Talmud Builders

    Arakhin 15a

    Back to index

    English translation — Arakhin 15a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Had two men engaged in forced intercourse with her, one in an atypical manner, i.e., anal intercourse, leaving her hymen untouched, and one in a typical manner, vaginal intercourse, in which case the second man pays the fine, people will say: Does it make sense that one who engaged in forced intercourse with a tainted woman, who has had anal intercourse, pays fifty sela , and one who engaged in forced intercourse with an untainted virgin also pays fifty sela ? Apparently, the fifty sela is the fixed sum of the fine, while the rest of the payment varies on a case-by-case basis.

    2Abaye again said to Rav Zeira: If so, the same claim can be applied with regard to a slave who is killed by an ox. People will say: Does it make sense that a healthy slave is worth thirty sela and a slave afflicted with boils is also worth thirty sela ? Yet the mishna clearly indicates that there is no distinction, as the Torah states a fixed amount.

    3Rather, Abaye said that the reason the payment of fifty sela does not cover all forms of damage is that the verse states: “Then the man that lay with her shall give to the young woman’s father fifty silver shekels, and she shall be his wife, because he tormented her; he may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:29). This means that the payment is only for the torment, i.e., the rape. It may be inferred that there are additional payments for humiliation and degradation, beyond payment of the fine.

    4Rava says a different answer, that the verse states: “Then the man that lay with her shall give to the young woman’s father fifty silver shekels” (Deuteronomy 22:29). Rava infers from here that payment for the pleasure of lying with the woman is fifty shekel. It may be inferred from here that there are other matters that must be paid by the rapist. And what are they? Compensation for humiliation and degradation.

    5MISHNA: There are halakhot with regard to a defamer, who falsely claims that his bride was not a virgin, that are lenient and others that are stringent. How so? Both one who defamed a young woman who is the most prominent in the priesthood and one who defamed a young woman who is the lowliest among the Israelites gives payment of one hundred sela , the fine stated in the Torah (Deuteronomy 22:19).

    6Based on the relative scope of the fines, with the defamer paying twice the sum of the rapist and the seducer, it is apparent that one who utters malicious speech with his mouth is a more severe transgressor than one who performs an action. And this is corroborated, as we found that the sentence imposed on our ancestors in the wilderness was sealed only due to the malicious speech disseminated by the spies, as it is stated at that time: “All those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet they have tried Me these ten times and have not listened to My voice” (Numbers 14:22).

    7GEMARA: The mishna teaches that one who utters malicious speech with his mouth is a more severe sinner than one who performs an action. The Gemara asks: From where is this proven? Perhaps the punishment for the one who defames is more severe because the defamation has the potential to cause his wife’s death. As it is written: “But if this thing be true, that the signs of virginity were not found in the young woman, then they shall bring out the young woman to the door of her father’s house, and the men of her city shall stone her with stones that she die” (Deuteronomy 22:20–21).

    8Rava said that the verse states: “And they shall fine him a hundred shekels of silver, and give them unto the father of the young woman, because he has defamed a virgin of Israel; and she shall be his wife; he may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:19). This indicates that he is punished severely for his words, for the defamation, not because she might be put to death.

    9§ The mishna teaches: As we found that the sentence imposed on our ancestors in the wilderness was sealed only due to the malicious speech disseminated by the spies. The Gemara asks: From where is known that their punishment was due to the malicious speech of the spies? Perhaps until that time their se’a , the measure of their sins warranting punishment, was not yet filled, as Rav Hamnuna says: The Holy One, Blessed be He, does not punish a person until his se’a is filled, as it is stated: “In the fullness of his sufficiency he shall be in straits” (Job 20:22). In other words, one is punished only when he has committed a sufficient number of sins, and the malicious speech of the spies was simply the last of a series of transgressions.

    10Reish Lakish said that the verse states: “All those men who have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet they have tried Me now [ zeh ] ten times and have not listened to My voice” (Numbers 14:22). The extra word “now [ zeh ]” teaches that their sentence was sealed for this specific sin, i.e., the malicious speech of the spies.

    11It is taught in a baraita that Rabbi Elazar ben Perata says: Come and see how great the power of malicious speech is. From where do we derive this? From the punishment received by the spies. And if one who defames the wood and rocks of Eretz Yisrael received such a severe punishment, then with regard to one who defames another person, all the more so will he be punished severely.

    12The Gemara asks: From where is it known that the punishment of the spies was for malicious speech? Perhaps their punishment was due to the sin explained by Rabbi Ḥanina bar Pappa. As Rabbi Ḥanina bar Pappa says: The spies uttered a great statement of blasphemy at that time. As it is written: “But the men that went up with him said: We are not able to go up against the people; for they are stronger than us [ mimmennu ]” (Numbers 13:31). Do not read this as “for they are stronger than us [ mimmennu ]” but rather read it as: For they are stronger than Him [ mimmennu ]. i.e., stronger than God. They were saying, as it were, that the owner, i.e., God, cannot remove His utensils, the inhabitants of Eretz Yisrael, from there. If so, one can explain that the spies were punished for their blasphemy rather than for their malicious speech.

    13Rather, Rabba says that Reish Lakish says that the verse states: “Those men that brought up an evil report of the land died by the plague before the Lord” (Numbers 14:37). This teaches that they were punished not for their blasphemy but for the evil report of the land that they brought.

    14It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: Our ancestors tried the Holy One, Blessed be He with ten trials: Two at the sea, and two with water, two with the manna, two with the quail, one with the golden calf, and one in the wilderness of Paran.

    15The Gemara lists the ten trials in detail. Two at the sea: One when the Jews descended into the sea, and one when they ascended from the sea. The Jews tried God when they descended into the sea, as it is written: “And they said to Moses: Because there were no graves in Egypt, have you taken us away to die in the wilderness? What is this you have done to us, to take us out of Egypt” (Exodus 14:11).

    16And they also tried God when they ascended from the sea, in accordance with the opinion of Rav Huna, as Rav Huna says: The Jewish people of that generation, during the Exodus, were of little faith. This is in accordance with a statement of Rabba bar Mari. As Rabba bar Mari says: What is the meaning of that which is written: “But they were rebellious at the sea, even at the Red Sea. Nevertheless, He saved them for His Name’s sake” (Psalms 106:7–8)? This teaches that the Jews were rebellious at that time, and they said: Just as we are ascending from one side, so too perhaps the Egyptians are ascending from the other side, and we will not be saved.

    17The Holy One, Blessed be He, said to the ministering angel of the sea: Spew out the dead Egyptians onto dry land. The ministering angel said before Him: Master of the Universe, is there a servant whose master gives him a gift and then takes it from him? Since the dead Egyptians were given to me for my fish to eat, how can You retract Your gift? God said to the sea: I will give you one and a half times their number. Although I am taking them back now, later I will give you one and a half times as many people. In the case of the Egyptians it is stated: “Six hundred chosen chariots” (Exodus 14:7), whereas with regard to Sisera, who was defeated at the Kishon Brook, it is written: “Nine hundred chariots of iron” (Judges 4:13).

    18The ministering angel said before Him: Master of the Universe, is there a servant who issues a claim against his master for a gift promised to him? Who will be the guarantor? God said to the ministering angel: The Kishon Brook will be a guarantor for Me. Immediately, the sea spewed the Egyptians out onto the land, and the Jewish people came and saw that they were dead. As it is written: “And Israel saw the Egyptians dead upon the seashore” (Exodus 14:30).

    19The Gemara continues its list of the Jewish people’s trials of God: Two with water: One in Mara and one in Rephidim. The Jewish people tested God in Mara as it is written: “And when they came to Mara, they could not drink of the waters of Mara, for they were bitter. Therefore the name of it was called Mara” (Exodus 15:23), as Mara means bitter. And it is written: “And the people murmured against Moses, saying: What shall we drink?” (Exodus 15:24).

    20The Jewish people also tested God in Rephidim, as it is written: “And all the congregation of the children of Israel journeyed from the wilderness of Sin, by their stages, according to the commandment of the Lord, and encamped in Rephidim; and there was no water for the people to drink” (Exodus 17:1). And it is written: “And the people fought with Moses, and said: Give us water that we may drink. And Moses said to them: Why do you fight with me? Why do you test the Lord?” (Exodus 17:2).

    21The Gemara continues: Two with manna, as it is written:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכהתחילה ואח"כ בא עליה זה כדרכה דאכתי הואי בתולה ואית לה קנס [ויאמרו] זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה לא יהיב נמי אלא חמשים אבל השתא גבי בושת איכא חילוק דיהיב דמי בושת לשלימה טפי מפגומה:

    מוכה שחיןדהוי פגום דומיא דנבעלה שלא כדרכה:

    תחת אשר עינהרישיה דקרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וגו' (דברים כ״ב:כ״ט) דמשמע הני חמשים כסף יתן בשביל קנס העינוי ומדאיצטריך למכתב הכי מכלל דמיחייב מילי אחרנייתא כגון בושת ופגם דלאו קנסא דעינוי נינהו דבלאו עינוי נמי איכא בושת ופגם היינו נזק ששוה פחות מבתחילה:

    מתני' נמצא האומר בפיו חמורדנותן מאה סלע והעושה מעשה דאונס בתולה לא יהיב אלא נ':

    גזר דיןשלא ליכנס לארץ:

    זה עשר פעמיםגבי מרגלים כתיב דמשמע על זה נתחתם:

    גמ' ממאידאומר בפיו חמור דמשמע דמשום לשון הרע בלבד קא יהיב להו דלמא משום הכי חמיר האי לשון הרע דגרים לה ביה קטלא:

    על שם רעמשום לשון הרע בלבד:

    במלאת ספקו יצר לוכשתמלא סאתו בעונות הרבה אז יצר לו תבא עליו צרה:

    על זה נתחתםולאו משום צירוף דאחריני:

    בעל הביתהקדוש ברוך הוא:

    על דבת הארץ שהוציאוקאמר דמתו:

    ממריםמורדים:

    שנותן לו רבו מתנהפרנסה לדגים:

    אחד ומחצהדבפרעה כתיב (שמות י״ד:ז׳) שש מאות רכב ובסיסרא כתיב (שופטים ד׳:ג׳) תשע מאות רכב:

    ערכין 15 עמוד א

    1אילו באו עליה שנים, אחד שלא כדרכה ואחד כדרכה, יאמרו: בעל פגומה חמשים, בעל שלמה חמשים?

    2א"ל אביי אי הכי גבי עבד נמי יאמרו עבד בריא שלשים עבד מוכה שחין שלשים׃

    3אלא אמר אביי אמר קרא ״(דברים כב״, כט) תחת אשר עינה מכלל דאיכא בושת ופגם׃

    4רבא אמר דאמר קרא ״(דברים כב״, כט) ונתן האיש השוכב עמה וגו' הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא מילתא אחריתי ומאי ניהו בושת ופגם:

    Mishna

    5במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל נותן מאה סלע׃

    6נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה שכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע שנאמר ״(במדבר יד״, כב) וינסו אותי זה עשר פעמים וגו':

    Gemara

    7ממאי דלמא משום דקא גרים לה קטלא דכתיב: ״(דברים כב״, כ) ואם אמת היה הדבר וגו' והוציאו את הנערה וגו'׃

    8אמר רבא אמר קרא ״(דברים כב״, יט) כי הוציא שם רע על שם רע שהוציא:

    9וכן מצינו שלא נתחתם גזר דין וכו': ממאי דלמא דאכתי לא מלא סאתן דאמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר ״{איוב כ׳״:כב } במלאת ספקו יצר לו׃

    10אמר ר"ל אמר קרא ״וינסו אותי זה עשר פעמים על זה נתחתם גזר דין״:

    Baraita

    11תניא א"ר אלעזר בן פרטא בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע מנלן ממרגלים ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה׃

    12ממאי דלמא משום דר' חנינא בר פפא דאמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה דכתיב: ״(במדבר יג״, לא) כי חזק הוא ממנו אל תיקרי כי חזק הוא ממנו אלא ממנו כביכול בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם׃

    13אלא אמר רבה אמר ר"ל אמר קרא ״(במדבר יד״, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה על דבת הארץ שהוציאו׃

    Baraita

    14תניא אמר ר' יהודה עשר נסיונות ניסו אבותינו להקב"ה שנים בים ושנים במים שנים במן שנים בשליו אחת בעגל ואחת במדבר פארן׃

    15שנים בים אחת בירידה ואחת בעלייה בירידה דכתיב ״(שמות יד״, יא) המבלי אין קברים במצרים׃

    16בעלייה כדרב הונא דא"ר הונא ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו כדרבה בר מרי דאמר רבה בר מרי מאי דכתיב ״{תהילים קי } וימרו על ים בים סוף ויושיעם למען שמו מלמד שהיו ישראל ממרים באותה שעה ואומרים כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר״׃

    17אמר לו הקב"ה לשר של ים פלוט אותם ליבשה אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטלה הימנו אמר לו אני נותן לך אחד ומחצה שבהם׃

    18אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שתובע את רבו אמר לו נחל קישון יהיה ערב מיד פלטן ליבשה דכתיב ״(שמות יד״, ל) וירא ישראל את מצרים מת על וגו'׃

    19שנים במים במרה וברפידים במרה דכתיב ״(שמות טו״, כג) ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות וכתיב ״(שמות יז״, ג) וילן העם על משה׃

    20ברפידים דכתיב ״(שמות יז״, א) ויחנו ברפידים ואין מים לשתות וכתיב ״(שמות יז״, ב) וירב העם עם משה׃

    21שנים במן דכתיב׃

    Tosafot

    אילו באו עליה שנים אחד כדרכה ואחד שלא כדרכהפרש"י אחד בא עליה תחילה שלא כדרכה ואחד בא עליה כדרכה דאכתי היא בתולה ויש לה קנס ויאמרו זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה דעלמא לא יהיב נמי אלא חמשים ורש"י פירש בפ' בן סורר ומורה (סנהדרין דף עג:) גבי האי דאמר לא משלם עד גמר ביאה ופרש"י שם שהוא מוציא בתולים משמע דבעינן השרת בתולים להתחייב קנס ואינו כן דהא איתא בפ"ק דקדושין (דף ט:) באו עליה י' בני אדם ועדיין היא בתולה פירוש כגון שבאו עליה שלא כדרכה ר' אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולהו בחנק וא"ר זירא עלה מודה ר' לענין קנס דכולהו משלמי לפיכך פר"י יאמרו בעל פגומה חמשים זהובים אותו שבעל אחריו כדרכה [בעל שלימה חמשים זהובים אותו שבעל ראשון שלא כדרכה דאז היתה שלימה מיהו לכל הפירושים צ"ל דאותו שבעל שלא כדרכה היה ראשון ובספרים כתוב אותו שבעל כדרכה ולפירוש ר"י ק"ק דהוה מצי למימר באו עליה שנים שלא כדרכה]:

    (לעיל) אל תקרי ממנו אלא ממנו פירוש אל תקרי ממנו רפי אלא ממנו דגש ואינו כן שכל ממנו שבתורה דגושין ואינו מחליף כלל זה בזה וכן מצינו בסיפרי ולא נס ליחה אין כתיב כאן אלא ולא נס ליחה:

    כשם שאנו עולין מצד זה (אמרו) כך מצרים עולין מצד אחריש לתמוה איך היו ישראל באותו הדור כ"כ מקטני אמנה שסברו שכך יעשה הקב"ה נסים למצרים להעבירם מארצם לא"י ואומר ר' בשם אביו רבי שמואל שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה שא"כ היו ממהרים ללכת אל א"י אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו הים ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם לפיכך עברו הים רצועה אחת עד שפנו למדבר מצד אחד וזה כשם שאנו עולין מצד זה ובאנו' למדבר כך מצרים עולין מצד אחר מן המדבר וירדפו אחרינו וישיגו כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבאו מצד אחר ובהכי ניחא הא דכתיב (במדבר לג) ויסעו ממרה וגו' ויחנו על ים סוף ואם עברו רוחב הים עד עבר הים מצד אחר היאך פגעו עוד בים וכי חזרו לאחוריהם אלא ש"מ לאחר שנסעו באורך הים ויצאו כמו כן לאורך הים לדרום מצרים שמצרים כמו כן לרוח דרומית של א"י קרוב לסוף דרומית לצד מערב ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א"י והים מצד דרומית של ארץ מצרים ממזרח למערב ונסעו לחוף הים מצפון הים שהוא דרומית של מצרים ואח"כ יצאו לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה ויצאו בצד צפוני שלהם שהיא דרומית של ארץ אדום ומזרחית של ארץ מצרים ואח"כ הלכו קצת ימים עד מרה ואח"כ היו עדיין אצל הים וכשהוצרכו ליכנס לא"י לא הוצרכו לעבור הים אלא סיבבו ארץ אדום וארץ מואב שהוא בדרומית של א"י ומזרחית של ארץ מצרים:

    אחד ומחצה שבהםבמצרים כתיב (שמות י״ד:ז׳) שש מאות רכב בחור ובסיסרא כתיב (שופטים ד׳:ג׳) תשע מאות רכב ואף על גב דכתיב (שמות י״ד:ז׳) כל רכב מצרים לא קא חשיב אלא השרים של ארץ מצרים היה נתלה אחר השש מאות רכב ומלכים של סיסרא היו תלוים אחר התשע מאות רכב ברזל ואם חיל אנשים בזה יותר מבזה אינו חושש:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ben Yehoyada

    נִמְצָאאוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה. דאומר שם רע בפיו חייב מאה שקלים ואונס דעשה מעשה חייב חמשים. הנה בזה מובן דברי חכמים שהביא השל"ה ז"ל ' לָשׁוֹן הָרַע אֶחָד דּוֹחֶה מֵאָה תְּשׁוּבוֹת ' דנקטי מספר מאה כנגד לימוד שצריך ללמוד בעל לשון הרע מן מאה שקלים שמתחייב בהם המוציא שם רע (דברים כב, יט).

    יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה, וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּפירש רש"י ז"ל פרנסה שנתן את המצריים פרנסה לדגים לאכלם. וקשא מהיכן נודע שנתנם פרנסה לדגים, ודילמא מעיקרא כשהטביעם היה רצונו שיפליטם הים ליבשה? ונראה לי בס"ד דכתיב צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים (שמות טו, י) וקשא אם הכונה שגופים שלהם נתמלאו מים ולכך כבדו וצללו למטה בתוך המים הנה דבר זה הוא טבעי דכל הנטבע יהיה לו כך ולמה מזכיר דבר זה בשירה דמשמע שהיה זה בדרך נס ולכן משבחים השם יתברך על מעשה נס זה? על כן מוכרח לומר שעשה הקדוש ברוך הוא נס שנתן על גופים של מצריים מתחילת הטביעה כח כובד שמכביד על גוויות שלהם שירדו תכף למצולות ים וישארו שם עד עולם ולא יצופו על פני המים כפי הטבע כל גויה הנטבעת תרד למטה אחר שתתמלא מים אך אחר שנים או שלשה ימים תהיה קלה ותצוף על פני המים, מה שאין כן אלו מתחילת הטביעה נעשה עליהם כובד שהורידם לתחתית הים ולא יהיו צפים עד עולם. והטעם שעשה השם יתברך נס זה שיהיה שורה עליהם כח כובד כדי שלא יצופו אחרי זה ויבואו קרובים שלהם ויטלום ויקברום ולכן עשה שבח זה בתוך השירה כי ירידתם למצולות ים היתה בדרך נס על ידי שנתן עליהם כח כובד שהכביד עליהם והורידם. ועל כן מצא שר של ים טענה לטעון יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ? דמאחר שהניח עליהם כח כובד כדי שלא יצופו אחר ב' או ג' ימים נמצא נעשו פרנסה לדגים.

    Babylonian Talmud · folio map

    Arakhin 15a

    Arakhin 15a. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 482 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה תחילה ואח"כ בא עליה זה כדרכה דאכתי הואי בתולה ואית לה קנס [ויאמרו] זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה לא יהיב נמי אלא חמשים אבל השתא גבי בושת איכא חילוק דיהיב דמי בושת לשלימה טפי מפגומה:

    מוכה שחין דהוי פגום דומיא דנבעלה שלא כדרכה:

    תחת אשר עינה רישיה דקרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וגו' (דברים כ״ב:כ״ט) דמשמע הני חמשים כסף יתן בשביל קנס העינוי ומדאיצטריך למכתב הכי מכלל דמיחייב מילי אחרנייתא כגון בושת ופגם דלאו קנסא דעינוי נינהו דבלאו עינוי נמי איכא בושת ופגם היינו נזק ששוה פחות מבתחילה:

    מתני' נמצא האומר בפיו חמור דנותן מאה סלע והעושה מעשה דאונס בתולה לא יהיב אלא נ':

    גזר דין שלא ליכנס לארץ:

    זה עשר פעמים גבי מרגלים כתיב דמשמע על זה נתחתם:

    גמ' ממאי דאומר בפיו חמור דמשמע דמשום לשון הרע בלבד קא יהיב להו דלמא משום הכי חמיר האי לשון הרע דגרים לה ביה קטלא:

    על שם רע משום לשון הרע בלבד:

    7 more comments on this page.

    Rashi on Arakhin 15a · Sefaria

    Tosafot

    אילו באו עליה שנים אחד כדרכה ואחד שלא כדרכה פרש"י אחד בא עליה תחילה שלא כדרכה ואחד בא עליה כדרכה דאכתי היא בתולה ויש לה קנס ויאמרו זה שבעל פגומה דליכא בושת כולי האי יהיב נ' סלעים ואילו בעל בתולה שלימה דעלמא לא יהיב נמי אלא חמשים ורש"י פירש בפ' בן סורר ומורה (סנהדרין דף עג:) גבי האי דאמר לא משלם עד גמר ביאה ופרש"י שם שהוא מוציא בתולים משמע דבעינן השרת בתולים להתחייב קנס ואינו כן דהא איתא בפ"ק דקדושין (דף ט:) באו עליה י' בני אדם ועדיין היא בתולה פירוש כגון שבאו עליה שלא כדרכה ר' אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולהו בחנק וא"ר זירא עלה מודה ר' לענין קנס דכולהו משלמי לפיכך פר"י יאמרו בעל פגומה חמשים זהובים אותו שבעל אחריו כדרכה [בעל שלימה חמשים זהובים אותו שבעל ראשון שלא כדרכה דאז היתה שלימה מיהו לכל הפירושים צ"ל דאותו שבעל שלא כדרכה היה ראשון ובספרים כתוב אותו שבעל כדרכה ולפירוש ר"י ק"ק דהוה מצי למימר באו עליה שנים שלא כדרכה]:

    (לעיל) אל תקרי ממנו אלא ממנו פירוש אל תקרי ממנו רפי אלא ממנו דגש ואינו כן שכל ממנו שבתורה דגושין ואינו מחליף כלל זה בזה וכן מצינו בסיפרי ולא נס ליחה אין כתיב כאן אלא ולא נס ליחה:

    כשם שאנו עולין מצד זה (אמרו) כך מצרים עולין מצד אחר יש לתמוה איך היו ישראל באותו הדור כ"כ מקטני אמנה שסברו שכך יעשה הקב"ה נסים למצרים להעבירם מארצם לא"י ואומר ר' בשם אביו רבי שמואל שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה שא"כ היו ממהרים ללכת אל א"י אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו הים ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם לפיכך עברו הים רצועה אחת עד שפנו למדבר מצד אחד וזה כשם שאנו עולין מצד זה ובאנו' למדבר כך מצרים עולין מצד אחר מן המדבר וירדפו אחרינו וישיגו כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבאו מצד אחר ובהכי ניחא הא דכתיב (במדבר לג) ויסעו ממרה וגו' ויחנו על ים סוף ואם עברו רוחב הים עד עבר הים מצד אחר היאך פגעו עוד בים וכי חזרו לאחוריהם אלא ש"מ לאחר שנסעו באורך הים ויצאו כמו כן לאורך הים לדרום מצרים שמצרים כמו כן לרוח דרומית של א"י קרוב לסוף דרומית לצד מערב ונילוס מפסיק בין מצרים ובין א"י והים מצד דרומית של ארץ מצרים ממזרח למערב ונסעו לחוף הים מצפון הים שהוא דרומית של מצרים ואח"כ יצאו לאחר שהלכו כחצי גורן עגולה ויצאו בצד צפוני שלהם שהיא דרומית של ארץ אדום ומזרחית של ארץ מצרים ואח"כ הלכו קצת ימים עד מרה ואח"כ היו עדיין אצל הים וכשהוצרכו ליכנס לא"י לא הוצרכו לעבור הים אלא סיבבו ארץ אדום וארץ מואב שהוא בדרומית של א"י ומזרחית של ארץ מצרים:

    אחד ומחצה שבהם במצרים כתיב (שמות י״ד:ז׳) שש מאות רכב בחור ובסיסרא כתיב (שופטים ד׳:ג׳) תשע מאות רכב ואף על גב דכתיב (שמות י״ד:ז׳) כל רכב מצרים לא קא חשיב אלא השרים של ארץ מצרים היה נתלה אחר השש מאות רכב ומלכים של סיסרא היו תלוים אחר התשע מאות רכב ברזל ואם חיל אנשים בזה יותר מבזה אינו חושש:

    Tosafot on Arakhin 15a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    נִמְצָא אוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה. דאומר שם רע בפיו חייב מאה שקלים ואונס דעשה מעשה חייב חמשים. הנה בזה מובן דברי חכמים שהביא השל"ה ז"ל ' לָשׁוֹן הָרַע אֶחָד דּוֹחֶה מֵאָה תְּשׁוּבוֹת ' דנקטי מספר מאה כנגד לימוד שצריך ללמוד בעל לשון הרע מן מאה שקלים שמתחייב בהם המוציא שם רע (דברים כב, יט).

    יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה, וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ פירש רש"י ז"ל פרנסה שנתן את המצריים פרנסה לדגים לאכלם. וקשא מהיכן נודע שנתנם פרנסה לדגים, ודילמא מעיקרא כשהטביעם היה רצונו שיפליטם הים ליבשה? ונראה לי בס"ד דכתיב צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים (שמות טו, י) וקשא אם הכונה שגופים שלהם נתמלאו מים ולכך כבדו וצללו למטה בתוך המים הנה דבר זה הוא טבעי דכל הנטבע יהיה לו כך ולמה מזכיר דבר זה בשירה דמשמע שהיה זה בדרך נס ולכן משבחים השם יתברך על מעשה נס זה? על כן מוכרח לומר שעשה הקדוש ברוך הוא נס שנתן על גופים של מצריים מתחילת הטביעה כח כובד שמכביד על גוויות שלהם שירדו תכף למצולות ים וישארו שם עד עולם ולא יצופו על פני המים כפי הטבע כל גויה הנטבעת תרד למטה אחר שתתמלא מים אך אחר שנים או שלשה ימים תהיה קלה ותצוף על פני המים, מה שאין כן אלו מתחילת הטביעה נעשה עליהם כובד שהורידם לתחתית הים ולא יהיו צפים עד עולם. והטעם שעשה השם יתברך נס זה שיהיה שורה עליהם כח כובד כדי שלא יצופו אחרי זה ויבואו קרובים שלהם ויטלום ויקברום ולכן עשה שבח זה בתוך השירה כי ירידתם למצולות ים היתה בדרך נס על ידי שנתן עליהם כח כובד שהכביד עליהם והורידם. ועל כן מצא שר של ים טענה לטעון יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ? דמאחר שהניח עליהם כח כובד כדי שלא יצופו אחר ב' או ג' ימים נמצא נעשו פרנסה לדגים.

    Ben Yehoyada on Arakhin 15a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Arakhin, daf 15, Amud Aleph, about 482 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 116 words

      Opens “אילו באו עליה שנים, אחד שלא כדרכה…”

    2. Segment 215 words

      Opens “א"ל אביי אי הכי גבי עבד נמי…”

      Named: אביי.

    3. Segment 315 words

      Opens “אלא אמר אביי אמר קרא (דברים כב,…”

      Named: אביי.

    4. Segment 423 words

      Opens “רבא אמר דאמר קרא (דברים כב, כט)…”

      Named: רבא.

    5. Segment 520 words

      Opens “מתני׳ במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד…”

    6. Segment 630 words

      Opens “נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה…”

    7. Segment 721 words

      Opens “גמ׳ ממאי דלמא משום דקא גרים לה…”

    8. Segment 815 words

      Opens “אמר רבא אמר קרא (דברים כב, יט)…”

      Named: רבא.

    9. Segment 932 words

      Opens “וכן מצינו שלא נתחתם גזר דין וכו':…”

      Named: רב המנונא.

    10. Segment 1014 words

      Opens “אמר ר"ל אמר קרא וינסו אותי זה…”

    11. Segment 1132 words

      Opens “תניא א"ר אלעזר בן פרטא בוא וראה…”

    12. Segment 1242 words

      Opens “ממאי דלמא משום דר' חנינא בר פפא…”

      Named: רבי חנינא בר פפא.

    13. Segment 1320 words

      Opens “אלא אמר רבה אמר ר"ל אמר קרא…”

      Named: רבה.

    14. Segment 1422 words

      Opens “תניא אמר ר' יהודה עשר נסיונות ניסו…”

    15. Segment 1515 words

      Opens “שנים בים אחת בירידה ואחת בעלייה בירידה…”

    16. Segment 1648 words

      Opens “בעלייה כדרב הונא דא"ר הונא ישראל שבאותו…”

      Named: רב הונא, רבה.

    17. Segment 1730 words

      Opens “אמר לו הקב"ה לשר של ים פלוט…”

    18. Segment 1829 words

      Opens “אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שתובע…”

      Named: רב מיד.

    19. Segment 1922 words

      Opens “שנים במים במרה וברפידים במרה דכתיב (שמות…”

    20. Segment 2018 words

      Opens “ברפידים דכתיב (שמות יז, א) ויחנו ברפידים…”

      Named: רב העם.

    21. Segment 213 words

      Opens “שנים במן דכתיב…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Huna · Amoraim · Second Generation Amoraim

      Rabbi Huna, a preeminent student of Rav, led the Sura Yeshiva for forty years.

      Source: Arakhin 15a · Segment 16 — “בעלייה כדרב הונא דא"ר הונא ישראל שבאותו הדור מקטני…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Arakhin 15a · Segment 2 — “א"ל אביי אי הכי גבי עבד נמי יאמרו עבד…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Arakhin 15a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026