ישעיה פרק כ״ה

עצות מרחוק אמונה אומן - עצות שיעצת מרחוק לאברהם בברית בין הבתרים:

אמונה אומן - אמונה נאמנת אומן כמו אוהל אוכל ואינו ל' פועל אלא ל' מפעל אבויי"רמינט בלע"ז:

כי שמת - הר שעיר מעיר לגל:

ארמון זרים מעיר - מעון שעשו בעירך שהחריבוה תתן ארמונותיה חורבן אשר לעולם לא יבנה:

מחסה מזרם - כיסוי אהל להציל מזרם וצל להגין מחורב ומהו אותו זרם הוא רוח עריצים כי רוחם דימה לזרם השוטף בקיר ומפילו:

כחורב בציון - בעת יובש שמייבש הזרעים להתמולל כן תכניע שאון זרים:

חורב בצל עב - כשהמים מתקשרים בענן עב בימי השרב שהכל שמחים בו כן יענה שיר הצדיקים על זמיר עריצים ומפלתן:

זמיר - ל' לא תזמור (ויקרא כה):

ועשה ה' צבאות לכל העמים - כשיבאו לצבא על ירושלים:

משתה שמנים - שהם סבורים שיהא נוח להם כשמן יהפוך למשתה שמרים:

שמנים ממחים - נוחים ושמנים כמוח עצמות יהיה שמרים מזוקקים מכל משקה שמן ויין שלא יהא שם אלא שמרים לבדם וכל זה במלחמות גוג ומגוג:

הלוט - הכסוי הלוט על [כל] העמים. המכסה את כל העמים, הלוט כמו וילט פניו (מלכים א' יט) הנה היא לוטה בשמלה (שמואל א כ״א:י׳):

המסכה - לשון נסיכות ושררה:

בלע המות - יכסנו ויעלימנו עולמי' מישראל:

ואמר - עמו ביום ההוא הנה וגו':

קוינו לו ויושיענו - היינו מקוים לו שיושיענו:

כי תנוח יד ה' - גבורתו של מקו':

ונדוש - יהא נדוש:

תחתיו - במקומו ונדוש כמו ונרוץ הגלגל (קהלת יב):

מתבן - תבן:

מדמנה - טיט וכן לדומן על פני האדמה (ירמיה טו):

ופרש ידיו - ושבר ידון וזרועותיו בספוק כפים בבכי:

השוחה - השט במים:

לשחות - לשוט וכן מי שחו (יחזקאל מז י'):

והשפיל - המשפיל את גאוותו:

עם ארבות ידיו - לשון וארב לו (דברים יט) תירגם יונתן אשוות ידוהי מקום שהוא שם לו ידים לארוב והם מגדלים גבוהים אשוות חומות ומגדלים כמו (ירמיה ג) נפלו אשיותיה:

משגב חומותיך - למואב הוא אומר: