בוני התלמוד

    מסכת תמיד דף ל״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    תמיד 33 עמוד ב

    1א בזמן שכ"ג נכנס להשתחות, שלשה אוחזין בו: אחד בימינו, ואחד בשמאלו, ואחד באבנים טובות.

    2וכיון ששמע הממונה קול רגליו של כ"ג שהוא יוצא, הגביה לו את הפרוכת. נכנס, (יוצא) והשתחוה ויצא. נכנסו אחיו הכהנים, השתחוו ויצאו.

    3ב באו ועמדו על מעלות האולם. עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים, וחמשה כלים בידם: הטני ביד אחד, והכוז ביד אחד, והמחתה ביד אחד, והבזך ביד אחד, וכף וכסויו ביד אחד.

    4וברכו את העם ברכה אחת. אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. במקדש היו אומרים את השם ככתבו, ובמדינה בכנויו.

    5במדינה הכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם, ובמקדש על גבי ראשיהן. חוץ מכהן גדול, שאין מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. ר' יהודה אומר: אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר: ״(ויקרא ט״, כב) ״וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם״.

    6ג בזמן שכ"ג רוצה להקטיר, היה עולה בכבש, והסגן בימינו. הגיע למחצית הכבש, אחז הסגן בימינו והעלהו.

    7והושיט לו הראשון הראש והרגל, וסמך עליהן, וזרקן. הושיט השני לראשון שתי הידים, נותנן לכהן גדול, וסמך עליהן, וזרקן. נשמט השני והלך לו. וכך היו מושיטין לו שאר כל האברין, והוא סומך עליהן וזורקן. ובזמן שהוא רוצה הוא סומך, ואחרים זורקין.

    8בא לו להקיף את המזבח, מהיכן הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית. נתנו לו יין לנסך.

    9הסגן עומד על הקרן, והסודרים בידו. שני כהנים עומדין על שלחן החלבים, ושתי חצוצרות בידם. תקעו והריעו ותקעו.

    10באו ועמדו אצל בן ארזא, אחד מימינו ואחד משמאלו. שחה לנסך, והניף הסגן בסודרים, והקיש בן ארזא בצלצל, ודברו הלוים בשיר. הגיעו לפרק, תקעו, והשתחוו העם. על כל פרק תקיעה, ועל כל תקיעה השתחויה. זהו סדר התמיד לעבודת בית אלהינו, יהי רצון שיבנה במהרה בימינו, אמן.

    11ד השיר שהיו הלוים אומרים במקדש: ביום הראשון היו אומרים (תהלים כד, א) ״לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה״. בשני היו אומרים (תהלים מח, ב) ״גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו״. בשלישי היו אומרים (תהלים פב, א) ״אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט״. ברביעי היו אומרים (תהלים צד, א) ״אל נקמות ה' אל נקמות הופיע״. בחמישי היו אומרים (תהלים פא, ב) ״הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב״. בששי היו אומרים (תהלים צג, א) ״ה' מלך גאות לבש לבש וגומר״. בשבת היו אומרים (תהלים צב, א) ״מזמור שיר ליום השבת״ מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

    12הדרן עלך בזמן שכהן גדול וסליקא לה מסכת תמיד׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית והולך לו למזרחית צפונית ומשם לצפונית מערבית ומשם למערבית דרומית והקפה זו אף בכל שאר הכהנים כן ולא נאמרה בייחוד לכהן גדול לבד אלא שמכיון שהתחיל בעבודת כהן גדול הולך ומונה אף מה שכל הכהנים שוים בו ואמר שכשהגיע לשם נתנו לו יין לנסך והסגן עומד על הקרן וסודרים בידו להניפן להביא הלויים לשיר ובשעה שנותנין את היין לנסך שני כהנים עומדים על שלחן החלבים והוא שלחן של שיש שייעדנו שהיו האברים נתונים עליהם ושתי חצוצרות בידם ותקעו והריעו ותקעו ובאו אצל בן ארזא שהיה מקיש בצלצל ועומדין לו אחד מימינו ואחד משמאלו וכשהוא מנסך הסגן מניף בסודרין ובן ארזא מקיש בצלצל ותוקעין אלו בחצוצרות והלויים מתחילים לשורר ועל כל פרק ופרק מפרקי השיר תוקעין וכל העם שבעזרה משתחוים על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחוואה ותשע תקיעות היו ובמקומו יתבאר שכל זה אינו אלא בחובת עולת הצבור וזבחי שלמים האמורים בתורה אבל עולת נדבה שמקריבין ממותר הלשכה אע"פ שהן של צבור אין בהם שירה וכן נסכים הבאים בפני עצמן אין טעונין שירה:

    וביאר אחר כן שהשיר שהיו הלויים אומרים מזמור לדוד לי"י הארץ ומלואה ופרשו הטעם במסכת ראש השנה לרמז מעשה בראשית בשני גדול י"י ומהולל מאוד מפני שבו נחלקו המים והיו קצת הרקיעים תחתיהם כדכתיב ויבדל אלהים בין המים וכו' ובשלישי אלהים נצב בעדת אל מפני שבו נראתה הארץ שבני אדם יושבים בה ועליהם הוא הדין והמשפט ברביעי אל נקמות י"י וכו' שבו נבראו מאורות שקצת העולם תועים ויצפו לנקמת מי שהוא עליהם בחמשי הרנינו לאלהים עוזנו מפני שבו נבראו בעלי חיים שבקצתם נראים דברים מחדשים דומים לפלאים שגורמים להיות הרואים משבחים את בוראם בששי י"י מלך גאוה לבש שבו נברא אדם שהוא תכלית היצירה והמכוון ממנה להשיגו מכבוד השם כפי מה שבטבע האנושי להשיגו בשבת מזמור שיר ליום השבת רומז לעולם שכלו שבת ומנוחה לחיי עולם שהוא הוא התכלית ובמוספי שבת ומנחה ומוסף ראש השנה ובמנחה ובראש חדש מזמורים אחרים וכבר ביארנו הכל במסכת ראש השנה:

    זהו סדר התמיד לעבודת בית אלהינו ית' וית' זכרו וכסדר של שחרית כך הוא סדר של בין הערבים חוץ מהרמת הדשן שבמזבח החיצון וסדור המערכות שאינן אלא בשחרית וכן לא היה שם פייס אלא הזוכה באחת מהן בשחרית זוכה בה לערב:

    ונשלם הפרק ונשלמה המסכתא תהלה לאל יתברך:

    ומהנה נשלם מה שנראה לנו לכללו בעניני מסכת תמיד תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לנו לכללו בעניני מסכת מדות בעזרת הצור ובישועתו אמן אמן סלה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת תמיד דף ל״ג עמוד ב׳

    מסכת תמיד דף ל״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־387 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    מאירי

    בא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית והולך לו למזרחית צפונית ומשם לצפונית מערבית ומשם למערבית דרומית והקפה זו אף בכל שאר הכהנים כן ולא נאמרה בייחוד לכהן גדול לבד אלא שמכיון שהתחיל בעבודת כהן גדול הולך ומונה אף מה שכל הכהנים שוים בו ואמר שכשהגיע לשם נתנו לו יין לנסך והסגן עומד על הקרן וסודרים בידו להניפן להביא הלויים לשיר ובשעה שנותנין את היין לנסך שני כהנים עומדים על שלחן החלבים והוא שלחן של שיש שייעדנו שהיו האברים נתונים עליהם ושתי חצוצרות בידם ותקעו והריעו ותקעו ובאו אצל בן ארזא שהיה מקיש בצלצל ועומדין לו אחד מימינו ואחד משמאלו וכשהוא מנסך הסגן מניף בסודרין ובן ארזא מקיש בצלצל ותוקעין אלו בחצוצרות והלויים מתחילים לשורר ועל כל פרק ופרק מפרקי השיר תוקעין וכל העם שבעזרה משתחוים על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחוואה ותשע תקיעות היו ובמקומו יתבאר שכל זה אינו אלא בחובת עולת הצבור וזבחי שלמים האמורים בתורה אבל עולת נדבה שמקריבין ממותר הלשכה אע"פ שהן של צבור אין בהם שירה וכן נסכים הבאים בפני עצמן אין טעונין שירה:

    וביאר אחר כן שהשיר שהיו הלויים אומרים מזמור לדוד לי"י הארץ ומלואה ופרשו הטעם במסכת ראש השנה לרמז מעשה בראשית בשני גדול י"י ומהולל מאוד מפני שבו נחלקו המים והיו קצת הרקיעים תחתיהם כדכתיב ויבדל אלהים בין המים וכו' ובשלישי אלהים נצב בעדת אל מפני שבו נראתה הארץ שבני אדם יושבים בה ועליהם הוא הדין והמשפט ברביעי אל נקמות י"י וכו' שבו נבראו מאורות שקצת העולם תועים ויצפו לנקמת מי שהוא עליהם בחמשי הרנינו לאלהים עוזנו מפני שבו נבראו בעלי חיים שבקצתם נראים דברים מחדשים דומים לפלאים שגורמים להיות הרואים משבחים את בוראם בששי י"י מלך גאוה לבש שבו נברא אדם שהוא תכלית היצירה והמכוון ממנה להשיגו מכבוד השם כפי מה שבטבע האנושי להשיגו בשבת מזמור שיר ליום השבת רומז לעולם שכלו שבת ומנוחה לחיי עולם שהוא הוא התכלית ובמוספי שבת ומנחה ומוסף ראש השנה ובמנחה ובראש חדש מזמורים אחרים וכבר ביארנו הכל במסכת ראש השנה:

    זהו סדר התמיד לעבודת בית אלהינו ית' וית' זכרו וכסדר של שחרית כך הוא סדר של בין הערבים חוץ מהרמת הדשן שבמזבח החיצון וסדור המערכות שאינן אלא בשחרית וכן לא היה שם פייס אלא הזוכה באחת מהן בשחרית זוכה בה לערב:

    ונשלם הפרק ונשלמה המסכתא תהלה לאל יתברך:

    ומהנה נשלם מה שנראה לנו לכללו בעניני מסכת תמיד תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לנו לכללו בעניני מסכת מדות בעזרת הצור ובישועתו אמן אמן סלה.

    Meiri on Tamid 33b · Sefaria

    רש"י

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת תמיד, דף ל״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־387 מילים ב־12 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 12 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״א בזמן שכ"ג נכנס להשתחות, שלשה אוחזין…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״וכיון ששמע הממונה קול רגליו של כ"ג…״

    3. קטע 330 מילים

      נפתחת ב״ב באו ועמדו על מעלות האולם. עמדו…״

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״וברכו את העם ברכה אחת. אלא שבמדינה…״

    5. קטע 544 מילים

      נפתחת ב״במדינה הכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם,…״

    6. קטע 617 מילים

      נפתחת ב״ג בזמן שכ"ג רוצה להקטיר, היה עולה…״

    7. קטע 741 מילים

      נפתחת ב״והושיט לו הראשון הראש והרגל, וסמך עליהן,…״

    8. קטע 821 מילים

      נפתחת ב״בא לו להקיף את המזבח, מהיכן הוא…״

    9. קטע 918 מילים

      נפתחת ב״הסגן עומד על הקרן, והסודרים בידו. שני…״

    10. קטע 1046 מילים

      נפתחת ב״באו ועמדו אצל בן ארזא, אחד מימינו…״

    11. קטע 11102 מילים

      נפתחת ב״ד השיר שהיו הלוים אומרים במקדש: ביום…״

      חכמים: רב אלהים.

    12. קטע 129 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך בזמן שכהן גדול וסליקא לה…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: תמיד דף ל״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026