Talmud Builders

    Arakhin 9a

    Back to index

    English translation — Arakhin 9a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1then the new moon of Tishrei would arrive three days before Rosh HaShana. A lunar month is twenty-nine and a half days, and therefore a twelve-month period should have six full months of thirty days and six deficient months of twenty-nine days. If there were nine full months, this would cause subsequent months to start three days after the new moon. This in turn would lead people to deride the rabbinical court and accuse it of declaring the new month whenever it wanted, without regard for the astronomical facts. The Gemara explains its question: Now, too, when there are eight full months in one year, the new moon of Tishrei will arrive two days before Rosh HaShana, which will also cause people to disparage the court.

    2The Gemara answers: It is as Rav Mesharshiyya says, with regard to a different question: This is referring to a case where the year before was a leap year. Here, too, one can answer that it is a case where the year before it was a leap year, and the extension of the year was accomplished with an added month of twenty-nine days. Accordingly, remove a full, thirty-day month from the calculation of the current year corresponding to the extra deficient, twenty-nine-day month of the previous year, and the result is that only seven thirty-day months have an impact on the appearance of the new moon relative to the following Rosh HaShana. The Gemara asks: But even in a year with only seven thirty-day months the new moon would still precede Rosh HaShana by one day. The Gemara answers: People do not pay attention to a difference of one day, and therefore they will not deride the court.

    3Until this point the Gemara has discussed Rav Huna’s interpretation of the mishna, that the statement: It did not seem appropriate to establish more than eight, means that the Sages did not wish to establish more than eight full months in one year. The Gemara presents an alternative opinion. Ulla says: The mishna means that it did not seem appropriate to the Sages to establish more than eight deficient, twenty-nine-day months. And the mishna is saying what the reason is for the previous statement in the mishna, as follows: What is the reason that no fewer than four full, thirty-day months may be established during a year? It is because it did not seem appropriate to the Sages to establish more than eight deficient, twenty-nine-day months, so that the shortest possible year would comprise four full months and eight deficient months.

    4The Gemara asks: What is different about nine deficient months, in that the Sages did not deem it appropriate to have so many deficient months in one year? Apparently, the Sages were concerned that if so, i.e., if there were nine deficient months, the new moon of Tishrei would appear three days after Rosh HaShana. But now, too, if there are eight deficient months in one year, the new moon will appear two days after Rosh HaShana.

    5The Gemara answers: It is as Rav Mesharshiyya says with regard to a different question: This is referring to a case where the year before was a leap year. Here, too, one can answer that it is a case where the year before it was a leap year, and the added month was a thirty-day month. Accordingly, remove a deficient, twenty-nine-day month from the calculation of the current year corresponding to the extra full, thirty-day month of the previous year, and the result is that only seven deficient months have an impact on the appearance of the new moon relative to the following Rosh HaShana.

    6The Gemara asks: But even in a year with seven deficient months there is still one day between Rosh HaShana and the appearance of the new moon, and therefore people will deride the court. The Gemara answers: People will assume that the new moon was sighted by witnesses and reported to the court, and they will say: The new moon was visible yesterday but we did not pay attention and did not notice it.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קדים [אתי] סיהראחדתא ג' ימים קודם ראש השנה שהמולד ביום ד' וראש השנה בשבת ומרנני עלמא בתר רבנן למימר כל מה דבעו עבדי:

    כדאמר רב משרשיאלקמן גבי עצרת כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת:

    עיבור שנה חדשובידינו לעשות חדש של תוספת השנה בין מלא ובין חסר ואת עיבור של שנה של אשתקד עשינו חסר ונמצא שהקדמנו תשרי שעבר לפני מולדו כמדת חסרון חדש אחד לפיכך אנו יכולין לאחר תשרי זה כמדת מילוי חדש אחד כדקאמר דל ירחא מליא לבהדי חסירא:

    ואכתי חד יומאואע"ג דיומא ופלגא היא חד יומא קרי ליה. והוא הדין נמי אם היתה זו מעוברת הוה מצי נמי לתרוצי דנראה לעבר שמונה חדשים והאי דנקט שנה שלפניה משום דלא מיתוקמא מתני' בשנה מעוברת דקתני אין פוחתין מד' חדשים מעוברין הא בארבעה מעוברים סגי ואי במעוברת פשו להו ט' חסירין ובין לרב הונא בין לעולא אפילו שמונה חסירין ליכא לאוקמא אלא במעוברת אבל תשעה לא בפשוטה ולא במעוברת כדלקמן:

    לא אדעתייהו דאינשיאחד יומא לא תמהי ולא מרנני:

    מייתרא סיהראעתיקא שלש יומי אחר ראש השנה דסדר תולדות החדשים למולד הלבנה אחד מלא ואחד חסר כדפרישית וכי עבדת תלתא חסירין טפי מקדמת ליה לראש השנה ג' יומי:

    שהיתה שנה שלפניהשל אשתקד מעוברת וחדש העיבור שלשים יום ולמנין הלבנה לא הוי אלא כ"ט ופלגא אשתכח דמאחרת לראש השנה פלגא יומא והשתא לא קדים לראש השנה אלא יומא ופלגא וכיון דלא הוו ב' שלימים חד קא חשיב ליה והיינו דקא פריך ואכתי איכא חד יומא:

    איתחזויי איתחזילבנה לב"ד ואנן הוא דלאו אדעתין למימסר נפשין ולמיחזייה הילכך לא מרנני:

    ערכין ט עמוד א

    1קדים אתי סיהרא תלתא יומי! השתא נמי קא קדים אתי תרי יומי.

    2כדאמר רב משרשיא, כגון שהיתה שנה מעוברת, הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת, ועיבור שנה חודש. דל ירחא מליא בהדי ירחא חסירא, ואכתי חד יומא! לא אדעתייהו דאינשי.

    3עולא אמר: לא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה, ומאי טעמא קאמר מה טעם אין פוחתים מארבעה חדשים המעוברים בשנה משום דלא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה.

    4מאי שנא תשעה דלא, דאם כן מייתרא סיהרא תלתא יומי, השתא נמי קא מייתרא תרי יומי!

    5כדאמר רב משרשיא, כגון שהיתה שנה מעוברת, הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת, דל ירחא חסירא בהדי ירחא מליא.

    6ואכתי איכא חד יומא, סברי: איתחזויי איתחזי ואנן לאו אדעתין.

    Tosafot

    הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברתבאותה שנה קיימינן והוה ליה למימר דהשנה מעוברת ולכך עבדינן בח' מלאים כי הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת פירוש שנה זו שעשינו בה ח' מליאים ואם לא היה העיבור אם אשתקד היה הקיבוע והמולד בשבת יהיה הקיבוע השנה זו אם יהיו כסדרן ביום רביעי (שבו המולד) וכשמוסיפין מליאים יתאחר עוד יום אחד עד יום שביעי [אבל בעיבור] המולד אירע ביום ה' כ"א שעות ולא נראה עד יום ששי הרי דלא מקדים רק חד יומא:

    מחד יומא לא אדעתא דאינשימשמע דעבדי השתא ח' מליאין היכא דליכא מקדים רק מחד יומא וקשה האידנא דאנו דוחים גטר"ד משום דבשנה הבאה יהיה בז' י"ח ויקבע ביום שני ואיכא ששה ימים ונעשה שני מליאים ואכתי ליכא אלא חד יומא וצ"ל דלא רצו לתקן אותם שסדרו לנו עיבורים וקביעות שיאריכו בשום פעם השנה יותר מז' מליאים:

    מאי טעמא שלש חסירים דלאדאם כן מייתרא סיהרא ג' יומי דבכסדרן יארע הקיבוע ביום המולד ביום ד' ובשביל ג' חסירים בצרי משתא שלש יומי ויקבע ביום א' תרי נמי מייתרא ב' יומי ויהיה הקיבוע ביום שני:

    כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברתועיבור שנה שלשים ונמצא הקיבוע היה ראוי להיות ביום שני ובשביל הח' חסירים יתאחר עתה בשביל חדש העיבור שהוא משלשים יום שני ימים יותר ויהיה ביום רביעי והמולד יהיה בחמישי כ"א שעות והיינו הא דפריך אכתי איכא חד יומא ואי קשיא תרי יומי נמי איכא דשית שעי מיכסי ולא תראה עד יום ששי תשובה לדבר דמיירי דאשתקד היה המולד ה' שעי ביום שלפני הקיבוע דכי תשים ה' כ"א תקפ"ט יהיה המולד (ט' שעי) מיום ויכולה לראות ביום ה' לבני ארץ ישראל ואין זה מקדים רק חד יומא אבל ודאי אם אשתקד היה המולד בתחלת השבת שהשנה יהיה ביום ה' כ"א שעות ולא תראה באותו יום אז לא נעשה ח' חסירים דא"כ מייתר סיהרא שני יומי וא"ת ונהי דלרב הונא דסיפא קאמר לא נראה לעבר יתר על ח' הא ח' עבדינן ולא משכחינן אלא בשנה מעוברת והיכא דלא נראית כלל ביום ה' עד יום ו' ארישא דמתני' אין פוחתין מארבעה חדשים מעוברים זקוק הוא לפרש כעולא משום דאין מחסרין יתר מח' הא שמונה עבדינן והיינו היכא דנראית ביום ה' עצמו דאשתקד קודם המולד לקיבוע א"כ הוי לצדדין י"ל דתנא דמתני' נחת לאורויי לן כל מה שיכולין אנו לשנות החדשים מכסדרן תנא ברישא דשמונה חסירים עבדינן אם אשתקד קדם המולד לקיבוע ובסיפא תנא דח' מליאים עבדינן אם לא קדם אשתקד מולד ליום קיבועו ולמאי דפרישית לעיל מיתוקמא רישא וסיפא בחד גוונא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Arakhin 9a

    Arakhin 9a. The full printed text of this folio side — 6 numbered segments, about 115 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    קדים [אתי] סיהרא חדתא ג' ימים קודם ראש השנה שהמולד ביום ד' וראש השנה בשבת ומרנני עלמא בתר רבנן למימר כל מה דבעו עבדי:

    כדאמר רב משרשיא לקמן גבי עצרת כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת:

    עיבור שנה חדש ובידינו לעשות חדש של תוספת השנה בין מלא ובין חסר ואת עיבור של שנה של אשתקד עשינו חסר ונמצא שהקדמנו תשרי שעבר לפני מולדו כמדת חסרון חדש אחד לפיכך אנו יכולין לאחר תשרי זה כמדת מילוי חדש אחד כדקאמר דל ירחא מליא לבהדי חסירא:

    ואכתי חד יומא ואע"ג דיומא ופלגא היא חד יומא קרי ליה. והוא הדין נמי אם היתה זו מעוברת הוה מצי נמי לתרוצי דנראה לעבר שמונה חדשים והאי דנקט שנה שלפניה משום דלא מיתוקמא מתני' בשנה מעוברת דקתני אין פוחתין מד' חדשים מעוברין הא בארבעה מעוברים סגי ואי במעוברת פשו להו ט' חסירין ובין לרב הונא בין לעולא אפילו שמונה חסירין ליכא לאוקמא אלא במעוברת אבל תשעה לא בפשוטה ולא במעוברת כדלקמן:

    לא אדעתייהו דאינשי אחד יומא לא תמהי ולא מרנני:

    מייתרא סיהרא עתיקא שלש יומי אחר ראש השנה דסדר תולדות החדשים למולד הלבנה אחד מלא ואחד חסר כדפרישית וכי עבדת תלתא חסירין טפי מקדמת ליה לראש השנה ג' יומי:

    שהיתה שנה שלפניה של אשתקד מעוברת וחדש העיבור שלשים יום ולמנין הלבנה לא הוי אלא כ"ט ופלגא אשתכח דמאחרת לראש השנה פלגא יומא והשתא לא קדים לראש השנה אלא יומא ופלגא וכיון דלא הוו ב' שלימים חד קא חשיב ליה והיינו דקא פריך ואכתי איכא חד יומא:

    איתחזויי איתחזי לבנה לב"ד ואנן הוא דלאו אדעתין למימסר נפשין ולמיחזייה הילכך לא מרנני:

    Rashi on Arakhin 9a · Sefaria

    Tosafot

    הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת באותה שנה קיימינן והוה ליה למימר דהשנה מעוברת ולכך עבדינן בח' מלאים כי הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת פירוש שנה זו שעשינו בה ח' מליאים ואם לא היה העיבור אם אשתקד היה הקיבוע והמולד בשבת יהיה הקיבוע השנה זו אם יהיו כסדרן ביום רביעי (שבו המולד) וכשמוסיפין מליאים יתאחר עוד יום אחד עד יום שביעי [אבל בעיבור] המולד אירע ביום ה' כ"א שעות ולא נראה עד יום ששי הרי דלא מקדים רק חד יומא:

    מחד יומא לא אדעתא דאינשי משמע דעבדי השתא ח' מליאין היכא דליכא מקדים רק מחד יומא וקשה האידנא דאנו דוחים גטר"ד משום דבשנה הבאה יהיה בז' י"ח ויקבע ביום שני ואיכא ששה ימים ונעשה שני מליאים ואכתי ליכא אלא חד יומא וצ"ל דלא רצו לתקן אותם שסדרו לנו עיבורים וקביעות שיאריכו בשום פעם השנה יותר מז' מליאים:

    מאי טעמא שלש חסירים דלא דאם כן מייתרא סיהרא ג' יומי דבכסדרן יארע הקיבוע ביום המולד ביום ד' ובשביל ג' חסירים בצרי משתא שלש יומי ויקבע ביום א' תרי נמי מייתרא ב' יומי ויהיה הקיבוע ביום שני:

    כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת ועיבור שנה שלשים ונמצא הקיבוע היה ראוי להיות ביום שני ובשביל הח' חסירים יתאחר עתה בשביל חדש העיבור שהוא משלשים יום שני ימים יותר ויהיה ביום רביעי והמולד יהיה בחמישי כ"א שעות והיינו הא דפריך אכתי איכא חד יומא ואי קשיא תרי יומי נמי איכא דשית שעי מיכסי ולא תראה עד יום ששי תשובה לדבר דמיירי דאשתקד היה המולד ה' שעי ביום שלפני הקיבוע דכי תשים ה' כ"א תקפ"ט יהיה המולד (ט' שעי) מיום ויכולה לראות ביום ה' לבני ארץ ישראל ואין זה מקדים רק חד יומא אבל ודאי אם אשתקד היה המולד בתחלת השבת שהשנה יהיה ביום ה' כ"א שעות ולא תראה באותו יום אז לא נעשה ח' חסירים דא"כ מייתר סיהרא שני יומי וא"ת ונהי דלרב הונא דסיפא קאמר לא נראה לעבר יתר על ח' הא ח' עבדינן ולא משכחינן אלא בשנה מעוברת והיכא דלא נראית כלל ביום ה' עד יום ו' ארישא דמתני' אין פוחתין מארבעה חדשים מעוברים זקוק הוא לפרש כעולא משום דאין מחסרין יתר מח' הא שמונה עבדינן והיינו היכא דנראית ביום ה' עצמו דאשתקד קודם המולד לקיבוע א"כ הוי לצדדין י"ל דתנא דמתני' נחת לאורויי לן כל מה שיכולין אנו לשנות החדשים מכסדרן תנא ברישא דשמונה חסירים עבדינן אם אשתקד קדם המולד לקיבוע ובסיפא תנא דח' מליאים עבדינן אם לא קדם אשתקד מולד ליום קיבועו ולמאי דפרישית לעיל מיתוקמא רישא וסיפא בחד גוונא:

    Tosafot on Arakhin 9a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Arakhin, daf 9, Amud Aleph, about 115 words in 6 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 6 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 112 words

      Opens “קדים אתי סיהרא תלתא יומי! השתא נמי…”

    2. Segment 229 words

      Opens “כדאמר רב משרשיא, כגון שהיתה שנה מעוברת,…”

      Named: רב משרשיא.

    3. Segment 328 words

      Opens “עולא אמר: לא נראה לחכמים לחסר יתר…”

      Named: עולא.

    4. Segment 416 words

      Opens “מאי שנא תשעה דלא, דאם כן מייתרא…”

    5. Segment 520 words

      Opens “כדאמר רב משרשיא, כגון שהיתה שנה מעוברת,…”

      Named: רב משרשיא.

    6. Segment 610 words

      Opens “ואכתי איכא חד יומא, סברי: איתחזויי איתחזי…”

    Sages named on this page

    • Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.

      Source: Arakhin 9a · Segment 2 — “כדאמר רב משרשיא, כגון שהיתה שנה מעוברת, הכא נמי…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Arakhin 9a · Segment 3 — “עולא אמר: לא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Arakhin 9a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026