מסכת תמיד דף כ״ט עמוד ב׳

1או גרגיר, או אשכול מביא ותולה בה. אמר ר' אלעזר ברבי צדוק: מעשה היה, ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה.

2פרוכת דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון הסגן: פרוכת עביה טפח, על שבעים ושנים נימין נארגת, ועל כל נימה ונימה עשרים וארבעה חוטין.

3ארכה ארבעים אמה, ורחבה עשרים אמה. ומשמונים ושתים ריבוא נעשית, ושתים עושין בכל שנה ושנה, ושלש מאות כהנים מטבילין אותה.

4החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה [וכו']. חוץ משל זית ומשל גפן [וכו']. הני מ"ט רב פפא אמר: משום דקטרי. רב אחא בר יעקב אמר: משום ישוב דארץ ישראל.

5מיתיבי: (ויקרא א, ח) ״על העצים אשר על האש״ עצים הנתוכים להיות אש, ומאי ניהו? דוקרי שפוד דלא קטרי ואזלי מקטר מתוכו!

6וכי כל העצים כשרים למערכה הן? כל העצים כשרים, חוץ מן זית וגפן. אבל באלו היו רגילין: במרביות של תאנה, ושל אגוז, ושל עץ שמן. רבי אליעזר מוסיף אף של מייש, ושל אלון, ושל דקל, ושל חרוב, ושל שקמה.

7בשלמא למאן דאמר משום דקטרי, בהא קמיפלגי: דמר סבר: אף על גב דלא קטרי מגואי, כיון דקטרי מבראי לא מייתינן. ומר סבר: כיון דלא קטרי מגואי, אע"ג דמבראי קטרי מייתינן.

8אלא למאן דאמר משום ישוב דארץ ישראל: דקל מי לית ביה משום ישוב דארץ ישראל?

9אמר לך: וליטעמיך: תאנה לית בה משום ישוב דארץ ישראל?! אלא מאי אית לך למימר? בתאנה דלא עבידא פירא, דקל נמי בדלא עביד פירא.

10ומי איכא תאנה דלא עבדא פירא? אין, כדרחבה. דאמר רחבה: מייתי תאיני חיורתא,׃