ויקרא פרק ג׳

שלמים - שמטילים שלום בעולם דבר אחר שלמים שיש בהם שלום למזבח ולכהנים ולבעלים:

ואת כל החלב וגו' - להביא חלב שעל הקבה, דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר להביא חלב שעל הדקין:

הכסלים - פלנק"ש בלע"ז שהחלב שעל הכליות, כשהבהמה חיה, הוא בגובה הכסלים והם מלמטה, וזהו החלב שתחת המתנים, שקורין בלע"ז לונביל"ש, לובן הנראה למעלה בגובה הכסלים, ובתחתיתו הבשר חופהו:

היתרת - הוא דופן המסך, שקורין איברי"ש ובלשון ארמי חצרא דכבדא:

על הכבד - שיטול מן הכבד עמה מעט ובמקום אחר הוא אומר (ויק' ט י) ואת היותרת מן הכבד:

על הכבד על הכליות - לבד מן הכבד ולבד מן הכליות יסירנה לזו:

על העלה - מלבד העולה למדנו שתקדים עולת תמיד לכל קרבן על המערכה:

אם כשב - לפי שיש באימורי הכשב מה שאין באימורי העז, שהכשב אליתו קרבה, לכך נחלקו לשתי פרשיות:

וזרקו - שתי מתנות שהן ארבע, ועל ידי הכלי הוא זורק, ואינו נותן באצבע אלא חטאת:

חלבו - המבחר שבו ומהו זה, האליה תמימה:

לעמת העצה - למעלה מן הכליות היועצות:

לחם אשה לה' - לחמו של אש לשם גבוה:

לחם - לשון מאכל, וכן (ירמיהו יא יט) נשחיתה עץ בלחמו, (דניאל ה א) עבד לחם רב, (קהלת י יט) לשחוק עשים לחם:

חקת עולם - יפה מפורש בתורת כהנים כל הפסוק הזה:

ואם זבח שלמים - שתהא תחילת זביחה לשם שלמים. רש"א כשהוא שלם הוא מביא ולא אונן מניין לרבו' כל הזבחים ת"ל זבח ומניין לרבו' עופות ומנחות כו' ת"ל קרבנו:

הבקר - לרבות אחד עשר. מן הבקר להוציא תשיעי:

הוא - היחיד מביא שלמי נדבה ולא הציבור:

נקבה - לרבות את התמורה א"ל אלא וולדות ותמורות של תמימין. של בעלי מומין מניין ת"ל אם זכר אם נקבה:

וסמך ידו על ראש קרבנו - ולא קרבן נכרי ולא קרבן חבירו:

קרבנו - לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה. קרבנו ולא הבכור ולא המעשר ולא הפסח:

פתח אהל מועד - בזמן שהוא פתוח כו' מכאן לשלמים כו':

והקריב - אע"פ ששחטו שלא לשמו:

השלמים - אע"פי שלא סמך עליהם:

את החלב המכסה - לפי שנא' כל חלב לה' וכל חלב וכו' כי כל אוכל חלב כו' יכול אף חלב דפנות בכלל ת"ל את החלב המכסה את הקרב. הוציאו מעונש ואזהרה בחולין ומהיקרב במוקדשין:

ואת שתי הכלית - ולא בעל כוליא אחת ולא בעל ג':

ואת היתרת על הכבד - ונאמר מן הכבד שיטול מן הכבד על היתרת:

יתרת על הכבד על הכליות - יותרת אע"פ שאין כליות. וכן כליות אע"פ שאין יותרת:

יסירנה - אפילו כוליא אחת:

והקטירו אתו - כשר ולא פסול. והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים:

אשה ריח - כאן לא נאמר לחם ולמטה לא נאמר ריח ניחוח ולמטה לא נאמר לה' מניין ליתן של זה בזה ת"ל אשה אשה אשה לג"ש:

ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים - לרבות שכל מותרי פסח קרב שלמים:

זכר או נקבה - ולא טומטום ואנדרוגינוס:

אם כשב - לרבות פסח שעבר זמנו או שלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות שלמים שיהא טעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק. ד"א אם כשב לרבות תמורת הפסח אחר שחיטת הפסח שהיא קריבה יכול אף לפני השחיטה ת"ל הוא (פסחים צ"ו ע"ב):

והקריב מזבח השלמים אשה לה' חלבו האליה - להביא החלב הסמוך לאליה זה החלב שבין הפקוקלות. יכול יקיים בה מצות אליה ת"ל תמימה. יכול יטלנה עם השדרה ת"ל לעמת העצה. יכול לא יכנס לפנים מן העצה ת"ל יסירנה:

ואת החלב המכסה - להוציא חלב הדפנות:

לחם - לימד על החלבים שקרויין לחם.

ואם עז - הפסיק הענין שלא תהא העז טעונה אליה:

והקריב ממנו כו' - ממנו מן המחובר:

את החלב - שיכול שיתמעט מכלן ת"ל את החלב כו':

והקטירם הכהן כו' כל חלב לה' - לחייב על חלב (ר"ל קרבן) מעילה:

חקת עולם - לבית עולמים:

לדרתיכם - לדורות:

בכל מושבתיכ' - בין בא"י בין בח"ל:

כל חלב וכל דם לא תאכלו - מקיש דם לחלב מה חלב חייב בין קדשים בין חולין אף דם חייב משום קדשי' וחולין וזרות דברי ר"י וחכ"א כו':