Talmud Builders

    Temurah 5a

    Back to index

    English translation — Temurah 5a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara raises an objection from a baraita : With regard to a rapist who married and then divorced his victim, if he is an Israelite, who is permitted to marry a divorcée, he remarries her and he is not flogged. And if you say, like Rava, that since one violates the statement of the Merciful One, he is flogged, this one should be flogged as well for divorcing his victim. But according to the opinion of Abaye, it stands to reason that he should not be flogged, since his remarriage nullifies the effects of the divorce. This should be a conclusive refutation of the opinion of Rava.

    2The Gemara answers that Rava could say to you: It is different there, as the verse states: “He may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:29). This teaches that for all his days, he remains under the obligation to arise and remarry her. Once he remarries her, it turns out that he did not divorce her for all of his days and therefore did not violate the prohibition. This is why he is not flogged.

    3The Gemara asks: And according to the opinion of Abaye, what is derived from the phrase “all his days”? The Gemara answers: If the Merciful One did not state “all his days,” I would say that he has violated a prohibition by divorcing her, and that if he desires he may choose to remarry her, and if he so desires he may choose not to remarry her. The phrase “all his days” teaches us that he is obligated to remarry her.

    4The Gemara records another version of the discussion, in which it raises an objection from the baraita : With regard to a rapist who married and then divorced his victim, if he is an Israelite, he remarries her and he is not flogged. But if he is a priest, he is flogged and he does not remarry her. The baraita teaches that if he is an Israelite he remarries her and he is not flogged, indicating that he must take her back because his divorce was not effective. This is apparently a conclusive refutation of the opinion of Abaye, who holds that transgressions are legally effective.

    5The Gemara answers that it is different there, as the Merciful One states: “He may not send her away all his days” (Deuteronomy 22:29), which teaches that for all his days, he remains under the obligation to arise and remarry her. Therefore, it is only in this specific case that the divorce is not effective.

    6The Gemara comments: And as for Rava, he could say to you that if the Merciful One had not stated “all his days,” I would say that the Israelite should be flogged and should still remarry her, for it is solely a prohibition that he has violated, as it is written: He may not send her away. Therefore, the verse writes “all his days,” to render the case of a rapist a prohibition whose violation can be rectified by fulfilling a positive mitzva, for which one is not flogged.

    7The Gemara objects: But there is the case of one who separates teruma from poor-quality produce for superior-quality produce, i.e., he separated teruma from the inferior produce in order to fulfill the obligation of separating teruma from other produce that is high-quality. This is prohibited, as the Merciful One states: “Out of all that is given you, you shall set apart all of that which is due to the Lord, of all the best thereof” (Numbers 18:29).

    8And the Sages interpret this verse as follows: “Of all the best thereof,” yes, but one should not separate poor-quality produce. And yet we learned in a mishna ( Terumot 2:4): One may not separate teruma from poor-quality produce for superior-quality produce, and if one did separate teruma in that manner, his teruma is valid teruma . Apparently, his action is effective, which is apparently a conclusive refutation of the opinion of Rava.

    9The Gemara explains that Rava could say to you: It is different there, in accordance with the statement of Rabbi Ile’a. As Rabbi Ile’a said: From where is it derived with regard to one who separates teruma from poor-quality produce for superior-quality produce that his teruma is valid teruma ? As it is stated with regard to teruma : “And you shall bear no sin by reason of it, seeing that you have set apart from it the best thereof” (Numbers 18:32). The verse defines separation from inferior produce as a transgression but teaches that it is nevertheless effective, because if it is not consecrated as teruma , why would one bear a sin for accomplishing nothing? From here it is derived with regard to one who separates teruma from poor-quality produce for superior-quality produce that his teruma is valid teruma .

    10The Gemara asks: And according to the opinion of Abaye, that all transgressions are legally effective, what does the phrase “And you shall bear no sin by reason of it” teach? The Gemara answers: If the Merciful One had not stated: “And you shall bear no sin by reason of it,” I would say that this is what the Merciful One said: Perform the mitzva in the optimal manner by separating teruma from superior-quality produce, but if one did not perform the mitzva in that manner, he is not called a sinner. The verse teaches us that one who fails to perform this mitzva in the optimal manner sins.

    11The Gemara objects: But isn’t there the case of one who separates teruma from one type of produce to exempt another type of produce, as the Merciful One states: “All the best of the oil, and all the best of the wine, and of the grain, the first part of them which they give to the Lord” (Numbers 18:12)? This teaches that one is obligated to give the best of one type of produce and the best of another type of produce, each individually. And we learned in a mishna ( Terumot 2:4): One may not separate teruma from one type of produce for another type, and if one did separate teruma in that manner, his teruma is not valid teruma . Apparently, the transgression is not effective. This is apparently a conclusive refutation of the opinion of Abaye.

    12The Gemara answers that Abaye could say to you: It is different there, as the verse repeats this prohibition and states: “The first part of them,” indicating that one must give a first part for this type of produce and a first part for that type of produce. If the verse had not taught so explicitly in this case, one would have assumed that the transgression is effective. And Rabbi Ile’a likewise says that the phrase in the verse “the first part of them” is the exception that proves the rule.

    13The Gemara asks: And according to the opinion of Rava, that transgressions are not effective, what does the term “the first part of them” teach? The Gemara answers: If the Merciful One had not stated: “The first part of them,” I would say that the prohibition applies only to wine and olive oil, with regard to which it is written: “Best…best,” teaching that one may not separate teruma from this type for that type.

    14But as for wine and grain, or one type of grain and another type of grain, with regard to which the term “best” is written only once, when one separates teruma from this grain or wine for that grain or wine, he is not held liable for transgressing Torah law, and he is not flogged. Therefore, the Merciful One writes: “The first part of them,” to teach that one must give the best of this and the best of that.

    15The Gemara records another version of the last point: But as for wine and grain, with regard to which the term “best” is written only once, one may separate teruma from this for that ab initio . Therefore, the Merciful One writes: “The first part of them,” to teach that even in the case of wine and grain, one may not separate teruma from one for the other.

    16The Gemara objects: But there is the case of dedications of property to the priests, with regard to which the Merciful One states: “No devoted item, that a man may devote unto the Lord of all that he has, whether of man or animal, or of the field of his possession, shall be sold or redeemed; every devoted item is most holy unto the Lord” (Leviticus 27:28). And we learned in a mishna ( Arakhin 28b): Items dedicated to priests are not redeemed; rather, one gives them to the priest. Apparently, if one transgresses the prohibition and redeems a dedicated item, his action is not effective. This seems to be a conclusive refutation of the opinion of Abaye.

    17The Gemara explains that Abaye could say to you: It is different there, as the Merciful One states: “Is most holy,” to teach that it shall be as it is. Once it is dedicated, its status cannot be changed by means of redemption. But in other matters the transgression is effective.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הא נמי לילקיכלומר תינח לאביי דאמר דהיכא דמהני לילקי להכי קתני הכא דאינו לוקה דהא לא מהני מאי דעבד שיכול להחזירה אלא לרבא דאמר דלא מהני והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא הכא אע"ג דלא מהני לילקי נמי משום דעבר אמימרא דרחמנא:

    לא יוכל לשלחה כל ימיודמשמע דכל ימיו לא יוכל לשלחה דאם גירש יחזיר דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי והילכך לא עבר אמימרא דרחמנא אבל בעלמא אע"ג דלא מהני ודאי לוקה משום דעבר אמימרא דרחמנא:

    ולאביידאמר דהיכא דמהני לקי אבל אי לא מהני לא לקי לדידיה למאי איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזיר ואהכי לא לקי משום דהוי קום עשה אפי' לא כתיב כל ימיו שמעינן לדידיה דלא לקי כיון דלא מהני דיכול להחזירה:

    איסורא עבד להשגירשה אבל מילקא לא לקי והרשות בידו ואי בעי ליהדר ואי לא בעי לא ליהדר:

    קמ"לכל ימיו ולימד לך הכתוב דחובה בידו להחזירה והשתא כל ימיו בעמוד והחזר קאי והלכך לא לקי ולאו משום דהוי קום עשה:

    ל"א תיובתא לאביידאמר לעיל דמהני דהא חזינא הכא בלא יוכל לשלחה דלא מהני דיכול להחזירה וקשיא לאביי אבל לרבא דאמר לעיל לא מהני ודאי ניחא דהכי קתני הכא דיכול להחזירה דלא מהני. אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא כל ימיו כלומר בעלמא מהני והכא באונס שגירש להכי מחזיר משום דכתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי:

    ורבא אמר לךכלומר לרבא דאמר דכל לא תעשה שבתורה לא מהני לדידיה למאי הלכתא איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזר פשיטא דבכל דוכתא נמי שהוא לא תעשה לא מהני ומשני רבא אי לא כתיב כל ימיו הוה אמינא לילקי משום דעבר אמימרא דרחמנא והדר ניהדר לה שיהא מחזירה לאחר שילקה:

    והוה ליה אונסכלומר להכי תיסק אדעתין דלילקי דהוי אונס דעובר אלאו דלא יוכל לשלחה וליכא אלא לאו גרידתא להכי כתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזר קאי דלא הוי לאו גרידתא דהא אית ביה קום עשה ולא לקי. ולהך לישנא הויא הכי כולה מסקנא דשמעתא:

    חלבו איןשיהא תורם מן היפה על היפה:

    גרוע לאמן הגרוע כגון מן הרע על היפה הוא דאינו תורם והיינו מילתא דקאמר רחמנא לא ליעביד. ולאו משום דהוי לאו ממש אלא לאו הבא מכלל עשה הוא:

    תרומתו תרומהאלמא דמהני וקשיא לרבא דאמר לא מהני:

    ולאביידאמר דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד מהני הכא בתורם מן הרעה על היפה למאי הלכתא איצטריך למכתב ולא תשאו עליו חטא דמשמע דמהני:

    המובחרתורם מן היפה:

    חוטא לא מיקרידליכא אלא איסורא בעלמא:

    קמ"לולא תשאו עליו חטא דאפי' חוטא מיקרי:

    ליתן חלב לזה וחלב לזהדלהכי כתיב חלב חלב תרי זימני חד בתירוש וחד ביצהר לאשמועינן דיתן חלב לזה שיפריש בפני עצמו מן המובחר של זה כגון ממין על מינו דהיינו יצהר על יצהר:

    וחלב לזהמתירוש על תירוש ולא ממין על שאינו מינו כגון מיצהר על תירוש ומתירוש על יצהר:

    אין תרומתו תרומה אלמא לא מהני וקשיא לאביידאמר מהני:

    שאני התם דאמר קרא ראשיתםכלומר דשנה עליו הכתוב לעכב דלא יתרום ממין על שאינו מינו ואהכי אם תרם לא מהני:

    וכן אמר רבי אילעאדלהכי לא מהני משום דראשיתם כתיב דשנה עליו הכתוב לעכב:

    ולרבאדאמר לא מהני לדידיה אמאי איצטריך למכתב ראשיתם משום דלא מהני: אמר לך רבא איצטריך למכתב ראשיתם דאי לא הוה אמינא חלב חלב אין תורמין מזה על זה:

    ה"ג אבל תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהוכלומר דבין תירוש ודגן לא כתיב אלא חד חלב דכתיב וכל חלב תירוש ודגן אימא דמצי תרם מהאי אהאי מדגן על תירוש ומתירוש על דגן ודגן על דגן דכולהו מיני דגנים מזה על זה כגון חטה על שעורה להכי הדר כתב רחמנא ראשיתם כו':

    חרמי כהניםחרמי ישראל הניתנים לכהנים:

    אלמא לא מהניאדאם פדאן לא עשה ולא כלום כדקתני אין להם פדיון:

    בהווייתושאינו יוצא לחולין על ידי פדיון:

    תמורה ה עמוד א

    1מיתיבי: אונס שגירש, אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה, ואי אמרת כיון דעבר אמימרא דרחמנא לקי, הא נמי לילקי! תיובתא דרבא.

    2אמר לך: שאני התם, דאמר קרא ״(דברים כב״, יט) ״כל ימיו״, כל ימיו בעמוד והחזיר.

    3ולאביי, אי לאו דאמר רחמנא ״כל ימיו״, הוה אמינא איסורא הוא דעבד ליה, אי בעי ליהדר ואי בעי לא ליהדר, קמ"ל׃

    4לישנא אחרינא. מיתיבי: אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה, ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר. קתני: ״אם ישראל הוא מחזיר״ תיובתא דאביי!

    5שאני התם, דרחמנא אמר: ״כל ימיו״, כל ימיו בעמוד והחזיר.

    6ורבא אמר לך: אי לא כתב רחמנא ״כל ימיו״, הוה אמינא: לילקי וליהדר, דהוה ליה לאו גרידא, דכתיב: ״לא יוכל לשלחה״. אהכי כתב קרא ״כל ימיו״, לשווייה לאונס ללא תעשה שניתק לעשה, דאין לוקין עליו.

    7והרי תורם מן הרעה על היפה, דרחמנא אמר: (במדבר יח, כט) ״מכל חלבו״.

    8חלבו אין, גירועין לא. ותנן: אין תורמין מן הרעה על היפה, ואם תרם תרומתו תרומה. אלמא מהני, תיובתא דרבא.

    9אמר לך רבא: שאני התם, כרבי אילעא, דא"ר אילעא: מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה? שנאמר: ״(במדבר יח״, לב) ״ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו״. אם אינו קדוש, נשיאות חטא למה? מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה.

    10ולאביי, אי לאו דאמר רחמנא ״ולא תשאו עליו חטא״, ה"א הכי אמר רחמנא עביד מצוה מן המובחר ואי לא עביד חוטא לא מיקרי קמ"ל׃

    11והרי ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא (במדבר יח, יב) כל חלב יצהר ליתן חלב לזה וחלב לזה ותנן אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה אלמא לא מהני תיובתא דאביי׃

    12אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא ״(במדבר יח״, יב) ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה וכן אמר ר' אילעא ראשית׃

    13ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשית הוה אמינא (במדבר יח, יב) תירוש ויצהר דכתיב ״בהו חלב חלב דאין תורמין מזה על זה״׃

    14אבל תירוש ודגן דגן ודגן דחד חלב כתיב ״בהו כי תרים מהאי אהאי לא לקי כתב רחמנא ראשית ליתן חלב לזה וחלב לזה״׃

    15ל"א הא תירוש ודגן דחד חלב כתיב ״בהו תרים מהאי אהאי כתב רחמנא ראשית״׃

    16והרי חרמים דאמר רחמנא (ויקרא כז, כח) לא ימכר ולא יגאל ותנן חרמי כהנים אין (פודין אותם) אלא נותנין לכהן אלמא לא מהני תיובתא דאביי׃

    17אמר לך שאני התם דאמ' רחמנא (ויקרא כז, כח) קודש קדשי' הוא בהווייתו יהא.

    Tosafot

    מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקהוס"ד דהשתא הא דאינו לוקה לאו מטעם ניתוק הוא אלא משום דלא מהניא גירושין דהא צריך להחזירה ואי אמרת כיון דעבר אמימרא דרחמנא לקי הא נמי לילקי ותיובתא דרבא בשלמא לאביי ניחא דמשום הכי לא לקי דלא מהני מעשיו וא"ת כיון דלא מהני גירושין ליחייב הבא עליה משום אשת איש אפי' קודם חזרה וכהן נמי אמאי לוקה ואינו מחזיר הוה לן למימר דלא חל הגט כלל וי"ל דאיתקש גירושין למיתה כדאמר פרק קמא דקידושין איתקש מיתה לגירושין ה"נ איתקש גירושין למיתה מה מיתה מוציאה מרשות הבעל אף גירושין כו' ומיהו להכי לא מהני שאין שילוח זה לכל ימיו שהרי הוא צריך להחזירה ולא אסיק אדעתיה עתה דכל ימיו הוי ניתוק משום דהוי לאו שקדמו עשה ומש"ה פריך לרבא כיון דלא מהני לילקי:

    אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר קאי - והוי ניתוק גמור ואין זה לאו שקדמו עשה דלהכי איצטריך כל ימיו שאין שילוח זה כל ימיו וה"ק קרא לא יוכל לשלחה ואם שלחה לא יהא שילוח זה כל ימיו שהרי הוא צריך להחזירה ואע"ג דאפשר להעמיד כל ימיו בלא שילוח מ"מ כיון דלא כתיב לו תהיה לאשה כל ימיו וכתיב כל ימיו לאחר לא יוכל לשלחה שמע מינה דלניתוק ללאו כתביה דזה הכלל דכל היכא דיש הוכחה בקרא דעשה קאי אחר הלאו אין זה לאו שקדמו עשה אבל מלו תהיה לאשה בלא כל ימיו לא הוה דייק ליה בניתוק שהרי לו תהיה לאשה מיירי בלא שילוח:

    אם אינו קדוש נשיאות חטא למהוא"ת נימא דנשיאות חטא הוי משום דעבר אמימרא דרחמנא ואומר רבינו שמשון משנ"ץ דה"פ אם אינו קדוש נשיאות חטא למה כתיב בלאו הכי נמי ידעינן דיש בו נשיאות חטא מדכתיב מכל חלבו דמשמע חלבו אין גירועין לא:

    שאני התם דאמר קרא ראשיתם ראשית לזה וראשית לזהוא"ת והרי בריש פ' בתרא דבכורות (דף נד:) דריש אביי האי קרא למעוטי דגן ודגן וי"ל דהך דרשא דהתם מראשית אתיא והך דהכא מראשיתם:

    ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשיתם כו'וא"ת והא בפרק בתרא דבכורות (שם) אמר בלא ראשיתם נמי כל משמע דגן אחד לא מצית אמרת וצ"ל דהך סוגיא דהכא אתיא כמאן דאמר דראשית איצטריך שפיר לדגן ודגן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Temurah 5a

    Temurah 5a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 378 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הא נמי לילקי כלומר תינח לאביי דאמר דהיכא דמהני לילקי להכי קתני הכא דאינו לוקה דהא לא מהני מאי דעבד שיכול להחזירה אלא לרבא דאמר דלא מהני והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא הכא אע"ג דלא מהני לילקי נמי משום דעבר אמימרא דרחמנא:

    לא יוכל לשלחה כל ימיו דמשמע דכל ימיו לא יוכל לשלחה דאם גירש יחזיר דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי והילכך לא עבר אמימרא דרחמנא אבל בעלמא אע"ג דלא מהני ודאי לוקה משום דעבר אמימרא דרחמנא:

    ולאביי דאמר דהיכא דמהני לקי אבל אי לא מהני לא לקי לדידיה למאי איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזיר ואהכי לא לקי משום דהוי קום עשה אפי' לא כתיב כל ימיו שמעינן לדידיה דלא לקי כיון דלא מהני דיכול להחזירה:

    איסורא עבד לה שגירשה אבל מילקא לא לקי והרשות בידו ואי בעי ליהדר ואי לא בעי לא ליהדר:

    קמ"ל כל ימיו ולימד לך הכתוב דחובה בידו להחזירה והשתא כל ימיו בעמוד והחזר קאי והלכך לא לקי ולאו משום דהוי קום עשה:

    ל"א תיובתא לאביי דאמר לעיל דמהני דהא חזינא הכא בלא יוכל לשלחה דלא מהני דיכול להחזירה וקשיא לאביי אבל לרבא דאמר לעיל לא מהני ודאי ניחא דהכי קתני הכא דיכול להחזירה דלא מהני. אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא כל ימיו כלומר בעלמא מהני והכא באונס שגירש להכי מחזיר משום דכתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי:

    ורבא אמר לך כלומר לרבא דאמר דכל לא תעשה שבתורה לא מהני לדידיה למאי הלכתא איצטריך למיכתב כל ימיו לאשמועינן דקאי בעמוד והחזר פשיטא דבכל דוכתא נמי שהוא לא תעשה לא מהני ומשני רבא אי לא כתיב כל ימיו הוה אמינא לילקי משום דעבר אמימרא דרחמנא והדר ניהדר לה שיהא מחזירה לאחר שילקה:

    והוה ליה אונס כלומר להכי תיסק אדעתין דלילקי דהוי אונס דעובר אלאו דלא יוכל לשלחה וליכא אלא לאו גרידתא להכי כתיב כל ימיו דכל ימיו בעמוד והחזר קאי דלא הוי לאו גרידתא דהא אית ביה קום עשה ולא לקי. ולהך לישנא הויא הכי כולה מסקנא דשמעתא:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Temurah 5a · Sefaria

    Tosafot

    מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה וס"ד דהשתא הא דאינו לוקה לאו מטעם ניתוק הוא אלא משום דלא מהניא גירושין דהא צריך להחזירה ואי אמרת כיון דעבר אמימרא דרחמנא לקי הא נמי לילקי ותיובתא דרבא בשלמא לאביי ניחא דמשום הכי לא לקי דלא מהני מעשיו וא"ת כיון דלא מהני גירושין ליחייב הבא עליה משום אשת איש אפי' קודם חזרה וכהן נמי אמאי לוקה ואינו מחזיר הוה לן למימר דלא חל הגט כלל וי"ל דאיתקש גירושין למיתה כדאמר פרק קמא דקידושין איתקש מיתה לגירושין ה"נ איתקש גירושין למיתה מה מיתה מוציאה מרשות הבעל אף גירושין כו' ומיהו להכי לא מהני שאין שילוח זה לכל ימיו שהרי הוא צריך להחזירה ולא אסיק אדעתיה עתה דכל ימיו הוי ניתוק משום דהוי לאו שקדמו עשה ומש"ה פריך לרבא כיון דלא מהני לילקי:

    אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר קאי - והוי ניתוק גמור ואין זה לאו שקדמו עשה דלהכי איצטריך כל ימיו שאין שילוח זה כל ימיו וה"ק קרא לא יוכל לשלחה ואם שלחה לא יהא שילוח זה כל ימיו שהרי הוא צריך להחזירה ואע"ג דאפשר להעמיד כל ימיו בלא שילוח מ"מ כיון דלא כתיב לו תהיה לאשה כל ימיו וכתיב כל ימיו לאחר לא יוכל לשלחה שמע מינה דלניתוק ללאו כתביה דזה הכלל דכל היכא דיש הוכחה בקרא דעשה קאי אחר הלאו אין זה לאו שקדמו עשה אבל מלו תהיה לאשה בלא כל ימיו לא הוה דייק ליה בניתוק שהרי לו תהיה לאשה מיירי בלא שילוח:

    אם אינו קדוש נשיאות חטא למה וא"ת נימא דנשיאות חטא הוי משום דעבר אמימרא דרחמנא ואומר רבינו שמשון משנ"ץ דה"פ אם אינו קדוש נשיאות חטא למה כתיב בלאו הכי נמי ידעינן דיש בו נשיאות חטא מדכתיב מכל חלבו דמשמע חלבו אין גירועין לא:

    שאני התם דאמר קרא ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה וא"ת והרי בריש פ' בתרא דבכורות (דף נד:) דריש אביי האי קרא למעוטי דגן ודגן וי"ל דהך דרשא דהתם מראשית אתיא והך דהכא מראשיתם:

    ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשיתם כו' וא"ת והא בפרק בתרא דבכורות (שם) אמר בלא ראשיתם נמי כל משמע דגן אחד לא מצית אמרת וצ"ל דהך סוגיא דהכא אתיא כמאן דאמר דראשית איצטריך שפיר לדגן ודגן:

    Tosafot on Temurah 5a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Temurah, daf 5, Amud Aleph, about 378 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 121 words

      Opens “מיתיבי: אונס שגירש, אם ישראל הוא מחזיר…”

      Named: רבא.

    2. Segment 215 words

      Opens “אמר לך: שאני התם, דאמר קרא (דברים…”

    3. Segment 321 words

      Opens “ולאביי, אי לאו דאמר רחמנא ״כל ימיו״,…”

      Named: אביי.

    4. Segment 424 words

      Opens “לישנא אחרינא. מיתיבי: אונס שגירש אם ישראל…”

      Named: אביי.

    5. Segment 510 words

      Opens “שאני התם, דרחמנא אמר: ״כל ימיו״, כל…”

    6. Segment 635 words

      Opens “ורבא אמר לך: אי לא כתב רחמנא…”

      Named: רבא.

    7. Segment 713 words

      Opens “והרי תורם מן הרעה על היפה, דרחמנא…”

    8. Segment 819 words

      Opens “חלבו אין, גירועין לא. ותנן: אין תורמין…”

      Named: רבא.

    9. Segment 943 words

      Opens “אמר לך רבא: שאני התם, כרבי אילעא,…”

      Named: רבי אילעא, רבא.

    10. Segment 1024 words

      Opens “ולאביי, אי לאו דאמר רחמנא ״ולא תשאו…”

      Named: אביי.

    11. Segment 1135 words

      Opens “והרי ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא…”

      Named: אביי.

    12. Segment 1220 words

      Opens “אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא…”

      Named: אביי.

    13. Segment 1322 words

      Opens “ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשית הוה…”

      Named: רבא.

    14. Segment 1423 words

      Opens “אבל תירוש ודגן דגן ודגן דחד חלב…”

    15. Segment 1514 words

      Opens “ל"א הא תירוש ודגן דחד חלב כתיב…”

    16. Segment 1625 words

      Opens “והרי חרמים דאמר רחמנא (ויקרא כז, כח)…”

      Named: אביי.

    17. Segment 1714 words

      Opens “אמר לך שאני התם דאמ' רחמנא (ויקרא…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Temurah 5a · Segment 12 — “אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא (במדבר יח,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Temurah 5a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026