Leviticus Chapter 12
Use Tab and Enter to move between links. Arrow keys move inside the chapter and verse lists. Alt plus arrow keys jump to the previous or next chapter.
Leviticus 12 - English translation
Translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition. Verse numbers match the Hebrew text below.
- 1G OD spoke to Moses, saying:
- 2Speak to the Israelite people thus: When a woman at childbirth, lit. “brings forth seed.” bears a male, she shall be impure seven days; she shall be impure as at the time of her condition of menstrual separation.—
- 3On the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised.—
- 4She shall remain in a state of blood purification uncertain. for thirty-three days: she shall not touch any consecrated thing, nor enter the sanctuary until her period of purification is completed.
- 5If she bears a female, she shall be impure two weeks as during her menstruation, and she shall remain in a state of blood purification for sixty-six days.
- 6On the completion of her period of purification, for either son or daughter, she shall bring to the priest, at the entrance of the Tent of Meeting, a lamb in its first year for a burnt offering, and a pigeon or a turtledove for a purgation offering.
- 7He shall offer it before G OD and make expiation on her behalf; she shall then be pure from her flow of blood. Such are the rituals concerning a woman who bears a child, male or female.
- 8If, however, her means do not suffice for a sheep, she shall take two turtledoves or two pigeons, one for a burnt offering and the other for a purgation offering. The priest shall make expiation on her behalf, and she shall be pure.
License: CC-BY-NC
- א׳וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
- ב׳דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
- ג׳וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
- ד׳וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טׇהֳרָ֑הֿ בְּכׇל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טׇהֳרָֽהּ׃
- ה׳וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טׇהֳרָֽהֿ׃
- ו׳וּבִמְלֹ֣את׀ יְמֵ֣י טׇהֳרָ֗הּ לְבֵן֮ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
- ז׳וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖הֿ מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃
- ח׳וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה׃ {פ}
Share this chapter
Share the whole chapter, or copy its full text with verse numbers.
Sharing is subject to the Terms of Use and the Privacy Policy.
Rashi's commentary
Verse 2
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת…
אשה כי תזריע - אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף:
כי תזריע - לרבות שאפלו ילדתו מחוי, שנמחה ונעשה כעין זרע, אמו טמאה לידה:
כימי נדת דותה תטמא - כסדר כל טמאה האמורה בנדה מטמאה בטמאת לידה, ואפלו נפתח הקבר בלא דם:
דותה - לשון דבר הזב מגופה לשון אחר לשון מדוה וחולי, שאין אשה רואה דם שלא תחלה (י"ג: תחלה) ראשה ואבריה כבדין עליה:
Verse 4
וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טׇהֳרָ֑הֿ בְּכׇל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י…
תשב - אין תשב אלא לשון עכבה, כמו (דברים א מו) ותשבו בקדש, וישב באלני ממרא (בראשית יג יח):
בדמי טהרה - אף על פי שרואה דם טהורה בדמי טהרה לא מפיק ה"א, והוא שם דבר, כמו טוהר:
ימי טהרה - מפיק ה"א, ימי טוהר שלה:
בכל קדש וגו' - לרבות את התרומה, לפי שזו טבולת יום ארוך, שטבלה לסוף שבעה ואין שמשה מעריב לטהרה עד שקיעת החמה של יום ארבעים, של מחר תביא את כפרת טהרתה:
לא תגע - אזהרה לאוכל, כמו ששנויה ביבמות (עה א):
Verse 7
וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖הֿ מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃
והקריבו - למדך שאין מעכבה לאכול בקדשים אלא אחד מהם ואי זה הוא, זה חטאת, שנאמר וכפר עליה הכהן וטהרה, מי שהוא בא לכפר, בו הטהרה תלויה:
וטהרה - מכלל שעד כאן קרויה טמאה:
Verse 8
וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד…
אחד לעלה ואחד לחטאת - לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל הקרבת חטאת קודם לעולה, כך שנינו בזבחים בפרק כל התדיר (זבחים צ א):
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
The Vilna Gaon - Aderet Eliyahu
Verse 2
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת…
בני ישראל - ולא נכרים. אשה. לרבות גיורת וש"מ ואינה משוחררת. כי תזריע. ממקו' שמזרעת פרט ליוצא דופן. וילדה. פרט לשילדה לפני הדיבור יכול להוציא את שעיברה לפני הדיבור. ת"ל תלד אין הדבר תלוי אלא בלידה. וילדה. לרבות אפי' לא כלו לו חדשיו:
סנדל ושפיר מרוחם ושליא ויוצא מחותך מניין ת"ל תזריע וילדה כל זרע שתלד. זכר. לרבות את המת. יכול אף המפלת כמין דגים חגבים שקצים ורמשים ת"ל זכר מה זה מיוחד שיש בו מצורת אדם כו'. וטמאה. ולא הולד טמא יכול המפלת גוף שאינו חתוך ושיש לו ב' גבין וב' שדראות יהא אמו טמאה לידה ת"ל וטמאה כו'. וביום השמיני. מה זה מיוחד שראוי לברית שמונה יצא כו'. [בת"כ איתא לבריית נשמה אולם בגמרא נדה דף כ"ד ע"ב הגירסא כמו כאן ועיין בק"א] וילדה כו'. וטמאה כו'. שתספור שבעה לולד אחרון. שבעת ימים יכול מפוזרין. ת"ל כימי נדתה מה שם סמוכין אף כאן סמוכים ומה ימי נדתה שאין ראויין לזיבה אין ספיר' ז' עולין לה אף ימי לידת' כו'. תטמא. לרבות את בועלה ולרבות את הלילות ולרבות את היולדת בזוב שצריכה ז' נקיים:
Verse 3
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וביום השמיני ימול בשר ערלתו - וביום ולא בלילה. וביום. כל היום כשר למילה אלא שזריזין כו'. אין לי אלא הנימול לשמיני. לתשיעי כו' ושאר כל הנימולין מניין שיהא ביום ת"ל וביום וביום אפי' בשבת. ימול בשר. אפילו יש שם בהרת יקוץ. ערלתו. ודאי דוח' שבת ולא ספק ואנדרוגינו' ונולד בה"ש. ונולד מהול. שבש"א צריך להטיף כו':
Verse 4
וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טׇהֳרָ֑הֿ בְּכׇל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י…
ושלשים - יכול מפוזרין ת"ל יום מה יום כלו כא' כו'. ושלש' יכול אפי' מפוזרין ת"ל ושלשים מה שלשים סמוכים אף כו'. תשב. להביא המקשה בתוך י"א יום שהיא טהורה יכול אף בימי נדה ת"ל דותה תטמא. בכל קדש. יכול אף מעשר ת"ל ואל המקד' מה מקד' שיש בו נטיל' נשמ' כו' יכול מה מקדש שחייב כרת יצא תרומ' ת"ל בכל קדש. יכול מה קדש בנגיעה אף מקדש דוקא בנגיעה ת"ל לא תבא. (אינו בת"כ רק הוא דעת ר"ל דלוקה על הנגיעה והוא ביבמות דף ע"ה ע"א זבחים ל"ג ע"ב. מכות י"ד ע"ב) בכל קדש כו' ואל המקדש. מה מקדש שיש בו נטילת נשמה אף קדש ואיזה זה אכילה ואפקיה רחמנא בלשון נגיעה לחייב ל"ת על נגיעה. ואל המקדש לפי שנאמר והזרתם כו' בטמאם את משכני. יכול אפי' מאחוריו ת"ל ואל המקדש לא תבא. אין לי אלא יולדת הקלה שאר טמאי' מניין ת"ל למעלה בני ישראל הרי בני ישראל כיולדת שאין מטמאין אלא מתוכו:
עד מלאת ימי טהרה - לרבות שמונים של נקבה. ואם נקבה. אין לי אלא נקבה טומטום ואנדרוגינוס מניין ת"ל ואם נקבה תלד אין הדבר תלוי אלא בלידה (אינו בת"כ רק בכריתות ז' ע"ב) רש"א תלד לרבות לידה אחרת ומה היא יוצא דופן כו' ורבנן כו'. (נדה מ"ס ע"א) שבועים ב' שבועות:
Verse 5
וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טׇהֳרָֽהֿ׃
תשב - לרבות המקשה בתוך שמוני' של נקבה שכל דמיה טהורים עד שתצא הולד ור"א מטמא כו'. ובמלאת כו' תביא. אינה מביאה בתוך מלאות ואם הביאה לא יצאה יכול לא תביא על ולדות הראשונות ת"ל תביא. לבן. על כל בן. לבת. על כל בת (אינו בת"כ רק בנדה דף מ"ם ע"א) ורש"א לבן מכל מקום. לבת מכ"מ אפי' טומטו' וארדרוגינוס. או לבת. להביא המפלת אור לשמונים ואחד שבש"א כו'. בן שנתו. שנתו שלו ולא שנה של מנין עולם. או תר. או זה או זה ולא בהמה. אל פתח אהל מועד אל הכהן. מלמד שמטפל כו'. והקריבו. אחד לבד מעכב ואיזה ת"ל וכפר מה מכפר בכ"מ חטאת שנא' למטה א' לחטאת וכפר. וטהרה. לאכול בזבחים ממקר. שכל דמים אינו אלא מן המקור. דמיה דמים הרבה האדו' והשחור כו'. זאת תורת היולדת (עד אבל בחד עבורא. אינו בת"כ רק בנדה מ"ם ע"א) מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה. יכול תביא על לידה שלפני מלאת ועל לידה שלאחר מלאת כאחת ת"ל זאת ורבנן אי מזאת סד"א ה"מ בתרי עיבורי אבל בחד עיבורא בחד קרבן סגי ת"ל לבן או לבת:
Verse 8
וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד…
אחד - לפי שנאמ' האחד חטאת שאם הביאה חטאתה תחילה תביא עולתה ממין חטאתה מניין שאם הביאה עולתה תחלה שתביא חטאתה ממין עולתה ת"ל א' לעולה. א' לעולה וא' לחטאת לא הקדימה כו'. עיין רש"י ז"ל. ולקחה (אינו בת"כ רק ביומא מ"א ע"א) ולהלן הוא אומר ועשה הכהן מלמד שהקינין מתפרשת בלקיחת בעלי' או בעשיית הכהן:
Edition: Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. License: Public Domain. Sefaria.
Leviticus Chapter 12
Leviticus Chapter 12 presents 8 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Open the full commentary pageSmart source finder
Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.
Resolved to: Leviticus 12
Open in the reader