דברי הימים ב פרק ט״ז
נווטו עם Tab ו-Enter בין הקישורים. חצים מזיזים בתוך רשימת הפרקים והפסוקים. Alt עם חצים מדלג לפרק הקודם או הבא.
- א׳בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יוֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
- ב׳וַיֹּצֵ֨א אָסָ֜א כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב מֵאֹ֥צְר֛וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּדַרְמֶ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃
- ג׳בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּֽי לְךָ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֞ךְ הָפֵ֣ר בְּרִֽיתְךָ֗ אֶת־בַּעְשָׁא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלָֽי׃
- ד׳וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן־הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַ֠ח אֶת־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ אֶל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכּוּ֙ אֶת־עִיּ֣וֹן וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל מָ֑יִם וְאֵ֥ת כׇּֽל־מִסְכְּנ֖וֹת עָרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃
- ה׳וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־הָרָמָ֑ה וַיַּשְׁבֵּ֖ת אֶת־מְלַאכְתּֽוֹ׃ {ס}
- ו׳וְאָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ לָקַח֙ אֶת־כׇּל־יְהוּדָ֔ה וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֣בֶן בָּהֶ֔ם אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־הַמִּצְפָּֽה׃ {ס}
- ז׳וּבָעֵ֣ת הַהִ֗יא בָּ֚א חֲנָ֣נִי הָרֹאֶ֔ה אֶל־אָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו בְּהִשָּׁ֨עֶנְךָ֜ עַל־מֶ֤לֶךְ אֲרָם֙ וְלֹ֤א נִשְׁעַ֙נְתָּ֙ עַל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־כֵּ֗ן נִמְלַ֛ט חֵ֥יל מֶלֶךְ־אֲרָ֖ם מִיָּדֶֽךָ׃
- ח׳הֲלֹ֧א הַכּוּשִׁ֣ים וְהַלּוּבִ֗ים הָי֨וּ לְחַ֧יִל׀לָרֹ֛ב לְרֶ֥כֶב וּלְפָרָשִׁ֖ים לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וּבְהִשָּׁעֶנְךָ֥ עַל־יְהֹוָ֖ה נְתָנָ֥ם בְּיָדֶֽךָ׃
- ט׳כִּ֣י יְהֹוָ֗ה עֵינָ֞יו מְשֹׁטְט֤וֹת בְּכׇל־הָאָ֙רֶץ֙ לְ֠הִתְחַזֵּ֠ק עִם־לְבָבָ֥ם שָׁלֵ֛ם אֵלָ֖יו נִסְכַּ֣לְתָּ עַל־זֹ֑את כִּ֣י מֵעַ֔תָּה יֵ֥שׁ עִמְּךָ֖ מִלְחָמֽוֹת׃
- י׳וַיִּכְעַ֨ס אָסָ֜א אֶל־הָרֹאֶ֗ה וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית הַמַּהְפֶּ֔כֶת כִּֽי־בְזַ֥עַף עִמּ֖וֹ עַל־זֹ֑את וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃
- י״אוְהִנֵּה֙ דִּבְרֵ֣י אָסָ֔א הָרִאשׁוֹנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֤ם כְּתוּבִים֙ עַל־סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֔ים לִיהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃
- י״בוַיֶּחֱלֶ֣א אָסָ֡א בִּשְׁנַת֩ שְׁלוֹשִׁ֨ים וָתֵ֤שַׁע לְמַלְכוּתוֹ֙ בְּרַגְלָ֔יו עַד־לְמַ֖עְלָה חׇלְי֑וֹ וְגַם־בְּחׇלְיוֹ֙ לֹא־דָרַ֣שׁ אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּ֖י בָּרֹפְאִֽים׃
- י״גוַיִּשְׁכַּ֥ב אָסָ֖א עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיָּ֕מׇת בִּשְׁנַ֛ת אַרְבָּעִ֥ים וְאַחַ֖ת לְמׇלְכֽוֹ׃
- י״דוַיִּקְבְּרֻ֣הוּ בְקִבְרֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר כָּרָה־לוֹ֮ בְּעִ֣יר דָּוִיד֒ וַיַּשְׁכִּיבֻ֗הוּ בַּמִּשְׁכָּב֙ אֲשֶׁ֤ר מִלֵּא֙ בְּשָׂמִ֣ים וּזְנִ֔ים מְרֻקָּחִ֖ים בְּמִרְקַ֣חַת מַעֲשֶׂ֑ה וַיִּשְׂרְפוּ־ל֥וֹ שְׂרֵפָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה עַד־לִמְאֹֽד׃ {פ}
שיתוף הפרק כולו
שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.
השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.
פירוש רש״י
פסוק ב׳׳
וַיֹּצֵ֨א אָסָ֜א כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב מֵאֹ֥צְר֛וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֥ב…
בדרמשק - ובמלכים (ב' טז) כתיב דמשק ובפסוק אחר דומשק וכולן א' היה ודוגמא שוט שבט שרביט:
פסוק ז׳׳
וּבָעֵ֣ת הַהִ֗יא בָּ֚א חֲנָ֣נִי הָרֹאֶ֔ה אֶל־אָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו בְּהִשָּׁ֨עֶנְךָ֜ עַל־מֶ֤לֶךְ אֲרָם֙ וְלֹ֤א…
על כן נמלט - שלא יכולת לו למה שלא בטחת בהקב"ה כי אם בטחת בהקב"ה כשנשבעו וכרתו ברית יחד מלך ישראל ומלך ארם עליך כאשר בטחת בו כשבאו עליך הכושים לא נמלטו מידך והיית נוצח לכולם אף לא היית מאבד ממונך שנתת לו כדי להפר בריתו עם בעשא ועתה שלא בטחת בהקב"ה אבדת ממונך וגם מלך ארם נמלט מידך:
פסוק י׳׳
וַיִּכְעַ֨ס אָסָ֜א אֶל־הָרֹאֶ֗ה וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית הַמַּהְפֶּ֔כֶת כִּֽי־בְזַ֥עַף עִמּ֖וֹ עַל־זֹ֑את וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃
בית המהפכת - בית הסוהר שעשוי מלאכת המהפכת גוועלב"ט בלשון אשכנז:
פסוק י״ב׳
וַיֶּחֱלֶ֣א אָסָ֡א בִּשְׁנַת֩ שְׁלוֹשִׁ֨ים וָתֵ֤שַׁע לְמַלְכוּתוֹ֙ בְּרַגְלָ֔יו עַד־לְמַ֖עְלָה חׇלְי֑וֹ וְגַם־בְּחׇלְיוֹ֙ לֹא־דָרַ֣שׁ אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּ֖י בָּרֹפְאִֽים׃
עד למעלה חליו - נפח שברגליו עלה מכף רגלו עד קדקדו:
פסוק י״ד׳
וַיִּקְבְּרֻ֣הוּ בְקִבְרֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר כָּרָה־לוֹ֮ בְּעִ֣יר דָּוִיד֒ וַיַּשְׁכִּיבֻ֗הוּ בַּמִּשְׁכָּב֙ אֲשֶׁ֤ר מִלֵּא֙ בְּשָׂמִ֣ים וּזְנִ֔ים מְרֻקָּחִ֖ים בְּמִרְקַ֣חַת…
וזנים - מיני בשמים הם והבשמים היו מרוקחים במרקחה מעשה רוקח מרקחת וזה פתרון מרוקחים במעשה רוקח:
וישרפו לו שרפה גדולה - שרפו לו בשמים טובי' לאפר ואותו אפר יזורו עליו ויש מפרשין כמו ששורפין על המלכים ומהו שורפין וכו' ועוקרין על המלכים:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
פירוש מלבי״ם
פסוק א׳׳
בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יוֹצֵ֣א…
בשנת שלשים ושש - הוא ט"ז לאסא, שנה אחר מלחמת הכושים
ויבן את הרמה - כפי הנראה היה זה ע"י שראה שרבים מעמו נפלו אל אסא (כנ"ל טו, ט), רצה לעכב על עמו שלא יצאו לארץ יהודה ובנה את הרמה לסגור גבול ארצו, לבלתי תת יוצא ובא לארץ יהודה:
פסוק ב׳׳
וַיֹּצֵ֨א אָסָ֜א כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב מֵאֹ֥צְר֛וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֥ב…
וישלח אל בן הדד - כפי הנראה התקשר בעשא עם בן הדד להלחם עם אסא, ועשו כריתת ברית ביניהם (כמו שאבאר בפסוק ד'), וכמו שהיה בימי אחז שהתחברו ארם ואפרים נגד יהודה, ומזה נתירא ושלח אליו לאמר:
פסוק ג׳׳
בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּֽי לְךָ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֞ךְ הָפֵ֣ר…
ברית - ר"ל אם סבת התחברך אל בעשא הוא מפני הברית שכרת עמו, הלא גם ביני ובינך יש כריתת ברית, וברית זו חזקה יותר כי היה גם בין אבי ואביך מה שלא היה עם אבי בעשא שהיה הדיוט. ואם מפני שהבטיח לך כסף וזהב, הנה שלחתי לך גם אנכי כסף וזהב, וא"כ לך הפר בריתך את בעשא, בשגם כי אני איני מבקש ממך עזר רק שלא תעזור לצרי, וממילא יעלה מעלי, כי הוא לבדו לא יערב לבו להלחם אתי:
פסוק ד׳׳
וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן־הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַ֠ח אֶת־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ אֶל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכּוּ֙ אֶת־עִיּ֣וֹן וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת…
וישמע וישלח את שרי החילים - מזה מבואר שלא היה צריך לשלוח חילים, שכבר היו שם חיל מלך ארם לעזור לבעשא, רק שלח שרי החילים שהם ציוו אל החילים שהיו שם להכות את בעשא:
פסוק ה׳׳
וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־הָרָמָ֑ה וַיַּשְׁבֵּ֖ת אֶת־מְלַאכְתּֽוֹ׃ {ס}
וישבת - כי גם מלאכות אחרות עשה נגד מלך יהודה וכולם השבית, ובמלכים אמר וישב בתרצה, ר"ל שלא עשה עוד שום דבר:
פסוק ו׳׳
וְאָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ לָקַח֙ אֶת־כׇּל־יְהוּדָ֔ה וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֣בֶן בָּהֶ֔ם אֶת־גֶּ֖בַע…
ואסא - בנה מבצרות במקומות ההם לעצור בעד האויב, ורמה היתה סמוכה לשם, כמ"ש (שופטים יט, יג), וכן מצפה, שלכן אמר (הושע ה, א) כי פח הייתם למצפה, ששם רצה לעכב בל יהיה יוצא ובא ליהודה:
פסוק ז׳׳
וּבָעֵ֣ת הַהִ֗יא בָּ֚א חֲנָ֣נִי הָרֹאֶ֔ה אֶל־אָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו בְּהִשָּׁ֨עֶנְךָ֜ עַל־מֶ֤לֶךְ אֲרָם֙ וְלֹ֤א…
בהשענך - א"ל מה שבאו חיל ארם עליך עם בעשא היה מאת ה' כדי שיתנם בידך, ואם היית נשען על ה' היית כובש גם את חיל ארם, וע"י שנשענת על עזרת מצר נמלט מידך:
פסוק ח׳׳
הֲלֹ֧א הַכּוּשִׁ֣ים וְהַלּוּבִ֗ים הָי֨וּ לְחַ֧יִל׀לָרֹ֛ב לְרֶ֥כֶב וּלְפָרָשִׁ֖ים לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וּבְהִשָּׁעֶנְךָ֥ עַל־יְהֹוָ֖ה נְתָנָ֥ם בְּיָדֶֽךָ׃
הלא - ר"ל למה יראת? אם מפני שהיו שני מלכים, הלא גם במלחמת זרח מלך הכושי היו הכושים והלובים שני עמים גדולים. ואם מפני שיש לו חיל רב, הלא גם הם היו לחיל לרוב, ר"ל מה שנוגע לענין החיל היו לרוב, וכן לרכב ולפרשים, ובכ"ז ע"י שנשענת על ה' נתנם בידך:
פסוק ט׳׳
כִּ֣י יְהֹוָ֗ה עֵינָ֞יו מְשֹׁטְט֤וֹת בְּכׇל־הָאָ֙רֶץ֙ לְ֠הִתְחַזֵּ֠ק עִם־לְבָבָ֥ם שָׁלֵ֛ם אֵלָ֖יו נִסְכַּ֣לְתָּ עַל־זֹ֑את כִּ֣י מֵעַ֔תָּה יֵ֥שׁ…
כי ה' - ר"ל ואם תאמר מפני מה הביא ה' שני המלכים עליך, משיב שזה היה בהשגחה, א] לנסותך אם לבבך שלם, ב] כדי שאם יהיה לבבך שלם אליו יחזק אותך להפיל לפניך גוים גדולים, וז"ש להתחזק עם לבבם שלם, ולכן נסכלת שלא הבנת זאת. באופן שעד עתה לא היה לך מלחמה, כי הם לא הביאם ה' למלחמה עליך רק להפילם תחתיך, רק מעתה שעזבך ה' בידי הטבע
יש עמך מלחמות - ותצטרך לזרוע בשר:
פסוק י׳׳
וַיִּכְעַ֨ס אָסָ֜א אֶל־הָרֹאֶ֗ה וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית הַמַּהְפֶּ֔כֶת כִּֽי־בְזַ֥עַף עִמּ֖וֹ עַל־זֹ֑את וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃
ויכעס - הרואה הזה לא אמר לו הדברים בדרך נבואה ובשם ה', רק בדרך תוכחה מצד השכל והאמונה, ולכן קראו בשם רואה. שיש הבדל בין רואה ובין חוזה, החוזה צופה בחזון ענינים אלהיים, והרואה יביט כפי השכל וראות החושים (כמ"ש פי' ישעיה סי' ל). ואם היה אומר לו זאת בנחת ובדרך כבוד לא היה כועס עליו, ומה שכעס היה מפני כי בזעף עמו על זאת, שהרואה אמר לו זה בזעף וכמרים יד במלך, וכן קבץ אליו מן העם שעמדו לצדו נגד המלך, לכן וירצץ אסא גם מן העם, בעבור זאת:
פסוק י״א׳
וְהִנֵּה֙ דִּבְרֵ֣י אָסָ֔א הָרִאשׁוֹנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֤ם כְּתוּבִים֙ עַל־סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֔ים לִיהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃
הראשונים - קודם זה המעשה
והאחרונים - אח"ז שמעדו אשוריו קצת:
פסוק י״ב׳
וַיֶּחֱלֶ֣א אָסָ֡א בִּשְׁנַת֩ שְׁלוֹשִׁ֨ים וָתֵ֤שַׁע לְמַלְכוּתוֹ֙ בְּרַגְלָ֔יו עַד־לְמַ֖עְלָה חׇלְי֑וֹ וְגַם־בְּחׇלְיוֹ֙ לֹא־דָרַ֣שׁ אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּ֖י בָּרֹפְאִֽים׃
עד למעלה - החולי עלתה מן הרגלים אל חלקי הגוף העליונים
וגם - ר"ל גם בזה חטא שסמך עצמו על אמצעיים טבעיים שזה מורה שלא היה בטחונו שלם:
מהדורה: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.
דברי הימים ב פרק 16
דברי הימים ב פרק 16 מציג 14 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: דברי הימים ב פרק ט״ז
פתיחה בקורא