דברי הימים ב פרק ו׳

אז אמר שלמה — הואיל והבית מלא עשן עכשיו אני יודע שהשכינה שרויה בו בערפל כי כן דרכו דכתיב (שמות כ׳:י״ח) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים ודאי שרצונו להתעכב בו ובספרי פירש אז אמר שלמה כשראה הענן אמר עתה אני רואה שהשכינה שרויה בבית אשר בניתי שהרי כך הבטיח לבוא ולשכן בו מתוך ענן וערפל והיכן אמר (ויקרא ט״ז:ב׳) כי בענן אראה על הכפורת:

בית זבול — מדור:

לשבתך עולמים — שמשנבחרה לא שרתה שכינה במקום אחר ולא הותרו הבמות:

ויברך את כל קהל ישראל — ברכה האמורה בסוף הענין:

אשר דבר בפיו — שיתן לו בן שיבנה לו בית:

מלא — קיים דברו הטוב:

מן היום אשר הוצאתי — שאף זה דברת אל אבי:

ואבחר בירושלים — מוסב על לא בחרתי בעיר:

ואבחר בדויד — מוסב על ולא בחרתי באיש:

הטיבות כי היה עם לבבך — כלומר גם אני בוחר בבית אשר עלה בלבך לבנותו לשכן שמו שם כמו שאמר למעלה:

ויפרש כפיו — היה לו לומר כך ויפרוש כפיו השמימה ויאמר וגו' אלא שמפסיק בינתיים להודיע על מה עמד וכן במלכים (א' ח') ויפרש כפיו השמימה ויאמר:

כי עשה שלמה — מוסב על נגד כל קהל ישראל כלומר היאך היה גבוה מכולם להשמיע דבריו:

ויעמוד עליו — ועתה יכולין לראותו כל ישראל ומשום שמפסיק הענין צריך לומר כבראשונה נגד כל קהל ישראל וכן ויפרוש כפיו השמימה:

אין כמוך אלהים — ממה שאתה שומר הברית והחסד שאתה גוזר מן השמים לתת לאוהביך אתה מצניעו וגונז הברית והחסד לקיים הבטחתך בארץ:

ההולכים לפניך — כמו שהלך דוד אבי וזה אשר שמרת לעבדך דוד בל' אמנת הבטחה:

כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ — ל' תמיה וכי אפשר שיאמין אדם שישב אלהים על הארץ כי שמים ושמי השמים וגומר אלא מחמת חסד שגמלת לדוד אבי צמצמת שכינתך:

אף כי הבית הזה אשר בניתי — ולמה בניתיו להתפלל לפני האלהים ולפנות הוא אל תפלתינו:

לשמוע אל הרנה — זו צעקה כמו (מלכים א' כ"ב) ותעבר הרנה במחנה ועל כרחך על צעקתם של כל אדם שהוא נס מפני צרתו אל יתפלל אלא בצעקתו בסתר כך חבור המקראות וסוף הענין מוכיח שאמר ואתה תשמע ממקום שבתך למדת שלא בנאו אלא לדעת כן להוריד בו שכינה כדי שישב על הארץ לשמוע ממכון שבתך אל התפלות שיתפללו בו:

להיות עיניך פתוחות — בכל עת אשר יתפללו אליך:

אם יחטא איש — מקרא זה על כל ישראל המחייב חברו שבועה אם באמת הוא משביעו והנשבע נשבע לשקר אתה תשמע השמים ואם הדין עם הנשבע שבעל הדין מזקיקו על שבועה של חנם אף המשביעו קרוי רשע:

ולהצדיק צדיק — שלא לענשו על השבועה שהרי באמת הוא נשבע ותוספתא דסוטה מפרש את אשר יחטא, בועל אשת איש, ונשא בו אלה, ויחייב בו אלה כשם שהמים בודקים אותה כך המים בודקין אותו, לפני מזבחך, כדכתיב (במדבר ה׳:י״ח) והעמיד הכהן את האשה:

לתת דרכו בראשו — כדכתיב וצבתה בטנה (שם):

ולהצדיק צדיק — דכתיב ונקתה ונזרעה זרע (שם):

ואם ינגף עמך — ולא מפני שידך קצרה מלהושיע אלא דבר זה גורם כי יחטאו לך:

ושבו והודו את שמך — פתרון והתוודו את עונם והאחרון מוכיח והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם:

והשיבותם — והשב אותם אל האדמה כי כשנופלים ונגפים לפני אויביהם תופשים מה שיכולים ומביאים אותם בשביה אל ארץ אחרת:

בהעצר השמים — כדכתיב ועצר את השמים ולא יהיה מטר (דברים י״א:י״ז):

כי תורם אל הדרך — כמו שעשית כשהיה רעב בימי דוד ג' שנים (שמואל ב כ״א:א׳) והורית ואמרת להם אל שאול ואל בית הדמים כמו כן תורם איזה חטא גורם להם על מה נעצרו השמים:

כל נגע — פתרון הרי זכרתי לך דבר שדפון וירקון נגיפה אף בעצירת גשמים ומה עוד להרבות אלא כל נגע וכל מחלה כי יהיה והתפלל:

ופרש כפיו אל הבית הזה — וזה שאמר כל תפלה וכל תחנה שיתפלל ויתחנן על זאת מכל אחד הדברים האלה:

אשר ידעו איש נגעו — כלומר אם יתפלל על נגעו ועל מכאובו להסירו ממנו:

וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו וגו' — לרשע כרשעתו ולצדיק כצדקתו שאם לא ישלם לרשע כפי רוע מעלליו יטיח דברים כלפי מעלה ויאמר אין אלהים (אז) יודע לבבו ויהיה חילול השם כמו כן תעשה לצדיק כצדקתו שתעשה לו כשיתפלל לפניך:

למען ייראוך — וישוב הרשע מדרכו ולכך אני מתפלל לתת לו לאיש כדרכיו:

ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי — בישראל אני מתפלל לתת לו כדרכיו אבל לעו"ג ככל אשר יקרא לך לפי שישראל מכירין בהקב"ה ויודעין שהיכולת בידו לעשות אם אין תפלתו נשמעת תולה בעצמו בחטאיו ומפשפש במעשיו אבל העו"ג קורא תגר ואומר שמעתי שמעו בכל העולם ונתיגעתי בדרכים הרבה עד שבאתי והתפללתי במקום הזה ולא מצאתי בו ממש כשאר אלהות לפיכך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי:

דרך העיר — פניהם לצד ירושלים:

ועשית משפטם — נקמתם באויביהם ע"א צרכיהם דוגמא לעשות משפט עבדו (מלכים א ח׳:נ״ט):

אשר בניתי לשמך — פתרון הבית הזה אשר בניתי כדי לגדל שמך כי אז כשתקבל תפלתם אז יתפללו לך בבית הזה או בכל מקום שהם ויפנו לביתך זה:

ושמעת — תפלתם ועל זה יתגדל שמך בעולם:

ועתה קומה ה' — שלא להטלטל כאשר עד עתה משילה לנוב ומנוב לגבעון:

אתה וארון עזך — שלא יטלטל עוד מעתה:

עזך — על שם כן קרוי עוזך על שעשה נפלאותיו ועזוזות בפלשתים וכן כתיב (לעיל ט"ז) בהודו לה' דרשו ה' ועוזו ועוד אמרו רבותינו במסכת עבודת כוכבים וישרנה הפרות (שמואל א ו׳:י״ב) מה שירה אמרו הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו (תהילים צ״ח:א׳):

ילבשו תשועה — מחמת שלא יטלטלו ממקום למקום כמו והיה צדק אזור מתניו (ישעיהו י״א:ה׳):

וחסידיך ישמחו בטוב — ברוב טובות ומעשרות הניתן ללוים בשכר ששומרין את הארון ומשוררים לפניו:

אל תשב פני משיחך — מלעשות טובה עמדי ואם לא למעני עשה למענך:

אז אמר שלמה — כל הנאמר בסימן זה הועתק ממלכים, ושם פירשתי הכל באורך ואין לכפול הדברים, רק בפסוק ה' הוסיף לפרש מה שקצר שם לא בחרתי בעיר ואבחר בדוד וכמש"ש:

כי עשה — זה לא נמצא במלכים, ועזרא פירש על איזה מקום עמד שלמה אז. ומ"ש חמש אמות ארכו היינו מן האמצע, כי היה למעלה עגול ולמטה מרובע, והיה המרובע נחלק לשתים, ממקום שבא העגול עד קצהו, והיו חמש אמות לכל צד. ומ"ש ויברך על ברכיו לא נזכר ג"כ במלכים, רק כן מבואר ממש"ש בסוף הענין (ח, נד) קם וכו' מכרוע על ברכיו:

ללכת בתורתי — ושם ללכת לפני:

ישב — שם כתיב ישב אלהים על הארץ, ועזרא תקן שר"ל שישב את האדם ושוכן בין בני ישראל, ביתר הדברים לא נמצא מכאן עד סוף פסוק מ"ם רק שינוים קטנים לתיקון הלשון, וכבר בארתי כל התפלה הזאת בפירוש ס' מלכים די באר, והקורא ידרוש פירושו משם:

עתה ה' אלהי — בכאן קצר את תפלת שלמה ולא העתיק שלשה הפסוקים האחרונים שם, ולנגדם העתיק מה שמצא בספרים אחרים שסיים משני פסוקים מן שיר המעלות (סימן קלב) שנאמר על הכנסת הארון כמו שפירשתי שם, ובאו בכאן בשינוי קצת, וכבר בארתי זה בפירוש תהלות דרשהו משם: