ישעיה פרק כ״ה

עצות מרחוק אמונה אומן — עצות שיעצת מרחוק לאברהם בברית בין הבתרים:

אמונה אומן — אמונה נאמנת אומן כמו אוהל אוכל ואינו ל' פועל אלא ל' מפעל אבויי"רמינט בלע"ז:

כי שמת — הר שעיר מעיר לגל:

ארמון זרים מעיר — מעון שעשו בעירך שהחריבוה תתן ארמונותיה חורבן אשר לעולם לא יבנה:

מחסה מזרם — כיסוי אהל להציל מזרם וצל להגין מחורב ומהו אותו זרם הוא רוח עריצים כי רוחם דימה לזרם השוטף בקיר ומפילו:

כחורב בציון — בעת יובש שמייבש הזרעים להתמולל כן תכניע שאון זרים:

חורב בצל עב — כשהמים מתקשרים בענן עב בימי השרב שהכל שמחים בו כן יענה שיר הצדיקים על זמיר עריצים ומפלתן:

זמיר — ל' לא תזמור (ויקרא כה):

ועשה ה' צבאות לכל העמים — כשיבאו לצבא על ירושלים:

משתה שמנים — שהם סבורים שיהא נוח להם כשמן יהפוך למשתה שמרים:

שמנים ממחים — נוחים ושמנים כמוח עצמות יהיה שמרים מזוקקים מכל משקה שמן ויין שלא יהא שם אלא שמרים לבדם וכל זה במלחמות גוג ומגוג:

הלוט — הכסוי הלוט על [כל] העמים. המכסה את כל העמים, הלוט כמו וילט פניו (מלכים א' יט) הנה היא לוטה בשמלה (שמואל א כ״א:י׳):

המסכה — לשון נסיכות ושררה:

בלע המות — יכסנו ויעלימנו עולמי' מישראל:

ואמר — עמו ביום ההוא הנה וגו':

קוינו לו ויושיענו — היינו מקוים לו שיושיענו:

כי תנוח יד ה' — גבורתו של מקו':

ונדוש — יהא נדוש:

תחתיו — במקומו ונדוש כמו ונרוץ הגלגל (קהלת יב):

מתבן — תבן:

מדמנה — טיט וכן לדומן על פני האדמה (ירמיה טו):

ופרש ידיו — ושבר ידון וזרועותיו בספוק כפים בבכי:

השוחה — השט במים:

לשחות — לשוט וכן מי שחו (יחזקאל מז י'):

והשפיל — המשפיל את גאוותו:

עם ארבות ידיו — לשון וארב לו (דברים יט) תירגם יונתן אשוות ידוהי מקום שהוא שם לו ידים לארוב והם מגדלים גבוהים אשוות חומות ומגדלים כמו (ירמיה ג) נפלו אשיותיה:

משגב חומותיך — למואב הוא אומר: