Talmud Builders

    Meilah 12b

    Back to index

    English translation — Meilah 12b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1As Rav said: In a case of one who lets blood from a live sacrificial animal, deriving benefit from that blood is prohibited and one is liable for misusing it by Torah law. Since there is a stage when there is a prohibition of misuse by Torah law, one can understand the halakha that one is liable by rabbinic law for misusing the blood ultimately, when it descended to the Kidron Valley. This is not comparable to doves whose time of fitness for sacrifice has not arrived, as they are initially not subject to misuse by Torah law.

    2§ The Gemara analyzes the matter itself. Rav Huna says that Rav says: In a case of one who lets blood from a sacrificial animal, deriving benefit from that blood is prohibited and one is liable for misusing it. Rav Hamnuna raises an objection to the opinion of Rav from the mishna below: With regard to the milk of animals consecrated to be sacrificed and the eggs of doves consecrated to be sacrificed, one may not derive benefit from them ab initio , but if one derived benefit from them he is not liable for their misuse, despite the fact that one is liable for misuse of the animals and doves themselves. Apparently, the products of a consecrated item do not share its status with regard to the halakha of misuse. Why doesn’t this principle apply to blood as well?

    3Rav said to Rav Hamnuna in response: When we said the products of a consecrated item are also subject to the halakha of misuse that was only with regard to blood, as the animal cannot exist without blood and therefore the blood is considered like the animal itself. But in the case of milk, since the animal can exist without milk, the milk is not considered like the animal itself.

    4Rav Mesharshiyya raises an objection to this suggestion from a baraita : One may not derive benefit from the dried manure and the fresh dung of offerings of the most sacred order found in the Temple courtyard ab initio , but if one derived benefit from them he is not liable for misusing them; and the money received from their sale will be allocated for the treasury chamber of the Temple.

    5In light of the suggested distinction between blood and milk, the Gemara asks: Why is the dung not subject to the halakhot of misuse? Here too, the animal cannot exist without dung, and therefore the dung should be subject to the halakhot of misuse like blood. The Sages say in response: How can you compare the two cases? In the case of this dung that comes to the animal from an external source, i.e., the food that it ate, this food goes out of the body in the form of dung and that other food comes into the body and takes its place. This description serves to exclude blood, which is part of the animal’s body and is not replaced from an external source.

    6The Gemara notes: The baraita teaches that one may not derive benefit from the manure and dung ab initio , but if one derived benefit from them he is not liable for misuse, and the money received from their sale will be allocated for the treasury chamber of the Temple. This supports the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar said: Wherever the Sages said an item is consecrated and not consecrated, as in this case where one may not derive benefit but he is not liable for misuse either, the money received from its sale is allocated for the treasury chamber of the Temple.

    7MISHNA: With regard to the milk of sacrificial animals and the eggs of sacrificial doves, one may not derive benefit from them ab initio , but if one derived benefit from them after the fact he is not liable for their misuse.

    8In what case is this statement, that if one derived benefit from the eggs or milk of sacrificial animals, he is not liable for their misuse, said? It is stated in the case of sacrificial animals offered on the altar, as their eggs and milk are not brought to the altar and therefore they are considered distinct from the offerings themselves. But this is not the halakha in the case of animals that are not sacrificed and are consecrated only for Temple maintenance. For example, if one consecrated a hen he is liable for misusing it and for misusing its egg; if one consecrated a donkey he is liable for misusing it and for misusing its milk, as the animal and its milk, and likewise the hen and its eggs, are both consecrated for Temple maintenance and are deemed a single unit.

    9GEMARA: The mishna teaches that if one derived benefit from the eggs or milk of consecrated animals sacrificed on the altar he is not liable for their misuse. The Gemara asks: But does that mean that in a case of an item that is suitable to be sacrificed on the altar, if he consecrated it with a sanctity that inheres in its value, i.e., to sell it and use the money to buy an offering rather than sacrifice the animal itself, then its eggs or milk are not subject to the halakhot of misuse? Since he does not intend to sacrifice the animal itself, why shouldn’t the prohibition of misuse apply to its milk or its eggs?

    10Rav Pappa said: The wording of the mishna is incomplete and this is what it is teaching: In what case is this statement, that the milk and eggs of a consecrated animal sacrificed on the altar are not subject to misuse, said? It is said when he consecrated the animal with inherent sanctity to be sacrificed on the altar. But if he consecrated it with a sanctity that inheres in its value, i.e., to sell it and use the money to buy an offering to be sacrificed on the altar, then it is considered as though he consecrated it for the Temple maintenance and it is subject to misuse. Therefore, if one consecrated a hen to sell it and use the money to buy an offering he is liable for misusing it and for misusing its egg; if one consecrated a donkey he is liable for misusing it and for misusing its milk.

    11MISHNA: With regard to any consecrated item that is fit for sacrifice on the altar

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    המקיז דם לבהמת קדשיםאותו דם שהקיז אסור בהנאה ומועלין בו דכיון דלא חזי לזריקה חשיב כגופה דבהמה ומועלין בו וכיון דאית ביה האי מעילה מעיקרא מש"ה אית ביה מעילה נמי לאחר שיצא לנחל קדרון אבל תורין דלא הויא בהו מעילה מעיקרא כלל קשה לי:

    איתיביה רב המנונא חלב המוקדשין וכו'ולא אמרי' דכגופה דמי הכי נמי לימא גבי מקיז דם אמאי מועלין:

    דלא מתקיימת הבהמה בלא דםדדם הוא הנפש להכי אמרי' כגופה דמי ומועלין בו:

    הא מתקיימא בלא חלבהלכך אין מועלין בו:

    הזבל והפרששל קדשים שהוא בחצר ה"ה בכל מקום אלא דדרכו להיות בחצר של הקדש לא נהנין ולא מועלין:

    ויפלו דמיו ללשכה גרסי':

    הכא נמי לא מקיימא הבהמה בלא פרששלא יהא קצת פרש במעיה וכגופה הוא ולימעול ביה:

    אמרילא דמי דמה לפרשה דפרש מעלמא אתי לה לבהמה מחמת מאכל של חולין אפילו אזיל מגופה לגמרי אתי אחרינא כשתחזור ותאכל ולא כגופה דמי הלכך אין מועלין בו:

    לאפוקי דםדגופה של בהמה היא שהרי נברא עמה הלכך מועלין בו:

    קתני לא נהנין ולא מועלין ודמיו ללשכה מסייע ליה לר"א דאמר כל מקום שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש - דהיינו לא נהנין ולא מועלין דמיו יפלו ללשכה:

    מתני' בד"א בקדשי מזבחדהואיל וחלב וביצים אינן ראוין למזבח הלכך אין מועלין בהן:

    אבל בקדשי בדק הביתהואיל וקדושת דמים הן וכולן ראוין לבדק הבית אפילו אם הקדיש תרנגולת וכו' דמועלין בין בביצים בין בחלב:

    גמ' השתא קא דייק למתני' דקתני בד"א וקאמר גבי מזבח אפילו כי אקדשיה קדושת דמים לית בהו מעילה דהכי משמע בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדה"ב וכו' אבל אם הקדיש בהמה ועוף למזבח שיקנה מהם דבר הראוי למזבח אין מועלין בחלב וביצים ואמאי לית בהן מעילה אלא אמר רב פפא כו':

    מעילה 12 עמוד ב

    1דאמר רב: המקיז דם לבהמת קדשים, אסור בהנאה, ומועלין בו.

    2גופא. אמר רב הונא, אמר רב: המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה, ומועלין בו. מתיב רב המנונא חלב המוקדשין, וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין!

    3אמר ליה: כי קאמרינן, לגבי דם, דלא מתקיימת בלא דם. אבל חלב, דקא מקיימא בלא חלב לא.

    4מתיב רב משרשיא: הזבל והפרש שבחצר אין נהנין ואין מועלין. ויפלו דמיה ללשכה.

    5אמאי? הכא נמי, לא מקיים בלא פרש! אמרי: מאי איריא, הדין פרש דמן עלמא קאתי לה, אזיל האי אתי אחרינא. לאפוקי דם, מגופה.

    6הא קתני לא נהנין ולא מועלין ודמיו ללשכה. מסייעא ליה לרבי אלעזר, דאמר ר"א כל מקום שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש דמיו יפלו ללשכה.

    Mishna

    7חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין.

    8בד"א בקדשי מזבח. אבל בקדשי בדק הבית, הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה, חמורה מועלין בה ובחלבה.

    Gemara

    9אלא גבי מזבח, כי אקדשה קדושת דמים, לא אית בה מעילה?

    10אמר רב פפא: חסורי מיחסרא והכי קתני: בד"א כשהקדיש קדושת הגוף לגבי מזבח, אבל הקדישו קדושת דמים לגבי מזבח נעשה כמי שהקדישו לבדק הבית. הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה, חמורה מועלין בה ובחלבה.

    Mishna

    11, כל הראוי למזבח׃

    Tosafot

    המקיז דם בבהמת קדשים אסור ומועלין בווא"ת הכתיב לכפר ודרשינן לכפרה נתרבו ולא למעילה י"ל דה"מ בדם שחוטה ההיא לכפרה אבל דם בהמה חיה דלא חזי לכפרה לא:

    מתיב רב המנונא וביצי תורים כו'וקס"ד דדם כמו חלב ומשני כי קאמר גבי דם דלא מקיימא בלא דם וחשוב כגופה אבל חלב דמקיימא שפיר בלא חלב לא הוי כגוף הבהמה:

    הפרש והזבל שבחצרפירוש שיצאו מן הקדשים:

    ודמיו יגיעו ללשכה מסייע ליה לר"א דאמר ר"א כל מקום שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש - כלומר לא נהנין ולא מועלין דמיו יפלו לנדבה משמע שר"ל שישלם אותו שנהנה ממנו את הקרן ול"נ דאם כן מאי איכא בין לא מועלין מדרבנן למועלין מדרבנן דאפילו כי איכא מעילה מדרבנן לא משלם אלא קרן כדפי' במתני' וכל לא מועלין דמתני' ר"ל דלא מועלין אף מדרבנן אלא ה"פ ודמיו יפלו לנדבה הגזברים חייבים ליטפל בפרש ובזבל למוכרן ולהגיע דמיו ללשכה וה"ק ר"א כ"מ שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש כמו חלב המוקדשין וכיוצא בו שאין יכולין ליהנות מהם מה יעשו מהם יפלו דמיו לנדבה:

    חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועליןפירוש חלב של בהמה נקבה של קדשים וכן ביצים של תורין של הקדש שקדושתם קדושת מזבח כדמפרש ואזיל וא"ת הא תינח בביצי תורים דלא מצינו שיהא שום איסור בהם אלא חלב המוקדשין הא אשכחן דאסור אף בפסולי המוקדשין דאמר (בכורות דף טו.) תזבח [ולא גיזה] בשר ולא חלב וא"כ אמאי אין מועלין וי"מ דכי אסר רחמנא חלב ה"מ לענין שאסור לחלוב כי היכי דדרשינן (שם) מתזבח ולא גיזה דאסור לגזוז אבל החלב עצמו שרי מידי דהוה אגיזה דשריא ול"נ דוודאי א"א לומר כן דהא אמרי' בפ' השוחט (חולין דף לו.) הואיל ואסירי בגיזה ועבודה דמן ליבעי קבורה ומאי קאמר והא גיזה עצמה שריא אלמא מייתי ראיה מחלב דאסור אף כי נחלב כבר והא דמייתי גיזה כמו וכו' הוא ושיטפת הש"ס הוא לאיתויי בהו לגיזה ועבודה ואין לתמוה מ"ש חלב מגיזה דגבי גיזה דרשי' (בכורות שם) דאסור לגזוז וגיזה שרי וגבי חלב אף כי נחלב אסור וי"ל דהכא והכא במשמעותיה דקרא דלמעוטי גיזה כתיב תזבח כלומר אבל לא תגוז למעוטי חלב כתיב ואכלת בשר דמשמע אבל חלב לא תאכל ושם בחולין (דף לו.) פירש כן אלמא משמע דחלב עצמו אסור וכן משמע בהדיא בבכורות (דף ו:) דקאמר מדאסר רחמנא חלב של פסולי המוקדשין הא חלב דחולין שרי א"כ דחלב עצמו אסור וקשה לן אמאי אין מועלין ונרא' לפרש למורי שי' דנהי דאסור מ"מ כיון דאינו ראוי לבא למזבח אין מועלין דלא הוו קדשי ה' וגם אין חיות הבהמה תלוי בו דלהוי חשוב כגוף הבהמה וראיה מדאמר בר"ה (דף כח.) שופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא שופר של שלמים לא יתקע ואם תקע לא יצא וקאמר התם מ"ש ומשני גבי שופר של עולה כיון דמעל נפקי לחולין אבל של שלמים דליכא מעילה איסור הוא דרכיב עליה אלמא דבשופר של שלמים איכא איסורא ומ"מ ליכא מעילה בשלמים משום דלא הוו קדשי ה':

    הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתהדהכא ראוי לימכר ולהביא הדמים לבדק הבית:

    אלא גבי מזבח כי אקדיש קדושת דמים לית בהו מעילהקס"ד דה"ק במתני' בד"א בקדשי מזבח שהקדישו לצורך מזבח למוכרו וליקח מהן צורכי מזבח וקדשי בדק הבית דהיינו קדושת דמים:

    במה דברים אמורים שהקדישו קדושת הגוף לגבי מזבחפירוש ליקרב לגבי המזבח וא"כ לא היה דעתו להקדיש דבר שאין ראוי למזבח כמו חלב המוקדשין וביצי תורין ולכך אין מועלין:

    כל הראוי למזבח כו'כדמפרש ואזיל הקדיש בור מלא מים דהמים ראוים לבדק הבית לגבל בהן את הטיט אבל אין ראוים למזבח שהרי הקרב והכרעים לא היו רוחצים אלא באמת המים וגם לא חזו לניסוך המים דבעינן בניסוך המים שיהיו מים חיים כמו ששנינו בפרק לולב וערבה (סוכה דף מח.) שהיה ממלא ממעיין בית השילוח כדנפקא לן התם מדכתיב ושאבתם מים בששון וגו' אשפה מלאה זבל אין ראוי לא למזבח ולא לבדק הבית שובך מלא יונים היונים ראוים למזבח להקרבה אבל השובך אין ראוי לבדק הבית דשובך שוה הרבה ואין עוקרים אבניו לשום בבדק הבית דאם כן פוחתין דמיו וכן באילן ובפירות אין האילן ראוי לבדק הבית לקורות דאם כן היה פוחת דמיו והפירות אין ראוין למזבח כדכתיב (ויקרא ב׳:י״א) כל שאור וכל דבש לא תקטירו ודבש היינו כל מיני מתיקה אך אם הוא זית או גפן ראוים למזבח זית לשמן למנחות וגפן ליין לנסכים ואין ראוים לבדק הבית כדפרישית:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה תורים וכו' כל היכא דקתני אין מועליןעי' ע"ז מב ע"ב וצ"ע:

    Babylonian Talmud · folio map

    Meilah 12b

    Meilah 12b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 186 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    המקיז דם לבהמת קדשים אותו דם שהקיז אסור בהנאה ומועלין בו דכיון דלא חזי לזריקה חשיב כגופה דבהמה ומועלין בו וכיון דאית ביה האי מעילה מעיקרא מש"ה אית ביה מעילה נמי לאחר שיצא לנחל קדרון אבל תורין דלא הויא בהו מעילה מעיקרא כלל קשה לי:

    איתיביה רב המנונא חלב המוקדשין וכו' ולא אמרי' דכגופה דמי הכי נמי לימא גבי מקיז דם אמאי מועלין:

    דלא מתקיימת הבהמה בלא דם דדם הוא הנפש להכי אמרי' כגופה דמי ומועלין בו:

    הא מתקיימא בלא חלב הלכך אין מועלין בו:

    הזבל והפרש של קדשים שהוא בחצר ה"ה בכל מקום אלא דדרכו להיות בחצר של הקדש לא נהנין ולא מועלין:

    ויפלו דמיו ללשכה גרסי':

    הכא נמי לא מקיימא הבהמה בלא פרש שלא יהא קצת פרש במעיה וכגופה הוא ולימעול ביה:

    אמרי לא דמי דמה לפרשה דפרש מעלמא אתי לה לבהמה מחמת מאכל של חולין אפילו אזיל מגופה לגמרי אתי אחרינא כשתחזור ותאכל ולא כגופה דמי הלכך אין מועלין בו:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Meilah 12b · Sefaria

    Tosafot

    המקיז דם בבהמת קדשים אסור ומועלין בו וא"ת הכתיב לכפר ודרשינן לכפרה נתרבו ולא למעילה י"ל דה"מ בדם שחוטה ההיא לכפרה אבל דם בהמה חיה דלא חזי לכפרה לא:

    מתיב רב המנונא וביצי תורים כו' וקס"ד דדם כמו חלב ומשני כי קאמר גבי דם דלא מקיימא בלא דם וחשוב כגופה אבל חלב דמקיימא שפיר בלא חלב לא הוי כגוף הבהמה:

    הפרש והזבל שבחצר פירוש שיצאו מן הקדשים:

    ודמיו יגיעו ללשכה מסייע ליה לר"א דאמר ר"א כל מקום שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש - כלומר לא נהנין ולא מועלין דמיו יפלו לנדבה משמע שר"ל שישלם אותו שנהנה ממנו את הקרן ול"נ דאם כן מאי איכא בין לא מועלין מדרבנן למועלין מדרבנן דאפילו כי איכא מעילה מדרבנן לא משלם אלא קרן כדפי' במתני' וכל לא מועלין דמתני' ר"ל דלא מועלין אף מדרבנן אלא ה"פ ודמיו יפלו לנדבה הגזברים חייבים ליטפל בפרש ובזבל למוכרן ולהגיע דמיו ללשכה וה"ק ר"א כ"מ שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש כמו חלב המוקדשין וכיוצא בו שאין יכולין ליהנות מהם מה יעשו מהם יפלו דמיו לנדבה:

    חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין פירוש חלב של בהמה נקבה של קדשים וכן ביצים של תורין של הקדש שקדושתם קדושת מזבח כדמפרש ואזיל וא"ת הא תינח בביצי תורים דלא מצינו שיהא שום איסור בהם אלא חלב המוקדשין הא אשכחן דאסור אף בפסולי המוקדשין דאמר (בכורות דף טו.) תזבח [ולא גיזה] בשר ולא חלב וא"כ אמאי אין מועלין וי"מ דכי אסר רחמנא חלב ה"מ לענין שאסור לחלוב כי היכי דדרשינן (שם) מתזבח ולא גיזה דאסור לגזוז אבל החלב עצמו שרי מידי דהוה אגיזה דשריא ול"נ דוודאי א"א לומר כן דהא אמרי' בפ' השוחט (חולין דף לו.) הואיל ואסירי בגיזה ועבודה דמן ליבעי קבורה ומאי קאמר והא גיזה עצמה שריא אלמא מייתי ראיה מחלב דאסור אף כי נחלב כבר והא דמייתי גיזה כמו וכו' הוא ושיטפת הש"ס הוא לאיתויי בהו לגיזה ועבודה ואין לתמוה מ"ש חלב מגיזה דגבי גיזה דרשי' (בכורות שם) דאסור לגזוז וגיזה שרי וגבי חלב אף כי נחלב אסור וי"ל דהכא והכא במשמעותיה דקרא דלמעוטי גיזה כתיב תזבח כלומר אבל לא תגוז למעוטי חלב כתיב ואכלת בשר דמשמע אבל חלב לא תאכל ושם בחולין (דף לו.) פירש כן אלמא משמע דחלב עצמו אסור וכן משמע בהדיא בבכורות (דף ו:) דקאמר מדאסר רחמנא חלב של פסולי המוקדשין הא חלב דחולין שרי א"כ דחלב עצמו אסור וקשה לן אמאי אין מועלין ונרא' לפרש למורי שי' דנהי דאסור מ"מ כיון דאינו ראוי לבא למזבח אין מועלין דלא הוו קדשי ה' וגם אין חיות הבהמה תלוי בו דלהוי חשוב כגוף הבהמה וראיה מדאמר בר"ה (דף כח.) שופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא שופר של שלמים לא יתקע ואם תקע לא יצא וקאמר התם מ"ש ומשני גבי שופר של עולה כיון דמעל נפקי לחולין אבל של שלמים דליכא מעילה איסור הוא דרכיב עליה אלמא דבשופר של שלמים איכא איסורא ומ"מ ליכא מעילה בשלמים משום דלא הוו קדשי ה':

    הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה דהכא ראוי לימכר ולהביא הדמים לבדק הבית:

    אלא גבי מזבח כי אקדיש קדושת דמים לית בהו מעילה קס"ד דה"ק במתני' בד"א בקדשי מזבח שהקדישו לצורך מזבח למוכרו וליקח מהן צורכי מזבח וקדשי בדק הבית דהיינו קדושת דמים:

    במה דברים אמורים שהקדישו קדושת הגוף לגבי מזבח פירוש ליקרב לגבי המזבח וא"כ לא היה דעתו להקדיש דבר שאין ראוי למזבח כמו חלב המוקדשין וביצי תורין ולכך אין מועלין:

    1 more comments on this page.

    Tosafot on Meilah 12b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה תורים וכו' כל היכא דקתני אין מועלין עי' ע"ז מב ע"ב וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Meilah 12b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Meilah, daf 12, Amud Bet, about 186 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “דאמר רב: המקיז דם לבהמת קדשים, אסור…”

    2. Segment 225 words

      Opens “גופא. אמר רב הונא, אמר רב: המקיז…”

      Named: רב הונא, רב המנונא.

    3. Segment 317 words

      Opens “אמר ליה: כי קאמרינן, לגבי דם, דלא…”

    4. Segment 413 words

      Opens “מתיב רב משרשיא: הזבל והפרש שבחצר אין…”

      Named: רב משרשיא.

    5. Segment 523 words

      Opens “אמאי? הכא נמי, לא מקיים בלא פרש!…”

    6. Segment 624 words

      Opens “הא קתני לא נהנין ולא מועלין ודמיו…”

      Named: רבי אלעזר.

    7. Segment 79 words

      Opens “מתני׳ חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין…”

    8. Segment 816 words

      Opens “בד"א בקדשי מזבח. אבל בקדשי בדק הבית,…”

    9. Segment 912 words

      Opens “גמ׳ אלא גבי מזבח, כי אקדשה קדושת…”

    10. Segment 1033 words

      Opens “אמר רב פפא: חסורי מיחסרא והכי קתני:…”

      Named: רב פפא.

    11. Segment 114 words

      Opens “מתני׳, כל הראוי למזבח…”

    Sages named on this page

    • Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.

      Source: Meilah 12b · Segment 4 — “מתיב רב משרשיא: הזבל והפרש שבחצר אין נהנין ואין…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Meilah 12b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026