בוני התלמוד

    מסכת תמיד דף כ״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    תמיד 29 עמוד א

    1לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן.

    2החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה. וכי כל העצים כשרין למערכה הן? כל העצים כשרין למערכה חוץ משל גפן ושל זית. אבל באלו היו רגילין: במרביות של תאנה, של אגוז, ושל עץ שמן.

    3סידר את המערכה גדולה מזרחה, וחזיתה מזרחה. וראשי גזירין הפנימים היו נוגעין בתפוח. וריוח היה בין הגזירים, שהיו מציתים את האליתא משם.

    4בררו משם עצי תאנה יפים, סידר את המערכה שניה לקטורת כנגד מערבית דרומית, משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות.

    5בעומד חמש סאין גחלים. ובשבת בעומד שמונה סאין גחלים. ששם היו נותנים שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. האברים והפדרים שלא (היו) נתעכלו מבערב, מחזירין אותן למערכה, והציתו שתי מערכות באש. ירדו ובאו להם ללשכת הגזית.

    גמ׳ · גמרא

    6אמר רבא: גוזמא. השקו את התמיד בכוס של זהב, אמר רבא: גוזמא.

    7אמר רבי אמי: דברה תורה לשון הבאי, דברו נביאים לשון הבאי, דברו חכמים לשון הבאי.

    8דברה תורה לשון הבאי דכתיב: ״(דברים א״, כח) ״ערים גדולות ובצורות בשמים״, בשמים ס"ד אלא גוזמא.

    9דברו חכמים לשון הבאי הא דאמרן: תפוח, והשקו את התמיד בכוס של זהב.

    10דברו נביאים לשון הבאי דכתיב: ״(מלכים א א מ)״(וכל עם הארץ) מחללים בחלילים וגו' ותבקע הארץ לקולם״.

    11אמר רבי ינאי בר נחמני, אמר שמואל: בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, ואלו הן: תפוח, גפן, ופרכת.

    12לאפוקי מדרבא, דתנן: השקו את התמיד בכוס של זהב, ואמר רבא: גוזמא, קא משמע לן: הני אין, התם לא. אין עניות במקום עשירות.

    13תפוח הא דאמרן. גפן דתניא: גפן זהב היתה עומדת על פתח ההיכל, ומודלה על גבי כלונסות, וכל מי שמתנדב עלה׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    המשנה השניה החלו מעלין את הגזירין פי' כבר בארנו במסכת יומא שהזוכה לתרום הוא מסדר את המערכה והוא שבכל בקר עורכים עצים ועושין בראש המזבח מערכה גדולה והוא גם כן מעלה שני גזירי עצים יתר על עצי המערכה ואמר עכשו שאחר דשון המזבח ביום שצריך לכך החלו מעלין את הגזירים לסדר את המערכה ולפי דרכו ביאר ענין עצי המערכה והוא ששאל וכי כל העצים כשרים למערכה והוא משיב לעצמו הן חוץ משל זית ושל גפן ופרשו בגמ' משום יישוב ארץ ישראל ואף בגפן יש בו טעם אחר מפני שממהר לעשות אפר ואע"פ שכלם כשרים נוהגים היו במורביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן ופרשוה בגמ' בתאנה מדברית שאין פירותיה ראויין לאכילה:

    סידר את המערכה גדולה פי' כבר בארנו ששלש מערכות היו עושין בכל יום אחת מערכה גדולה שעליה מקריבין התמיד עם שאר הקרבנות ומערכה קטנה בצדה שממנה לוקחים אש במחתה להקטיר קטורת ומערכה שלישית שלא היתה משמשת כלום אלא לקיום מצות האש לבד שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח ואמר עכשו סידר מערכה גדולה מזרחה כלומר שכשהוא בא לסדר מערכה גדולה מסדרה במזרח המזבח וחזיתה מזרחה ופי' חזית הוא ענין סימן על דרך מה שאמרו בראש בבא בתרא ועושה חזית מכאן כלומר שיהא לו סימן שהכותל שלו כך הוא אומר כאן שיעשה אי זה סימן במזרח המזבח שיהא אות לכל הרואה שמשם הותחלה המערכה וראשי הגזירים הפנימיים ר"ל ראשים הפנימיים של גזירים היו נוגעין בתפוח והוא הדשן שבאמצע המזבח וריוח היה בין שני הגזירים שהיו מציתים בו את האליתא והיא חתיכת עץ גדולה שתעשה ממנה גחלת גדולה שממנה מדליקין מערכה קטנה לקטרת ואחר כך כורכין עצי תאנה יפים לסדר מערכה שניה לקטרת ועושה אותה כנגד קרן מערבית דרומית משוכה מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות ומה שאמר בעומד חמש סאין גדולים כלומר ששיעורה היה באומד כך כלומר בקרוב לזה השיעור ר"ל באומד יתר מעט או פחות מעט כלומר שהיו משימין כל כך עצים ששיעור האפר היוצא מהן היה בשיעור זה ובשבת באומד שמנה סאין גדולים וזה שהיו מוסיפים בה מפני ששם היו נותנים שני בזיכי לבונה של לחם הפנים ואיברים ופדרים שלא נתאכלו מבערב שכבר ביארנו שהיו סונקים אותם לצדי המזבח או על הכבש כנגד הסובב עכשו מחזירין אותם למערכה ונותנין אותם בצדי מערכה גדולה ואין עושים להם מערכה שלישית ומ"מ ביומא התבאר שעושין מערכה שלא היתה משמשת כלום כמו שביארנו וזה שאמר אחר כן הציתו שתי מערכות באש וירדו לא חש להזכיר את השלישית ומ"מ אחר הדלקת כלם היו יורדים ובאים ללשכת הגזית:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמיד דף כ״ט עמוד א׳

    מסכת תמיד דף כ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־253 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    מאירי

    המשנה השניה החלו מעלין את הגזירין פי' כבר בארנו במסכת יומא שהזוכה לתרום הוא מסדר את המערכה והוא שבכל בקר עורכים עצים ועושין בראש המזבח מערכה גדולה והוא גם כן מעלה שני גזירי עצים יתר על עצי המערכה ואמר עכשו שאחר דשון המזבח ביום שצריך לכך החלו מעלין את הגזירים לסדר את המערכה ולפי דרכו ביאר ענין עצי המערכה והוא ששאל וכי כל העצים כשרים למערכה והוא משיב לעצמו הן חוץ משל זית ושל גפן ופרשו בגמ' משום יישוב ארץ ישראל ואף בגפן יש בו טעם אחר מפני שממהר לעשות אפר ואע"פ שכלם כשרים נוהגים היו במורביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן ופרשוה בגמ' בתאנה מדברית שאין פירותיה ראויין לאכילה:

    סידר את המערכה גדולה פי' כבר בארנו ששלש מערכות היו עושין בכל יום אחת מערכה גדולה שעליה מקריבין התמיד עם שאר הקרבנות ומערכה קטנה בצדה שממנה לוקחים אש במחתה להקטיר קטורת ומערכה שלישית שלא היתה משמשת כלום אלא לקיום מצות האש לבד שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח ואמר עכשו סידר מערכה גדולה מזרחה כלומר שכשהוא בא לסדר מערכה גדולה מסדרה במזרח המזבח וחזיתה מזרחה ופי' חזית הוא ענין סימן על דרך מה שאמרו בראש בבא בתרא ועושה חזית מכאן כלומר שיהא לו סימן שהכותל שלו כך הוא אומר כאן שיעשה אי זה סימן במזרח המזבח שיהא אות לכל הרואה שמשם הותחלה המערכה וראשי הגזירים הפנימיים ר"ל ראשים הפנימיים של גזירים היו נוגעין בתפוח והוא הדשן שבאמצע המזבח וריוח היה בין שני הגזירים שהיו מציתים בו את האליתא והיא חתיכת עץ גדולה שתעשה ממנה גחלת גדולה שממנה מדליקין מערכה קטנה לקטרת ואחר כך כורכין עצי תאנה יפים לסדר מערכה שניה לקטרת ועושה אותה כנגד קרן מערבית דרומית משוכה מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות ומה שאמר בעומד חמש סאין גדולים כלומר ששיעורה היה באומד כך כלומר בקרוב לזה השיעור ר"ל באומד יתר מעט או פחות מעט כלומר שהיו משימין כל כך עצים ששיעור האפר היוצא מהן היה בשיעור זה ובשבת באומד שמנה סאין גדולים וזה שהיו מוסיפים בה מפני ששם היו נותנים שני בזיכי לבונה של לחם הפנים ואיברים ופדרים שלא נתאכלו מבערב שכבר ביארנו שהיו סונקים אותם לצדי המזבח או על הכבש כנגד הסובב עכשו מחזירין אותם למערכה ונותנין אותם בצדי מערכה גדולה ואין עושים להם מערכה שלישית ומ"מ ביומא התבאר שעושין מערכה שלא היתה משמשת כלום כמו שביארנו וזה שאמר אחר כן הציתו שתי מערכות באש וירדו לא חש להזכיר את השלישית ומ"מ אחר הדלקת כלם היו יורדים ובאים ללשכת הגזית:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Tamid 29a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמיד, דף כ״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־253 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 16 מילים

      נפתחת ב״לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן.…״

    2. קטע 233 מילים

      נפתחת ב״החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה. וכי…״

    3. קטע 322 מילים

      נפתחת ב״סידר את המערכה גדולה מזרחה, וחזיתה מזרחה.…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״בררו משם עצי תאנה יפים, סידר את…״

    5. קטע 536 מילים

      נפתחת ב״בעומד חמש סאין גחלים. ובשבת בעומד שמונה…״

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר רבא: גוזמא. השקו את התמיד…״

      חכמים: רבא.

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי אמי: דברה תורה לשון הבאי,…״

      חכמים: רבי אמי.

    8. קטע 816 מילים

      נפתחת ב״דברה תורה לשון הבאי דכתיב: (דברים א,…״

    9. קטע 913 מילים

      נפתחת ב״דברו חכמים לשון הבאי הא דאמרן: תפוח,…״

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״דברו נביאים לשון הבאי דכתיב: (מלכים א…״

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי ינאי בר נחמני, אמר שמואל:…״

      חכמים: רבי ינאי בר נחמני, שמואל.

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״לאפוקי מדרבא, דתנן: השקו את התמיד בכוס…״

      חכמים: רבא.

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״תפוח הא דאמרן. גפן דתניא: גפן זהב…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמיד דף כ״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026