Talmud Builders

    Meilah 6b

    Back to index

    English translation — Meilah 6b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: The mishna presents a dispute with regard to the status of offerings of the most sacred order, which normally are not subject to the halakhot of misuse once their blood has been sprinkled and they have been permitted to the priests. The case of the mishna is the meat of offerings of the most sacred order, whose consumption is permitted from the moment their blood was sprinkled, that left the Temple courtyard before the sprinkling of the blood, and then reentered the courtyard.

    2Rabbi Eliezer says: The sprinkling of this blood does not permit its consumption by the priests. Consequently, one is liable for misusing it. And he is not liable for eating it due to violation of the prohibitions of piggul , if he partook of it after it was slaughtered with the intent to partake of it or sprinkle its blood beyond its designated time, or of notar , if he partook of the meat after it remained overnight, or of partaking of the meat while ritually impure.

    3Rabbi Akiva says: The sprinkling is effective despite the fact that the meat left the Temple courtyard and was disqualified, and therefore one is not liable for misusing it. Likewise, other halakhot that apply to offerings whose blood was sprinkled apply to it, and consequently one is liable for eating it due to violation of the prohibitions of partaking of meat that is piggul , or notar , or remained overnight, or of partaking of the meat while ritually impure.

    4Rabbi Akiva said, in support of his opinion: But there is the case of one who designated an animal as his sin offering and it was lost, and he designated another animal in its stead, and thereafter the first sin offering was found and both of them are standing fit for sacrifice. If he slaughtered both animals at the same time and sprinkled the blood of one of them, which means that the second was disqualified as a leftover sin offering, the question arises as to the status of the meat of the second animal with regard to the halakhot of misuse.

    5Is it not the case that just as the blood of the animal whose blood was sprinkled exempts its meat from liability for its misuse, so too it exempts the meat of the other animal? Since he could have chosen to sprinkle the blood of either animal, they are considered as though they were one offering.

    6If so, one may learn from there by an a fortiori inference with regard to the case of sprinkling the blood of meat that left the courtyard and returned: If the sprinkling of its blood exempted the meat of the other animal from the halakhot of misuse, it is only right that it should exempt its own meat that left the courtyard.

    7The mishna adds that just as Rabbi Eliezer and Rabbi Akiva disagree as to whether the sprinkling of blood exempts meat that left the courtyard from liability for its misuse, so too, they disagree with regard to the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity consumed on the altar that left the Temple courtyard before the sprinkling of the blood. The dispute is whether the subsequent sprinkling of the blood generates liability for misuse of those portions.

    8Rabbi Eliezer says: The sprinkling of the blood is completely ineffective in rendering those portions consecrated to the Lord. Consequently, one is not liable for misusing them. And similarly, one is not liable for their consumption due to violation of the prohibitions of piggul , notar , or of partaking of meat while ritually impure. Rabbi Akiva says: The sprinkling is effective, and therefore one is liable for misusing them. And likewise, one is liable for its consumption due to violation of the prohibitions of piggul , notar , or of partaking of the meat while ritually impure.

    9GEMARA: The Gemara asks: Why do I need the mishna to cite these two disagreements, i.e., both the case of offerings of the most sacred order and offerings of lesser sanctity? After all, both disagreements are based on the same principle.

    10The Gemara answers: Both cases are necessary, as, if the disagreement was stated only with regard to offerings of the most sacred order, I would say that it is specifically in that case that Rabbi Eliezer says that one is liable for misusing the meat of the offering, due to the fact that only sprinkling the blood properly removes the offering from being subject to the halakhot of misuse. By contrast, sprinkling the blood improperly, including for meat that left the courtyard, does not remove the offering from the halakhot of misuse.

    11But with regard to the issue of when the rite of sprinkling brings the offering into being subject to the halakhot of misuse, i.e., in the case of sacrificial portions of offerings of lesser sanctity, Rabbi Eliezer concedes to Rabbi Akiva that even sprinkling the blood improperly, as in this case, brings the offering into being subject to the halakhot of misuse.

    12And by contrast, if their disagreement was stated only with regard to offerings of lesser sanctity, I would say that it is specifically in the case of offerings of lesser sanctity that Rabbi Akiva said one is liable for misusing them. This is due to the fact that here the act of sprinkling serves to include them in the category of misuse, and therefore even sprinkling the blood improperly, as in this case, brings the offering into being subject to the halakhot of misuse.

    13But with regard to offerings of the most sacred order, where the sprinkling of the blood serves to remove the offering from being subject to the halakhot of misuse, one might say that Rabbi Akiva agrees that sprinkling the blood improperly does not remove the offering from being subject to the halakhot of misuse. Therefore, the mishna teaches us that the tanna’im disagree in both cases.

    14§ It was stated that amora’im disagree with regard to the opinion of Rabbi Akiva in the mishna. Rabbi Yoḥanan says: When Rabbi Akiva says that sprinkling is effective to remove the meat of offerings of the most sacred order that left the courtyard from the halakhot of misuse, that applies specifically in a case where only part of it left the courtyard and part remained inside. In such a situation, as the sprinkling is effective for the portion that remained inside the courtyard, it also is effective for the portion that left the courtyard. But if all of it left the courtyard, Rabbi Akiva did not say that the sprinkling is effective to remove the meat from the halakhot of misuse.

    15Rav Asi said to Rabbi Yoḥanan: My colleagues in the exile, i.e., the Sages of Babylonia, already taught me that

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמיםואח"כ נכנס ושוב נזרק הדם:

    ר' אליעזר אומראע"פ שנזרק הדם מועלין בו דס"ל לר"א דזריקה אינה מועלת ליוצא להוציאה מידי מעילה:

    ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמאהואיל דיצא אינה קובעת בפיגול ונותר וטמא אלא זריקה כשירה:

    ר"ע אומראפילו לא חזר והכניסן כיון שזרק אין מועלין בו דזריקה מועלת ליוצא:

    וחייבין עליו כו'דהא זריקה דיוצא קובעת בפיגול ונותר כזריקה כשרה. ויש ספרים שכתוב בהן אבל חייבין והאי אבל הוא כמו באמת אמרו כמו אבל אשמים אנחנו (בראשית מב):

    אמר ר"עדבעי לאיתויי ראיה למאן דאמר זריקה מועלת ליוצא:

    והרי שתיהן עומדותושחט את שתיהן וזרק של אחת מהן והויא לה אידך חברתה מותר חטאת משעה שנזרקה דמה של אחת:

    לא כשם שדמה פוטרתכלומר אי אתה מודה שכשם שאותה שנזרק דמה פוטרת בשרה מן המעילה כך פוטרת חברתה זו שלא נזרק דמה מן המעילה דכזבח אחד הן שהרי יכול לזרוק דמה של איזו מהן שירצה:

    אם פטר את בשר חברתה מן המעילהאע"ג דפסולה היא דהא הויא מותר חטאת דין הוא שיפטור זריקת דמה בשר של עצמה מן המעילה אע"פ שיש בהן פסול דיוצא הואיל ואשכחן דפוטר את בשר חברתה אע"פ שיש בה פסול מותר:

    אימורי קדשים קלים שיצאווחזרו וזרק דמן:

    ר"א אומר אין מועלין בהןדהוו כמו לפני זריקה דזריקת יציאה אינה מביאה אימורי קדשים קלים לידי מעילה כמו זריקה כשרה:

    ר"ע אומר מועלין בהדזריקת יציאה מביאה אימורי קדשים קלים לידי מעילה:

    גמ' הני תרתיפלוגתא דפליגי רבי אליעזר ור"ע בבשר קדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים:

    למה ליכיון דתנא חדא מילתא שמעינן אידך דכיון דאית ליה לרבי אליעזר דזריקה אינה מועלת ליוצא לאפוקי בשר קדשי קדשים מידי מעילה אינה מועלת נמי להביא קדשים קלים שיצאו לידי מעילה וכי היכי דאית ליה לר"ע דזריקה מועלת ליוצא להוציא בשר קדשי קדשים מן המעילה ה"נ מועלת להביא אימורי קדשים קלים לידי מעילה ולמה לי דפליגי בתרתי:

    וזריקה כתיקנהבלא פסול מפקא ממעילה:

    שלא כתיקנהכגון ליוצא:

    אבל לאיתויי אימורי קדשים קלים למעילהדהיינו לחומרא אימא מודה ליה לר"ע קמ"ל דבהא נמי פליגי:

    איתמר א"ר יוחנן כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצאהיינו שיצא מקצת הבשר ולא יצא כולו דמגו דמהניא זריקה למקצת שבפנים מהניא נמי לההוא מקצת שיצא:

    אבל יצא כולו לא אמר רבי עקיבאדמהניא וכו' דכמו דליתיה לבשר דמי:

    מעילה ו עמוד ב

    Mishna

    1בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים,׃

    2ר' אליעזר אומר: מועלין בו, ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא.

    3ר"ע אומר: אין מועלין בו, וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא.

    4אמר ר"ע והרי המפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות.

    5לא כשם שדמה פוטר את בשרה, כך הוא פוטר את בשר חברתה?

    6אם פטר דמה את בשר חברתה מן המעילה, דין הוא שיפטר את בשר עצמה!

    7אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים,׃

    8רבי אליעזר אומר: אין מועלין בהן, ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא. רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, וחייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא.

    Gemara

    9והני תרתי למה לי?

    10צריכי, דאי איתמר בקדשי קדשים, הוה אמינא: בהא קא אמר ר' אליעזר מועלין בו, משום דזריקה כתיקנה מפקא מידי מעילה, שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה.

    11אבל לאיתויי לידי מעילה מודי לר"ע דאפילו שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה,׃

    12ואי איתמר גבי קדשים קלים, הוה אמינא: גבי קדשים קלים הוא דאמר ר"ע מועלין בהן, דאפילו זריקה שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה,׃

    13אבל קדשי קדשים, דלאפוקי הוא, שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה, קמ"ל׃

    14אתמר, אמר ר' יוחנן: כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתו, אבל יוצא כולו לא אמר ר"ע׃

    15א"ל רב אסי לרבי יוחנן: כבר לימדוני חבירי שבגולה׃

    Tosafot

    בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דם רבי אליעזר אומר מועליןלמאן דאמר היתר אכילה שנינו ולמ"ד היתר זריקה צריך לפרש דמיירי קודם שנראה לזריקה ולמ"ד היתר שחיטה דמיירי קודם שנראה לקבל דם ולכך מועלין משום דאית ליה לרבי אליעזר דאין זריקה מועלת ליוצא לאפוקי מידי מעילה ואין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא דבעינן יותר לטהורים והכא כיון דיצא לא נותר לטהורים הוא וגבי נותר ילפינן חילול מטומאה כדאמרינן פרק בית שמאי (זבחים דף מד.) וגבי פיגול נמי אמרינן בזבחים (דף כח:) כהרצאת כשר כך הרצאת פסול דבעינן שיקרבו כל מתיריו וכיון דיצא תו לא מיקרי כל מתיריו ר' עקיבא אומר מועלין דקסבר זריקה מועלת ליוצא א"ר עקיבא המפריש חטאתו וכו' והרי שתיהן עומדות כלומר ששחט את שתיהן בבת אחת כדאמר בגמ' דרצה מזה זורק רצה מזה זורק לא כשם שדמה פוטר את בשרה ממעילה כו' כלומר אי אתה מודה שכשם שדמה פוטר בשרה ממעילה כך לא ימעלו בבשר חבירתה ואע"פ שהיא פסולה ואם כן שכך הוא אף לדבר זה דין הוא שיפטר את של עצמה פירוש כל שכן שיפטר את של עצמה אע"פ שיצא ודוקא פסול יוצא אתה למד דמהניא ליה זריקה כדפירשנו אבל שאר פסולים דחמירי מודה ר"ע שאין דומים כמפריש שהרי כמה פסולין יש בזבחים דמודה בהן ר"ע דלא מהניא בהו זריקה אלא פסול יוצא דוקא מסתברא ליה דמועיל:

    אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים רבי אליעזר אומר אין מועליןלפי שעדיין לא הוברר חלק גבוה מאחר שנפסל ביוצא דאין זריקה מועלת ליוצא ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר כדפי' לעיל טעמא בכולהו ר"ע אומר מועלין בהם דקסבר זריקה מועלת ליוצא:

    והני תרתי ל"ללאשמועינן פלוגתא דר"ע ור"א בקדשי קדשים ואימורי קדשים קלים:

    שלא כתיקונה לא מפקא מידי מעילה אבל לאיתויי לידי מעילהכגון באימורי קדשים קלים אימא מודה ליה לר"ע דמועלין כו' תימה דהכא משמע שיש לו להביא יותר מידי מעילה ולעיל משמע איפכא דקאמר דזריקה שלא כתקונה לא מייתי לידי מעילה ומ"מ מפקע מידי מעילה ואמר מורי רבינו ה"ר פרץ שי' דלעיל איכא טעמא והכא איכא טעמא דלעיל כשנעשית הזריקה עצמה בפסול שפיגל בשחיטה או בקבלה הילכך אינה מביאה לידי מעילה בקדשים קלים דלא קרינא ביה קדשי ה' אבל מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים דאשכחן דאחשביה רחמנא זריקה לענין לאיחיובי כרת באכילה דבעיא הרצאה בפיגול ואפ"ה אמר רחמנא דהאי כל פיגול חייב כרת ואם כן לענין מעילה קרינא בהו ראוי לאכילת אדם ופקע להו קדשי ה' כי זה טעם וזה חילוק פירש מורי למעלה גבי ההיא דרב גידל אבל הכא מיירי שהזריקה נעשית בהכשר אלא נזרק על דבר שאינו ראוי שיצא הבשר הילכך לענין להוציא מידי מעילה לא מהניא הזריקה דאכתי לא אישתרי באכילה דלא אשכחן דחשביה רחמנא זריקה בכי האי גוונא שהזריקה בהכשר על דבר שאין ראוי אבל להביא לידי מעילה אימא מודה ליה לר"ע דמועלין דהא נעשית הזריקה עצמה בהכשרה אלא שהיא נעשית על דבר שאין ראוי ואם כן קרינן בהו קדשי ה' לענין מעילה דהא קאמר עלה לא ירד:

    כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתהדמגו דמהני זריקה להאי דגואי אהני נמי להאי דבראי ואף על גב דיליף ליה ממפריש היינו מקצתו יצא דדמי ליה:

    א"ל רב אסי לרבי יוחנן כבר לימדוני חברי מחשבין על האבוד ועל השרוף - אם אבדה חצי הזבח או נשרפה והוא זורק את הדם ע"מ לאכול כזית מאותו חלק שאבד או נשרף [חוץ לזמנו] מחשבתו מועלת לקבוע פיגול בשאר הבשר (שהרי) שהיא בעין והא אבד ושרף דליתנהו סיומא דקושיא היא דהא שאינו כלל בעולם קאמר דמחשבתו מחשבה לפגל וא"כ הכי נמי גבי יצא כולו אמאי לא מהניא זריקה אלא ודאי דר"ע מיירי אף כשיצא כולו ומי אמר רב אסי הכי קושיא דמקשי הש"ס מרב אסי ארב אסי כדמסקינן וקשיא מה היא התשובה שהשיב רב אסי על דברי רבי יוחנן דמדמה שאר פסולין ליוצא דהא פירשתי במתניתין שאין לדמות לכן נראה לי כגירסת הספרים שגורסים א"ר אסי כבר למדוני חבירי כו' ומילתיה באפי נפשיה ולא להשיב על דברי רבי יוחנן והא דקאמר והא אבוד ושרוף דליתא בהו בעולם תחילת דברי המקשן הוא שבא להקשות ומי אמר רב אסי כו' כלומר דאף על גב דליתנהו בעולם אפילו הכי מחשבין:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Meilah 6b

    Meilah 6b. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 208 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים ואח"כ נכנס ושוב נזרק הדם:

    ר' אליעזר אומר אע"פ שנזרק הדם מועלין בו דס"ל לר"א דזריקה אינה מועלת ליוצא להוציאה מידי מעילה:

    ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא הואיל דיצא אינה קובעת בפיגול ונותר וטמא אלא זריקה כשירה:

    ר"ע אומר אפילו לא חזר והכניסן כיון שזרק אין מועלין בו דזריקה מועלת ליוצא:

    וחייבין עליו כו' דהא זריקה דיוצא קובעת בפיגול ונותר כזריקה כשרה. ויש ספרים שכתוב בהן אבל חייבין והאי אבל הוא כמו באמת אמרו כמו אבל אשמים אנחנו (בראשית מב):

    אמר ר"ע דבעי לאיתויי ראיה למאן דאמר זריקה מועלת ליוצא:

    והרי שתיהן עומדות ושחט את שתיהן וזרק של אחת מהן והויא לה אידך חברתה מותר חטאת משעה שנזרקה דמה של אחת:

    לא כשם שדמה פוטרת כלומר אי אתה מודה שכשם שאותה שנזרק דמה פוטרת בשרה מן המעילה כך פוטרת חברתה זו שלא נזרק דמה מן המעילה דכזבח אחד הן שהרי יכול לזרוק דמה של איזו מהן שירצה:

    11 more comments on this page.

    Rashi on Meilah 6b · Sefaria

    Tosafot

    בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דם רבי אליעזר אומר מועלין למאן דאמר היתר אכילה שנינו ולמ"ד היתר זריקה צריך לפרש דמיירי קודם שנראה לזריקה ולמ"ד היתר שחיטה דמיירי קודם שנראה לקבל דם ולכך מועלין משום דאית ליה לרבי אליעזר דאין זריקה מועלת ליוצא לאפוקי מידי מעילה ואין חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא דבעינן יותר לטהורים והכא כיון דיצא לא נותר לטהורים הוא וגבי נותר ילפינן חילול מטומאה כדאמרינן פרק בית שמאי (זבחים דף מד.) וגבי פיגול נמי אמרינן בזבחים (דף כח:) כהרצאת כשר כך הרצאת פסול דבעינן שיקרבו כל מתיריו וכיון דיצא תו לא מיקרי כל מתיריו ר' עקיבא אומר מועלין דקסבר זריקה מועלת ליוצא א"ר עקיבא המפריש חטאתו וכו' והרי שתיהן עומדות כלומר ששחט את שתיהן בבת אחת כדאמר בגמ' דרצה מזה זורק רצה מזה זורק לא כשם שדמה פוטר את בשרה ממעילה כו' כלומר אי אתה מודה שכשם שדמה פוטר בשרה ממעילה כך לא ימעלו בבשר חבירתה ואע"פ שהיא פסולה ואם כן שכך הוא אף לדבר זה דין הוא שיפטר את של עצמה פירוש כל שכן שיפטר את של עצמה אע"פ שיצא ודוקא פסול יוצא אתה למד דמהניא ליה זריקה כדפירשנו אבל שאר פסולים דחמירי מודה ר"ע שאין דומים כמפריש שהרי כמה פסולין יש בזבחים דמודה בהן ר"ע דלא מהניא בהו זריקה אלא פסול יוצא דוקא מסתברא ליה דמועיל:

    אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים רבי אליעזר אומר אין מועלין לפי שעדיין לא הוברר חלק גבוה מאחר שנפסל ביוצא דאין זריקה מועלת ליוצא ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר כדפי' לעיל טעמא בכולהו ר"ע אומר מועלין בהם דקסבר זריקה מועלת ליוצא:

    והני תרתי ל"ל לאשמועינן פלוגתא דר"ע ור"א בקדשי קדשים ואימורי קדשים קלים:

    שלא כתיקונה לא מפקא מידי מעילה אבל לאיתויי לידי מעילה כגון באימורי קדשים קלים אימא מודה ליה לר"ע דמועלין כו' תימה דהכא משמע שיש לו להביא יותר מידי מעילה ולעיל משמע איפכא דקאמר דזריקה שלא כתקונה לא מייתי לידי מעילה ומ"מ מפקע מידי מעילה ואמר מורי רבינו ה"ר פרץ שי' דלעיל איכא טעמא והכא איכא טעמא דלעיל כשנעשית הזריקה עצמה בפסול שפיגל בשחיטה או בקבלה הילכך אינה מביאה לידי מעילה בקדשים קלים דלא קרינא ביה קדשי ה' אבל מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים דאשכחן דאחשביה רחמנא זריקה לענין לאיחיובי כרת באכילה דבעיא הרצאה בפיגול ואפ"ה אמר רחמנא דהאי כל פיגול חייב כרת ואם כן לענין מעילה קרינא בהו ראוי לאכילת אדם ופקע להו קדשי ה' כי זה טעם וזה חילוק פירש מורי למעלה גבי ההיא דרב גידל אבל הכא מיירי שהזריקה נעשית בהכשר אלא נזרק על דבר שאינו ראוי שיצא הבשר הילכך לענין להוציא מידי מעילה לא מהניא הזריקה דאכתי לא אישתרי באכילה דלא אשכחן דחשביה רחמנא זריקה בכי האי גוונא שהזריקה בהכשר על דבר שאין ראוי אבל להביא לידי מעילה אימא מודה ליה לר"ע דמועלין דהא נעשית הזריקה עצמה בהכשרה אלא שהיא נעשית על דבר שאין ראוי ואם כן קרינן בהו קדשי ה' לענין מעילה דהא קאמר עלה לא ירד:

    כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתה דמגו דמהני זריקה להאי דגואי אהני נמי להאי דבראי ואף על גב דיליף ליה ממפריש היינו מקצתו יצא דדמי ליה:

    א"ל רב אסי לרבי יוחנן כבר לימדוני חברי מחשבין על האבוד ועל השרוף - אם אבדה חצי הזבח או נשרפה והוא זורק את הדם ע"מ לאכול כזית מאותו חלק שאבד או נשרף [חוץ לזמנו] מחשבתו מועלת לקבוע פיגול בשאר הבשר (שהרי) שהיא בעין והא אבד ושרף דליתנהו סיומא דקושיא היא דהא שאינו כלל בעולם קאמר דמחשבתו מחשבה לפגל וא"כ הכי נמי גבי יצא כולו אמאי לא מהניא זריקה אלא ודאי דר"ע מיירי אף כשיצא כולו ומי אמר רב אסי הכי קושיא דמקשי הש"ס מרב אסי ארב אסי כדמסקינן וקשיא מה היא התשובה שהשיב רב אסי על דברי רבי יוחנן דמדמה שאר פסולין ליוצא דהא פירשתי במתניתין שאין לדמות לכן נראה לי כגירסת הספרים שגורסים א"ר אסי כבר למדוני חבירי כו' ומילתיה באפי נפשיה ולא להשיב על דברי רבי יוחנן והא דקאמר והא אבוד ושרוף דליתא בהו בעולם תחילת דברי המקשן הוא שבא להקשות ומי אמר רב אסי כו' כלומר דאף על גב דליתנהו בעולם אפילו הכי מחשבין:

    Tosafot on Meilah 6b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Meilah, daf 6, Amud Bet, about 208 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 18 words

      Opens “מתני׳ בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת…”

    2. Segment 212 words

      Opens “ר' אליעזר אומר: מועלין בו, ואין חייבין…”

    3. Segment 311 words

      Opens “ר"ע אומר: אין מועלין בו, וחייבין עליו…”

    4. Segment 416 words

      Opens “אמר ר"ע והרי המפריש חטאתו ואבדה, והפריש…”

    5. Segment 512 words

      Opens “לא כשם שדמה פוטר את בשרה, כך…”

    6. Segment 614 words

      Opens “אם פטר דמה את בשר חברתה מן…”

    7. Segment 77 words

      Opens “אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים,…”

    8. Segment 824 words

      Opens “רבי אליעזר אומר: אין מועלין בהן, ואין…”

      Named: רבי אליעזר, רבי עקיבא.

    9. Segment 95 words

      Opens “גמ׳ והני תרתי למה לי?…”

    10. Segment 1026 words

      Opens “צריכי, דאי איתמר בקדשי קדשים, הוה אמינא:…”

    11. Segment 1112 words

      Opens “אבל לאיתויי לידי מעילה מודי לר"ע דאפילו…”

    12. Segment 1222 words

      Opens “ואי איתמר גבי קדשים קלים, הוה אמינא:…”

    13. Segment 1312 words

      Opens “אבל קדשי קדשים, דלאפוקי הוא, שלא כתיקנה…”

    14. Segment 1418 words

      Opens “אתמר, אמר ר' יוחנן: כי אמר ר"ע…”

    15. Segment 159 words

      Opens “א"ל רב אסי לרבי יוחנן: כבר לימדוני…”

      Named: רב אסי, רבי יוחנן.

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Meilah 6b · Segment 8 — “…פיגול נותר וטמא. רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, וחייבין…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Meilah 6b · Segment 14 — “אתמר, אמר ר' יוחנן: כי אמר ר"ע זריקה מועלת…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Meilah 6b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026