דברי הימים ב פרק כ״ב

בן ארבעים ושתים — ובמלכים (ב' כ"ח) הוא אומר בן עשרים ושתים הא כיצד לפי זה היה הבן גדול מאביו ב' שנים אלא ב' שנים קודם שנולד יהורם אביו נגזרה גזירה זו על בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכן הוא אומר ומאלהים היתה תבוס' אחזיה וגו' וביום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה זו כך שנויה בסדר עול' ובתוספתא דסוטה אך בכל המקראות לא מצינו שנשא יהושפט בת עמרי אך מצאתי (מלכים ולעיל ב' יח) ויתחתן לאחאב ושמא זו היא אחותו שנשא ובשנת ל"א לאסא נשאה שנא' (במלכי' א' ט"ז) ובשנת ל"א לאסא מלך עמרי וכשנשא אסא את בתו ליהושפט בנו שנתעלה עמרי והרגו תבני צא וחשוב משנת ל"ג לאסא עד שמלך אחזיהו ותמצא מ"ב שנה ועוד כתוב אחד אומר (במלכים ב' ח') בשנת י"ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו בן יהור' וכתוב א' אומר (שם ב' ט') ובשנת י"ח ליורם מלך אחזיהו על כרחינו יהורם אביו לא מת אלא בשנת י"ב ליורם בן אחאב שהרי כתיב (שם ב' ח') בשנת ה' ליורם בן אחאב מלך יהורם בן יהושפט וח' שנים מלך ומה שאמר שוב בשנת י"א ליורם לפי שמלך בחיי אביו שנה אחת לפי שהיה אביו נגוע בתחלויי' קשים כמ"ש (לעיל ב' כא) ואחרי כל זאת נגפו ה' וגו' וימליכו יושבי ירושלי' את אחזיהו בנו הקטן שנה אחת בחיי אביו וזהו דכתיב בשנת י"א ליורם ומה שאמר בשנת י"ב ליורם לאחר שמת אביו אז היה י"ב ליורם:

ויכו הרמים — כמו הארמים הרבה מקומות חסר אל"ף כגון לעמשא תומרו ופעמים האל"ף נוספת בתיבה כגון (תהילים פ״ט:א׳) איתן האזרחי כמו הזרחי ואל"ף של ואחותי באזניכם (איוב יג):

כי המכים אשר הכוהו — פתרון מן המכים וכן (במלכי' ב' ח'):

ועזריהו בן יהורם — זה אחזיהו וכן הוא אומר (שם) ואחזיהו מלך יהודה ירד לראות את יורם:

תבוסת — פתרון עירבוב כמו (יחזקאל טז) מתבוססת בדמיך:

ובני אחי אחזיהו — ומה שלא נאמר ואחי אחזיהו לפי שנהרגו בימי יהורם אביהם כדכתיב לעיל (ב' כ"א) ויעלו ביהודה ויבקעוה ולא נשאר בן כי אם אחזיהו קטן בניו:

ותקם ותדבר — לשון דבר ובמלכים (ב' י"א) כתיב ותאבד ועל הדור הזה אמר דוד (תהלים יב) למנצח על השמינית שראה ברוח הקודש שבדור שמיני יהרג כל זרעו על ידי עתליהו שהרי משלמה עד כאן שמנה דורות והתפלל שישתייר זרעו לזכרון ואומר (שם) הושיעה ה' כי גמר חסיד וגומר ובמלכים (ב' יא) אומר שע"י סם המות הרגתם שהרי כתיב שם ותגנוב אותו מתוך בני המלך הממותי' וקרינן המומתי' ויש אם למקרא ויש אם למסור' המומתי' משמע שכבר מתו ואם למסורת הממותים שמתים והולכים ע"י יסורים ל' הוה ולא לאלתר וזהו מיתת כישוף וסם המות שלא מתים לאלתר הולכים ומדוכים בתחלואים ושוב מתים ודוגמא ממותי תחלואי רעב כי גם הם אינם מתים לאלתר:

בחדר המטות — תרגום באדרון בית ערסתא כלומר בעזרה בחדר שכיבת הכהנים ורבינו שלמה זצ"ל פי' בעליית בית קדש הקדשים כדכתיב במלכים (ב' י') ויהי אתה בבית ה' מתחבא וגו' ועליו אמר דוד (תהילים כ״ז:ה׳) כי יצפנני בסוכה וגו' וקורהו חדר המטות (במלכים ב י״א:ב׳) על שם בין שדי ילין והוא שיסד הקליר (קרא ר' אליעזר ובזכרונות דיום א' דר"ה יסד זה ע"ש) אם פץ למטות נפץ חדר המטות לכפור יזכור חורבן הבית יכפר עליכם:

בן ארבעים ושתים — זה דבר שא"א כלל, דהא כל ימי יהורם אביו לא היה רק ארבעים שנה ואיך היה בנו במותו בן ארבעים ושתים? ובמלכים כתוב בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו, וחז"ל בס"ע ובתוספתא אמרו שר"ל ארבעים ושתים ממלכות אחאב, שנגזר עליו שיכלה עם זרע עמרי. וזה דרש, והקרוב אצלי, במה שיש עוד סתירה, שבמלכים (ב' ח, כה) בשנת י"ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו, ושם (ט, כט) ובשנת אחת עשרה שנה ליורם מלך אחזיה, ופרשתי שם כי תכף כשחלה יורם המחלה החזקה המלך אחזיה תחת אביו, וזה היה בשנת י"א ליורם בן אחאב, ושנה שאח"ז שמת יורם אביו, המלך שנית להנהיג מלכות בפ"ע, וזה היה בשנת י"ב ליורם בן אחאב. ולפ"ז נראה ששני הפסוקים פה, פסוק א' ופסוק ב' מדובקים, וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה בן ארבעים, שאחזיה מלך בעת שיהורם אביו היה בן ארבעים, שהוא מה שמלך בחיי אביו בעת תכפו החולי שאז היה יורם בן ארבעים וימלך אחזיה תחתיו, ועפ"ז יאמר ושתים שנה אחזיהו במלכו (מלך בירושלים), ושנה אחת מלך בירושלים, שבצד אחד בעת מלכו שהיה בחיי אביו מלך שתי שנים, ובצד אחד מלך רק שנה אחת שהוא מה שמלך שנית אחרי מות אביו, ויותר יתכן זה במ"ש למעלה (א' ח, לב), להראות שדרך סופרנו שהמלה האחרונה מן פסוק האחרון תמשך על פסוק הראשון, כמ"ש ואחיו וזכר ומקלות הוליד, ששעורו וזכר ומקלות, ומקלות הוליד, עיי"ש בארך בכמה ראיות, ושכ"כ הרשב"ם על ואחות לוטן תמנע. וכן כאן שיעורו וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה, יהורם מלך יהודה בן ארבעים, ר"ל שאז היה אביו בן ארבעים, ומ"ש מלך בירושלים נמשך גם למעלה ושתים שנה במלכו מלך בירושלים, ר"ל מצד התחלת מלכותו בחיי אביו, ושנה אחת מלך מצד מלכותו בעצמו:

גם הוא הלך — ר"ל שהוא בהנהגת עצמו הלך בדרכי בית אחאב, וזה היה בעצת אמו, וגם אחר שמלך עשה הרע בעיני ה' בהנהגת הכלל וזה היה בעצת יועציו שהיו מבית אחאב, והם יעצוהו למשחית:

גם — מה שהלך למלחמה על חזאל היה ג"כ בעצתם, כי היה לו ללמוד מזקנו שנתחרט על מה שהלך עם אחאב למלחמה על ארם, וגם אחרי שהכו הארמים את יורם והי"ל למהר לשוב לביתו, לא חש ע"ז וירד לראותו ולבקרו ביזרעאל. ומ"ש כי המכים, במ"ב (ח, כח) מן המכים, ופירש עזרא שר"ל שלכן לא נשאר ברמה להתרפא שם כי הארמים המכים נשארו ברמה, שהגם ששרי המלך היו ברמה כמש"ש ט' א', גם ארם היה קרוב לשם, כמו שנראה שם פי"ד:

ומהאלהים — שזה היה בהשגחה שיאבד עם בית אחאב כי אמו היתה מביתו:

וימצא — הוא פי' למש"ש שמצא בדרך את אחי אחזיהו, דהיינו בני אחיו, כי אחיו נהרגו כולם כנ"ל פסוק א':

וילכדוהו והוא מתחבא בשומרון — זה פי' למש"ש שרדף אחריו יהוא, שאז נס לשומרון והתחבא שם, ואחר שהלך יהוא לשומרון והרג בני אחי אחזיה בדרך, נס משומרון, והכוהו במרכבתו במעלה גור אשר את יבלעם שהיה סמוך למגידו, ונס משם למגדו, ויבלעם ומגדו סמוכים זל"ז בחלק מנשה, ושם לכדוהו ויהוא המית אותו ונתן רשות לקברו, ובזה אין סתירה בין הכתובים

ואין לבית אחזיה לעצור כח לממלכה — ר"ל שלא נשאר לו יורש עצר שיהיה לו כח לעצור בעם ולמלוך, כי בני אחי אחזיה שהם בני יורם ועתליה הומתו ע"י יהוא, ובפרט למ"ש במלכים שבני יהודה לא הסכימו על מלכות אחזיה ולא המלך רק מיושבי ירושלים לבד, ולכן לא בא חילו לעזרו מיד יהוא, וע"כ קמה עתליה לתפוש המלכות לעצמה:

ועתליה — כל הספור הבא הועתק מס' מלכים סימן י"א בשנוים רבים, כמו שנבאר

ותדבר — הוא פי' למ"ש ותאבד, שאבדה אותם ע"י דבר וסם המות:

ותתן — שם כתוב מתוך בני המלך המומתים אותו ואת מניקתו בחדר המטות, ופרשתי שם שהמקום ששכבו שם המומתים בסם קורא חדר המטות, ששם שכבו על מטותיהם, ועזרא ספר שגם המקום שהחביאה אותו שם בבהמ"ק נקרא ג"כ חדר המטות ע"ש המאורע: