דברי הימים ב פרק ח׳
נווטו עם Tab ו-Enter בין הקישורים. חצים מזיזים בתוך רשימת הפרקים והפסוקים. Alt עם חצים מדלג לפרק הקודם או הבא.
- א׳וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ׀ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּיתֽוֹ׃
- ב׳וְהֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
- ג׳וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃
- ד׳וַיִּ֥בֶן אֶת־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃
- ה׳וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָעֶלְי֔וֹן וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃
- ו׳וְאֶֽת־בַּעֲלָ֗ת וְאֵ֨ת כׇּל־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ כׇּל־עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת׀ כׇּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
- ז׳כׇּל־הָ֠עָ֠ם הַנּוֹתָ֨ר מִן־הַחִתִּ֜י וְהָאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃
- ח׳מִן־בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נוֹתְר֤וּ אַֽחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
- ט׳וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃ {פ}
- י׳וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֧י (הנציבים) [הַנִּצָּבִ֛ים] אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃
- י״אוְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙ דָּוִ֣יד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔מָּה אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה׃ {פ}
- י״באָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַֽיהֹוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃
- י״גוּבִדְבַר־י֣וֹם בְּי֗וֹם לְהַֽעֲלוֹת֙ כְּמִצְוַ֣ת מֹשֶׁ֔ה לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וְלַמּ֣וֹעֲד֔וֹת שָׁל֥וֹשׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
- י״דוַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִ֠יו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָ֠ם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשֹּׁעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃
- ט״ווְלֹ֣א סָ֩רוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכׇל־דָּבָ֖ר וְלָאֹצָרֽוֹת׃
- ט״זוַתִּכֹּן֙ כׇּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהֹוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}
- י״זאָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
- י״חוַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו (אוניות) [אֳנִיּ֗וֹת] וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ {פ}
שיתוף הפרק כולו
שתפו את הפרק במלואו, או העתיקו את כל המלל עם מספרי הפסוקים.
השיתוף כפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר.
פירוש רש״י
פסוק א׳׳
וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ׀ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּיתֽוֹ׃
ויהי מקץ עשרים שנה - פתרון מקץ עשרים שנה שנגמר כל הבנין של בית ה' שבע שנים ואת ביתו י"ג שנים כדכתיב במלכים (שם ו):
פסוק ד׳׳
וַיִּ֥בֶן אֶת־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃
ויבן את תדמור במדבר - (ובמלכים א ט׳:י״ח) כתיב את תמור ותדמור קרינן וזה ששנינו ביבמות אין מקבלים גרים מן התרמודים ובב"ר בפרשת עקידה מפרש שעזרו לשונאיהם של ישראל ולפי שהמירו עצמם ונתחלפו לרעה בסוף על כן נכתב במלכים תמור לשון תמורה שהיה להם לעשות לישראל חסד עשה עמהם שלמה שבנה להם כרך תדמור ומשום שלמה לא נכתב כאן תמור אלא תדמור כלומר עיר חשובה הכל לכבוד שלמה שאין כבוד שלמה לומר כאן הא בנה כרך שמרדו בו וקלקלו בו ועל כן כתב תדמור ולא תמור:
פסוק ה׳׳
וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָעֶלְי֔וֹן וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃
ערי מצור - לפי שהיו עומדים על התחום הוצרכו חוזק כל כך:
פסוק ט׳׳
וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ…
למלאכתו - למלאכת בניינו למה כי הגרים למלאכתו ולא אנשי ישראל לפי כי ישראל המה אנשי חיל ואנשי מלחמה ושרי רכבו ופרשיו:
פסוק י׳׳
וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֧י (הנציבים) [הַנִּצָּבִ֛ים] אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃
חמשים ומאתי' - ובמלכים (א' ט') חמשים וחמש מאות אלא זה וזה אחד הוא שמחסר לשם ג' מאות ושנה ומנה אותם שוב שהרי שם כתוב למעלה לבד משרי הנצבים וגו' שלשת אלפים ושלש מאות הרודים וכאן כתיב לעיל שלשת אלפים ושש מאות נמצא מה שחסר בפסוק אחד הוסיף בפסוק אחר ומחלקם בשביל שהג' מאות היתרים גרים היו והיו ממונים על אותן ג' אלפים וג' מאות הרודים על ע' אלף נשא סבל ופ' אלף חצב בהר ואלו חמשים ומאתים הנאמר כאן ישראלים היו ממונים על אותם ג' מאות גרים:
פסוק י״א׳
וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙…
העלה שלמה מעיר דוד - היא ציון שהושיבה בעיר דוד כשלקחה והיתה שם עד כלותו לבנות את ביתו:
כי קדש המה - כל העיר וכל הבתים:
אשר באה אליהם - לפי שבאה אליהם ארון ה' באה לשון נקבה דוגמא (שמואל א ד׳:ג׳) וארון ברית ה' נלקחה:
פסוק י״ב׳
אָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַֽיהֹוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃
על מזבח ה' - זה מזבח הנחשת שבנה שלמה וי"מ מזבח הנחשת שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת שבנה משה ותימה בדבר שהרי כתיב (מלכים ב' י"ז) ואת עולת כל עם וכל דם עולה וגו' יהיה לבקר כלומר מזבח הנחשת שהיה שם קודם לכן יהיה לי לבקר מכלל שהמזבח היה של נחושת:
פסוק ט״ז׳
וַתִּכֹּן֙ כׇּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהֹוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}
עד היום מוסד בית - מיום הוסדו עד כלותו:
מהדורה: On Your Way. רישוי: Public Domain. Sefaria.
פירוש מלבי״ם
פסוק ב׳׳
וְהֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
והערים - במלכים אמר ששלמה נתן לחירם עשרים עיר בארץ הגליל וחירם יצא לראות את הערים ולא ישר בעיניו, ובארתי שם שנתנן לו להוציא מהם העשרים אלף כור חטין ועשרים אלף כור שמן שנתן לו מדי שנה בשנה, ולא ישרו בעיני חירם כי א"ל שהוא ארץ כבול ולא יוציאו די תבואה כשיעור הזה, וספר עזרא שנתן חירם לשלמה את הערים בחזרה, ושלמה בנה אותם ויושב שם ב"י שהם יעבדו את אדמתם ויוציאו את העשרים אלף כורים לתת לחירם:
פסוק ג׳׳
וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃
וילך - על מה שנאמר במלכים (שם טו - יט) הוסיף עזרא דברים שלא נזכר שם, א] שכבש חמת ובנה שם ערי מסכנות, ושם נזכר שבנה בית חורון התחתון, ועזרא ספר שאח"כ בנה אותה שנית להיות עיר מבצר, וגם בנה עמה בית חורון העליון לעיר מבצר, ולא ספר מבנין גזר שכבר נזכר במלכים באורך:
פסוק ט׳׳
וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ…
ומן בני ישראל וכו' אלה שרי הנצבים וכו' - במלכים אומר ששרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה היו חמשים וחמש מאות, ושם כתבתי לישב הסתירות שיש בין הכתוב שם ובין הכתוב (שם ה, למ"ד), ועל הסתירה שיש בין מספר דפה ומספר דשם פירשתי ששם מדבר על שרי הנצבים של הגרים שספר דוד (כמו שנזכר בדה"א כב), שהיו כ"ה אלף והיו עליהם חמש מאות שרי חמשים וחמשים שרי חמש מאות, ופה מדבר משרי הנצבים שהיו ממונים על ישראל שהיו תמיד בלבנון עשרת אלפים, עיי"ש. ולכן אמר מן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו (הוסיף מלת אשר), ר"ל שלא היו עבדים רק היה מהם עשרת אלפים בלבנון להשגיח על עושי המלאכה, עליהם היו שרי הנצבים חמשים ומאתים הרודים בעם. ולא כתב בעם העושים במלאכה כמ"ש במלכים, כי הם לא עשו מלאכה רק השגיחו על כריתת העצים:
פסוק י״א׳
וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙…
ואת בת פרעה העלה - במלכים כתיב אך בת פרעה עלתה, ופי' עזרא שזה היה ע"י שהעלה אותה משם מפני שהמקום קדש:
פסוק י״ב׳
אָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַֽיהֹוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃
אז העלה - שם כתיב והעלה שלמה שלש פעמים בשנה, ופרשתי שם שהקרבנות של שלש רגלים העלה על הוצאותיו, וספר עזרא שאח"ז קבל על הוצאותיו כל הקרבנות בין עולת תמיד העשויים בכל יום בין מוספי שבת ור"ח ורגלים:
פסוק י״ד׳
וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִ֠יו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָ֠ם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ…
מחלקות הכהנים - כנ"ל (דה"א כד)
והלוים להלל - (שם כ"ה)
והשוערים - (שם כו):
פסוק ט״ו׳
וְלֹ֣א סָ֩רוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכׇל־דָּבָ֖ר וְלָאֹצָרֽוֹת׃
ולא סרו - מלשון סורר ומורה, לא מרו מצותו:
פסוק ט״ז׳
וַתִּכֹּן֙ כׇּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהֹוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {ס}
עד היום - ר"ל המלאכה שעשה עד שהניח היסוד, שאז הכין הצריך למלאכה והמלאכה שעשה עד כלותו, ועתה שלם בית ה', שנשלם גם מלאכת העבודה, וכמ"ש מלכים (שם) ושלם את הבית:
פסוק י״ז׳
אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
אז הלך שלמה - הוא פי' למ"ש במלכים ואני עשה בעציון גבר, מפני שאז הלך וכבש מקומות אלה:
פסוק י״ח׳
וַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו (אוניות) [אֳנִיּ֗וֹת] וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם…
אניות - הוא פי' מש"ש וישלח חירם באני, רצה לומר ששלח גם אניות
ארבע מאות וחמשים - שם כתוב ועשרים, ופירש עזרא שהיו עוד שלשים שנתן לעבדיו בשכרם:
מהדורה: Malbim on II Chronicles -- Wikisource. רישוי: Public Domain. Sefaria.
דברי הימים ב פרק 8
דברי הימים ב פרק 8 מציג 18 פסוקים ביחידת טקסט עברית הניתנת לחיפוש. מדריך הקריאה מזהה נושאים הניכרים במילים עצמן ומציע דרך מעשית לעבור בפרק, בלי להוסיף פרשנות שאינה מבוססת.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: דברי הימים ב פרק ח׳
פתיחה בקורא