרף והא דאמר גבי מתניתין דאין מצטרף אלא אם כן עודו בו היינו במקצתו שלא פירש הדם אלא מאבר אחד או מחתיכה אחת ואז אינו חשוב להצטרף ומנא תימרא שיש חילוק בין כשבא משרץ שלם בין כשבא משרץ שאינו שלם כדתניא נשפך על הרצפה והיה מקומה קטפרס פירוש נשפך רביעית דם המת במקום מדרון ולא היה מתעכב במקום אחד אלא כאן מעט וכאן מעט האהיל על מקצתו טהור לפי שלא האהיל על כל רביעית הדם איהל על כולו שאיהל על כל מקום שנשפך הדם כגון שאיהל ידו עליו טמא דאז איהל על רביעית דקסבר שהדם שבמקום זה מצטרף לדם שבמקום אחר:

    והא אמר רבי יוחנן רביעית דם שהגיס בו טהור פירוש מגיס הדם בכף או בקנה טהור לפי שאי אפשר שלא בלע הקנה ולא ישאר רביעית ואמאי טהור הא אמרינן איהל על מקצתו טמא אע"פ שלא האהיל על כל הרביעית [במקום אחד] אלא כאן בכולו כאן במקצתו הא דאמרינן איהל על מקצתו טמא היינו בכולו כלומר כשאותו דם בא ממת שלם והא דר' יוחנן טהור כשבא ממקצת המת ולא בא ממת שלם וקשיא לפירושו דכיון דמוקי ליה בעודו כו' כלומר שהדם בבשר השרץ מאי צירוף בעי בשר השרץ קרינא ביה בכוליה כיון שלא פירש מעולם ועוד קשיא מהיכא תיתי האי חילוק דבכולו למקצתו כיון דאיכא רביעית מה לי בא ממת שלם מה לי בא ממת חסר לכך נראה כמו שפי' רבינו נסים גאון דגרסי' א"ר חנין א"ר זעירי כו' פי' אמר ר' זעירי אמר ר"י (האמורה וכו') צריך שיהא אותו הדם מאותו השרץ שהבשר נבדלה ממנו כלומר אבל דם של שרץ זה אינו מצטרף עם בשר שרץ אחר ועל זה פריך מההיא שבאים ב' שמות דקאמר בהדיא דמצטרפין ואע"פ שבאים מב' שרצים ומשני כאן בכולו כאן במקצתו פירוש הא דקאמר התם דמצטרפין אע"ג דבאים משני שרצים כגון שנגע בכולו בדם ובבשר והא דקאמר זעירי דדוקא משרץ אחד ולא מב' שרצים כגון שלא נגע אלא במקצתו בדם או בבשר ולהכי קאמר דכי הם משרץ אחד דמצטרפין דהוי כאילו הדם והבשר מחוברין כאחד אבל כשהם משני שרצים כל חד וחד דבר בפני עצמו הוא ומנא תימרא דאיכא לפלוגי בהכי בין נגע בכולו בין נגע במקצתו כדתניא נשפך כו' איהל על מקצתו טהור כו' אלמא שיש חילוק בין איהל על כולו לאיהל על מקצתו והוא הדין שיש לחלק בנגיעה וא"ת אם כן אמאי מייתי תו והאמר ר' יוחנן רביעית דם כו' פי' השר מקוצי משום דאי לא ההיא דר' יוחנן הוה מצי למימר דהא דאמר הכא איהל על מקצתו טהור כגון דליכא רביעית ולהכי מייתי הא דר' יוחנן דמיירי אף ברביעית ומ"מ הוא טהור כיון שלא נגע אלא במקצתו:

    דכתיב וזה לכם הטמא מייתורא דוי"ו דוזה קדריש או מה"א דהטמא:

    חכים ליה בן יוחי כלומר נתחכם לעצמו:

    וסיפר קומי עשה כדי להתנכר שלא יכירו בו שהוא יהודי שיהודים אינם מספרים קומי:

    אמרו טבית כלומר נכון הדבר וטוב לעשות לבטל הגזרה:

    Tosafot on Meilah 17a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה דכתיב וכו' מייתורא דוי"ו במדרש רבה פ' ח"ש פ"ס רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה ועיין מנחות דף נא ע"ב תוספות ד"ה וי"ו:

    Gilyon HaShas on Meilah 17a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Meilah, daf 17, Amud Aleph, about 280 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “אמר ליה: כי קא מקיש רחמנא (ויקרא…”

    2. Segment 217 words

      Opens “מתני׳ דם השרץ והבשר מצטרפין זה עם…”

      Named: רבי יהושע.

    3. Segment 312 words

      Opens “טומאתו ולא שיעורו, שיעורו ולא טומאתו, לא…”

    4. Segment 48 words

      Opens “גמ׳ אמר רב חנין אמר רב זעירא,…”

      Named: רב חנין, רב זעירא.

    5. Segment 523 words

      Opens “אמר רבי יוסי בר ר"ח (ויקרא יא…”

      Named: רבי יוסי.

    6. Segment 69 words

      Opens “אמר רב יוסף לא קשיא כאן בכולו…”

      Named: רב יוסף.

    7. Segment 717 words

      Opens “ומנא תימרא מדתניא נשפך על הרצפה והיה…”

    8. Segment 816 words

      Opens “מאי מקצתו אילימא מקצת דם והא אמר,…”

      Named: רבי חנינא, רבי רביעית.

    9. Segment 99 words

      Opens “אלא לאו שמע מינה כאן בכולו כאן…”

    10. Segment 1026 words

      Opens “שאל רבי מתיא בן חרש את רבי…”

      Named: רבי מתיא, רבי שמעון.

    11. Segment 1134 words

      Opens “אמרו: לו תלמידיו חכים ליה בן יוחאי…”

      Named: רבי אלעזר בר רבי.

    12. Segment 1237 words

      Opens “הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי…”

      Named: רבי ראובן.

    13. Segment 1326 words

      Opens “חזר ואמר להם מי שיש לו אויב…”

    14. Segment 1422 words

      Opens “חזר ואמר להם מי שיש לו אויב…”

      Named: רבה.

    15. Segment 1510 words

      Opens “הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי…”

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Meilah 17a · Segment 6 — “אמר רב יוסף לא קשיא כאן בכולו כאן במקצתו

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Meilah 17a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026