ישעיה פרק י״ג

משא בבל — משא פורענות שעל בבל:

על הר נשפה שאו נס — להקבץ על הר שקט ובוטח בשופי שאו נס לגוים והרימו קול לנקבצים שיבואו עליו:

הניפו — להם יד לרחוקים שאין יכולים לשמוע ויראו אות הנפת היד ויבואו בפתחי נדיבי' של שרי בבל:

פתחי — כמו בפתחי ותשב בית אביה (בראשית לא) הנסתר בבית אביה ומנחם בן סרוק פתר חרבות כמו והמה פתיחות (תהלים נה):

אני צויתי למקודשי — שיבאו ויתחילו להתגרות בם והם פרס ומדי אנשי כורש ודריוש שזמנתים לכך:

קראתי גבורי לאפי — לעשות חרון אפי בהם שהם עליזי גאותי שאני מתפאר בהם:

וכלי זעמו — הם גבורי מדי ופרס:

לחבל כל הארץ — של בבל:

כשוד — כיום ביזה מאת הקב"ה יבא:

כל ידים — של בבל:

צירים וחבלים — הם לשון יסורי אשה הכורעת לילד שצירי דלתי בטנה מתפרקים להפתח:

יחילון — חיל וחלחלה לשון רתת הם:

איש אל רעהו יתמהו — בני בבל על הצובאים עליהם כי משונים הם:

ופני להבים פניהם — אומר אני שפניהם צהובים ומאויימין מאד או י"ל שהם עם חושבי מחשבות ואת בני בבל (דימה להם על שם התמהון):

וחטאיה — חוטאיה:

וכסיליהם — מזלותיהם:

יהלו — יאירו וכן בהלו נרו (איוב כ״ט:ג׳) וכן אור כי יהל (שם לא):

חשך השמש — מתוך צרתם נדמה להם כאילו חשך השמש:

על תבל — על ארצם:

אוקיר אנוש מפז — בו בלילה אכבד את דניאל מפז כשהביאוהו לקרות מכתב מנא מנא תקל ופרסין (דניאל ה׳:כ״ה) באדין אמר בלטשצר והלבישו ית דניאל ארגונא וגו':

כתם אופיר — קבוצת זהב אופיר:

שמים ארגיז — כל צבאה ירגז ואומר איך נפלת משמים הילל בן שחר (לקמן יד) ואחר כך נגדעת לארץ חולש על גוים אף כאן תחלה שמים ארגיז ואחר כך ותרעש הארץ ירעשו יושביה לקול מפלתה שיתמהו בדבר:

והיה — יושב בבל:

כצבי מודח — ממקומו:

כל הנמצא — בחוץ ידקר:

וכל הנספה — על בני העיר להיות נקלט עמהם במצור יפול בחרב כשתלכד העיר, נספה לשון ספות הרוה (דברים כד) ספו שנה על שנה (לקמן כט) ספו על זבחיכם (ירמיה ז) אקוייליי"ר בלע"ז:

ירוטשו — יתבקעו וכן נערים תרטשנה:

הנני מעיר עליהם את מדי — דריוש המדי הרג את בלשאצר וכן הוא אומר ביה בליליא קטיל בלשאצר (דניאל ה׳:ל׳) ודריוש מדאה קביל מלכותא (שם ו):

וזהב לא יחפצו בו — אין חוששי' כי אם להרוג ולהנקם על כל הרעה אשר עשו מלכי בבל לכל העמים:

וקשתות — של בני מדי:

נערים — של בבל:

תרטשנה — תבקענה בחציהם אשר יורו בקשתותיהם:

ופרי בטן — עוללים דקים:

והיתה בבל — שתי פורעניות באו לה בשתי שנים דריוש הרג בלשאצר ומלך שנה ולשנה השנייה נהפכה כמהפכת סדום מן השמים וכן שנינו בסדר עולם (ירמיהו נ״א:מ״ו) ובא בשנה השמועה של דריוש ואחריו בשנה השמועה והיתה בבל צבי ממלכות וגו', שהיתה מצב וראש הממלכות ושהיתה תפארת גאון כשדים עתה והיתה כמהפכת סדום:

ולא יהל שם ערבי — כמו לא יאהל לא יפרוש שם אהל אפי' ערבי שדרכם לישב באהלי' ולהסיע מקניהם ממקום למקו' לא תמצא חן בעיניהם לקבוע שם אהליהם כי אף למרעה צאן לא תהיה ראויה ולא תתמה על לא יהל הנבאר כאילו היתה בו אל"ף כי הרבה מקומות יש שהברת קול האות במקום אות וכן (איוב ל״ה:י״א) מלפנו מבהמות ארץ כמו מאלפנו וכן (משלי י״ז:ד׳) שקר מזין על לשון הות כמו שקר מאזין:

ציים — ת"י תמון הם נמיות מרטרינ"ש בלע"ז:

אוחים — לא ידעתי מה מין חיה הם, (אוחים לשון קוצים וחוחים ודרדרים):

ושעירים — שדים:

וענה איים באלמנותיו — ויגורו חתולי' בארמנותיו:

וענה — כמו וענתה שמה (הושע ב) ומעונותיו טרפה (נחום ב) ויש לפרש עוד וענה לשון עניית קול:

ותנים — יענו בהכלי עונג שלהם:

וימיה — ימי טובתה לא ימשכו כי כבר הובטחו ישראל (ירמי' כט) לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם ואותה פקידה על ידי כורש מלך פרס שיטול המלוכה מבבל אחר דריוש המדי כי שניהם מדי ופרס נתחברו עליהם והתנו ביניהם אי מינן מלכי מנייכו אפרכי: