ישעיה פרק ל״ח

בימים ההם — שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו ויום ג' כשעל' בית ה' הוא יום מפלתו של סנחריב והוא י"ט ראשון של פסח:

כי מת אתה ולא תחיה — מת אתה בעוה"ז ולא תחיה לעה"ב משום דלא נסבת איתתא כו' כדאיתא בברכות:

אנה ה' — איה רחמנותך:

הנני יוסף — הנני הוא אשר יוסיף על ימיך:

ומכף מלך אשור אצילך — למדנו שלפני מפלת סנחרב חלה:

וזה לך האות — שתתרפא ויתוספו ימיך כמפורש למטה, ובמלכים (ב' כ') שאל לו מה אות כי אעלה:

הנני משיב — אחורנית עשר מעלות את הצל אשר ירדה:

צל המעלות — כמין מדרגות עשויות כנגד החמה לבחון בהם שעות היום כעין אורלוגין שעושין האומנין:

אשר ירדה — מיהרה לירד ונתקצר היום י' שעות ביום שמת אחז כדי שלא יהו מספידין אותו ועלו עכשיו לאחוריהם ביום שנתרפא חזקיהו וניתוספו על היום י' שעות:

מכתב — ת"י כתב אודאה על ניסא דאיתעבד לחזקיה:

אני אמרתי בדמי ימי — כשראיתי ימי בדמי, בשממון וחרישה כמו נדמה כל עם כנען (צפני' א) כלומר כשחליתי אמרתי אלכה בשערי שאול עתה אמות, לפי שעד אותו היום לא נתרפא חולה:

פקדתי יתר שנותי — כמו (במדבר ל״א:מ״ט) לא נפקד ממנו איש נחסרתי שאר שנותי ויונתן תירגם על דוכרני לטב איתוספו על שני נפקדתי לטובה ונתייתרו שנותי:

(תוספות אמרתי לא אראה יה — לא אשתמש עוד בשם של יה:

בארץ החיים — חיים משתמשין בו אבל המתים אינם רשאין שנאמר לא המתים יהללויה חק למתים שאין מזכירין שם בן שתי אותיות לעולם ע"כ):

בארץ החיים — בב"ה:

לא אביט אדם — חי עוד:

עם יושבי חדל — שאהיה עם המתים היושבים בארץ חדלה ומנוע' מן החיים:

דורי נסע ונגלה מני — בני דורי נסעו ממנו, נסע כמו נסחו כמו בל יסע יתדותיו (לעיל לג):

כאוהל רעי — כאהל רועי בהמה שמסיעו מכאן ותוקעו במקום אחר כשכלה מרעה זה:

קפדתי — הכרתי מהר חיי כאורג הממהר לארוג כל זה הייתי סבור, וי"ת כנחל גדודין כנחל המושך בין גדות גבוהין שאינו מתפשט ומתוך כך מימיו קלים לרוץ, ואומר אני שהוא נחל חריף ששמו אורג והוא שאמר (איוב ז׳:ו׳) ימי קלו מני אורג חלפו עם אניות אבה (שם ט):

מדלה יבצעני — ת"י מיקר מלכותי אנא גלי סבור הייתי שעתה יבצעני מכל כבודי דלה ל' גוה וכן ודלת ראשך (שיר ז):

מיום ועד לילה תשלימני — כמו מזכר ועד נקבה כלומר מימים ומלילות תכלני וכן תירגם יונתן יממי ולילותי שלימו:

שויתי — עצמי כל הלילה לסבול יסורי חולי ונתגברתי כארי לסבול:

כן ישבר כל עצמותי — כמו (שמות א׳:י״ב) כן ירבה וכן יפרוץ כל מה שאני מתגבר כן יגבר החולי עלי לשבור כל עצמותי:

כסוס — כמו כסוס והוא שם עוף:

כסוס עגור — כמו כסוס ועגור, (ד"א) כעוף זה שתפשוהו בגרונו והוא מצפצף וכן ת"י כסוסיא דאחיד ומנציף:

עשקה לי — כמו עשוק אותי לקחני מיד מלאך המות וערבני להנצל ל' ערבות גרנטיא"ה בלע"ז כמו (תהילים קי״ט:קכ״ב) ערוב עבדך לטוב:

עשקה לי — עשוק אותי מידו כאשר תאמר רפא נא לה (במדבר י״ב:י״ג) רפא אותה:

מה אדבר — שבח וקילוסין לפניו והרי אמר לי נחמות והוא עשאן:

אדדה כל שנותי — כמו (בראשית ל״א:מ׳) ותדד שנתי אתנודד מכל שנתי לקלס לפניו, י"ת שנות ל' שנים:

על מר נפשי — שהיתה מרה ונחמתני:

אד' עליהם יחיו — י"ת ה' על כל מיתיא אמרת לאחיאה:

ולכל בהן חיי רוחי — וקדם כלהון אחייתא חיי רוחי, ואני אומר לפי פשוטו ה' עליה' על שנותי הנזכרי' לעיל:

אדדה כל שנותי ה' שיכן שכנו וחסדו עליהם ואמר לי על פי נביאו יחיו :

ולכל בהן חיי רוחי — ולכל דבר אשר תלויין בהן חיי רוחי אמר ה' עליהם ויחיו.

ותחלימני — מעתה ידעתי שתחלימני ותחייני, תחלימני, תבראני ותחזקני כמו (איוב לט) יחלמו בניהם:

הנה לשלום מר לי מר — כשנתבשרתי שלום אף הוא לי מר שהרי תלו לי הרפואה בזכות אחרים כה אמר ה' אלהי דוד אביך (לעיל לז) למעני ולמען דוד עבדי כאן הודעתני שאני חוטא כך פירשו חכמים אבל לפי ישוב המקרא משמע הנה לשלום מר לי מר כשנתבשרתי מאתך להושיעני מיד סנחרב מר לי מר על חליי שהייתי נטוי למות ולא שמחתי בבשורה ואתה בטובך חשקת נפשי מבלי רדת שחת:

כי לא שאול תודך — אם הייתי מת לא הייתי מודה לך על הנס של מפלת סנחרב ולא הייתי סובר אל אמתת הבטחתך שהבטחתני עליו:

חי חי — ל' בני אדם חיים כלומר כשיש בני אדם חיים בעולם זה חי וזה חי יוצאת ההודאה מביניהם: (ס"א חי חי אתה חי ונאה להודות לחי)

יודיע — אשישפ"ר בלע"ז:

אל אמתך — האב מודיע ומכוין דעת בנו אל אמיתך להאמין בך:

דבלת תאנים — דבלת העשויה מתאנים כשהן לחין קרויין תאנים וכשנדרסין בעיגול קרויין דבלה:

וימרחו — ויחליקוה לדבקה על השחין ונס בתוך נס היה שאף בשר חי שנותנין עליו דבלה מסריח אלא הקב"ה נותן דבר המחבל לתוך דבר המתחבל ומרפא:

מה אות — מה טוב ומה נאה אות זה הניתן לי אשר אעלה בית ה':