בוני התלמוד

    מסכת תמיד דף כ״ח עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    תמיד 28 עמוד א

    1שלום עליך! ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו. ורשות היתה לו לשרוף את כסותו. והם אומרים: מה קול בעזרה? קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין, שישן לו על משמר. ר' אליעזר בן יעקב אומר: פעם אחת מצאו את אחי אמי ישן, ושרפו את כסותו.

    2א"ר חייא בר אבא: כי מטי רבי יוחנן בהא מתניתא, אמר הכי: אשריהם לראשונים, שאפילו על אונס שינה עושין דין. שלא על אונס שינה על אחת כמה וכמה.

    ברייתא

    3תניא, רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? יאהב את התוכחות, שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באין לעולם, ורעה מסתלקת מן העולם, שנאמר: ״(משלי כד״, כה) ״ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב״. ויש אומרים: יחזיק באמונה יתירה, שנאמר: ״(תהלים קא״, ו) ״עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי וגו'״.

    4אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״(משלי כח״, כג) ״מוכיח אדם אחרי״. ולא עוד, אלא שמושכין עליו חוט של חסד, שנאמר: ״(משלי כח״, כג) ״חן ימצא ממחליק לשון״.

    5מצאו נעול יודע וכו'. מי שהוא רוצה לתרום את המזבח [וכו']. הא גופא קשיא, אמרת: מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל עד שלא יבא הממונה. אלמא לאו בפייס תליא מילתא. והדר תני: יבא ויפייס, אלמא בפייס תליא מילתא!

    6אמר אביי: לא קשיא, כאן קודם תקנה. כאן לאחר תקנה.

    7דתנן: בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח, תורם. בזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש, כל הקודם את חבירו בתוך ארבע אמות זכה. היו שנים שוין, הממונה אומר להם: ״הצביעו״.

    8ומה הן מוציאין? אחת או שתים. ואין מוציאין גודל במקדש.

    9מעשה ב' היו שוין, רצין עולין בכבש, ודחף אחד מהם את חבירו, ונשברה רגלו. וכשראו בית דין שהיו באים לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס.

    10רבא אמר: אידי ואידי לאחר תקנה, והכי קתני: מי שהוא רוצה לבא ולפייס משכים וטובל עד שלא יבא הממונה.

    מתני׳ · משנה

    11נטל את המפתח ופתח את הפשפש, ונכנס מבית המוקד לעזרה, ונכנסו הכהנים אחריו, ושתי אבוקות של אור בידם.

    12נחלקו לשתי כיתות, אלו מהלכין באכסדרה דרך מזרח, ואלו מהלכין באכסדרה דרך מערב. היו בודקין והולכים עד שמגיעים למקום עושה חביתים. הגיעו אלו ואלו אמרו: ״שלום, הכל שלום״. העמידו עושה חביתים לעשות חביתים.

    13מי שזכה לתרום את המזבח, הוא יתרום. והם אומרים: הוי זהיר שלא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור. והרי המחתה נתונה במקצוע בין הכבש למזבח, במערבו של כבש.

    14אין אדם נכנס עמו. ולא נר בידו, אלא מהלך לאור המערכה. לא היו רואין אותו,׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    אי זו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחת שכל זמן שהתוכחת בעולם נחת רוח בעולם טובה וברכה באין לעולם רעה משתלחת מן העולם שנאמר ולמוכיחים יונעם ועליהם תבא ברכת טוב:

    המשנה השניה מי שהוא רוצה לתרום את המזבח כלומר שמתכוין להיות הוא מן המפייסים לכך משתדל בטהרת עצמו עד שיהא מזומן כשיבא הממונה והוא שאמר משכים וטובל עד שלא יבא הממונה ואחר כך הוא בא לחקור באי זו שעה הממונה בא ומשיב שלא כל העתים שוות פעמים בא מקריאת הגבר ופירשוהו בגמ' יומא על גביני כרוז שהיו מכריזין בקול רם סמוך לעליית השחר והממונה עומד באותה שעה או קרוב לה מלפניה או מלאחריה ודופק עליהם ר"ל שמכה בפתח בית המוקד בנחת והם פותחים לו ואומר להם מי שטבל יבא ויפייס הפיסו על הדרך שבארנו ענין הפייסות ביומא וזכה מי שזכה והממונה נוטל את המפתח ופותח את הפשיפיס והוא פתח קטן שפתוח מבית המוקד לעזרה ונכנס מבית המוקד לעזרה דרך אותו פשיפיס ונכנסים הכהנים אחריו ושתי אבוקות של אור בידם ונחלקים לשתי כתות אלו הולכים באכסדרא ופירשו בגמ' באכסדרא של בנין שאלו בזיזין של עץ כשאר אכסדראות שיוצאין זיזין מן הכותלים ומסככין עליהם לא הותרה שום תקיעת עץ במקדש על שם לא תטע לך אשרה כל עץ וכו' אלא באכסדרא של בנין והוא בנין בולט מגוף הכותלים והיו הולכים בהם משם לעזרה לצד מזרח ואלו באכסדרא של בנין גם כן לצד המערב ובודקין והולכין בכל העזרה עד שמגיעים אלו לאלו הגיעו אלו לאלו אומרין שלום והעמידו עושי חבתין לעשות חבתין ר"ל מנחת כהן גדול ואע"פ שעבודות התמיד קודמות לה כמו שיתבאר מ"מ הם משתדלים להחם את החמין לעשיית החבתים ובסדר זה עושין בכל לילה ולילה אלא שבלילי שבת לא היו מביאין אור אלא בולשים ומחפשים בנרות הדולקות שם:

    ואחר כן היו מתכנסים בלשכת הגזית ומפייסן פיס ראשון לתרומת המזבח ומי שזכה לתרום את המזבח תורם את המזבח ר"ל שמרים את הדשן וכבר ביארנו ביומא שאותם בגדי כהנה שתורם בהם את הדשן ראויים שיהו פחותים מן הכלים שמשמשין בהם בשאר עבודות שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והרים את הדשן ואין הכונה שילבש בגדי חול אלא שיהו פחותים מן הבגדים שלובש לעבודה אינו דין שיהא אדם מוזג כוס לרבו בבגדים שבשל בהם קדרה לרבו ומי שזכה לתרום לובש בגדי הרמה ואומרין לו הזהר שלא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור שאין קרבים למזבח ולא לשום עבודה מן העבודות אלא אחר קדוש ידים ורגלים שנאמר בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח וכו' ואחר שקדש לוקח את המחתה ומחתה זו של כסף היתה ונתונה במקצע ר"ל קרן זוית בין כבש למזבח במערבו של כבש ואין אדם נכנס עמו ולא נר בידו אלא הולך לאור המערכה ולא היו רואים אותו ולא שומעים את קולו בשעה שהולך לכיור עד ששומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והוא כלי שאינו מכלי שרת סביב לכיור שממנו יהו מריקין תמיד מים לכיור מפני שהכיור הוא כלי שרת ולא היו מימיו נפסלין בלינה ולא היו צריכין להביא בכל יום מים לכיור כמו שביארנו בשלישי של יומא ואמר עכשו שלא היו יודעין אם הגיעו לקדוש ידים ורגלים עד שהיו שומעין קול העץ של אותו הכלי שהיה עשוי בעגול כגלגל של בור והיה משמיע קול בשעת ההרקה כדרך שגלגל הבור משמיע קול בשעת השאיבה וכששומעין כן מכירין שכבר בא לשם והיו אומרין הגיע ואחר שקדש לוקח את המחתה כמו שביארנו ועולה ומפנה את הגחלים אילך ואילך וחותה מן הגחלים הפנימיות שהן מאוכלות הרבה ויורד למטה לארץ וכשהגיע לרצפה הפך פניו לצפון ומהלך ברצפה למזרח הכבש בעשר אמות כלפי רוח צפון וצובר אותם הגחלים שחתה על גבי הרצפה רחוק מן הכבש ג' טפחים מקום שנותנין שם מוראת העוף ודשון מזבח הפנימי והמנורה וזו היא מצות הרמת הדשן שחייבין בה בכל יום שנאמר עליה והרים את הדשן והיא עבודה מעבודות הכהנה:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמיד דף כ״ח עמוד א׳

    מסכת תמיד דף כ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־403 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    מאירי

    אי זו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחת שכל זמן שהתוכחת בעולם נחת רוח בעולם טובה וברכה באין לעולם רעה משתלחת מן העולם שנאמר ולמוכיחים יונעם ועליהם תבא ברכת טוב:

    המשנה השניה מי שהוא רוצה לתרום את המזבח כלומר שמתכוין להיות הוא מן המפייסים לכך משתדל בטהרת עצמו עד שיהא מזומן כשיבא הממונה והוא שאמר משכים וטובל עד שלא יבא הממונה ואחר כך הוא בא לחקור באי זו שעה הממונה בא ומשיב שלא כל העתים שוות פעמים בא מקריאת הגבר ופירשוהו בגמ' יומא על גביני כרוז שהיו מכריזין בקול רם סמוך לעליית השחר והממונה עומד באותה שעה או קרוב לה מלפניה או מלאחריה ודופק עליהם ר"ל שמכה בפתח בית המוקד בנחת והם פותחים לו ואומר להם מי שטבל יבא ויפייס הפיסו על הדרך שבארנו ענין הפייסות ביומא וזכה מי שזכה והממונה נוטל את המפתח ופותח את הפשיפיס והוא פתח קטן שפתוח מבית המוקד לעזרה ונכנס מבית המוקד לעזרה דרך אותו פשיפיס ונכנסים הכהנים אחריו ושתי אבוקות של אור בידם ונחלקים לשתי כתות אלו הולכים באכסדרא ופירשו בגמ' באכסדרא של בנין שאלו בזיזין של עץ כשאר אכסדראות שיוצאין זיזין מן הכותלים ומסככין עליהם לא הותרה שום תקיעת עץ במקדש על שם לא תטע לך אשרה כל עץ וכו' אלא באכסדרא של בנין והוא בנין בולט מגוף הכותלים והיו הולכים בהם משם לעזרה לצד מזרח ואלו באכסדרא של בנין גם כן לצד המערב ובודקין והולכין בכל העזרה עד שמגיעים אלו לאלו הגיעו אלו לאלו אומרין שלום והעמידו עושי חבתין לעשות חבתין ר"ל מנחת כהן גדול ואע"פ שעבודות התמיד קודמות לה כמו שיתבאר מ"מ הם משתדלים להחם את החמין לעשיית החבתים ובסדר זה עושין בכל לילה ולילה אלא שבלילי שבת לא היו מביאין אור אלא בולשים ומחפשים בנרות הדולקות שם:

    ואחר כן היו מתכנסים בלשכת הגזית ומפייסן פיס ראשון לתרומת המזבח ומי שזכה לתרום את המזבח תורם את המזבח ר"ל שמרים את הדשן וכבר ביארנו ביומא שאותם בגדי כהנה שתורם בהם את הדשן ראויים שיהו פחותים מן הכלים שמשמשין בהם בשאר עבודות שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והרים את הדשן ואין הכונה שילבש בגדי חול אלא שיהו פחותים מן הבגדים שלובש לעבודה אינו דין שיהא אדם מוזג כוס לרבו בבגדים שבשל בהם קדרה לרבו ומי שזכה לתרום לובש בגדי הרמה ואומרין לו הזהר שלא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור שאין קרבים למזבח ולא לשום עבודה מן העבודות אלא אחר קדוש ידים ורגלים שנאמר בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח וכו' ואחר שקדש לוקח את המחתה ומחתה זו של כסף היתה ונתונה במקצע ר"ל קרן זוית בין כבש למזבח במערבו של כבש ואין אדם נכנס עמו ולא נר בידו אלא הולך לאור המערכה ולא היו רואים אותו ולא שומעים את קולו בשעה שהולך לכיור עד ששומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והוא כלי שאינו מכלי שרת סביב לכיור שממנו יהו מריקין תמיד מים לכיור מפני שהכיור הוא כלי שרת ולא היו מימיו נפסלין בלינה ולא היו צריכין להביא בכל יום מים לכיור כמו שביארנו בשלישי של יומא ואמר עכשו שלא היו יודעין אם הגיעו לקדוש ידים ורגלים עד שהיו שומעין קול העץ של אותו הכלי שהיה עשוי בעגול כגלגל של בור והיה משמיע קול בשעת ההרקה כדרך שגלגל הבור משמיע קול בשעת השאיבה וכששומעין כן מכירין שכבר בא לשם והיו אומרין הגיע ואחר שקדש לוקח את המחתה כמו שביארנו ועולה ומפנה את הגחלים אילך ואילך וחותה מן הגחלים הפנימיות שהן מאוכלות הרבה ויורד למטה לארץ וכשהגיע לרצפה הפך פניו לצפון ומהלך ברצפה למזרח הכבש בעשר אמות כלפי רוח צפון וצובר אותם הגחלים שחתה על גבי הרצפה רחוק מן הכבש ג' טפחים מקום שנותנין שם מוראת העוף ודשון מזבח הפנימי והמנורה וזו היא מצות הרמת הדשן שחייבין בה בכל יום שנאמר עליה והרים את הדשן והיא עבודה מעבודות הכהנה:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Tamid 28a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמיד, דף כ״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־403 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 143 מילים

      נפתחת ב״שלום עליך״! ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו.…״

    2. קטע 228 מילים

      נפתחת ב״א"ר חייא בר אבא: כי מטי רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן, אבא.

    3. קטע 354 מילים

      נפתחת ב״תניא, רבי אומר: איזו היא דרך ישרה…״

      חכמים: רבי אומר.

    4. קטע 443 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר'…״

      חכמים: רבי שמואל בר נחמני, שמואל.

    5. קטע 540 מילים

      נפתחת ב״מצאו נעול יודע וכו'. מי שהוא רוצה…״

    6. קטע 610 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי: לא קשיא, כאן קודם תקנה.…״

      חכמים: אביי.

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״דתנן: בראשונה כל מי שרוצה לתרום את…״

    8. קטע 810 מילים

      נפתחת ב״ומה הן מוציאין? אחת או שתים. ואין…״

    9. קטע 929 מילים

      נפתחת ב״מעשה ב' היו שוין, רצין עולין בכבש,…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״רבא אמר: אידי ואידי לאחר תקנה, והכי…״

      חכמים: רבא.

    11. קטע 1119 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ נטל את המפתח ופתח את הפשפש,…״

    12. קטע 1233 מילים

      נפתחת ב״נחלקו לשתי כיתות, אלו מהלכין באכסדרה דרך…״

    13. קטע 1330 מילים

      נפתחת ב״מי שזכה לתרום את המזבח, הוא יתרום.…״

    14. קטע 1415 מילים

      נפתחת ב״אין אדם נכנס עמו. ולא נר בידו,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמיד דף כ״ח ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026