דברי הימים ב פרק ל״ד

והוא עודנו נער החל לדרוש — פתרון אע"פ שהיה נער החל לדרוש אלהי דוד אביו דוגמת (ראשית ל"ו) והוא נער את בני בלהה ויבא יוסף את דבתם רעה ואין תימה בדבר אבל אם היה בן שלשים שנה לא היה עושה וזה תימה שהיה נער ואף ע"פ כן החל לדרוש וגו':

החל לטהר את יהודה וירושלם — מן הבמות והאשרים שעשה מנשה וחדשה אמון בנו כדלמעלה (ב' ל"ג) וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו וגו':

והחמנים — צורות חמה:

אשר למעלה — שהושיבו למעלה מהם גבוה כנגד החמה ומשתחוי' לו כל זה עשה מנשה כדכתיב לעיל (שם) וישתחוה לכל צבא השמים ויעבוד אות':

ויזרוק על פני הקברים — כאן נתקיים מה שאמר לירבעם (במלכים א' י"ג) כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך עצמות אדם את כהני הבמות המקטרים:

ובערי מנשה ואפרים וגו' — מאותן עוללות שנשתיירו מחרב ומשבי סנחריב:

בחרבותיהם — בהר בתיהם כתוב לפי שלא היו כי אם עוללות מעט נתייראו לישב בשפלה כי אם לקבוע בהר בתיהם:

המזכיר — בכל מקום שכתוב סופר כתוב בסמוך מזכיר שהיה לכל מלך סופר לכתוב כל המאורע לו במלכות בין טוב בין רע ויהי לו מזכיר יושב אצל הסופר להזכיר כל דבר ודבר והסופר כותב על פיו:

אשר אספו הלוים שומרי הסף וגו' — בחרבותיהם סביב:

לבדוק ולחזק — לראות את ערות הארץ (ראשית מ"ב) מתרגמינן ולמחזי ית בדקא דארעא:

ועצים למחברות — שפנגי"ן בלשון אשכנ"ז:

ולקרות — טרבי"ר בלע"ז:

לנצח — רומי"ש טרי"ר בלע"ז וכן (עזרא ג׳:ט׳) לנצח על המלאכה וכן שש מאות מנצחים לעיל (ב' ב'):

והלוים כל מבין — בכל מקום אמור לענין שירה הבנה וכן למעלה (א' כ"ה) כשהפילו גורלות כתיב כקטן כגדול מבין עם תלמיד וכן (שם) כל המבין בכלי שיר וכתיב וכנניהו (לעיל א' ט"ו) שר הלוים וגומר כי מבין הוא והיה ממונה עליהם ליסר במשא היאך ישאו כי מבין הוא:

ומהלוים סופרים — לכתוב את הכסף המובא בית ה', והיאך גבו אותו:

ושוטרים — במלאכה:

את ספר תורת ה' ביד משה — משנה תורה:

ויתן חלקיהו את הספר אל שפן — שהרי על הסופר לקרות את הכל לפני המלך:

וישב עוד את המלך דבר — שמתחלה השיב למלך שליחותו ששלחו המלך לחזק בית ה' אלהיו כמו שכתוב למעלה שלח את שפן בן אצליהו וגו':

ויתיכו — ויציקו כמו (ראשית כ"א) ויצוק שמן ומתרגמינן ואתיך:

ויגד שפן הסופר — אחר שהשיב המלך דבר משליחותו הגיד לו שליחות של חלקיהו הכהן ויקרא את הספר לפניו:

ויקרע את בגדיו — כששמע שהיו קורין (דברים כ״ח:ל״ו) יולך ה' אותך ואת מלכך וגומר ודרש בעצמו אשר תקים עליך העם המליכו ולא נביא על פי הדבור:

אשר נתכה בנו — לפי שהחמה היא אש נופל עליה לשון נתוך ודוגמתו למטה ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה:

אל חולדה הנביאה — רבותינו דרשו לפי כי האשה רחמנית יותר מן האיש לכן לא שלח אל ירמיהו הנביא:

שומר הבגדים — אם תרצה לומר או בגדי כהונה או בגדי מלכות:

יושבת בירושלים במשנה — שני חומות היו לעיר והיא יושבת בין שני החומות ותרגומו בית אולפנא פירוש במקום תורה כי לשכה אתת היתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית לשכת חולדה היתה פתוחה לחוץ וסתומה כלפי סנהדרין שבלשכת הגזית כך כתוב במסכת מדות מפני צניעות:

אמרו לאיש — לפי שרצה להפסיק חזון העם על המקום הזה ועל יושביו וכששילם אותו חזון אז מבאר הטיב ואל מלך יהודה השולח אתכם ומקצר נבואת המקום ויושביו ומסלקו ותופשו בנבואת המלך שהוא מרובה:

ונאספת אל קברותיך בשלום — והלא נהרג אלא בשלום מזה שלא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל יושביו כלומר חורבן הבית:

ספר הברית — הרי כל החרדה שחרד המלך על שנמצא כתוב (שם) יולך ה' אותך וראה שקראה התורה אותה ברית (שם) אלה דברי הברית ולכך אף הוא כרת ברית וראה כתוב בסמוך אחריו (שם ל"ט) ושמרתם את דברי וגו' ושמרתם אותם גם ראה יאשיהו כתוב בסמוך אתם נצבים היום כולכם וגו' עד טפכם נשיכם עד לעברך בברית עד כורת עמך היום אמר אף באותו דוגמא אכרות אף אני ברית ששם כתוב אתם נצבים וגו' אף אני ויעמד כל העם הנמצא בירושלים מקטן ועד גדול:

בכל לבבו ובכל נפשו וגו' — אשר מצא שם כתוב (שם ל') ושבת עד ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך:

ויעמוד המלך על עמדו — ל' נצבים:

כברית אלהים אלהי אבותיהם — ככל אותן שכתוב שם אלהי אבותיהם לפיכך כתיב כאן אלהי אבותיהם שכרת לאבותם במדבר וכל ברית שלשם על עבודת כוכבים דכתיב (שם כט) ותראו את שקוציהם וגו' עד פונה היום מעם ה' לפיכך ויסר יאשיהו את כל התועבות וגו':

והוא עודנו — ר"ל הגם שהיה אז נער בן ט"ז שנה, החל לדרוש

ובשתים עשרה — במלכים נזכר שבטל את האלילים בשמנה עשרה למלכו אחר שמצאו הס"ת וכרתו הברית הנזכר בסימן זה עד פסוק ל"ג, ועזרא הודיענו שכבר החל לבטל הגלולים מן הארץ בשתים עשרה שנה למלכו, ולכן חשב פה ביחד מה שעשה בענין זה הגם שמקצת מעשים נעשו בי"ח שנה למלכו. ובפ' ל"ג אומר שאחר כריתת הברית הסיר יתר התועבות שנשארו, וי"ל שגם המסופר במלכים (סי' כג) לא נעשה הכל בשנת י"ח, כי התחיל בזה בשנת י"ב, רק שם סדר הכל בעת הגמר, ופה סדר הכל בעת ההתחלה:

וינתצו — תחלה עשה כן בערי יהודה, ובפסוק ז' ספר שנית שעשה כן בערי מנשה ואפרים. ומ"ש על פני הקברים הזובחים, פירוש של הזובחים, והוא מה שכתוב מלכים (שם פ"ז) וישלך את עפרה על קבר בני העם, ועצמות כהנים שרף, כמש"ש פט"ז:

ואת מעשיהו — במלכים שם לא נזכר רק שפן לבדו, וכבר כתבתי שם, שהשליחות שבמלכים היה שיתן את הכסף של נדרים ונדבות שאספו בבהמ"ק, כמש"ש אשר אספו שומרי הסף מאת העם, וזה שלח ע"י שפן הסופר, ופה מספר ששלח אל חלקיהו לתת לידו את הכסף שאספו הלוים בערי ישראל ויהודה, שסבבו שם לקבץ נדבות, וישובו אז לירושלים, וזה שלח ע"י מעשיהו שר העיר ויואח המזכיר:

ויתנו על יד עושה המלאכה — היינו להגבאי הכולל של הגבאים המופקדים, ושם כתוב על ידי עושי המלאכה

ויתנו אותו — והמופקדים יתנוהו [על יד] עושי המלאכה, הם האומנים, ושם כתוב אשר בבית ה', ותקן עזרא אשר עושים בבית ה', כי הם אינם בבית רק עושים בבית

לבדוק — ושם כתוב לחזק את בדק הבית, פירוש אחר שיבדקו הבית, ואם ימצאו שם קלקול יחזקוהו, ועז"א פה לבדוק ואח"כ לחזק: ועצים למחברות. ושם כתוב ולקנות עצים ואבני מחצב, ופירש פה שהעצים צריכים במקום שנפרד הבנין הקודם יחברוהו על ידי עצים:

והלוים — ר"ל הלוים הנזכרים שהיו ממונים היו כל מבין בכלי שיר, שהם היו שרי המשוררים המבינים חכמת המוזיקא, והם היו הנכבדים ביניהם כמ"ש למעלה (א' טו, כב) וכנניה שר הלוים במשא כי מבין הוא, ואמר (שם כו, יט) כונניה ובניו למלאכה החיצונה על ישראל, שנתנו בידו פקודה גדולה לחשיבותו, וכן אלה הלוים שהיו מבינים בכלי שיר נתנו בידם פקודת בית ה' לחשיבותם:

ועל — שהם היו פקידים ג"כ על נושאי סבל, וחוץ מזה היו מנצחים על כל עושי מלאכה, על כל מיני עבודה היה מנצח אחר, וכן היו מהלוים סופרים ושוטרים:

ובהוציאם — בעת שעסקו בזה מצא חלקיהו ספר תורת ה' ביד משה, שמצא את הספר תורה שכתבו משה בעצמו, ועז"א ספר התורה בה' הידיעה, ספר הנודע שהיה יקר מאד והסתירו אותו בימי מנשה ואמון בנו, והיו מחפשים אחריו ולא נודע מקומו:

כל אשר ניתן — כי היו שני מיני כספים, הכסף של הנדרים ונדבות שהיה ביד חלקיה מכבר, והכסף שקבצו מערי יהודה שנתן בידם עתה, והשיב שמה שנתן ביד עבדך עתה מן הכסף המקובץ, הם עושים, ר"ל יעשו עתה להתיכו וליתנו לעושי המלאכה, אבל הכסף הנמצא בבית ה' מכבר, שהוא הכסף שהיה ביד הכ"ג מן הנדרים ונדבות שנתנו בבית המקדש, זה התיכו כבר ויתנוהו כבר לעושי המלאכה, עוד טרם שבאה ע"ז הפקודה מן המלך עשו זה מעצמם. ויתר הדברים התבארו בפירוש מלכים שם:

את כל האלות — הוא פירוש עמ"ש במלכים את כל דברי הספר שקראו לפניו אז את התוכחה שבמשנה תורה, ואמרו חז"ל שמצאוהו נגלל בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, וקראו לפניו במקום שמצאו נגלל. ויתר הדברים התבאר במלכים שם:

בכל לבבו — שם כתוב בכל לבב, ועזרא הוסיף שגם הוא נכנס בברית הזה על עצמו לעשות ככל התורה:

ויעמד — שהעמידם לעשות כברית, ובזה העביד אותם לעבוד עבודת ה' כל ימיו: