Talmud Builders

    Temurah 12b

    Back to index

    English translation — Temurah 12b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and in this manner all forty se’a are ritually pure. The reason is that drawn water is purified by a majority of fit water that was already present in the ritual bath and by the drawn water flowing into the ritual bath. This is the meaning of the mishna’s statement that drawn water invalidates the ritual bath only according to calculation: One calculates the amount of drawn water that flowed into the ritual bath, as the ritual bath is invalid only if most of the forty se’a is of that drawn water.

    2The Gemara asks: If this is the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov alone, one must conclude by inference that the Rabbis hold that the ritual bath is not fit even by a majority of fit water and by the flowing of the drawn water. But if so, consider that which Ravin said when he came from Eretz Yisrael to Babylonia, namely, that Rabbi Yoḥanan said: A ritual bath that consists in its entirety of drawn water that one made flow into it is pure. In accordance with whose opinion is this? It is not in accordance with the opinion of the Rabbis, who maintain that drawn water invalidates the ritual bath even if it flowed into it, and it is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who holds that drawn water invalidates the ritual bath if it constitutes a majority of the forty se’a .

    3Rather, Rabba says: The mishna’s ruling, that drawn water invalidates the ritual bath only according to calculation, is not referring to drawn water that flowed. Instead, it means according to the calculation of the number of vessels from which the drawn water was directly poured into the ritual bath, and this is in accordance with the opinion of Yosef ben Ḥoni.

    4As it is taught in a baraita : If three log of drawn water fell into the water of a ritual bath that lacked the requisite measure, from two or three vessels, with each containing at least one log of drawn water, or even from four or five vessels, where no whole log fell in at once, it invalidates the ritual bath. Yosef ben Ḥoni says: It is only if the drawn water was in two or three vessels that the water invalidates the ritual bath. But if the drawn water was in four or five vessels, the water does not invalidate the ritual bath. This is what the mishna means.

    5§ The mishna teaches: And the water of purification of the red heifer becomes water of purification only with the placement of the ashes into the water, but not by the placement of water onto the ashes. The Gemara asks: Who is the tanna whose opinion is reflected in this ruling? Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.

    6As it is taught in a baraita : A sota , a woman suspected of unfaithfulness by her husband, must drink bitter waters prepared in the Temple. The verse states: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take and put it into the water” (Numbers 5:17). This verse teaches that the water must be placed in the vessel first, and the dust is placed on top of it. If one places the dust in the vessel before the water, the mixture is unfit, but Rabbi Shimon deems it fit.

    7The Gemara explains: What is the reasoning of Rabbi Shimon? As it is written with regard to the red heifer: “And for the impure they shall take of the dust of the burning of the purification from sin, and place on it flowing water in a vessel” (Numbers 19:17). And it is taught in a baraita that Rabbi Shimon said: But is it dust [ afar ] that is taken? Isn’t it really ashes [ efer ]?

    8Evidently the verse altered its standard usage and referred to ashes as dust in order to derive a verbal analogy from it: “Dust” is stated in the verse here, and “dust” is stated there, with regard to the sota . Just as there, in the case of the sota , the verse teaches that the dust must be placed on top of the water, so too here, with regard to the red heifer, the dust, i.e., ashes, must be placed on top of the water. And likewise, just as here, with regard to the red heifer, if one places the dust in the vessel before the water, it is fit after the fact, so too there, in the case of the sota , if one places the dust in the vessel before the water, it is fit after the fact.

    9The Gemara asks: And here, with regard to the red heifer, from where do we derive that the mixture is fit even if the dust is placed first? Two phrases are written. First it is written: “They shall take of the dust of the burning of the purification from sin and place on it.” Apparently, the ashes should be placed in the vessel first and the water afterward. And then it is written: “Running water in a vessel,” indicating that the water should be placed in the vessel first, while it is still empty. How can these texts be reconciled? They can be reconciled by concluding that if he desires to place the dust, i.e., the ashes of the red heifer, below, and put water on top, he may do so; and if he desires he may place the water first and then place the dust above the water.

    10And the tanna of our mishna, who deems the mixture unfit if the ashes are placed first, what is his reasoning? He could say to you that the last clause of the verse: “Running water in a vessel,” is meant specifically, i.e., the water must be placed first. And when the verse states beforehand: “They shall take of the dust of the burning of the purification from sin and place on it,” this teaches only that after placing the ashes upon the water one is required to mix the ashes with the water, so that the water covers the ashes.

    11The Gemara objects: But one could just as easily say the opposite. What did you see that led you to say that the last clause of the verse is meant specifically? Perhaps the first clause of the verse is meant specifically. The Gemara answers: You cannot say so, as just as we find in every instance that the facilitating item goes above, e.g., in the case of a sota the dust, which enables the water to be used, goes on top of the water, so too here, in the case of the red heifer, the facilitating item must go above. The water must be placed first, and only then the ashes.

    12§ The mishna further teaches: And one beit haperas does not create another beit haperas . The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, as we learned in a mishna ( Oholot 17:2) that Rabbi Eliezer says: One beit haperas creates another beit haperas . If one plowed from a beit haperas into another field, that field is also ritually impure.

    13The Gemara asks: And according to the Rabbis, who disagree with Rabbi Eliezer, how far does a beit haperas extend? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Reish Lakish said that Rabbi Shimon bar Abba said:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והן טהוריןכלומר כשר לטבול בו:

    מטהרת ברבייה והמשכהכשהרוב ממי (של) גשמים שנפלו מעצמן לתוכו והמשיך מיעוט של שאיבה לתוכו דרך חריץ מטהרת השאיבה והיינו לפי חשבון דמתניתין דאין השאובין פוסלין את המקוה דרך המשכה אלא אם כן היו שם עשרים סאין:

    מכלל דרבנן כו'כלומר מדקאמרת מתני' רבי אליעזר בן יעקב היא ולא רבנן ומתני' לקולא דבלישנא דקולא נקיט לה דקתני אין השאובין פוסלין אלא לפי חשבון מכלל דרבנן לחומרא פליגי:

    אלא הא דכי אתא רבין ואמר שאובה שהמשיכוה כולה כשרהשאפילו כל המקוה ממים שאובין דרך המשכה כשר לא רבי אליעזר ולא רבנן:

    אלא אמר רב פפארבנן לקולא פליגי והא דכי אתא רבין רבנן היא ומתני' לאו בהכי קמיירי דתימא ר' אליעזר היא ורבנן לחומרא פליגי:

    אלא לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא:

    שנפלו למקוהמן הכלי לתוך המקוה בהמשכה:

    בב' או בג' כליםשנפל לוג שלם מכל כלי פסול אבל מד' או ה' כלים דאין לוג שלם נופל כאחד לא פסלוהו ולפי חשבון דמתני' נמי ה"ק:

    (אלא על מתן אפרבשעת מתן אפר נעשו מי חטאת. אלמא בעינן מים ברישא דאי מים בסוף לא הוו מי חטאת דהא בשעת מתן אפר לא נעשו מי חטאת דלא היו שם מים):

    דלא כר"שדלר"ש הקדים אפר למים כשר:

    דתניאגבי סוטה הקדים עפר שבקרקע למים בכלי פסול כו':

    ואמרינן מאי טעמיה דר"ש דכתיבגבי מי חטאת ולקחו לטמא מעפר ותניא כו':

    נאמר כאןבמי חטאת עפר ונאמר בסוטה עפר מה בסוטה עפר על המים כדכתיב (במדבר ה׳:י״ז) ומן העפר אשר יהיה וגו' אף כאן עפר ע"ג מים וזו היא הכשר מצוותה לכתחילה:

    ומה כאן כו'כדמפרש והכא גבי מי חטאת מנלן. אלמא סבירא ליה לר"ש דמי חטאת הקדים עפר למים כשר:

    וכתיב מים חיים אל כלידמשמע דהמים יהיו נתונין אל כלי ולא אל העפר דאל כלי משמע עפר ברישא פסול:

    עליו לערבןונתן עליו לאו למימרא דאם הקדים עפר כשר אלא למימרא להזהר שלאחר שיתן העפר למים יערבם באצבעו יפה ויחזיר המים שתחתיו עליו:

    ואימא רישא דקרא דוקאדאפר קודם למים כדכתיב ונתן עליו מים ואל כלי להכי אתא שתהא חיותו בכלי שלא ימלאם בכלי אחר ויערם לכלי זה אבל זה יתן לתוך המעיין ויקח המים לתוכו:

    ומשני מה מצינו בכל מקוםכגון בסוטה עפר למעלה שהוא המכשיר את המים לבדו והוי למעלה דכולי עלמא מודו דמצוה להקדים המים כדכתיב ומן העפר וגו':

    אף כאן מכשיר למעלההלכך בע"כ סיפיה דקרא לגופיה ורישא לדרשא לערבן:

    רבי אליעזר אומר בית הפרס עושה בית הפרסכל ארבע השדות שסביב בית הפרס הן אם נחרשו דעפר בית הפרס מטמאן:

    תמורה 12 עמוד ב

    1והן טהורין, שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה.

    2מכלל דרבנן סברי דברבייה ובהמשכה לא? אלא [הא] דכי אתא רבין א"ר יוחנן שאובה שהמשיכוה כולה טהורה מני לא רבנן ולא ר' אליעזר׃

    3אלא אמר רבה לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא׃

    4דתניא שלשת לוגין מים שאובין שנפלו למים בשנים ושלשה כלים ואפי' בארבעה וחמשה כלים פוסלים את המקוה יוסף בן חוני אומר בשנים ושלשה כלים פוסל את המקוה בארבעה וחמשה אין פוסלין את המקוה׃

    5ואין מי חטאת נעשה מי חטאת כו' מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא: אמר ר' יוחנן דלא כרבי שמעון׃

    6דתניא הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון מכשיר׃

    7מאי טעמא דר"ש דכתיב ״(במדבר יט״, יז) ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים ותניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא׃

    8שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן (במדבר ה, יז) עפר מה להלן עפר ע"ג המים אף כאן עפר על גבי המים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף כאן הקדים עפר למים כשר׃

    9והכא מנלן תרי קראי כתיב״י (במדבר יט״, יז) ונתן עליו אלמא אפר ברישא והדר כתיב ״מים חיים אל כלי הא כיצד רצה עפר למטה רצה עפר למעלה״׃

    10ותנא דידן מאי טעמא אמר לך לך סיפיה דקרא דוקא ונתן עליו לערבן׃

    11מאי חזית דאמרת סיפיה דקרא דוקא דלמא רישא דוקא לא מצית אמרת מה מצינו בכל מקום מכשיר למעלה אף כאן מכשיר למעלה׃

    12ואין בית הפרס עושה בית הפרס כו' מתניתין דלא כרבי אליעזר דתנן רבי אליעזר אומר בית הפרס עושה בית הפרס׃

    13ורבנן עד כמה כי אתא רב דימי אמר ר"ל אמר ר"ש בר אבא׃

    Tosafot

    אלא אמר רב פפא לפי חשבון הכלים כלומר שנפל בשלשה כלים כנגד חשבון הלוגין ויוסף בן חוני היא ולפי זה רבנן לקולא פליגי והא דכי אתי רבין רבנן היא ומתניתין לאו בהכי מיירי דתימא רבי אליעזר היא ורבנן לחומרא פליגי כן פרש"י והקשה ה"ר שמואל מלוני"ל דאין זה שיטת הש"ס דמעיקרא לדברי רבי חייא בר אבא רבי אליעזר לקולא ורבנן לחומרא ולדברי רבינא רבי אליעזר לחומרא ורבנן לקולא סברת אמוראי הפוכה כזה לא מצינו ועוד היכי מצינו למימר דלרבנן שאיבה שהמשיכה כולה ואין במקוה מי גשמים אחרים שיהא כשר א"כ קשיא מפרק קמא דתענית (דף יג.) דאמר (מועלין במרחצאות) ואמרינן בגמרא עלה כל שהוא משום אבילות אסור לרחוץ בין בחמין בין בצונן וכל שהוא משום תענוג בחמין אסור בצונן מותר עד לימא מסייע ליה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בט' באב וביוה"כ ואי בחמין טבילה מי איכא בחמין הא שאובין נינהו ואי כדברי רש"י דשאיבה מטהרת ברבייה בלא שום מי גשמים אם כן מצינו טבילה בחמין כגון שהמשיכן וע"ק מההיא דתנן במסכת מקוואות (פ"ו מ"ח) ב' מקוואות אחד עליון ואחד תחתון בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין בה מ' סאה ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה ואי שאיבה מטהרת ע"י המשכה בלא מים אחרים למה לי נותן בעליון אפילו נתן בקרקע והמשיכן הוי טהור ועוד דתנן פ"ד דמסכת מקוואות (מ"ד) מי גשמים ומים שאובין שנתערבו בחצר ובעוקה ועל מעלות המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול [מחצה למחצה פסול] אימתי בזמן שנתערבו עד שלא יגיעו למקוה כו' והשתא למה לי נתערבו אפי' מים שאובין לבדן כשרין ע"י המשכה ושלח ה"ר שמואל שקיבל מרבותיו שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה היינו כשיבואו במקוה [אח"כ] מי גשמים מ' סאה והשתא מיתרצא כל מה שהקשינו ושפיר הוי הך מילתא דרבין כר"א בן יעקב דלענין צירוף מ' סאה בעינן רוב הכשר וכן משמע מתוך לשון שאלתות דרב אחאי שכתוב מקוה אחד שנפל בו ג' לוגין מים שאובין פסול ואי אמשכינהו אבראי אגב מרזיבא ואזלי למקוה לא פסלי דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה ואיצטרופי מצטרפי למ' סאה דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר כו' אלמא משמע דאית ליה דשפיר מיתוקמי הני תרי מילי מילתא דרבי אליעזר בן יעקב ומילתא דרבין אלמא לא נגעי אהדדי ור"י השיב לו דשפיר מיתוקמא סוגיא דשמעתין לפרושי דמשמע ליה דלרבי אליעזר בן יעקב בעי רוב מי גשמים אבל אם רובן שאובין אפילו אם ירדו אח"כ מ' סאה מי גשמים לא מתכשר ומשום הכי פריך דמילתא דרבין לא מיתוקמא לא כר"א בן יעקב ולא כרבנן מיהו אומר ר"י דכל מה שהקשה לא קשה מידי דבכמה מקומות בהש"ס מצינו כן דמעיקרא היה מפרש מילתא דחד תנא להחמיר ואח"כ מפרשו להקל בפ"ק דקדושין (דף לז.) (דבי) ר' אליעזר אומר אף החדש דמיבעי ליה בהש"ס אי רבי אליעזר לקולא פליג או לחומרא פליג וההיא דתענית לא קשה מידי דלטעמיך נמי תיקשי דמצינו שפיר בחמין כגון שהמשיך י"ט סאה חמין לתוך כ"א סאה מי גשמים אי נמי ע"י עששיות של ברזל שהוחמו ונתנו למקוה כדאמרינן במסכת יומא (דף לא:) גבי טבילה דכ"ג ביוה"כ ושאר משניות שהבאתי דמסכת מקוואות אפשר לאוקומינהו כרבי אליעזר בן יעקב ועוד יש לומר מההיא דנותן לעליון עד שירדו בתחתון מ' סאה דאתא לאשמעינן דהיכא דיש במקוה מ' סאה מים כשרים אפי' ירדו בו ק' סאה מים שאובין לא יפסלוהו והנראה לפי האמת דאין לעשות מקוה כולהו שאוב ע"י המשכה דאפי' לפירש"י הלכה כר' אליעזר בן יעקב [דמשנתו] קב ונקי אבל ע"י רבייה והמשכה כשר לכ"ע שאם יש במקוה כ"א סאה מים כשרים מותר למלאות בכתף תשע עשרה סאה ולעשות חריץ בקרקע ולערות שם ולהמשיכן למקוה עד שיתמלא כההיא דפ"ד דמסכת מקוואות שהבאתי דקתני אימתי בזמן שנתערבו עד שיגיעו למקוה הא אסיקנא דע"י רבייה והמשכה לכולי עלמא כשר ונראה דקתני שנתערבו עד שיגיעו למקוה לאפוקי היכא שהצינור שחקקו ולבסוף קבעו יורד למקוה בלא המשכה:

    יוסף בן חוני אומר בשנים ושלשה כלים פוסלים את המקוה בארבעה וחמשה כלים אין פוסלין - ולפי חשבון דקתני מתני' הכי קאמר ואין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא א"כ נפלו מכלים לפי חשבון הלוגין שפוסלין המקוה דהיינו שלשה אבל אם נפלו הג' לוגין בד' וה' פעמים לא פסלי ופסק ה"ר אברהם בר דוד דהלכה כיוסף בר חוני לפיכך נראה כששואבין את המקוה לנקותו שנוטלין אותן מים שבתוכו ובאים מים אחרים תחתיהן אין לחוש אפי' אם נשתייר קצת מן הראשונים במקוה ואע"ג שנופל מן הדלי לתוכו והוו להו שם יותר מג' לוגין מים שאובין אפ"ה אין לחוש דמסתמא לא נפלו ג' לוגין משלשה כלים ויש מחמירין שנוקבין את הדלי בכונס משקה משום הך חששא דפי':

    הא כיצד רצה עפר למטה רצה עפר למעלהוא"ת א"כ גזירה שוה למאי אתא וי"ל דלמצוה בעינן מים תחילה ואח"כ עפר כדכתיב בסוטה (במדבר ה׳:י״ז) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים ומש"ה אתיא גזירה שוה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Temurah 12b

    Temurah 12b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 260 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והן טהורין כלומר כשר לטבול בו:

    מטהרת ברבייה והמשכה כשהרוב ממי (של) גשמים שנפלו מעצמן לתוכו והמשיך מיעוט של שאיבה לתוכו דרך חריץ מטהרת השאיבה והיינו לפי חשבון דמתניתין דאין השאובין פוסלין את המקוה דרך המשכה אלא אם כן היו שם עשרים סאין:

    מכלל דרבנן כו' כלומר מדקאמרת מתני' רבי אליעזר בן יעקב היא ולא רבנן ומתני' לקולא דבלישנא דקולא נקיט לה דקתני אין השאובין פוסלין אלא לפי חשבון מכלל דרבנן לחומרא פליגי:

    אלא הא דכי אתא רבין ואמר שאובה שהמשיכוה כולה כשרה שאפילו כל המקוה ממים שאובין דרך המשכה כשר לא רבי אליעזר ולא רבנן:

    אלא אמר רב פפא רבנן לקולא פליגי והא דכי אתא רבין רבנן היא ומתני' לאו בהכי קמיירי דתימא ר' אליעזר היא ורבנן לחומרא פליגי:

    אלא לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא:

    שנפלו למקוה מן הכלי לתוך המקוה בהמשכה:

    בב' או בג' כלים שנפל לוג שלם מכל כלי פסול אבל מד' או ה' כלים דאין לוג שלם נופל כאחד לא פסלוהו ולפי חשבון דמתני' נמי ה"ק:

    12 more comments on this page.

    Rashi on Temurah 12b · Sefaria

    Tosafot

    אלא אמר רב פפא לפי חשבון הכלים כלומר שנפל בשלשה כלים כנגד חשבון הלוגין ויוסף בן חוני היא ולפי זה רבנן לקולא פליגי והא דכי אתי רבין רבנן היא ומתניתין לאו בהכי מיירי דתימא רבי אליעזר היא ורבנן לחומרא פליגי כן פרש"י והקשה ה"ר שמואל מלוני"ל דאין זה שיטת הש"ס דמעיקרא לדברי רבי חייא בר אבא רבי אליעזר לקולא ורבנן לחומרא ולדברי רבינא רבי אליעזר לחומרא ורבנן לקולא סברת אמוראי הפוכה כזה לא מצינו ועוד היכי מצינו למימר דלרבנן שאיבה שהמשיכה כולה ואין במקוה מי גשמים אחרים שיהא כשר א"כ קשיא מפרק קמא דתענית (דף יג.) דאמר (מועלין במרחצאות) ואמרינן בגמרא עלה כל שהוא משום אבילות אסור לרחוץ בין בחמין בין בצונן וכל שהוא משום תענוג בחמין אסור בצונן מותר עד לימא מסייע ליה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בט' באב וביוה"כ ואי בחמין טבילה מי איכא בחמין הא שאובין נינהו ואי כדברי רש"י דשאיבה מטהרת ברבייה בלא שום מי גשמים אם כן מצינו טבילה בחמין כגון שהמשיכן וע"ק מההיא דתנן במסכת מקוואות (פ"ו מ"ח) ב' מקוואות אחד עליון ואחד תחתון בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין בה מ' סאה ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה ואי שאיבה מטהרת ע"י המשכה בלא מים אחרים למה לי נותן בעליון אפילו נתן בקרקע והמשיכן הוי טהור ועוד דתנן פ"ד דמסכת מקוואות (מ"ד) מי גשמים ומים שאובין שנתערבו בחצר ובעוקה ועל מעלות המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול [מחצה למחצה פסול] אימתי בזמן שנתערבו עד שלא יגיעו למקוה כו' והשתא למה לי נתערבו אפי' מים שאובין לבדן כשרין ע"י המשכה ושלח ה"ר שמואל שקיבל מרבותיו שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה היינו כשיבואו במקוה [אח"כ] מי גשמים מ' סאה והשתא מיתרצא כל מה שהקשינו ושפיר הוי הך מילתא דרבין כר"א בן יעקב דלענין צירוף מ' סאה בעינן רוב הכשר וכן משמע מתוך לשון שאלתות דרב אחאי שכתוב מקוה אחד שנפל בו ג' לוגין מים שאובין פסול ואי אמשכינהו אבראי אגב מרזיבא ואזלי למקוה לא פסלי דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה ואיצטרופי מצטרפי למ' סאה דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר כו' אלמא משמע דאית ליה דשפיר מיתוקמי הני תרי מילי מילתא דרבי אליעזר בן יעקב ומילתא דרבין אלמא לא נגעי אהדדי ור"י השיב לו דשפיר מיתוקמא סוגיא דשמעתין לפרושי דמשמע ליה דלרבי אליעזר בן יעקב בעי רוב מי גשמים אבל אם רובן שאובין אפילו אם ירדו אח"כ מ' סאה מי גשמים לא מתכשר ומשום הכי פריך דמילתא דרבין לא מיתוקמא לא כר"א בן יעקב ולא כרבנן מיהו אומר ר"י דכל מה שהקשה לא קשה מידי דבכמה מקומות בהש"ס מצינו כן דמעיקרא היה מפרש מילתא דחד תנא להחמיר ואח"כ מפרשו להקל בפ"ק דקדושין (דף לז.) (דבי) ר' אליעזר אומר אף החדש דמיבעי ליה בהש"ס אי רבי אליעזר לקולא פליג או לחומרא פליג וההיא דתענית לא קשה מידי דלטעמיך נמי תיקשי דמצינו שפיר בחמין כגון שהמשיך י"ט סאה חמין לתוך כ"א סאה מי גשמים אי נמי ע"י עששיות של ברזל שהוחמו ונתנו למקוה כדאמרינן במסכת יומא (דף לא:) גבי טבילה דכ"ג ביוה"כ ושאר משניות שהבאתי דמסכת מקוואות אפשר לאוקומינהו כרבי אליעזר בן יעקב ועוד יש לומר מההיא דנותן לעליון עד שירדו בתחתון מ' סאה דאתא לאשמעינן דהיכא דיש במקוה מ' סאה מים כשרים אפי' ירדו בו ק' סאה מים שאובין לא יפסלוהו והנראה לפי האמת דאין לעשות מקוה כולהו שאוב ע"י המשכה דאפי' לפירש"י הלכה כר' אליעזר בן יעקב [דמשנתו] קב ונקי אבל ע"י רבייה והמשכה כשר לכ"ע שאם יש במקוה כ"א סאה מים כשרים מותר למלאות בכתף תשע עשרה סאה ולעשות חריץ בקרקע ולערות שם ולהמשיכן למקוה עד שיתמלא כההיא דפ"ד דמסכת מקוואות שהבאתי דקתני אימתי בזמן שנתערבו עד שיגיעו למקוה הא אסיקנא דע"י רבייה והמשכה לכולי עלמא כשר ונראה דקתני שנתערבו עד שיגיעו למקוה לאפוקי היכא שהצינור שחקקו ולבסוף קבעו יורד למקוה בלא המשכה:

    יוסף בן חוני אומר בשנים ושלשה כלים פוסלים את המקוה בארבעה וחמשה כלים אין פוסלין - ולפי חשבון דקתני מתני' הכי קאמר ואין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא א"כ נפלו מכלים לפי חשבון הלוגין שפוסלין המקוה דהיינו שלשה אבל אם נפלו הג' לוגין בד' וה' פעמים לא פסלי ופסק ה"ר אברהם בר דוד דהלכה כיוסף בר חוני לפיכך נראה כששואבין את המקוה לנקותו שנוטלין אותן מים שבתוכו ובאים מים אחרים תחתיהן אין לחוש אפי' אם נשתייר קצת מן הראשונים במקוה ואע"ג שנופל מן הדלי לתוכו והוו להו שם יותר מג' לוגין מים שאובין אפ"ה אין לחוש דמסתמא לא נפלו ג' לוגין משלשה כלים ויש מחמירין שנוקבין את הדלי בכונס משקה משום הך חששא דפי':

    הא כיצד רצה עפר למטה רצה עפר למעלה וא"ת א"כ גזירה שוה למאי אתא וי"ל דלמצוה בעינן מים תחילה ואח"כ עפר כדכתיב בסוטה (במדבר ה׳:י״ז) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים ומש"ה אתיא גזירה שוה:

    Tosafot on Temurah 12b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Temurah, daf 12, Amud Bet, about 260 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “והן טהורין, שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה.…”

    2. Segment 223 words

      Opens “מכלל דרבנן סברי דברבייה ובהמשכה לא? אלא…”

    3. Segment 310 words

      Opens “אלא אמר רבה לפי חשבון כלים ויוסף…”

      Named: רבה.

    4. Segment 433 words

      Opens “דתניא שלשת לוגין מים שאובין שנפלו למים…”

    5. Segment 520 words

      Opens “ואין מי חטאת נעשה מי חטאת כו'…”

      Named: רבי חייא בר אבא, רבי שמעון, אבא.

    6. Segment 68 words

      Opens “דתניא הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון…”

      Named: רבי שמעון.

    7. Segment 726 words

      Opens “מאי טעמא דר"ש דכתיב (במדבר יט, יז)…”

      Named: רבי שמעון.

    8. Segment 839 words

      Opens “שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה…”

    9. Segment 927 words

      Opens “והכא מנלן תרי קראי כתיבי (במדבר יט,…”

    10. Segment 1013 words

      Opens “ותנא דידן מאי טעמא אמר לך לך…”

    11. Segment 1122 words

      Opens “מאי חזית דאמרת סיפיה דקרא דוקא דלמא…”

    12. Segment 1220 words

      Opens “ואין בית הפרס עושה בית הפרס כו'…”

      Named: רבי אליעזר.

    13. Segment 1313 words

      Opens “ורבנן עד כמה כי אתא רב דימי…”

      Named: רב דימי, אבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim

      Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.

      Source: Temurah 12b · Segment 5 — “…מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא: אמר ר'…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Temurah 12b · Segment 2 — “מכלל דרבנן סברי דברבייה ובהמשכה לא?

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Temurah 12b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026