בוני התלמוד

    מסכת תמיד דף כ״ח עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    תמיד 28 עמוד ב

    1ולא היו שומעין את קולו, עד שהיו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. והן אומרים: הגיע עת! קידש ידיו ורגליו מן הכיור, נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח.

    2פינה את הגחלים הילך, חותה את המאוכלות הפנימיות. ירד הגיע לרצפה, הפך פניו לצפון, הולך במזרחו של כבש כעשר אמות. צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים, מקום שנותנים מוראת העוף, ודישון מזבח הפנימי, ודישון המנורה.

    גמ׳ · גמרא

    3ומי הוו אכסדראות בעזרה? והא תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: מנין שאין עושין אכסדראות בעזרה ת"ל (דברים טז, כא) ״לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך״,׃

    4הכי קאמר: ״לא תטע לך אשרה״, ״לא תטע לך כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך״! אמר רב חסדא: באכסדראות של בנין.

    5היו בודקין והולכין כו'. למימרא דחביתין הוו קדימי?

    6והתניא: מנין שאין דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל (ויקרא ו, ה) וערך עליה העולה ואמר רבה: העולה עולה ראשונה! א"ר יהודה: להחם חמין לרביכה.

    7הדרן עלך בשלשה מקומות׃

    מתני׳ · משנה

    8ראוהו אחיו שירד, והם רצים ובאים. מהרו וקדשו ידיהם ורגליהם מן הכיור, נטלו את המגרפות ואת הצינורות ועלו לראש המזבח.

    9האברים והפדרים שלא נתעכלו מבערב סולקין אותן על צדי המזבח, אם אין צדדים מחזיקין סודרים אותם בסובב על הכבש.

    10החלו מעלין באפר על גב תפוח. תפוח היה באמצע המזבח, פעמים שהיו עליו כשלש מאות כור. וברגלים לא היו מדשנין אותו, מפני שהוא נוי למזבח. ומימיו׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    פרק שני בעזרת הצור:

    ראוהו אחיו וכו' כבר בארנו בפרקי המסכתא הזאת שכלם סובבים על ענין אחד והוא בסדר העבודה שבכל יום ואמר על זה שכשראו אחיו הכהנים שירד אף הם רצים ובאין ומקדשין ידיהם ורגליהם מן הכיור ונוטלין את המגרפות והם שמושכין בהם את הבשר ואת הצנורות והם השפודים ועולים לראש המזבח וכל האיברים ר"ל איברי העולות והפרדים ר"ל אימורי הקרבנות שלא נתאכלו מבערב ר"ל כל הלילה סולקין אותם ר"ל שמסלקין אותם לצד המזבח ויש מפרשים סונקין שעושים מהם כרי לצדי המזבח ואם אין הצדדין מחזיקין סודרין אותם בסובב על הכבש ר"ל הכבש כנגד הסובב החלו מעלין באפר כלומר אחר שהסירו האברים והפרדים מעל המזבח מושכין את האפר במגרפות שבידיהם ומעלין אותו על גבי התפוח ר"ל אמצע המזבח היה קרוי תפוח מפני שהיה נמוך מעט בעגול והיו צוברין את האפר לשם ועושים אותו כרי באמצע מקום המערכה כעין תפוח ואמר עכשיו שהיו מושכין את האפר ומעלין אותו על האפר הצבור שם ואמר על אותו תפוח שפעמים שהיה עליו כשלש מאות כור ופרשו בגמ' שדרך גוזמא נאמרה והוא שאמרו דברה תורה בלשון הבאי דכתיב ערים גדולות ובצורות בשמים דברו נביאים בלשון הבאי דכתיב וכל העם מחללים בחלילים שמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ לקולם דברו חכמים לשון הבאי כדתנן השקו את התמיד בכוס של זהב ויש שחלק שם בזו שזו לא נאמרה דרך גוזמא שאין עניות במקום עשירות אלא שאמרו שבשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי תפוח גפן ופרכות תפוח היא זו שאמר כאן שפעמים היו עליו כשלש מאות כור גפן זו שנאמרה במסכת מדות שגפן של זהב היתה עומדת על פתח ההיכל מודלה על גבי כלונסות וכל מי שמתנדב עליה של זהב או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה ואמר ר' אלעזר בר' צדוק מעשה היה והביאו ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה ועל זו שאמרו שהוצרכו שלש מאות כהנים לפנותה נאמר שלגוזמא נאמר פרכת היא אותה שנאמרה במסכת שקלים שהפרכת עביה טפח ועל שבעים ושתים נירים היתה נארגת ועל כל נימא ונימא עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה ומשמנים ושתי רבוא נעשית ושתים עושים בכל שנה ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה ועל זו של שלש מאות כהנים וכו' אומר שנאמר דרך גוזמא ואף זו שבכאן דרך גוזמא על שם שהיה שם אפר מרובה ונחזור לענין ההוא והוא שאחר שהעלו אפר המזבח על הכרי שבתפוח היו מדשנין את המזבח והוא שנוטלין מאותו האפר בכלי גדול הנקרא פסכתר ומחזיק לתך ומורידין אותו למטה ומוציאין אותו חוץ לעיר במקום הנקרא שפך הדשן ולא היה בענין זה פיס כלל שלא היתה בכלל העבודות אלא כל הרוצה זוכה בה ואע"פ שאינה עבודה מעולם לא נתעצל אדם בה וכן לא היתה עבודה זו בכל יום אלא לפי מה שצריך והוא כשנשלם הכרי ואמר שברגלים אפילו בשעת הצרך לא היו מדשנין אותו מפני שהוא נוי למזבח:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר שלא ביארנוהו:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמיד דף כ״ח עמוד ב׳

    מסכת תמיד דף כ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 10 קטעים ממוספרים, כ־225 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    מאירי

    פרק שני בעזרת הצור:

    ראוהו אחיו וכו' כבר בארנו בפרקי המסכתא הזאת שכלם סובבים על ענין אחד והוא בסדר העבודה שבכל יום ואמר על זה שכשראו אחיו הכהנים שירד אף הם רצים ובאין ומקדשין ידיהם ורגליהם מן הכיור ונוטלין את המגרפות והם שמושכין בהם את הבשר ואת הצנורות והם השפודים ועולים לראש המזבח וכל האיברים ר"ל איברי העולות והפרדים ר"ל אימורי הקרבנות שלא נתאכלו מבערב ר"ל כל הלילה סולקין אותם ר"ל שמסלקין אותם לצד המזבח ויש מפרשים סונקין שעושים מהם כרי לצדי המזבח ואם אין הצדדין מחזיקין סודרין אותם בסובב על הכבש ר"ל הכבש כנגד הסובב החלו מעלין באפר כלומר אחר שהסירו האברים והפרדים מעל המזבח מושכין את האפר במגרפות שבידיהם ומעלין אותו על גבי התפוח ר"ל אמצע המזבח היה קרוי תפוח מפני שהיה נמוך מעט בעגול והיו צוברין את האפר לשם ועושים אותו כרי באמצע מקום המערכה כעין תפוח ואמר עכשיו שהיו מושכין את האפר ומעלין אותו על האפר הצבור שם ואמר על אותו תפוח שפעמים שהיה עליו כשלש מאות כור ופרשו בגמ' שדרך גוזמא נאמרה והוא שאמרו דברה תורה בלשון הבאי דכתיב ערים גדולות ובצורות בשמים דברו נביאים בלשון הבאי דכתיב וכל העם מחללים בחלילים שמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ לקולם דברו חכמים לשון הבאי כדתנן השקו את התמיד בכוס של זהב ויש שחלק שם בזו שזו לא נאמרה דרך גוזמא שאין עניות במקום עשירות אלא שאמרו שבשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי תפוח גפן ופרכות תפוח היא זו שאמר כאן שפעמים היו עליו כשלש מאות כור גפן זו שנאמרה במסכת מדות שגפן של זהב היתה עומדת על פתח ההיכל מודלה על גבי כלונסות וכל מי שמתנדב עליה של זהב או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה ואמר ר' אלעזר בר' צדוק מעשה היה והביאו ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה ועל זו שאמרו שהוצרכו שלש מאות כהנים לפנותה נאמר שלגוזמא נאמר פרכת היא אותה שנאמרה במסכת שקלים שהפרכת עביה טפח ועל שבעים ושתים נירים היתה נארגת ועל כל נימא ונימא עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה ומשמנים ושתי רבוא נעשית ושתים עושים בכל שנה ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה ועל זו של שלש מאות כהנים וכו' אומר שנאמר דרך גוזמא ואף זו שבכאן דרך גוזמא על שם שהיה שם אפר מרובה ונחזור לענין ההוא והוא שאחר שהעלו אפר המזבח על הכרי שבתפוח היו מדשנין את המזבח והוא שנוטלין מאותו האפר בכלי גדול הנקרא פסכתר ומחזיק לתך ומורידין אותו למטה ומוציאין אותו חוץ לעיר במקום הנקרא שפך הדשן ולא היה בענין זה פיס כלל שלא היתה בכלל העבודות אלא כל הרוצה זוכה בה ואע"פ שאינה עבודה מעולם לא נתעצל אדם בה וכן לא היתה עבודה זו בכל יום אלא לפי מה שצריך והוא כשנשלם הכרי ואמר שברגלים אפילו בשעת הצרך לא היו מדשנין אותו מפני שהוא נוי למזבח:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר שלא ביארנוהו:

    Meiri on Tamid 28b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמיד, דף כ״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־225 מילים ב־10 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 10 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 130 מילים

      נפתחת ב״ולא היו שומעין את קולו, עד שהיו…״

    2. קטע 240 מילים

      נפתחת ב״פינה את הגחלים הילך, חותה את המאוכלות…״

    3. קטע 331 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ומי הוו אכסדראות בעזרה? והא תניא,…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    4. קטע 421 מילים

      נפתחת ב״הכי קאמר: ״לא תטע לך אשרה״, ״לא…״

      חכמים: רב חסדא.

    5. קטע 58 מילים

      נפתחת ב״היו בודקין והולכין כו'. למימרא דחביתין הוו…״

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״והתניא: מנין שאין דבר קודם לתמיד של…״

      חכמים: רבה.

    7. קטע 74 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך בשלשה מקומות…״

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ראוהו אחיו שירד, והם רצים ובאים.…״

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״האברים והפדרים שלא נתעכלו מבערב סולקין אותן…״

      חכמים: רב סולקין.

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״החלו מעלין באפר על גב תפוח. תפוח…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמיד דף כ״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026