ישעיה פרק ל״ו

בתעלת — פושי"ר בלע"ז:

בריכה — מקום כינוס מים חפור בקרקע בידי אדם לתת בו דגים ארוך ורחב:

במסילת — דרך כבושה קמין בלע"ז:

שדה כובס — ת"י חקל משטח קצריא ששוטחין שם הכובסים את הבגדים:

המזכיר — כותב הזכרונות בספרי דברי הימים, (ד"א המזכי' איזה דין בא לפניו ראשון שיפסקנו ראשון):

אמרתי — עד הנה אך דברי שפתים הוא בפיו לאמר לא אעבוד למלך אשור ומשיראה שאעלה עליו לצבא יחזור בו עכשיו הרי עליתי מעתה או יעבדני או צריך הוא לבקש עצה וגבורה למלחמה:

עתה — שבא העת אמור נא על מי בטחת למרוד בי:

אשר יסמך איש — על הקנה הרצוץ הנשבר והקרומיות באים בכפו ונוקבין אותה כן פרעה לבוטחי' בו סופן להיות עזרתו לרעתן:

אשר הסיר חזקיה את במותיו — ביער את כל בתי עכו"ם ומזבחות ובמות והזקיק את כל יהודה להשתחות לפני מזבח אחד:

התערב נא — בדבר זה אם תוכל לקיימן ל' ערבון שקורין גי"ר בלע"ז:

ואיך תשיב — אפי' פני פחת אחד שהוא מעבדי אדוני הקטנים שהקטן בראשי גייסות שלו ממונה על אלפים איש:

אחד עבדי — אחד מעבדי כמו אחד השיחים (בראשית כא) אחד הריקים (שמואל ב ו):

המבלעדי ה' — שלא מרשותו:

ה' אמר אלי — כבר נבאו הנביאי' ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור (לעיל ח) והוא טעה לומר כאשר עשיתי לשומרון כן אעשה לירושלים:

כי שומעים אנחנו — מכירים אנחנו אותו לשו' שומעים איטנדנ"ט בלע"ז:

ואל תדבר אלינו יהודית — שכל העם מכירים בל' יהודית והם מתפחדים מדבריך (לפי שאמר להם אמרו נא אל חזקיה (סברו) שלא בא להפחיד העם ורבשקה ישראל מומר היה כסבורים הם אף שמצות רבו על רבשקה אבל לבו נמשך למשפחתו ויכמרו ניחומיו):

האל אדוניך — תמיהה הוא לכך נקוד חטף פתח וכי אל שניכם לבדכם שלחני אדני הלוא אל כולם שלחני ולכך באתי שכל העם ישמעו ויראו ואל יסיתם חזקיהו למרוד:

לאכול את צואתם — אף הם ברעב המצור:

יאכלו את חריהם — רעי היוצא דרך הנקב שלהם, ול' נאה תקנו סופרים לקרותו צאתם כך שנו רבותינו מקראות הכתובים לגנאי קורין אותו לשבח כמו (דברים כח) בעפולים בטחורים (שם) ישגלנה ישכבנה, חוריהם צאתם:

שיניהם — מימי רגליהם, שיניה' צואה לחה שיני דכרכשת' היא החלחולת שקורין טבחיא בלע"ז עומדת ע"י שלש שינים:

ישיא — יתעה:

עשו אתי ברכה — צאו אלי לשלום וברכוני והביאו אלי תשורת שלום:

ברכה — שלו"ד בלע"ז כמו ויברך יעקב את פרעה (בראשית מז י):

ואכלו איש גפנו — ואלך מעליכם ושבו בשלום עד שאמצא ארץ טובה כארצכם ואגלה אתכם שם כי כן דרכו להעביר האומות מארץ אל ארץ כמה שנאמר (לעיל י) ואסיר גבולות עמים:

אל ארץ כארצכם — אמר ר"ש בן יוחאי שוטה היה זה משל למלך וכו' בספרי פ' והיה עקב היה לו לומר אל ארץ יפה מארצכם אלא שלא היה יכול לספר בגנותה:

וכי הצילי את שומרון מידי — ובני שומרון היו עובדים לאלהי ארם שכיניהם וחמת היא מארם:

קרועי בגדים — על ששמעו גידופי השם והיא כמו ברכת השם: