Talmud Builders

    Temurah 20a

    Back to index

    English translation — Temurah 20a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1or for his Paschal offering or for his guilt offering, although these offerings are brought only from male animals, it is still consecrated with inherent sanctity. Therefore, if one exchanges for it a non-sacred animal, he renders that animal a substitute, which is consecrated with the same sanctity as the original animal.

    2Rabbi Shimon disagrees with the Sages and says: The halakha is not the same in all these cases. Granted, if he consecrates a female animal for his burnt offering, it renders the non-sacred animal that is exchanged for it a substitute, as there is burnt offering status for female birds. For this reason it is consecrated with inherent sanctity and can be sold only after it has become blemished. But if he consecrates a female animal for his Paschal offering or for his guilt offering it is not consecrated with inherent sanctity, and it may be sold even without a blemish. Therefore, it does not render the non-sacred animal that is exchanged for it a substitute.

    3This ruling is based upon the principle that no animal renders the non-sacred animal that is exchanged for it a substitute except for an animal that has inherent sanctity, which means that even if it may not be sacrificed, it must still be left to graze in order to become blemished, after which it is sold, and the proceeds from the sale are used to purchase a fit offering.

    4Rabbi Yehuda HaNasi says, with regard to this dispute between Rabbi Shimon and the first tanna : I do not agree with the statement of Rabbi Shimon with regard to the Paschal offering, that a non-sacred animal exchanged for a female which was designated for a Paschal offering does not become consecrated as a substitute. I disagree, since a leftover Paschal offering is sacrificed after Passover as a peace offering, and a peace offering is brought even from female animals. Therefore, a female animal that was designated for a Paschal offering should be consecrated with inherent sanctity, as there is peace offering status for female animals. It should not be sold unless it has a blemish, and it should render a non-sacred animal that is exchanged for it a substitute.

    5The Gemara clarifies the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi: And let him also say: I do not agree with the statement of Rabbi Shimon with regard to a guilt offering, for the same reason that Rabbi Yehuda HaNasi disagrees with regard to the Paschal offering, since a leftover guilt offering is sacrificed as a burnt offering, and a bird burnt offering is brought even from female animals. Therefore, a female animal designated as a guilt offering should be consecrated with inherent sanctity, and it should render a non-sacred animal that is exchanged for it a substitute. The Gemara explains: Rabbi Yehuda HaNasi holds in accordance with the opinion of the Rabbis, who say: Leftover guilt offerings are used for communal gift offerings, i.e., they are sold and the money is used to purchase communal gift offerings, and a substitute cannot be designated for a communal offering.

    6§ The Gemara analyzes the opinion of Rabbi Shimon in the baraita : It might enter your mind to say that this is the reason for the ruling of Rabbi Shimon with regard to one who designates a female animal for his burnt offering: One renders a non-sacred animal that is exchanged for it a substitute due to that reason, that it has burnt offering status because of the case of a bird burnt offering, which may be brought as a female.

    7But if that is so, in the case of a High Priest who designated a female cow instead of his male bull that he is obligated to bring as a sin offering on Yom Kippur, it should be sanctified with regard to rendering a non-sacred animal that is exchanged for it a substitute. Here too, the status of a sin offering is upon it, as the red heifer of purification is similar to a sin offering and is female. The Gemara answers: The red heifer is not consecrated with inherent sanctity, as it is not sacrificed upon the altar; rather, it is consecrated for Temple maintenance, and items consecrated for Temple maintenance do not render a non-sacred animal that is exchanged for them a substitute.

    8The Gemara objects: According to Rabbi Shimon, if an individual, who is obligated to bring a female animal as a sin offering, designated a male goat instead of his female goat, it should be sanctified with inherent sanctity with regard to rendering a substitute, as it has sin offering status, due to the case of the male goat brought as a sin offering by the king. Alternatively, if a king, who is obligated to bring a male animal as a sin offering, designated a female goat instead of his male goat, it should be sanctified with inherent sanctity with regard to rendering a substitute, since here too it has sin offering status, as an individual designates a female goat as a sin offering. Therefore, Rabbi Shimon should have stated that these animals render non-sacred animals exchanged for them consecrated as substitutes.

    9The Gemara explains: Neither a female goat brought as a sin offering by a king nor a male goat brought as a sin offering by an individual are considered to have sin offering status. The reason is that these, the king and an individual, are two distinct bodies, and the status of an offering can be conferred only when such an offering is brought by people of the same status.

    10The Gemara objects: If so, then in a case where an individual sinned and is obligated to bring a female goat as a sin offering prior to being appointed as king, and he did not designate an animal as his offering before his appointment, if he designates a male goat instead of his female goat following his appointment, it should be sanctified with inherent sanctity with regard to substitution. In this situation, it should have sin offering status, as, if he sinned now, he is obligated to bring a male goat. The Gemara explains: This is not correct, as he did not sin when he was a king, and therefore was not actually obligated to bring a male goat, but a female goat.

    11The Gemara asks: If so, that the individual’s appointment as king does not give sin offering status to the male goat designated as a sin offering for a sin committed prior to his appointment, here too, one should say that a female animal designated for a burnt offering does not have burnt offering status, as the person is not a poor leper, and therefore he does not bring a bird burnt offering. Why, then, does Rabbi Shimon maintain that such an animal renders a non-sacred animal that is exchanged for it a substitute?

    12The Gemara explains: The baraita is not referring to an obligatory burnt offering but rather to a voluntary burnt offering, and Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar ben Azarya, who says that anyone, even a wealthy man, can bring a bird if he vows to bring a burnt offering. As we learned in a mishna ( Menaḥot 107a) that one who says: It is incumbent upon me to bring a burnt offering, without specifying which animal, brings a lamb, which is the smallest animal that a wealthy man can bring as a burnt offering. Rabbi Elazar ben Azarya says: He may even bring a dove or pigeons as a bird burnt offering.

    13§ The Gemara continues to discuss Rabbi Shimon’s opinion in the baraita : We learned in a mishna elsewhere ( Shekalim 4:7): In the case of one who consecrates all his possessions without specifying for what purpose, and among them there is an animal that is suitable to be sacrificed on the altar, or multiple such animals that are males and females, what should be done with them?

    14Rabbi Eliezer says: Since he did not specify otherwise, everything is consecrated for Temple maintenance. Therefore, any males should be sold for the needs of burnt offerings, i.e., to individuals who will sacrifice them as burnt offerings. And any females, as they cannot be brought as burnt offerings, should be sold for the needs of peace offerings, i.e., to individuals who will sacrifice them as such. And their monetary value that is received from their sale is allocated with the rest of his property for Temple maintenance.

    15Rabbi Yehoshua says: Although he did not specify for what purpose he consecrated his possessions, it may be assumed that he intended the animals to be consecrated as burnt offerings. Therefore, any males should themselves be sacrificed as burnt offerings, and any females, since they cannot be brought as burnt offerings, should be sold for the needs of peace offerings, i.e., to individuals who will sacrifice them as such, and their monetary value that is received from their sale should be used to purchase and bring burnt offerings. And according to both opinions, the rest of the property, which is not suitable for sacrificial use, is allocated for Temple maintenance.

    16Rabbi Ḥiyya bar Abba said to Rabbi Yoḥanan: According to the opinion of Rabbi Yehoshua, who said that any males should themselves be sacrificed as burnt offerings, as that was the intention of the one who consecrated them, how can the buyers sacrifice the females as peace offerings? He explains the difficulty: Their status stems from deferred sanctity, as they were consecrated to be burnt offerings, and a female that was designated as a burnt offering is not sacrificed upon the altar, but instead is left to graze until it becomes blemished and is then sold.

    17The Gemara cites another version of this statement: Rabbi Ḥiyya bar Abba said to Rabbi Yoḥanan: From the fact that Rabbi Yehoshua said that any males should themselves be sacrificed as burnt offerings, is this to say that he consecrated them with inherent sanctity? If so, why are the females sold for the needs of peace offerings? Since they were consecrated as burnt offerings, it is required that they be left to graze until they become blemished.

    18Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Ḥiyya bar Abba: Rabbi Yehoshua holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said with regard to anything that is not fit to be sacrificed itself upon the altar that inherent sanctity does not descend upon it. As we learned in the mishna that Rabbi Shimon says: If one designated a female for a guilt offering, for which one must bring a male, it may be sold without a blemish, and a guilt offering is purchased with the money received for its sale. And we say that the reason of Rabbi Shimon is that as a female animal is not fit to be sacrificed as a guilt offering, inherent sanctity does not descend upon it.

    19Rabbi Ḥiyya bar Abba objected to Rabbi Yoḥanan: You can say that Rabbi Shimon expressed his opinion specifically with regard to one who consecrates a female for a guilt offering,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לפסחו ולאשמולא מצינו אשם ופסח נקבה:

    ה"ג שאין לך דבר עושה תמורה אלא הרועה להסתאבכלומר שאין לך דבר שעושה תמורה אלא ההוא דקדוש קדושת הגוף שאם אינו ראוי להקריב אינו נמכר בלא מום אלא ירעה הילכך ר"ש סבירא ליה באשם ופסח הואיל ואין שמן חל עליהן בנקבה דנמכר שלא במום הילכך לא עביד תמורה אבל בעולה דאיכא שם עולה עלה בעוף סבירא ליה דתרעה ועבדא תמורה:

    הואיל ומותר הפסח קרב שלמיםהילכך הואיל ושייכים שלמים בפסח ושלמים באין נקבה ואף על גב דהך לא קרבה נקבה אפילו שלמים לאחר הפסח כדאמרן לעיל (תמורה דף יט.) נשתיירה לאחר הפסח תרעה מיהו שם שלמים עלה הואיל והיא (שלמים) נקבה ונחתא לה קדושת הגוף:

    הואיל ומותר אשם קרב עולהואישתכח דהך נקבה דאשם עולה היא ותקדיש קדושת הגוף בעולה נקבה דהא מצינו עולת נקבה בעוף:

    לנדבת צבורואי נמי הויא עולה הואיל ולעולת צבור קיימא לא עבדה תמורה:

    לפרופר יום הכפורים דחטאת דהא איכא שם חטאת עלה דהא אשכחנא פרה אדומה דמיקריא חטאת (חולין דף יא.):

    קדשי בדק הבית היאולא קרבה למזבח ולהכי קרי ליה בדק הבית כלומר דדין בדק הבית אית לה:

    תרי גופי נינהויחיד ונשיא ומיהו בהאי גופא דיחיד לא משכחת שעיר לחטאת ובהאי גופא דנשיא לא משכחת לה שעירה אבל עולה נקבה בהאי גופא משכחת לה דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזיא ליה עולת העוף:

    חטא עד שלא נתמנהשם חטאת עליה בהאי גופא דאילו חטא השתא בר איתויי שעיר הוא:

    (עשיר הוא) לאו עולת העוף מייתיאי הוה מחויב עולה לא הוה מייתי עולת העוף דעשיר הוא וא"נ עני הוא עולת נדבה לא קרבה בדלות אי לא פריש בהדיא עוף:

    רבי שמעון סבר לה כרבי אלעזר בן עזריהדאפילו גבי נדבה דעשיר סתם חזיא עולת העוף:

    ודמיהם יפלו עם שאר נכסים לבדק הביתדסבר ר"א סתם הקדשות לבדק הבית ואפילו בהמה ומיהו מידי דחזי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם. ור' יהושע סבר לא שביק איניש קדושת מזבח ומקדיש לבדק הבית מידי דחזי למזבח הילכך מסתמא למזבח אקדשינהו והן עצמן יקרבו עולות:

    ונקבות ימכרו כו' ויביאו בדמיהן עולותדסתמייהו לעולה אקדשינהו:

    מכח קדושה דחויה אתידכיון דזכרים קרבו עולות ודמי השלמים עולות מכלל דסבירא ליה דסתמא לעולה אקדשינהו והוה ליה מפריש נקבה לעולה והיכי יקרב שלמים הא בעי לרעות כדקתני מתני' (לעיל תמורה יח:) המפריש נקבה לעולה תרעה:

    תמורה 20 עמוד א

    1ולפסחו ולאשמו עושה תמורה.

    2רבי שמעון אומר: לעולתו עושה תמורה, לפסחו ולאשמו אין עושה תמורה.

    3שאין לך דבר עושה תמורה, אלא הרועה להסתאב.

    4אמר רבי: אין אני רואה דבריו של ר"ש בפסח, הואיל ומותר הפסח קרב שלמים.

    5ולימא: אין אני רואה דבריו של ר' שמעון באשם, הואיל ומותר אשם קרב עולה! רבי סבר לה כרבנן, דאמרי: מותרות לנדבת ציבור אזלי, ואין תמורה בצבור.

    6קס"ד היינו טעמא דר"ש גבי מפריש נקבה לעולתו, משום הכי עושה תמורה, דהאיכא שם עולה עליה גבי עולת העוף.

    7אלא מעתה, בכהן גדול שהפריש פרה לפרו תיקדוש, דהאיכא פרת חטאת! קדשי בדק הבית הוא, וקדשי בדק הבית לא עבדי תמורה.

    8יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש, דהאיכא שעיר נשיא! אי נמי, נשיא שהפריש שעירה לשעירו תיקדוש, דהא יחיד מפריש שעירה!

    9הני תרי גופי נינהו.

    10חטאו עד שלא נתמנו, כי מפריש שעיר לשעירתו תיקדוש, דהא אילו חטא השתא בר איתויי שעיר הוא! הא לא חטא לא איחייב בשעיר.

    11אי הכי, הכא נמי, הא לאו עולת העוף קמייתי!

    12ר"ש סבר לה כר' אלעזר בן עזריה, דתנן: ״הרי עלי עולה״ יביא כבש. ר"א בן עזריה אומר: או תור או בני יונה.

    13תנן התם: המקדיש נכסיו, והיה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח, זכרים ונקבות.

    14ר"א אומר: זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית.

    15ר' יהושע אומר: זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים, ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים יפלו לבדק הבית.

    16א"ל ר' חייא בר אבא לרבי יוחנן: לרבי יהושע דאמר זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות היכי מקרבן שלמים? הא מכח קדושה דחוייה קאתיין!

    17ל"א א"ל ר' חייא בר אבא לרבי יוחנן מדקאמר ר' יהושע זכרים עצמן יקרבו עולות למימרא דקדושת הגוף. אקדשינהו אי הכי נקבות אמאי ימכרו לצרכי שלמים בעיא רעייה׃

    18אמר ליה רבי יהושע סבר לה כרבי שמעון דאמר כל מידי דלא חזי ליה לגופיה לא נחתא ליה קדושת הגוף דתנן רבי שמעון אומר תמכר שלא במום (ולא א"ר שמעון) כיון דלא חזיא נקבה לאשם, לא נחתא ליה קדושת הגוף׃

    19אימור דא"ר שמעון גבי נקבה לאשם׃

    Tosafot

    שאין לך דבר שעושה תמורה אלא הרועה ומסתאבכלומר ההוא דקדוש קדושת הגוף שאם אינו ראוי להקריב אינו נמכר בלא מום אלא ירעה הילכך ר"ש סבירא ליה באשם ופסח הואיל ואין אשם ופסח חיילי בנקבה דנמכר בלא מום הילכך לא עבדי תמורה אבל בעולה דאיכא שם עולה בעוף ס"ל דתרעה ועבדא תמורה. לשון רש"י:

    רבי סבר כרבנן דאמרי מותרות לנדבת צבור אזלי ואין תמורה בצבורותימה מאי קאמר דלעיל משמע דתולה תמורה ברעייה והכא משמע דתולה רעייה בתמורה לימא דלירעו ויעשה תמורה ונראה דה"פ כיון דלנדבת צבור אזלי ואין תמורה בצבור אין לומר דליהני ליה למפריש נקבה לאשם להיות קדוש קדושת הגוף משום דמותר אשם קרב עולה כיון דאין דינם שוה (לתמורה דאשם עושה תמורה) ואין מותר אשם עושה תמורה דלנדבת צבור אזיל דלא עביד תמורה ולא דמי למפריש נקבה לפסח דמותר פסח הוי לשלמים שעושים תמורה כמו הפסח עצמו הילכך דין הוא שיחול קדושת הגוף על נקבה שהפרישה לפסח דכך לי הפרישה לפסח כאילו הפרישו למותר פסח דהיינו שלמים דשניהן עושין תמורה:

    דאיכא שם עולה עליהגבי עני בעולת העוף ולפי הא דס"ד השתא רוצה לומר מפריש נקבה לעולתו כגון מצורע עשיר שצריך להביא עולת בהמה זכר ומש"ה קאמר דעושין תמורה בהפריש נקבה לעולתו משום דהאי חיובא דמחויב שייך בנקבה אם היה עני שמפריש עולת העוף דבאה נקבה דאין תמות וזכרות בעוף ומש"ה נקט גבי עני כגון עני מצורע דבהאי חיובא דקמחייב איכא נקבה בעולה:

    דהא איכא פרת חטאתתימה לפי מה דפירשתי דאיכא למצוא נקבה בעולה בהאי חיובא גופיה דקמחייב והכא לא שייך למימר הכי ועוד אמאי נקט פרת חטאת רוב חטאת המזבח נקבה אתיא וי"ל דפריך מכ"ש דהא אפילו מפריש נקבה לעולה דהיא גופה לא חזיא לעולה אפילו הכי קאמר דעושה תמורה משום דאיכא שם עולה עליה בעולת העוף כ"ש מפריש פרה לפרו דהיא גופה חזיא לפרת חטאת אם היא אדומה דאית לן למימר דתיקדוש:

    יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש דהא איכא שעיר נשיאוה"ה דהוה מצי למיפרך מברייתא גופא דלעיל דאשם בן שנה והביאו בן שתים דקאמר ר' שמעון כל עצמן אינן קדושין ואמאי הא חזי לאשם מעילות וגזילות והאי שינויא דקמשני שייך נמי עלה:

    הני תרי גופיפירש"י יחיד ונשיא ומיהו בהאי גופא דיחיד לא משכחת שעיר חטאת ובהאי גופא דנשיא לא משכחת שעירה אבל עולה נקבה בהאי גופא משכחת לה דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה עולת העוף עכ"ל ול"נ דמאי קפריך בסמוך אי הכי הא נמי לא עולת העוף קמייתי מ"מ לא דמו דהיא גופה חזי לעולת נקבה אי מפקר נכסיה לכ"נ לפרש הני תרי גופי נינהו דהאי יחיד לא חזי להיות נשיא בעוד הנשיא חי ונשיא לא חזי להיות לו דין יחיד אבל עני ועשיר כחד גופא דמו העשיר ראוי להיות עני ועני ראוי להיות עשיר והשתא פריך שפיר אי הכי דאמר הא לא חטא ולא איחייב בשעיר אע"ג דגופו ראוי להיות נשיא כיון דבההיא שעתא דחטא לא איחייב בשעיר לאו כגוף אחד קרינא ביה הכי נמי בההיא שעתא דחטא לא איחייב בעולת העוף ולא מצי פטר נפשיה בה:

    רבי שמעון סבר כר"א בן עזריה כו'יביא תור או בני יונה פירוש וכיון דמצי פטר נפשיה בעוף אפילו לאחר הפרשת בהמה כדאי' פ' מרובה (ב"ק דף עח:) וא"כ דחי שפיר בעולת נקבה וצ"ל דמיירי השתא הא דר"ש דמפריש נקבה לעולתו באומר הרי עלי עולה דמצי פטר נפשיה בעולת העוף נקבה אפילו לאחר הפרשת בהמה כדאי' פ' מרובה (גם זה שם):

    ימכרו לצרכי עולה ויפלו דמיהן עם שאר נכסים לבדק הביתדקסבר רבי אליעזר סתם הקדש לבדק הבית והוי כמתפיס תמימים לבדק הבית דאינו יוצא מידי מזבח לעולם:

    ורבי יהושע אמר זכרים עצמן יקרבו עולהדקסבר לא שביק אינש קדשי מזבח ואקדיש לקדשי בדק הבית מידי דחזי לקדשי מזבח וסתמא דעתו לעולה דכולה כליל לשם:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Temurah 20a

    Temurah 20a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 325 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לפסחו ולאשמו לא מצינו אשם ופסח נקבה:

    ה"ג שאין לך דבר עושה תמורה אלא הרועה להסתאב כלומר שאין לך דבר שעושה תמורה אלא ההוא דקדוש קדושת הגוף שאם אינו ראוי להקריב אינו נמכר בלא מום אלא ירעה הילכך ר"ש סבירא ליה באשם ופסח הואיל ואין שמן חל עליהן בנקבה דנמכר שלא במום הילכך לא עביד תמורה אבל בעולה דאיכא שם עולה עלה בעוף סבירא ליה דתרעה ועבדא תמורה:

    הואיל ומותר הפסח קרב שלמים הילכך הואיל ושייכים שלמים בפסח ושלמים באין נקבה ואף על גב דהך לא קרבה נקבה אפילו שלמים לאחר הפסח כדאמרן לעיל (תמורה דף יט.) נשתיירה לאחר הפסח תרעה מיהו שם שלמים עלה הואיל והיא (שלמים) נקבה ונחתא לה קדושת הגוף:

    הואיל ומותר אשם קרב עולה ואישתכח דהך נקבה דאשם עולה היא ותקדיש קדושת הגוף בעולה נקבה דהא מצינו עולת נקבה בעוף:

    לנדבת צבור ואי נמי הויא עולה הואיל ולעולת צבור קיימא לא עבדה תמורה:

    לפרו פר יום הכפורים דחטאת דהא איכא שם חטאת עלה דהא אשכחנא פרה אדומה דמיקריא חטאת (חולין דף יא.):

    קדשי בדק הבית היא ולא קרבה למזבח ולהכי קרי ליה בדק הבית כלומר דדין בדק הבית אית לה:

    תרי גופי נינהו יחיד ונשיא ומיהו בהאי גופא דיחיד לא משכחת שעיר לחטאת ובהאי גופא דנשיא לא משכחת לה שעירה אבל עולה נקבה בהאי גופא משכחת לה דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזיא ליה עולת העוף:

    6 more comments on this page.

    Rashi on Temurah 20a · Sefaria

    Tosafot

    שאין לך דבר שעושה תמורה אלא הרועה ומסתאב כלומר ההוא דקדוש קדושת הגוף שאם אינו ראוי להקריב אינו נמכר בלא מום אלא ירעה הילכך ר"ש סבירא ליה באשם ופסח הואיל ואין אשם ופסח חיילי בנקבה דנמכר בלא מום הילכך לא עבדי תמורה אבל בעולה דאיכא שם עולה בעוף ס"ל דתרעה ועבדא תמורה. לשון רש"י:

    רבי סבר כרבנן דאמרי מותרות לנדבת צבור אזלי ואין תמורה בצבור ותימה מאי קאמר דלעיל משמע דתולה תמורה ברעייה והכא משמע דתולה רעייה בתמורה לימא דלירעו ויעשה תמורה ונראה דה"פ כיון דלנדבת צבור אזלי ואין תמורה בצבור אין לומר דליהני ליה למפריש נקבה לאשם להיות קדוש קדושת הגוף משום דמותר אשם קרב עולה כיון דאין דינם שוה (לתמורה דאשם עושה תמורה) ואין מותר אשם עושה תמורה דלנדבת צבור אזיל דלא עביד תמורה ולא דמי למפריש נקבה לפסח דמותר פסח הוי לשלמים שעושים תמורה כמו הפסח עצמו הילכך דין הוא שיחול קדושת הגוף על נקבה שהפרישה לפסח דכך לי הפרישה לפסח כאילו הפרישו למותר פסח דהיינו שלמים דשניהן עושין תמורה:

    דאיכא שם עולה עליה גבי עני בעולת העוף ולפי הא דס"ד השתא רוצה לומר מפריש נקבה לעולתו כגון מצורע עשיר שצריך להביא עולת בהמה זכר ומש"ה קאמר דעושין תמורה בהפריש נקבה לעולתו משום דהאי חיובא דמחויב שייך בנקבה אם היה עני שמפריש עולת העוף דבאה נקבה דאין תמות וזכרות בעוף ומש"ה נקט גבי עני כגון עני מצורע דבהאי חיובא דקמחייב איכא נקבה בעולה:

    דהא איכא פרת חטאת תימה לפי מה דפירשתי דאיכא למצוא נקבה בעולה בהאי חיובא גופיה דקמחייב והכא לא שייך למימר הכי ועוד אמאי נקט פרת חטאת רוב חטאת המזבח נקבה אתיא וי"ל דפריך מכ"ש דהא אפילו מפריש נקבה לעולה דהיא גופה לא חזיא לעולה אפילו הכי קאמר דעושה תמורה משום דאיכא שם עולה עליה בעולת העוף כ"ש מפריש פרה לפרו דהיא גופה חזיא לפרת חטאת אם היא אדומה דאית לן למימר דתיקדוש:

    יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש דהא איכא שעיר נשיא וה"ה דהוה מצי למיפרך מברייתא גופא דלעיל דאשם בן שנה והביאו בן שתים דקאמר ר' שמעון כל עצמן אינן קדושין ואמאי הא חזי לאשם מעילות וגזילות והאי שינויא דקמשני שייך נמי עלה:

    הני תרי גופי פירש"י יחיד ונשיא ומיהו בהאי גופא דיחיד לא משכחת שעיר חטאת ובהאי גופא דנשיא לא משכחת שעירה אבל עולה נקבה בהאי גופא משכחת לה דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה עולת העוף עכ"ל ול"נ דמאי קפריך בסמוך אי הכי הא נמי לא עולת העוף קמייתי מ"מ לא דמו דהיא גופה חזי לעולת נקבה אי מפקר נכסיה לכ"נ לפרש הני תרי גופי נינהו דהאי יחיד לא חזי להיות נשיא בעוד הנשיא חי ונשיא לא חזי להיות לו דין יחיד אבל עני ועשיר כחד גופא דמו העשיר ראוי להיות עני ועני ראוי להיות עשיר והשתא פריך שפיר אי הכי דאמר הא לא חטא ולא איחייב בשעיר אע"ג דגופו ראוי להיות נשיא כיון דבההיא שעתא דחטא לא איחייב בשעיר לאו כגוף אחד קרינא ביה הכי נמי בההיא שעתא דחטא לא איחייב בעולת העוף ולא מצי פטר נפשיה בה:

    רבי שמעון סבר כר"א בן עזריה כו' יביא תור או בני יונה פירוש וכיון דמצי פטר נפשיה בעוף אפילו לאחר הפרשת בהמה כדאי' פ' מרובה (ב"ק דף עח:) וא"כ דחי שפיר בעולת נקבה וצ"ל דמיירי השתא הא דר"ש דמפריש נקבה לעולתו באומר הרי עלי עולה דמצי פטר נפשיה בעולת העוף נקבה אפילו לאחר הפרשת בהמה כדאי' פ' מרובה (גם זה שם):

    ימכרו לצרכי עולה ויפלו דמיהן עם שאר נכסים לבדק הבית דקסבר רבי אליעזר סתם הקדש לבדק הבית והוי כמתפיס תמימים לבדק הבית דאינו יוצא מידי מזבח לעולם:

    1 more comments on this page.

    Tosafot on Temurah 20a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Temurah, daf 20, Amud Aleph, about 325 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “ולפסחו ולאשמו עושה תמורה.…”

    2. Segment 211 words

      Opens “רבי שמעון אומר: לעולתו עושה תמורה, לפסחו…”

      Named: רבי שמעון.

    3. Segment 38 words

      Opens “שאין לך דבר עושה תמורה, אלא הרועה…”

    4. Segment 414 words

      Opens “אמר רבי: אין אני רואה דבריו של…”

      Named: רב שלמים.

    5. Segment 526 words

      Opens “ולימא: אין אני רואה דבריו של ר'…”

      Named: רב עולה, רבי סבר.

    6. Segment 619 words

      Opens “קס"ד היינו טעמא דר"ש גבי מפריש נקבה…”

    7. Segment 721 words

      Opens “אלא מעתה, בכהן גדול שהפריש פרה לפרו…”

    8. Segment 819 words

      Opens “יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש, דהאיכא שעיר…”

    9. Segment 94 words

      Opens “הני תרי גופי נינהו.…”

    10. Segment 1023 words

      Opens “חטאו עד שלא נתמנו, כי מפריש שעיר…”

    11. Segment 119 words

      Opens “אי הכי, הכא נמי, הא לאו עולת…”

    12. Segment 1222 words

      Opens “ר"ש סבר לה כר' אלעזר בן עזריה,…”

    13. Segment 1312 words

      Opens “תנן התם: המקדיש נכסיו, והיה בהן בהמה…”

    14. Segment 1417 words

      Opens “ר"א אומר: זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות…”

    15. Segment 1519 words

      Opens “ר' יהושע אומר: זכרים עצמן יקרבו עולות,…”

    16. Segment 1623 words

      Opens “א"ל ר' חייא בר אבא לרבי יוחנן:…”

      Named: רבי יוחנן, רבי יהושע, רבן שלמים, אבא.

    17. Segment 1728 words

      Opens “ל"א א"ל ר' חייא בר אבא לרבי…”

      Named: רבי יוחנן, אבא.

    18. Segment 1840 words

      Opens “אמר ליה רבי יהושע סבר לה כרבי…”

      Named: רבי יהושע, רבי שמעון.

    19. Segment 196 words

      Opens “אימור דא"ר שמעון גבי נקבה לאשם…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Temurah 20a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026