Talmud Builders

    Meilah 18b

    Back to index

    English translation — Meilah 18b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1their fathers, and went astray after the gods of the peoples of the land, whom God destroyed before them” (I Chronicles 5:25). Likewise, one who misuses consecrated property deviates from the purpose for which the particular item was meant to be used.

    2The baraita continues: One might have thought that the comparison between misuse and idol worship teaches that one is liable for misuse even if he damaged the consecrated item but did not derive benefit from it, as that is the halakha with regard to idol worship, where one changes worship of God to idol worship without deriving benefit. Or, in light of the comparison between misuse and suspected adultery, it might have been thought that one would be liable for misuse if he derived benefit from the consecrated item but did not damage it, just as the adulteress derives benefit from the illicit act of intercourse without suffering any physical damage.

    3And perhaps one should be liable for misuse of an item attached to the ground. And in the case of an agent who committed misuse while he performed his assigned agency, it might be thought that the agent himself, rather than the one who appointed him, should be liable for the misuse.

    4The halakha in these cases is derived from the fact that the verse states: “If anyone commits a misuse, and sins through error, in the sacred items of the Lord” (Leviticus 5:15). The word “sin” is stated with regard to teruma , in the verse: “And you shall bear no sin by reason of it, as you have set apart from it its best” (Numbers 18:32); and “sin” is also stated with regard to misuse of consecrated property. Several halakhot are derived from this verbal analogy.

    5The baraita elaborates: Just as with regard to the word “sin” stated with regard to teruma , when someone sins by partaking of forbidden teruma , it is a circumstance in which one damages and derives benefit, and the one who damaged the teruma is the same person who derived benefit; and with regard to teruma , one is liable only if he derives benefit from the same item that he damages; and he is liable in the case of teruma only if his damage and his benefit occur simultaneously; and the status of teruma applies only to an item detached from the ground; and the status of teruma takes effect in the case of an agent who performed his assigned agency in designating an item teruma , the same applies to misuse.

    6The baraita further explains: So too, the word “sin” stated with regard to misuse applies specifically when the individual both damages and derives benefit from consecrated items; and when the one who damaged also derived benefit from it himself; and he derives benefit from the same item that he damages; and his damage and his deriving benefit occur simultaneously; and misuse applies only to an item detached from the ground; and misuse is committed by the one appointing the agent in the case of an agent who performed his assigned agency.

    7The baraita continues: From the verbal analogy I have derived only that one is liable for misuse if he eats consecrated items when he is not permitted to do so, similar to the case of teruma . But with regard to one who derives benefit from an item that does not have the potential to be damaged, from where do I derive that this also constitutes misuse?

    8Similarly, if one eats from a consecrated item and gives to another person to eat, where there is his consumption and another’s consumption; or if he derives benefit and gives to another to derive benefit, where there is his deriving benefit and another’s deriving benefit; and likewise his deriving benefit and another’s consumption; and his consumption and another’s deriving benefit; the halakha is that in all these cases, benefit and consumption combine with one another, even over a long period of time on the same day, to amount to the value of one peruta that effects liability for misuse. From where is this halakha derived?

    9The verse states: “If anyone commits a misuse.” This general and inclusive clause teaches that one is liable for misusing one peruta worth of consecrated property in any case, i.e., even if he gave it to another and one of them ate while the other derived benefit, and even if it took some time on that day to use the value of one peruta .

    10The baraita further states: If there is a comparison between teruma and misuse, one can claim as follows: Just as in the case of the word “sin” that is stated with regard to teruma , the Torah does not combine two distinct acts of consumption as one prohibited act, so too, perhaps with regard to the word “sin” that is stated with regard to misuse, the Torah does not combine two acts of consumption as one. From where is it derived that if one ate half of the minimum amount of an olive-bulk today and ate another half tomorrow, even if much time has passed, the distinct acts of misuse combine and are considered one act, which means that the one who did so is liable for misuse? The verse states: “If anyone commits a misuse.” The inclusive language of the verse teaches that he is liable in any case.

    11The baraita continues: If there is a comparison between teruma and misuse, one can claim as follows: Just as in the case of the word “sin” that is stated with regard to teruma , the damage to the teruma and the individual’s deriving benefit from the teruma occur simultaneously, the same should apply to misuse of consecrated items. From where is it derived that one is liable for misuse for his consumption and another’s consumption, when each person alone has eaten less than the value of one peruta , and even if the two acts of consumption are separated in time from now until three years later; from where is it derived that the instances of misuse combine? The verse states: “If anyone commits a misuse.” The inclusive language of the verse teaches that he is liable in any case.

    12The baraita continues: If it is derived from the verbal analogy that there are several halakhot common to both teruma and committing misuse, one can claim as follows: Just as in the case of the word “sin” that is stated with regard to teruma ,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    יכול פגם ולא נהנהכלומר יכול יהא מועל היכא דפגם ולא נהנה כגון שקרע בגד של הקדש דומיא דוימעלו דעבודת כוכבים דאיכא שינוי וליכא הנאה:

    או יהא מועל כשנהנה ולא פגםכי היכי דאשכחן בסוטה דנהנה ולא פגם שהרי פגומה ועומדת שבעולה היא ומעילה היא:

    או בדבר שמחובר לקרקעכגון באילן של הקדש. ובשליח שעשה שליחותו של בעה"ב יכול שימעול השליח כמו שאילו עשה מדעת עצמו:

    ת"ל וחטאה ונאמר חטא בתרומהולא תשאו עליו חטא מה חטא האמור בתרומה פוגם ונהנה ומי שפגם נהנה דהוא עצמו שפגם התרומה הוא עצמו נהנה ממנה:

    ובדבר שפוגם בו נהנהולא בדבר אחר:

    ופגימתו והנאתו כאחדבשעה אחת כדאמרינן הנאתו וביעורו שוה:

    ובתלוש מן הקרקעדתרומה אינה נוהגת אלא בתלוש דכתיב (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך היינו דאידגן:

    ובשליח שעשה שליחותודכי תרם מדעתו של בעה"ב הוא דהויא תרומה:

    אף חטא האמור במעילה פוגם ונהנהמעל לאפוקי פגם ולא נהנה כגון שקרע שיראין של הקדש או לבש חלוק שנהנה ולא פגם ואידך דקתני במתני' דנהנה כחצי שיעור דלא מעל:

    ופגימה והנאה כאחתלמעוטי פוגם האידנא פרוטה ונהנה למחר פרוטה:

    שליח שעשה שליחותושל בעה"ב דבעה"ב מעל פרט לשליח שלא עשה שליחותו אלא מדעת עצמו שלא מעל בעה"ב:

    אין לי אלא אוכל ונהנהכדאמרן דכיון דיליף מתרומה לא אשכחן אלא אוכל דכתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) ואיש כי יאכל קדש בשגגה וגו':

    אכילתו ואכילת חבירוכגון שלקח שוה פרוטה מן ההקדש ואכל הוא חציה והאכיל חציה לחבירו או נהנה הוא כחצי שיעור ונתן לחברו החצי האחר ונהנה הוא. והנאתו ואכילת חברו כגון שסך משמן של הקדש בחצי פרוטה ונתן לחברו החצי האחר ואכלו וכן למפרע. והכא לא מיירי בשום פוגם אלא באוכל:

    ואפילו לזמן מרובהכגון שאכל זה חצי שיעור בשחרית וחבירו לערב מנין שמצטרפין ויהא הנהנה חייב ת"ל תמעול מעל ריבה:

    אי מה חטא האמור בתרומה לא צירף שתי אכילות כאחתאלא אכילה [אחת] בעי בכזית כדכתיב ואיש כי יאכל קדש וגו' דבתרומה קא מיירי אף במעילה לא צירף שתי אכילות כאחת ואנן קי"ל דצירף בה שתי אכילות כאחת ומנין אתה אומר שאם אכל היום חצי שיעור ואכל למחר חצי שיעור דהיינו שתי אכילות ואפילו לזמן מרובה שהוא חייב: הא מילתא איכא בין זמן מרובה דהכא לזמן מרובה דלעיל דהאי דהכא משמע בין לאחר שנים או שלשה ימים דקתני ביה אכל היום ואכל למחר וההוא דלעיל לא משמע אלא ביום אחד דלא תנא אכל היום ואכל למחר:

    ואפילולא השלים שיעור אכילתו:

    מכאן ועד שלש שנים מניןשהוא חייב:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    מעילה 18 עמוד ב

    1אבותיהם ויזנו אחרי הבעלים.

    2יכול פגם ולא נהנה, או נהנה ולא פגם,׃

    3ובמחובר לקרקע, ובשליח שעשה שליחותו?

    4תלמוד לומר ״וחטאה״. נאמר: (ויקרא כב ט) ״חטא״ בתרומה, ונאמר: ״חטא״ במעילה.

    5מה ״חטא״ האמור בתרומה, פוגם ונהנה, ומי שפגם נהנה, ובדבר שפוגם בו נהנה, ופגימתו והנאתו כאחד, ובתלוש מן הקרקע, ובשליח שעשה שליחותו׃

    6אף ״חטא״ האמור במעילה, פוגם ונהנה, ומי שפגם נהנה, ובדבר שפוגם בו נהנה, ופגימתו והנאתו כאחד, ובתלוש מן הקרקע, ובשליח שעשה שליחותו.

    7אין לי אלא אוכל, ונהנה בדבר שאין בו פגם, מנין?

    8אכילתו ואכילת חברו, הנייתו והניית חברו, הנאתו ואכילת חברו, אכילתו והניית חברו שמצטרפין זע"ז אפילו לזמן מרובה, מנין?

    9ת"ל (ויקרא ה, טו) תמעול מעל מ"מ׃

    10אי מה ״חטא״ האמור בתרומה לא צירף שתי אכילות כאחד, אף ״חטא״ האמור במעילה לא צירף שתי אכילות כאחד. מנין אכל היום ואכל למחר, ואפי' לזמן מרובה? ת"ל תמעול מעל מ"מ׃

    11אי מה ״חטא״ האמור בתרומה פגימתו והנאתו כאחד, מנין לאכילתו ואכילת חברו? ואפי' מכאן ועד שלש שנים, מנין? ת"ל תמעול מעל מכל מקום.

    12אי מה ״חטא״ האמור בתרומה׃

    Tosafot

    יכול נהנה ולא פגם [או] פוגם ולא נהנה וכו'פי' נהנה ולא פוגם [ס"ד] ילפי' מעילה מסוטה שאינה פוגמה בבעילה של זנות שהיא עושה את בעלה ודומיא דהכי נימא גבי הקדש וא"ת מאי [יכול] דקאמר וגם מאי מייתי מתרומה לפטור נהנה בלא פגם דילפינן מעילה מסוטה והא מתני' היא דנתנה קטלא טבעת דנהנה בלא פגם חייב וי"ל דמתניתין בדבר שאין בו פגם שדרך תשמישו והנאתו בלא פגם והכא בדבר שיש בו פגם קאי וה"ק יכול נהנה בלא פגם חייב בכל דבר אף בדבר שיש בו פגם ומייתי נמי מתרומה שדרך הנאה ע"י פגימה דהיינו אכילה לפטור (כמה) דהקדש נהנה בלא פגם (והכא אדבר שיש בו פגם קאי וה"ק יכול נהנה בלא פגם חייב בכל דבר אף) בדבר שיש בו פגם (ומייתי בדבר שתשמישו דרך פגם) כגון קרדום וחלוק וא"ת כיון דבדבר שיש בו פגם מיירי א"כ היכי תיסק אדעתא לחיוביה ממעילה דסוטה והלא סוטה לא דמיא אלא לדבר שאין בו פגם כדפרישית וי"ל דמ"מ אי לאו מיעוטא דילפינן מג"ש דתרומה הוה ילפינן מסוטה כל נהנה בלא פגם אפילו בדבר שיש בו פגם אע"ג דלא דמי לסוטה משום דסברא הוא לומר כיון דאהנאה קפיד קרא לחייבינהו א"כ לא שנא אין בו פגם ולא שנא יש בו פגם להכי אצטריך תרומה לחלק וכה"ג צריך לומר גבי פגם ולא נהנה יכול וכו' פגם ולא נהנה פירוש פגם ולא נהנה תיסק אדעתי' למילף מעבודת כוכבים שפוגם ומחלל שהולך מאלהים חיים והולך אחרי ההבל ואינו נהנה כלל בזה שעובד עבודת כוכבים אף אני אביא במעילה לחייב פוגם בלא נהנה כגון מזיק הקדש ומשליכו לאיבוד כגון שנוטל חפצים של הקדש ומשליכו לאור או במים או משברו וע"כ פגם דקאמר היינו כדפי' דליכא לפרושי כגון שמוציא מרשות הקדש ומכניסו לרשות הדיוט ע"י מכירה ומתנה או שאלה וקרי ליה פגימה לפי שהקדש נפסד וחסר בזה ל"ל הכי דא"כ כי מייתי מתרומה לפטור הא ודאי כיון דאיכא שינוי רשות הוצאה מרשות הקדש והכנסה לרשות הדיוט הרי הוא מועל דהיא גופה ילפי' ממעילה דעבודת כוכבים וגם תנן נמי נתנה לחברו הוא מעל אלא ודאי מיירי במזיק בלא שינוי רשות כדפרישית וא"ת והיא גופה היכי בעי למילף מעבודת כוכבים והלא בפגם עבודת כוכבים איכא נמי שינוי רשות כדפ"ל וי"ל דמכל מקום סלקא דעתך אמינא דעיקר קפידא דקרא לאו משום שינוי רשות אלא אפגמא ופסידא דהקדש קפיד רחמנא ואם כן אפילו בלא שינוי רשות נמי סלקא דעתך אמינא לחיובי להכי אצטריך תרומה לחלק כך דקדק משי"ח:

    מה תרומה פוגם ונהנהדהכתיב כי יאכל ואי אפשר לאכילה בלא פגימה שמפסיד התרומה מן הכהן וגם פוגם בלא נהנה פטור בתרומה לאפוקי נהנה בלא פגם בדבר שיש בו פגם ולאפוקי פגם בלא נהנה היכא דליכא שינוי רשות כגון מזיק ואין להקשות לכתוב תרומה ולשתוק מאידך דהש"ס מצריך לקמן בסמוך:

    אכילתו ואכילת חבירומיירי שהאכיל את חבירו שנתן לתוך פיו של חבירו דליכא לפרושי אכילת חבירו ע"י שליחות שצוה חבירו לאכול מן ההקדש הא ליתא אע"ג דיש שליחות לדבר עבירה גבי מעילה כדילפינן חטא חטא מתרומה הני מילי במעילה הבאה ע"י הוצאה אבל במעילה הבאה ע"י אכילה והנאה לא כדאמרינן פרק האיש מקדש (קדושין דף מג.) לא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב גבי האומר לשלוחו צא ואכול את החלב וכדפי' שם בתוספתא כך נראה למשי"ח א"נ שמא י"ל גם ע"י שליחות וכגון שצוה את חבירו ליטול ולאכול ומדאגביה קנייה ומעל קודם האכילה כדפירש שם בתוספתא כך נראה למשי"ח:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    גמ' ובתלוש מן הקרקעעיין זבחים דף מה ע"א תוספות ד"ה דומיא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Meilah 18b

    Meilah 18b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 167 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    יכול פגם ולא נהנה כלומר יכול יהא מועל היכא דפגם ולא נהנה כגון שקרע בגד של הקדש דומיא דוימעלו דעבודת כוכבים דאיכא שינוי וליכא הנאה:

    או יהא מועל כשנהנה ולא פגם כי היכי דאשכחן בסוטה דנהנה ולא פגם שהרי פגומה ועומדת שבעולה היא ומעילה היא:

    או בדבר שמחובר לקרקע כגון באילן של הקדש. ובשליח שעשה שליחותו של בעה"ב יכול שימעול השליח כמו שאילו עשה מדעת עצמו:

    ת"ל וחטאה ונאמר חטא בתרומה ולא תשאו עליו חטא מה חטא האמור בתרומה פוגם ונהנה ומי שפגם נהנה דהוא עצמו שפגם התרומה הוא עצמו נהנה ממנה:

    ובדבר שפוגם בו נהנה ולא בדבר אחר:

    ופגימתו והנאתו כאחד בשעה אחת כדאמרינן הנאתו וביעורו שוה:

    ובתלוש מן הקרקע דתרומה אינה נוהגת אלא בתלוש דכתיב (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך היינו דאידגן:

    ובשליח שעשה שליחותו דכי תרם מדעתו של בעה"ב הוא דהויא תרומה:

    9 more comments on this page.

    Rashi on Meilah 18b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    יכול נהנה ולא פגם [או] פוגם ולא נהנה וכו' פי' נהנה ולא פוגם [ס"ד] ילפי' מעילה מסוטה שאינה פוגמה בבעילה של זנות שהיא עושה את בעלה ודומיא דהכי נימא גבי הקדש וא"ת מאי [יכול] דקאמר וגם מאי מייתי מתרומה לפטור נהנה בלא פגם דילפינן מעילה מסוטה והא מתני' היא דנתנה קטלא טבעת דנהנה בלא פגם חייב וי"ל דמתניתין בדבר שאין בו פגם שדרך תשמישו והנאתו בלא פגם והכא בדבר שיש בו פגם קאי וה"ק יכול נהנה בלא פגם חייב בכל דבר אף בדבר שיש בו פגם ומייתי נמי מתרומה שדרך הנאה ע"י פגימה דהיינו אכילה לפטור (כמה) דהקדש נהנה בלא פגם (והכא אדבר שיש בו פגם קאי וה"ק יכול נהנה בלא פגם חייב בכל דבר אף) בדבר שיש בו פגם (ומייתי בדבר שתשמישו דרך פגם) כגון קרדום וחלוק וא"ת כיון דבדבר שיש בו פגם מיירי א"כ היכי תיסק אדעתא לחיוביה ממעילה דסוטה והלא סוטה לא דמיא אלא לדבר שאין בו פגם כדפרישית וי"ל דמ"מ אי לאו מיעוטא דילפינן מג"ש דתרומה הוה ילפינן מסוטה כל נהנה בלא פגם אפילו בדבר שיש בו פגם אע"ג דלא דמי לסוטה משום דסברא הוא לומר כיון דאהנאה קפיד קרא לחייבינהו א"כ לא שנא אין בו פגם ולא שנא יש בו פגם להכי אצטריך תרומה לחלק וכה"ג צריך לומר גבי פגם ולא נהנה יכול וכו' פגם ולא נהנה פירוש פגם ולא נהנה תיסק אדעתי' למילף מעבודת כוכבים שפוגם ומחלל שהולך מאלהים חיים והולך אחרי ההבל ואינו נהנה כלל בזה שעובד עבודת כוכבים אף אני אביא במעילה לחייב פוגם בלא נהנה כגון מזיק הקדש ומשליכו לאיבוד כגון שנוטל חפצים של הקדש ומשליכו לאור או במים או משברו וע"כ פגם דקאמר היינו כדפי' דליכא לפרושי כגון שמוציא מרשות הקדש ומכניסו לרשות הדיוט ע"י מכירה ומתנה או שאלה וקרי ליה פגימה לפי שהקדש נפסד וחסר בזה ל"ל הכי דא"כ כי מייתי מתרומה לפטור הא ודאי כיון דאיכא שינוי רשות הוצאה מרשות הקדש והכנסה לרשות הדיוט הרי הוא מועל דהיא גופה ילפי' ממעילה דעבודת כוכבים וגם תנן נמי נתנה לחברו הוא מעל אלא ודאי מיירי במזיק בלא שינוי רשות כדפרישית וא"ת והיא גופה היכי בעי למילף מעבודת כוכבים והלא בפגם עבודת כוכבים איכא נמי שינוי רשות כדפ"ל וי"ל דמכל מקום סלקא דעתך אמינא דעיקר קפידא דקרא לאו משום שינוי רשות אלא אפגמא ופסידא דהקדש קפיד רחמנא ואם כן אפילו בלא שינוי רשות נמי סלקא דעתך אמינא לחיובי להכי אצטריך תרומה לחלק כך דקדק משי"ח:

    מה תרומה פוגם ונהנה דהכתיב כי יאכל ואי אפשר לאכילה בלא פגימה שמפסיד התרומה מן הכהן וגם פוגם בלא נהנה פטור בתרומה לאפוקי נהנה בלא פגם בדבר שיש בו פגם ולאפוקי פגם בלא נהנה היכא דליכא שינוי רשות כגון מזיק ואין להקשות לכתוב תרומה ולשתוק מאידך דהש"ס מצריך לקמן בסמוך:

    אכילתו ואכילת חבירו מיירי שהאכיל את חבירו שנתן לתוך פיו של חבירו דליכא לפרושי אכילת חבירו ע"י שליחות שצוה חבירו לאכול מן ההקדש הא ליתא אע"ג דיש שליחות לדבר עבירה גבי מעילה כדילפינן חטא חטא מתרומה הני מילי במעילה הבאה ע"י הוצאה אבל במעילה הבאה ע"י אכילה והנאה לא כדאמרינן פרק האיש מקדש (קדושין דף מג.) לא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב גבי האומר לשלוחו צא ואכול את החלב וכדפי' שם בתוספתא כך נראה למשי"ח א"נ שמא י"ל גם ע"י שליחות וכגון שצוה את חבירו ליטול ולאכול ומדאגביה קנייה ומעל קודם האכילה כדפירש שם בתוספתא כך נראה למשי"ח:

    Tosafot on Meilah 18b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' ובתלוש מן הקרקע עיין זבחים דף מה ע"א תוספות ד"ה דומיא:

    Gilyon HaShas on Meilah 18b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Meilah, daf 18, Amud Bet, about 167 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “אבותיהם ויזנו אחרי הבעלים״.…”

    2. Segment 28 words

      Opens “יכול פגם ולא נהנה, או נהנה ולא…”

    3. Segment 35 words

      Opens “ובמחובר לקרקע, ובשליח שעשה שליחותו?…”

    4. Segment 412 words

      Opens “תלמוד לומר ״וחטאה״. נאמר: (ויקרא כב ט)…”

    5. Segment 522 words

      Opens “מה ״חטא״ האמור בתרומה, פוגם ונהנה, ומי…”

    6. Segment 622 words

      Opens “אף ״חטא״ האמור במעילה, פוגם ונהנה, ומי…”

    7. Segment 710 words

      Opens “אין לי אלא אוכל, ונהנה בדבר שאין…”

    8. Segment 818 words

      Opens “אכילתו ואכילת חברו, הנייתו והניית חברו, הנאתו…”

    9. Segment 97 words

      Opens “ת"ל (ויקרא ה, טו) תמעול מעל״ מ"מ…”

    10. Segment 1031 words

      Opens “אי מה ״חטא״ האמור בתרומה לא צירף…”

    11. Segment 1123 words

      Opens “אי מה ״חטא״ האמור בתרומה פגימתו והנאתו…”

    12. Segment 125 words

      Opens “אי מה ״חטא״ האמור בתרומה…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Meilah 18b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026