Talmud Builders

    Meilah 13b

    Back to index

    English translation — Meilah 13b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: With regard to the roots of the non-sacred tree of an ordinary person that enter into consecrated land, and the roots of a consecrated tree that enter into the non-sacred land of an ordinary person, one may not derive benefit from them ab initio , but if he derived benefit from them he is not liable for their misuse. With regard to water of a spring that flows in a non-sacred field but which emerges from that field and flows into a consecrated field, when it is in the consecrated field one may not derive benefit from it ab initio , but if one derived benefit from it he is not liable for its misuse. Once the spring emerges outside the consecrated field one may derive benefit from the water.

    2With regard to the water that was drawn from the Siloam pool into the golden jug, which was not consecrated as a service vessel, to bring it to the altar for libation on the festival of Sukkot , one may not derive benefit from the water ab initio , as it was drawn for use in the Temple service. But if one derived benefit from it he is not liable for its misuse, since it was not consecrated in a service vessel. Once one places the water from the jug for libation into the flask, which is a service vessel, the water is consecrated and he is liable for misusing the water.

    3With regard to the willow branches that are placed on the sides of the altar on the festival of Sukkot , before their placement one may not derive benefit from them ab initio , but if he derived benefit from them he is not liable for their misuse. After their placement their mitzva has been fulfilled, and therefore at that time one may derive benefit from the willow branches ab initio . Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, says: The elders were accustomed to derive benefit from the willow branches even before their placement on the sides of the altar, by cutting small branches for use in their lulav , in fulfillment of the mitzva of the four species.

    4GEMARA: Reish Lakish says: When the mishna teaches that one is not liable for misusing the water in the golden jug awaiting use as a libation, it means that one is not liable for misuse of all of the water in the jug, if it contained more than three log . But one is liable for misusing the three log required for the libation.

    5The Gemara raises a difficulty: But the latter clause of the mishna teaches that once one placed the water from the jug into the flask he is liable for misusing the water. One can conclude by inference that in the case addressed in the first clause of the mishna, where the water is still in the jug, one is not liable for misuse in all circumstances, even if the jug contains only the requisite three log . This apparently contradicts the statement of Reish Lakish.

    6The Gemara answers: Rather, if a qualification was stated in this matter it was stated with regard to the latter clause of the mishna, which teaches that once the water is placed in the flask one is liable for misusing the water. The qualification is as follows: Reish Lakish says one is liable for its misuse only if the flask contains exactly three log of water, which is the requisite amount for the mitzva. But if there is more than three log one is not liable for misusing any of the water, as it is not consecrated at all.

    7And Rabbi Yoḥanan disagrees and says: Even if the flask contained more than three log of water, one is liable for misusing any of the water. He maintains there is no fixed measure for water used in the libation, and therefore all the water is consecrated for the mitzva. The Gemara asks: Is this to say that Reish Lakish holds there is a maximum measure for the water used in the libation? But didn’t we learn in a mishna ( Zevaḥim 110b) that deals with liability for sacrificing outside the Temple that Rabbi Eliezer, or Rabbi Elazar, says: One who pours, as a libation, water consecrated for the libation of the festival of Sukkot , during the Festival, outside the courtyard, is liable to receive karet just as though he sacrificed outside the Temple.

    8The Gemara continues: And Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Menaḥem Yodafa: Rabbi Elazar says that halakha in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, his teacher, who interprets a verse dealing with the offerings of the festival of Sukkot : “Beside the daily burnt offering, its meal offering, and its libations” (Numbers 29:31), as follows: The plural form indicates that the verse is speaking of two types of libations: One is the water libation, unique to the festival of Sukkot , and the other one is the wine libation, which always accompanies the daily offering.

    9And Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: If Rabbi Elazar derives the obligation for the water libation through the derivation taught by Rabbi Akiva, and that is why he rules that one who pours it as a libation outside the courtyard is liable, then he should equate the libations of wine and water, as follows: Just as with regard to wine the measure for the mitzva is three log , so too here, in the case of water, the measure for the mitzva should be three log . One may conclude by inference from this statement that Reish Lakish himself holds there is no measure for the water used in the libation. The Gemara answers: Actually, Reish Lakish maintains that there is a measure for the water, but he stated his question according to the explanation of Rabbi Menaḥem Yodafa, cited by Rabbi Yoḥanan.

    10MISHNA: With regard to a bird’s nest that is atop the consecrated tree, one may not derive benefit from it ab initio , but if one derived benefit from it he is not liable for its misuse. In order to acquire a bird’s nest that is atop a tree worshipped as idolatry, from which one may not derive benefit even by climbing it, one should dislodge the nest from its place by striking it with a pole. In the case of one who consecrates his forest, one is liable for misusing everything in the entire forest.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' שרשי אילן של הדיוט הבאין לשל הקדש לא נהנין ולא מועליןדאזלינן בתר אילן ואילן בשל הדיוט קאי:

    ושל הקדש הבאין בשל הדיוטנמי לא מועלין ולא נהנין הואיל ועיקרו קאי בשל הקדש:

    מעין היוצא בתוך שדה הקדששהמעין מתוך שדה של חולין הוא נובע אלא שיוצא ומושך בתוך שדה של הקדש לא נהנין ממנו כל זמן שהוא בתוך שדה של הקדש (הוו מועלין) ולא מועלין בו כל מי שהוא שותה ממנו בתוך שדה של הקדש:

    המים שבתוך הכד של זהבבאותו כד שהיו ממלאים לצורך ניסוך כדתנן בפ' לולב וערבה (סוכה דף מח:) כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מע"ש מן השילוח בחבית של זהב שאינה מקודשת כדי שלא יפסל בלינה ובאותם מים שבחבית של זהב שאינה מקודשת לא נהנין משום דנתמלאו לצורך הקדש:

    ולא מועליןמשום דלא נתקדשו לניסוך המים למעילה עד שינתנו בצלוחית של זהב דהיינו כלי מקודש לכך:

    ערבהשהיה סידורן בהר הבית לא נהנין ממנה קודם שזקפוה אצל המזבח הואיל ולכך עומדת אבל משזקפוה דנעשית מצוותה נהנין ממנה:

    נהנין היו ממנה זקנים בלולביהןאפי' קודם שנזקפה אצל המזבח:

    גמ' אין מועלין בכולןשאם יש באותו כד של זהב יותר מג' לוגין אין מועלין בהן אבל אם יש בכד ג' לוגין לא פחות ולא יותר דאין ביה שיעור ניסוך מועלין בו:

    והקתני סיפא נתנן בצלוחית מועלין בהן מכלל דרישאבכד של זהב אפי' בג' לוגין גרידי אין מועלין:

    דיש שיעור למיםשל ניסוך דהיינו ג' לוגין להכי אין מועלין בהו אלא בג' לוגין כשיעור הראוי לניסוך ור' יוחנן סבר אין שיעור למים להכי קאמר מועלין בכולן:

    והתנן ר"א אומר המנסך מי החג בחג בחוץ חייבמשום מעלה בחוץ דכל דבר שהוא מתקבל בפנים חייבין עליו משום שחוטי חוץ כדאמרינן במסכת זבחים:

    וא"ר יוחנן משום ר' מנחם יודפאההתם בפרק השוחט והמעלה בחוץ:

    ואחד ניסוך המיםוכיון דניסוך המים נפקא ליה מדאורייתא מש"ה קאמר דחייב עליו משום מעלה בחוץ:

    וא"ל ר"ל לר' יוחנןכיון דאמרת דר"א בשיטת ר"ע אמרה דדריש נסכיהם ואמרת דניסוך המים הוי דאורייתא כמו ניסוך היין א"כ נימא הכי אי מה יין ג' לוגין. ומדקאמר ליה ר"ל הכי מכלל דסבירא ליה דאין שיעור לניסוך המים:

    לטעמיה דרבי מנחם יודפאה קאמרוקא"ל ר"ל לטעמיה דר' מנחם דאמר אין שיעור למים וקדריש נסכיהם אי מה יין ג' לוגין אף מים ג' לוגין והא שמעינן ליה לרבי יוחנן דאמר משום מנחם יודפאה מועלין בכולן דמשמע דאין שיעור למים אבל ר"ל לעולם סבירא ליה דיש שיעור למים כדאמרינן לעיל:

    מתני' הקן שבראש האילןבגמרא מפרש מאיזה עצים הוא עשוי:

    יתיז בקנהשאם אינו יכול להגיע בידו לקן יפיל בקנה הקן לארץ אבל לא יעלה לאילן ויקחנו שלא יהנה מן האילן בעלייתו כשעולה עליו. ובגמרא מפרש מאי יתיז:

    המקדיש את החורש מועלין בכולובעצים בענפים ובנבייה:

    מעילה 13 עמוד ב

    Mishna

    1שרשי אילן [של] הדיוט הבאין בשל הקדש, ושל הקדש שבאין בשל הדיוט לא נהנין ולא מועלין. מעין שהוא יוצא מתוך השדה של הקדש לא נהנין ולא מועלין. יצא חוץ לשדה נהנין ממנו.

    2המים שבכד של זהב לא נהנין ולא מועלין. נתנן בצלוחית מועלין בהן.

    3ערבה לא נהנין ולא מועלין. ר"א ברבי צדוק אומר: נוהגין היו הזקנים שנהנים ממנו בלולביהן.

    Gemara

    4אמר ר"ל אין מועלין בכולן, אבל מועלין בשלש לוגין.

    5והקתני סיפא: ״נתנו לצלוחית מועלין בהן״, מכלל דרישא אפילו בשלשת לוגין נמי לא!

    6אלא אי איתמר אסיפא איתמר. מועלין בהן, אמר ר"ל אין מועלין אלא בג' לוגין.

    7ורבי יוחנן אמר מועלין בכולן. למימרא דקסבר ר"ל יש שיעור למים, והתנן, אמר ר"א המנסך מי חג, בחג בחוץ חייב.

    8ואמר רבי יוחנן משום מנחם יודאפה: ר"א בשיטת ר"ע אמר, דדריש ״נסכיהם״ אחד ניסוך המים, ואחד ניסוך היין.

    9ואמר ריש לקיש: אי מה יין שלש לוגין, אף מים שלש לוגין! מכלל דסבר ריש לקיש אין שיעור למים! לטעמא דמנחם יודאפה, קאמר.

    Mishna

    10הקן שבראש האילן של הקדש לא נהנין ולא מועלין. שבאשירה יתיז בקנה. המקדיש את החורש מועלין בכולו. גמ׳׃

    Tosafot

    שרשי אילן של הדיוטבב"ב פרק לא יחפור (בבא בתרא דף כו:) מפרש לה שפיר:

    מים שבכד של זהבבשמחת בית השואבה מיירי שהיו ממלאים מאתמול ממי השלוח ונותנין אותה לחבית שאינה מקודשת שלא יהיו נפסלין [בלינה] כדאמר פרק לולב וערבה (סוכה דף מח:) ואין תימא דכד היינו חבית (ב"ק דף כז.):

    נתנו לצלוחיתאותה צלוחית היתה כלי שרת ולכך מועלין בהם:

    ערבה היו מקיפין המזבחולא נהנין ולא מועלין לפי שלא קדשו:

    נהנין היו מהם זקנים בלולביהם קסבר מצות לאו ליהנות ניתנו:

    אבל מועלין בג' לוגיןוקס"ד דקאי ארישא דמתני' דקאמר מים שבכד לא נהנין ולא מועלין וקאמר דבג' לוגין מועלין ולהכי פריך והא קתני סיפא נתנו בצלוחית מועלין בהן דמשמע אבל ארישא ליכא מעילה שבכד לא נקדש אלא [אי] איתמר כו' אמר ר"ש בן לקיש ל"ש הא דקאמר גבי צלוחית דמועל בהן אלא בג' לוגין דקסבר יש שיעור למים בג' לוגין ואם יש יותר מג' לוגין אין מועלין אלא בג' לוגין דאין המים מקודש כ"א כשיעור הצריך לנסכי המים אבל אם ישתה מג' לוגין האחרונים יהיה מועל וי"מ שהיה בו בכלי הרבה מים וקאמר דאין מועלין עד שישתה שלשה לוגין דזהו שיעור:

    רבי אליעזר בשיטת ר"ע רבו אמרונסכיה אינו אומר נסכה אלא ונסכיה דמשמע ב' ניסוכין ומקיש ניסוך המים לנסכי יין הואיל ומחד קרא נפקי מה נסכי יין המנסכו בחוץ יהא חייב ואר"ל אי מה יין ג' לוגין אף מים ג' לוגין ובזבחים פרק השוחט והמעלה (זבחים דף קי:) מסיק בתר הכי והא מי החג קאמר דאין שיעור למים וסיומא דקושיא הוא כלומר וכ"ת דאין ה"נ והא מי החג קאמר דמשמע דאין שיעור למים אלמא קסבר רשב"ל אין שיעור למים ואי קסבר יש שיעור א"כ מאי פריך אי מה יין ג' לוגין אף מים ג' לוגין והא איהו גופיה אית ליה הכי ומשני לטעמא דמנחם יודפאה קאמר כלומר ר"ל גופיה סבר דיש שיעור למים והא דקפריך התם אי מה נסכי יין כלומר לטעמא דמכח הך קפריך דפירש טעמא דר"א ואית ליה לר"א דאין שיעור למים ולהכי פריך הואיל ור' אלעזר מקיש מים ליין א"כ אמאי קאמר אין שיעור למים וי"מ דההיא דלעיל דמועלין בג' לוגין אליבא דמנחם דמפיק ליה מקרא דאיתקש נסכי מים לנסכי יין וא"כ יש שיעור למים ול"נ דהכא מנחם יודפאה מאן דכר שמיה ועוד דבפרק השוחט והמעלה (ג"ז שם) משמע דמנחם לא בעי שיעור וקושיא דר"ל דמקשה ליה לאו מילתא היא:

    הקן שבראש האילןבגמ' מפרש לה שפיר:

    יתיז בקנהולא יקחם בידו אלא מנענעו ע"י מקל ויפול:

    המקדיש החורשיער בל' תרגום:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Meilah 13b

    Meilah 13b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 177 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' שרשי אילן של הדיוט הבאין לשל הקדש לא נהנין ולא מועלין דאזלינן בתר אילן ואילן בשל הדיוט קאי:

    ושל הקדש הבאין בשל הדיוט נמי לא מועלין ולא נהנין הואיל ועיקרו קאי בשל הקדש:

    מעין היוצא בתוך שדה הקדש שהמעין מתוך שדה של חולין הוא נובע אלא שיוצא ומושך בתוך שדה של הקדש לא נהנין ממנו כל זמן שהוא בתוך שדה של הקדש (הוו מועלין) ולא מועלין בו כל מי שהוא שותה ממנו בתוך שדה של הקדש:

    המים שבתוך הכד של זהב באותו כד שהיו ממלאים לצורך ניסוך כדתנן בפ' לולב וערבה (סוכה דף מח:) כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מע"ש מן השילוח בחבית של זהב שאינה מקודשת כדי שלא יפסל בלינה ובאותם מים שבחבית של זהב שאינה מקודשת לא נהנין משום דנתמלאו לצורך הקדש:

    ולא מועלין משום דלא נתקדשו לניסוך המים למעילה עד שינתנו בצלוחית של זהב דהיינו כלי מקודש לכך:

    ערבה שהיה סידורן בהר הבית לא נהנין ממנה קודם שזקפוה אצל המזבח הואיל ולכך עומדת אבל משזקפוה דנעשית מצוותה נהנין ממנה:

    נהנין היו ממנה זקנים בלולביהן אפי' קודם שנזקפה אצל המזבח:

    גמ' אין מועלין בכולן שאם יש באותו כד של זהב יותר מג' לוגין אין מועלין בהן אבל אם יש בכד ג' לוגין לא פחות ולא יותר דאין ביה שיעור ניסוך מועלין בו:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Meilah 13b · Sefaria

    Tosafot

    שרשי אילן של הדיוט בב"ב פרק לא יחפור (בבא בתרא דף כו:) מפרש לה שפיר:

    מים שבכד של זהב בשמחת בית השואבה מיירי שהיו ממלאים מאתמול ממי השלוח ונותנין אותה לחבית שאינה מקודשת שלא יהיו נפסלין [בלינה] כדאמר פרק לולב וערבה (סוכה דף מח:) ואין תימא דכד היינו חבית (ב"ק דף כז.):

    נתנו לצלוחית אותה צלוחית היתה כלי שרת ולכך מועלין בהם:

    ערבה היו מקיפין המזבח ולא נהנין ולא מועלין לפי שלא קדשו:

    נהנין היו מהם זקנים בלולביהם קסבר מצות לאו ליהנות ניתנו:

    אבל מועלין בג' לוגין וקס"ד דקאי ארישא דמתני' דקאמר מים שבכד לא נהנין ולא מועלין וקאמר דבג' לוגין מועלין ולהכי פריך והא קתני סיפא נתנו בצלוחית מועלין בהן דמשמע אבל ארישא ליכא מעילה שבכד לא נקדש אלא [אי] איתמר כו' אמר ר"ש בן לקיש ל"ש הא דקאמר גבי צלוחית דמועל בהן אלא בג' לוגין דקסבר יש שיעור למים בג' לוגין ואם יש יותר מג' לוגין אין מועלין אלא בג' לוגין דאין המים מקודש כ"א כשיעור הצריך לנסכי המים אבל אם ישתה מג' לוגין האחרונים יהיה מועל וי"מ שהיה בו בכלי הרבה מים וקאמר דאין מועלין עד שישתה שלשה לוגין דזהו שיעור:

    רבי אליעזר בשיטת ר"ע רבו אמר ונסכיה אינו אומר נסכה אלא ונסכיה דמשמע ב' ניסוכין ומקיש ניסוך המים לנסכי יין הואיל ומחד קרא נפקי מה נסכי יין המנסכו בחוץ יהא חייב ואר"ל אי מה יין ג' לוגין אף מים ג' לוגין ובזבחים פרק השוחט והמעלה (זבחים דף קי:) מסיק בתר הכי והא מי החג קאמר דאין שיעור למים וסיומא דקושיא הוא כלומר וכ"ת דאין ה"נ והא מי החג קאמר דמשמע דאין שיעור למים אלמא קסבר רשב"ל אין שיעור למים ואי קסבר יש שיעור א"כ מאי פריך אי מה יין ג' לוגין אף מים ג' לוגין והא איהו גופיה אית ליה הכי ומשני לטעמא דמנחם יודפאה קאמר כלומר ר"ל גופיה סבר דיש שיעור למים והא דקפריך התם אי מה נסכי יין כלומר לטעמא דמכח הך קפריך דפירש טעמא דר"א ואית ליה לר"א דאין שיעור למים ולהכי פריך הואיל ור' אלעזר מקיש מים ליין א"כ אמאי קאמר אין שיעור למים וי"מ דההיא דלעיל דמועלין בג' לוגין אליבא דמנחם דמפיק ליה מקרא דאיתקש נסכי מים לנסכי יין וא"כ יש שיעור למים ול"נ דהכא מנחם יודפאה מאן דכר שמיה ועוד דבפרק השוחט והמעלה (ג"ז שם) משמע דמנחם לא בעי שיעור וקושיא דר"ל דמקשה ליה לאו מילתא היא:

    הקן שבראש האילן בגמ' מפרש לה שפיר:

    2 more comments on this page.

    Tosafot on Meilah 13b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Meilah, daf 13, Amud Bet, about 177 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 133 words

      Opens “מתני׳ שרשי אילן [של] הדיוט הבאין בשל…”

    2. Segment 212 words

      Opens “המים שבכד של זהב לא נהנין ולא…”

    3. Segment 315 words

      Opens “ערבה לא נהנין ולא מועלין. ר"א ברבי…”

      Named: רבי צדוק, רבה.

    4. Segment 410 words

      Opens “גמ׳ אמר ר"ל אין מועלין בכולן, אבל…”

    5. Segment 513 words

      Opens “והקתני סיפא: ״נתנו לצלוחית מועלין בהן״, מכלל…”

    6. Segment 614 words

      Opens “אלא אי איתמר אסיפא איתמר. מועלין בהן,…”

    7. Segment 720 words

      Opens “ורבי יוחנן אמר מועלין בכולן. למימרא דקסבר…”

      Named: רבי יוחנן.

    8. Segment 818 words

      Opens “ואמר רבי יוחנן משום מנחם יודאפה: ר"א…”

      Named: רבי יוחנן.

    9. Segment 923 words

      Opens “ואמר ריש לקיש: אי מה יין שלש…”

    10. Segment 1019 words

      Opens “מתני׳ הקן שבראש האילן של הקדש לא…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Meilah 13b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026